״עדיין כואב?״ הוא שאל, ״בקטנה״ עניתי ופתחתי את זרם המים. ״למה לא אמרת לי שכואב לך?״ הוא שאל שוב, ״כי לא רציתי שתפסיק..״ אמרתי והוא חייך והתקלחנו.
״תביא מגבת״ אמרתי ולוקאס הוציא לי ממגירה מגבת לבנה מקופלת, ״תודה״ אמרתי ועטפתי את גופי. ״אפשר שנלך היום להורים שלי?״ שאלתי אותו כי הוא במצב רוח טוב והוא יסכים.
״כן. נאכל ארוחת בוקר ונצא?״ הוא שאל והנהנתי. התלבשתי בחליפת טרנינג לבנה עם כיתוב ונעליים לבנות, התאפרתי קצת וסידרתי את שיערי. נכנסתי לחדר הארונות ולוקאס סגר את שעונו.
״אתה מוכן?״ שאלתי, ״כן.״ הוא אמר ויצאנו מהחדר. ירדנו במדרגות למטבח והעוזרות בירכו אותנו בבוקר טוב. ״בוקר טוב״ החזרתי לה וישבנו ולאכול משהו קטן ולשתות קפה.
״אליסון, בערב תהיי מוכנה אנחנו יוצאים למסעדה.״ לוקאס אמר. ״בסדר.״ אמרתי והמשכנו לאכול ולשתות. ״עדיין כואב לך?״ הוא לחש לי באוזן.
הנהנתי בקטנה, ״קצת..״ מלמלתי, הוא נאנח. ״הייתי צריך להיות יותר עדין איתך.״ הוא אמר, ״לא הכל בסדר זה עובר״ אמרתי והוא הסתכל עליי.
״לקחת את הויטמינים שלך?״ הוא שאל כדי להעביר נושא, הוא קצת עצבני אבל לא ברור לי למה.. ״עכשיו אני אקח״ אמרתי והעוזרת שמעה ונתנה לי את הויטמינים שדרושים לי להיריון.
״נצא?״ הוא שאל והנהנתי, יצאנו מהאחוזה וירד גשם שהתחזק. לוקאס פתח מטרייה שחורה גדולה והחזיק אותה מעלינו, פתח לי את הדלת ונכנסתי.
הוא סגר אותה ונכנס לכיסא הנהג, ״קר לי..״ מלמלתי והוא הדליק את החימום בכיסא שלי ובאוטו. הוא התחיל לנסוע לכיוון הבית שלי.
התקשרתי לאמא שלי, ״בוקר טוב אמא! אנחנו באים״ אמרתי ולוקאס הניח את ידו על הרגל שלי. ״בכיף יפה שלי! אני אכין ארוחת בוקר״ היא אמרה וחייכתי, ״בסדר אנחנו בדרך עכשיו יצאנו״ אמרתי.
״טוב אהובה שלי, מחכה לכם״ היא אמרה וניתקתי, המשכנו לנסוע ולוקאס הסתכל עליי, ״מה״ אמרתי. ״כלום אסור לי להסתכל?״ הוא שאל והסתכלתי על הדרך בכביש המהיר מאוד, לקחתי את הכרבולית הפרוותית הלבנה שלי והתכסיתי.
״עדיין קר לך?״ הוא שאל ועצר ברמזור האדום, ״כן״ עניתי והוא הגביר את החימום באוטו וכיוון את זה עליי קצת.
״אם לא תרגישי טוב תגידי לי.״ אמר והנהנתי, עשיתי קצת תמונות וצילמתי את לוקאס.
הגשם המשיך לרדת ואפילו התחזק, ״איך נצא למסעדה היום לוקאס תראה איזה מזג אוויר״ אמרתי והסתכלתי על הגשם החזק דרך החלון. ״נצא. את תראי שנצא.״ הוא אמר והחזיק בידי וליטף אותה עם אגודלו. ״לאיזה מסעדה נלך?״ שאלתי.
״זו מין מסעדת בר כזאת, הזמנתי לנו מקומות אתמול בלילה. דאגתי שיהיו גם יין ובירות בלי אלכוהול.״ הוא אמר. ״אוקיי.. אתה מתכוון לשתות אלכוהול?״ שאלתי, ״כן.״ הוא אמר והנהנתי, מקווה שלא יהיה משהו חריג..
הגענו לבית של ההורים שלי ולוקאס פתח לי את הדלת עם המטרייה. ״תודה״ אמרתי והוא נשק ללחי שלי, דפקנו בדלת ואבא שלי פתח עם אחותי בידיו, ״אהובה שלנו!״ הוא אמר ואמא שלי הציצה דרך המטבח. ״אלי!״ היא אמרה ונכנסנו.
״מה שלומכם?״ לוקאס שאל בנחמדות, ״בסדר״ אבא שלי אמר ולקח את המטרייה. הרמתי את אחותי שחיבקה אותי והכלב לא הפסיק לקשקש בזנבו. ״אהבה שלי!״ אמרתי לאחותי הקטנה ונישקתי אותה מלא מלא.
אבא שלי ולוקאס ישבו בסלון ואני עזרתי לאמא שלי לערוך את השולחן, תנו לי לתת לכם סקופ על אמא שלי.. אם באים אורחים, לא משנה אם הם הרגע אכלו במקום אחר היא תמיד תכין כלכך הרבה דברים טעימים, בעיניה אם לא מגישים לאורחים אוכל כשהם באים זה כאילו לא רצויים בבית של המארח.
״בואו תשבו״ אמרתי ואמא שלי שמה את אחותי בכיסא שלה. לוקאס ואבא שלי ישבו אחד מול השני ואני ישבתי ליד לוקאס מול אמא שלי. אמא שלי הכינה ארוחת בוקר כלכך טעימה שלמרות שלא הייתי רעבה אכלתי.
סיימתי לאכול ועליתי לחדר שלי, הסתקרנתי לדעת איך הוא נראה עכשיו, אם עדיין יש את הריח של הנרות בניחוח קוקוס ווניל שהייתי כל ערב מדליקה. פתחתי את הדלת והכל היה נראה אותו הדבר, אפילו המצעים נראים בדיוק כמו שהלכתי.
פתחתי את הארון ולא היו שם בגדים, היה לי קצת עצוב שלא עזבתי את הבית כמו שצריך ועלו דמעות בעיניי. פתחתי את המגירות וכל הספרים שלי נשארו שם והאיפור שלי וכל הדברים האהובים עליי, פתאום רציתי להישאר בחדר שלי.
״אלי?״ שמעתי את קולו של לוקאס והוא נכנס לחדר, מחיתי את הדמעות. ״מה״ עניתי ונכנסתי לשירותים שהיו לי בחדר, הכל היה אז כלכך פשוט בשבילי. אני רוצה את זה בחזרה, אני רוצה לישון והתקלח בחדר שלי.
״הכל בסדר?״ הוא שאל, ״כן כן אני בסדר״ אמרתי והוא סיבב אותי. ״למה את בוכה?״ הוא שאל. ״סתם.. אני מתגעגעת לחדר שלי, אפשר שאני אשן פה הלילה? בבקשה״ שאלתי והוא נאנח.
״לא אליסון. וזה לא החדר שלך יותר.״ הוא אמר והתעצבנתי, ״זה כן! לוקאס אני אפילו לא הספקתי לעזוב את הבית כמו שצריך.. אני רוצה לישון פה הלילה״ אמרתי, ״את לא תשני פה הלילה וזהו.״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״אל תגלגלי לי עיניים״ הוא אמר, ישבתי על המיטה ולוקאס הסתכל עליי. ״את מתחרטת?״ הוא שאל, ״מה? לא״ אמרתי, ״זה נראה ככה״ הוא אמר.
הוא לא טועה, אני באמת חושבת שהכל הלך מהר מדי, אבל אני לא מתחרטת על כלום.. הוא הדבר הכי טוב שקרה לי.
״אני לא לוקאס.. אתה הדבר הכי טוב שקרה לי״ אמרתי והסתכלתי למטה, ״תרימי את הראש.״ הוא אמר והתכופף אליי. הרמתי את ראשי והסתכלתי בעיניו.
״לוקאס בבקשה. רק הלילה.״ אמרתי, ״לא אהובה שלי. את לא יכולה לישון בבית הורייך כשאת נשואה.״ הוא אמר ואבא שלי קרא לנו.
״אנחנו באים!״ אמרתי. הסתכלתי על לוקאס מבט אחרון ויצאתי מהחדר במהירות. ״כן אבא?״ אמרתי, ״אמא הוציאה עוגיות, תה וקפה..״ הוא אמר ואמא שלי נראתה כלכך מאושרת לראות אותנו.
ישבנו איתם ודיברנו, ״אלי ראינו בחדשות את המקרה שהיה בפריז וכל כך דאגנו! איזה מזל יש לנו שאת בחיים״ אבא שלי אמר ושתיתי מהתה שלה, ״מזל גדול. אבל אין ממה לחשוש, זה לא יקרה שוב.״ לוקאס אמר והוריי הנהנו.
פתאום נשמעו רעמים וגשם חזק החל לרדת, בתוך שניות. ״אני חושבת שנלך עכשיו..״ אמרתי ולוקאס הסתכל עליי, ״טוב, אבל תבואו לבקר יותר שאתם גרים פה עכשיו״ אמא שלי אמרה וחייכתי.
״בטח שנבוא.״ לוקאס אמר וקמנו מהספה, חיבקתי את ההורים שלי ונשקתי לאחותי הקטנה וליטפתי את הכלב שלי, ״ביי!״ אמרתי ויצאנו, לוקאס פתח את המטרייה והתקדמנו לכיוון האוטו.
״היה לי כלכך טוב לראות אותם לוקאס״ אמרתי והוא חייך חיוך קטן, ״אם ככה אז נלך אליהם יותר.״ הוא אמר, התניע את הג'יפ ונסענו לאחוזה, ״תנוחי ואז נתארגן ליציאה.״ הוא אמר והניח את ידו על ידי, הטבעות הקרות שלו העבירו צמרמורת בגופי.
הגענו לאחוזה והשומר פתח לנו את הדלת וראבקה עמדה שם, ״ברוכים השבים, תרצו תה?״ היא שאלה והנהנתי. ״לא ראבקה, תודה.״ לוקאס אמר ועלה לחדר בזמן שאני הלכתי אחריה למטבח.
״נורא קר בחוץ, אם תתקררי זה יכול להיות מסוכן״ היא אמרה והניחה את כוס התה לצד שתי עוגיות על השולחן. ״באמת?״ שאלתי ולקחתי ביס מהעוגייה, ״כן, תתלבשי טוב שלא יהיה לך קר״ היא אמרה והזכירה לי קצת את אימי.
״טוב״ אמרתי עם חיוך. שתיתי מהתה הטעים ואכלתי מהעוגיות, ״תודה ראבקה, אני אעלה לחדר עכשיו״ אמרתי והיא הנהנה בחיוך.
עליתי לחדר ולוקאס הסתכל עליי, הוא שכב במיטה והיה נראה כאילו הוא מחכה לי, ישבתי לידו והוא הצמיד אותי אליו. שמתי את ראשי על החזה שלו והוא הסניף אותי. ״אהבה שלי אני מכור אלייך.״ הוא מלמל.
״יפה שלי..״ אמרתי וליטפתי את ידו כשאנחנו מתכרבלים, הסתובבתי אליו והוא התחיל לנשק אותי ועטף את כולי בזרועותיו הגדולות והשריריות. הוא ירד לצווארי ולא נותן לי אפשרות לזוז, ״את שלי אליסון.״ הוא אמר וחייכתי.
ניסיתי לזוז כשהרגשתי את איברו דוקר אותי, ״ל..לוקאס״ מלמלתי. ״הממ?״ הוא מלמל, ״אתה דוקר אותי״ אמרתי הוא גיחך, האדמתי והוא המשיך והדקירות המעצבנות האלו גם המשיכו, ״לוקאס נו״ אמרתי.
״מה את רוצה שאני אעשה? את גורמת לזה להתקשח.״ הוא אמר ומרוב מבוכה לא יכולתי להסתכל עליו, ״הבכתי אותך קטנה שלי?״ הוא שאל, ״קצת..״ אמרתי והוא הפסיק.
״אני מצטער.״ הוא אמר וחיבק אותי, ״הכל טוב אהוב שלי״ אמרתי והוא חייך, ״את באמת התכוונת למה שאמרת בחדר?״ הוא שאל, ״מה אמרתי..?״ שאלתי, ״אמרת שאני הדבר הכי טוב שקרה לך.. באמת התכוונת לזה או שסתם רצית להראות חמידות כדי שאני אסכים?״ הוא שאל.
״התכוונתי לזה לוקאס.״ אמרתי בצחקוק. ״גם אני מתכוון לזה שאני אומר שאת הדבר הכי טוב שקרה לי, אני אמות למענך ואהרוג בשבילך.״ הוא אמר וחייכתי. ״אתה תמיד אומר לי את זה״ אמרתי והוא הסתכל עליי, ״כי אני תמיד מתכוון לזה.״ הוא אמר ונישק אותי שוב.