שתיתי מים ואכלתי עם לוקאס, על המיטה של בית החולים. ״אני אחזור מאוחר היום בערב, יש לי כמה סידורים לעשות.״ לוקאס אמר.
״איזה עניינים?״ שאלתי, ״עבודה. את לא צריכה להיכנס לזה.״ הוא אמר וסיים את האוכל שלו.
גלגלתי את עיניי והוא נעץ בי מבט. ״לא בא לי לאכול.. אני רוצה לישון״ אמרתי והוא לקח את המגש שלי. ״תודה״ מלמלתי ונכנסתי מתחת לפוך, הוא נשק לראשי ונרדמתי.
נקודת מבט לוקאס-
״הכל מוכן?״ שאלתי את אלכס בטלפון. ״כן. אנחנו רק צריכים אישור שלך״ הוא ענה, ניתקתי והלכתי לשומרים.
״אני צריך ששתיים יהיו בחוץ ועוד שתיים בתוך החדר.״ אמרתי והם הנהנו ושתיים מהם נכנסו לחדר, האחרים פשוט עמדו. יצאתי מבית החולים במהירות ונכנסתי לאוטו שלי.
אלכס חייג אליי שוב ועניתי לו, ״תתחילו. אני בדרך למחסן שלהם בפריז.״ אמרתי ואלכס ניתק, התחלתי לנהוג לכיוון המחסנים שלהם שאני יודע איפה הם, פעם הייתה לנו ברית איתם.. ואז הם הפנו את גביהם כלפינו במלחמות.
פה האמון נשבר, שתי שומרים שלי עמדו מחוץ למחסן נשקים, סמים, וזהב שלהם, לפי מה שאני יודע, זה מה שהכי חשוב ויקר ערך בשביל המקסיקנים. לקחתי את האקדח הכסוף שלי מתא הכפפות ויצאתי מהאוטו.
״פתחו.״ אמרתי והם פרצו את הדלת, הוריתי להם להיכנס עם הראש והם פשוט התחילו לרוקן את הכל. אין לי באמת מה לעשות עם זה, יש לי כסף, זהב, יהלומים ונשקים כמו זבל.
הם סיימו ושמו בתא המטען של הג'יפ שבו הם הגיעו למחסן. ״מה לעשות עם הדברים בוס?״ הם שאלו, ״תנעלו את האוטו בחנייה ביחד עם הדברים. יעשו פיפס קטן שלא יהיה מוצא חן בעיניי ואני אשרוף את זה ביחד איתם.״ אמרתי והם הנהנו ושמו פצצה מתקתקת של 30 שניות בתוך המחסן.
הלכו מהר למכוניות ונסענו משם לפני שהמחסן יתפוצץ לרסיסים. עלינו כבר על הכביש ששמענו בום מטורף, חייכתי ונסעתי לבית החולים לראות את הקטנה שלי.
אלכס חייג אליי שוב ועניתי לו, ״כן״ אמרתי בקול הקשוח שאופייני לי. ״לוקאס עשינו את זה. הם היו 30 ואנחנו 40. המשימה הושלמה בהצלחה.״ הוא אמר, ״מצויין.״ אמרתי.
הוא ניתק והמשכתי לנסוע. הגעתי לבית החולים ועליתי מהר לקומה של הקטנה היפה שלי, ״היה משהו חריג?״ שאלתי את השומרים. ״לא.״ הם ענו ונכנסתי לחדר.
השומרים בחדר עמדו, ״אתם יכולים לצאת לחדרים שלכם.״ אמרתי והם יצאו ונעלתי את הדלת. נישקתי את אליסון בראש והרחתי אותה, היא ממכרת.
הערתי אותה, ולא בכוונה. ״לוקאס?״ היא שפשפה את עיניה, ״לא התכוונתי להעיר אותך.״ אמרתי. היא חייכה, ״בוא לידי.. בבקשה..״ היא אמרה ופינתה לי מקום לידה.
חלצתי את נעליי ונשכבתי לצידה, ״אהבה שלי.״ מלמלתי והיא נשקה לשפתיי בעדינות. ״אני מרגישה קצת יותר טוב, אפשר שנטוס מחר?״ היא אמרה, ״נראה איך תרגישי בבוקר.״ אמרתי והיא הנהנה.
YOU ARE READING
Lucifer
Fanfictionלוקאס סמית׳, מנהל כנופיה מסוכנת בעולם התחתון, בעל של שלושה מועדונים ומסעדות ואחת מהן של אבא של אליסון. אליסון ווינסטון היא ילדה תמימה, ילדה ומלאת חיים, היא עובדת בבית קפה בקניון, ויש לה שגרה שחוזרת על עצמה.. מה יקרה שלוקאס יפגוש את אליסון וירצה או...
