הלכתי עד לתחנת אוטובוס ושמעתי רעמים ופתאום ירד גשם.
היה כלכך קר, שאפילו המעיל שלקחתי לא חימם אותי.
פתאום שמעתי צפירות ואוטו שחור עם חלונות שחורים נגלה מולי, הוא פתח את החלון, זה לוקאס! מה הוא עושה פה?! הוא עוקב אחריי?!
״תיכנסי יורד גשם חזק!״ צעק והנדתי בראשי שאני משקשקת מקור, ״אבל תראי איך קר לך בואי עכשיו!!״ צעק עוד יותר חזק.
לא הבנתי למה הוא כלכך דואג לי..
היה לי ממש קר והעקשנות שלי כבר התייאשה ופשוט עליתי לאוטו של לוקאס וחיוך מנצח היה על פניו.
״זה מצחיק אותך? אני נראית לך כמו ליצן?״ אמרתי וגלגלתי עיניים.
הוא הסתכל עליי, ״אל תגלגלי לי עיניים, ולא את לא ליצן״ אמר בפשטות.
נסענו לבית שלי והגשם כבר התחיל להפסיק, ״למה אתה כלכך דואג לי? אתה בכלל לא מכיר אותי״ אמרתי, ״אני יודע עלייך הכל בלה״ אמר וכינה אותי כ"יפה".
״תאמין שאתה לא יודע עליי שום דבר״ אמרתי והסתכלתי עליו, עם כל הפרצוף הקשוח והשרירים המאיימים, הוא כלכך חתיך.
הוא פשוט אלוהי, להסתכל עליו ולמות.
״לילה טוב אליסון״ אמר בחיוך, ״לילה טוב״ החזרתי בחיוך קטן, לפעמים שאני לידו, יש לי הרגשה מוזרה כלכך בבטן, עקצוצים כאלה אבל זה מרגיש טוב.
יצאתי מהאוטו והדלת הייתה פתוחה, שכחתי לנעול? לוקאס עוד לא הלך, נפלטה צרחה מפי שראיתי את הבית מבולגן, הכל שבור, וגיליתי שפרצו לנו לבית.
לוקאס יצא מהאוטו והחלון של המטבח היה שבור, הם נכנסו משם, דאמט אני אמרתי לאמא שלי לשים שם סורגים!
״הכל בסדר?״ שאל והסתכל בעיניי, שכבר מלאות דמעות, ״ששש אל תבכי הכל יהיה בסדר״ אמר וניגב את דמעותיי, נכנסנו לבית והכל היה שבור, מבולגן וחשבתי לעצמי, מה עם החדר שלי?!
עליתי מיד לחדר ולא קרה לו כלום, כנראה פרצו כדי לחפש משהו כי לאבי לא חסר אויבים, פעם הייתה לו כנופיה קטנה אבל הכל הפסיק שהוא הכיר את אמא שלי ושהם התחתנו.
התחלתי לסדר את הבית לפני שאמא שלי תבוא, הם עדיין הם הדודים שלי, יש גם אירוע אז אני אשאר לבד בבית די הרבה שעות.
הבית היה מסודר ופשוט הם שברו את האגרטלים ואת הכוסות וזה גרם להרבה נזק ברצפה.
בדקתי שהבית נעול והכל סגור ונעול.
״את רוצה שאני אלך?״ לוקאס שאל והבטתי בעיניו, הנדתי בראשי, ״אני די מפחדת..״ אמרתי בשקט והוא חיבק אותי, הרגשתי בטוחה ומוגנת בתוך החיבוק שלו, ממש מוזר.
ריחו המושלם עטף אותי ועלה לתוך אפי, ״אני הולכת להתקלח, אם אתה רוצה תראה טלויזיה״ אמרתי שהתנתקנו והוא הנהן.
עשיתי מקלחת מהירה ומרחתי קרמים והתזתי על עצמי בושם, לבשתי פיגמה קצרה, סירקתי את שיערי וירדתי למטה במדרגות.
הוא ישב שרגליו קצת פתוחות והוא התעסק עם הטלפון, שהוא ראה אותי הוא קם, והתקדם אליי בצעדים קטנים.
התקשרתי לאימי ואמרתי לה מה שקרה, היא נורא נלחצה אבל אמרתי לה שלוקאס איתי והיא עוד יותר נלחצה ואז שכנעתי אותה שאין מה לדאוג.
הכנתי ארוחת ערב והכרחתי את לוקאס לאכול איתי, ״את מבשלת נורא טעים״ אמר והסמקתי קצת, ״תודה..״ אמרתי.
״אתה לא עייף?״ שאלתי, ״האמת שאני קצת עייף״ אמר, הוא יישן איתי?
״אני אביא לך מכנס וחולצה אם תרצה, ״רק מכנס״ אמר בחיוך והנהנתי, הו אלוהים אני אראה את הקוביות שלו.
סיימנו לאכול ונתתי לו מכנס אפור של צ'מפיון, הוא החליף והוריד את החולצה והקוביות המושלמות שלו נחשפו מולי, ״אליסון את בוהה״ אמר.
״מצטערת..״ אמרתי בשקט, ״הכל בסדר בלה, בואי נלך לישון״ אמר והנהנתי, נכנסנו למיטה הגדולה שלי, ניסיתי להתחמק ממנו קצת אך ללא הצלחה.
הוא פשוט עטף אותי ושפתיו היו ליד צווארי, הניח כמה נשיקות שגרמו לי להתפתל ונרדמנו.
YOU ARE READING
Lucifer
Fanfictionלוקאס סמית׳, מנהל כנופיה מסוכנת בעולם התחתון, בעל של שלושה מועדונים ומסעדות ואחת מהן של אבא של אליסון. אליסון ווינסטון היא ילדה תמימה, ילדה ומלאת חיים, היא עובדת בבית קפה בקניון, ויש לה שגרה שחוזרת על עצמה.. מה יקרה שלוקאס יפגוש את אליסון וירצה או...
