ישר התנתקתי משפתיו, הרגיש מוזר ולא נכון לנשק אותו במיוחד אחרי הריב באוטו, ״לא היה צורך לעשות את כל זה..״ אמרתי. ״אבל רציתי.״ לוקאס אמר והתחיל לשחרר כפתורים בחולצתו.
״נו חשבת על זה?״ שאלתי אותו, ״כן, ואני אחזיר לך תשובה עוד מעט.״ הוא קבע וגלגלתי עיניים, הוא היה נראה עצבני אבל הוא לא אמר כלום.
התחלתי להוריד את השקיות מהמיטה ולשים בצד, אני אפתח אותם עוד מעט. ״נחזור.״ הוא אמר, ״מה?״ הסתכלתי עליו, ״נחזור, אבל לא לתמיד.״ אמר, ״אז עד מתי?״ שאלתי.
״פשוט נחזור. אני לא יכול להבטיח לך שנישאר שם לתמיד.״ הוא אמר והנהנתי, נכנסתי למקלחת וסגרתי את הדלת. פשטתי את בגדיי והפעלתי את זרם המים החמים.
פתאום ראיתי את לוקאס נכנס. ״תצא אני רוצה להתקלח.״ אמרתי והוא התחיל להתפשט כאילו לא שמע אותי. ״אני לא מחכה שתסיימי.״ הוא אמר והצטרף אליי תחת זרם המים.
שנינו נרטבנו ופשוט התקלחתי בשקט, ״אליסון אני מצטער.״ הוא אמר. ״מה קרה החלטת לשים את האגו שלך בצד?״ שאלתי בעוקצנות בלי להסתכל עליו. ״אליסון אל תנסי אותי, את יודעת שאני מנסה וקשה לי אז פשוט תהיי בשקט״ הוא אמר.
הוא התקרב אליי והחזיק בלחיים שלי. ״יצאתי מניאק, חרא, בן זונה, על איך שגרמתי לך להרגיש כל הזמן הזה. ידעתי תמיד שאת רוצה לחזור אבל ניסיתי כי באמת היה לי טוב באיטליה. רוב העסקים שלי רצים שם ואני יכול לממן לילדים שלנו את החינוך הכי טוב באיטליה. אני יודע שלא הרגשת שייכת.. אני מצטער טוב?״ הוא אמר.
״תמיד ידעתי שיש בתוך כל הגוף הגדול לב שאומרים שקר ועשוי מאבן חמלה״ אמרתי והוא נשק לראשי. סיימנו להתקלח ולבשתי פיג׳מה סאטן לבנה, לוקאס עישן במרפסת סיגריה ודיבר בטלפון עם מישהו.
סיימתי להבריש את שיערי והלכתי אליו, ״לוקאס אתה בא למיטה? אני רוצה לנוח..״ אמרתי. הוא בקושי התייחס, גלגלתי לו עיניים והתחלתי לפתוח את המתנות.
קיבלתי מלא יהלומים, זהב, בשמים של שנאל ואיפור של דיור. אפילו כמה סטים של הלבשה תחתונה ובייבידולים, קצת האדמתי שראיתי אותם. איך לעזאזל שמים את זה?
פתחתי שקיות קרטון לבנות שבהן היה בגדים שאני אוהבת, חייכתי, הוא יודע מה אני אוהבת ללבוש. סידרתי את כל המתנות במזוודה והיה קשה לסגור אותה מרוב כמות הדברים.
כיביתי את האור ונכנסתי מתחת לפוך הנעים, שמעתי את הדלת של המרפסת נסגרת והצד השני של המיטה שקע. ״אל?״ הוא קרא לי. הסתובבתי אליו והוא התקרב אליי. ״למה התעלמת ממני ככה?״ שאלתי והוא ליטף לי את השיער.
״הייתי בשיחה חשובה.״ הוא אמר, ״אהבת את המתנות?״ הוא שאל, ״כן״ אמרתי. ״אפילו את הבייבידולים?״ הוא שאל. ״כן״ אמרתי, ״אני בחרתי אותם.״ הוא אומר וחייכתי בביישנות.
הוא קירב אותי אליו ונישק את ראשי, נרדמתי קרוב לצוואר שלו שאפו על ראשי. קמתי בבוקר משיחת טלפון מהיילי. עניתי לצלצול וגירדתי בעיניי, ״הלו?״ אמרתי.
״היום יום הולדת! היום יום הולדת! היום יום הולדת לאליסון! חג לה שמח וזה לה פורח! היום יום הולדת לאליסון! עד 120 יפה שלי!״ היא ליטרלי שרה לי בטלפון. אני מתה עליה, היא היחידה שמסוגלת לעשות את זה.
״תודה בובה שלי, את הערת אותי״ אמרתי והיא צחקה, ״בוקר טוב לך ילדת יום הולדת״ היא אמרה. ״בוקר מעולה! מה שלומך? אני מתגעגעת ברמות״ אמרתי, ״אני בסדר! אני מתגעגעת אלייך יותר..״ היא אמרה.
״מחר אנחנו חוזרים״ אמרתי, ״לאיטליה?״ היא שאלה, ״לא לבית שלי.״ אמרתי. ״מה?! חייב להיפגש! רגע לא! אני אבוא אלייך ואפתיע אותך! פאק אמרתי את זה! לא משנה יש את באה!״ היא נשמעה כלכך מרוגשת שהייתי בשוק. מטורללת אחת.
״תירגעי היילי תנשמי! ניפגש מחר, מבטיחה לך״ אמרתי לה. ״יופי! אני הולכת לעבודה.. אני אדבר איתך יותר מאוחר״ היא אמרה. ״טוב יפה שלי, עבודה נעימה״ אמרתי והיא נפרדה ממני וניתקה.
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים לעשות את ארגוני הבוקר שלי. לוקאס לא היה לידי במיטה, הוא בטח קם לפניי. שטפתי פנים, צחצחתי שיניים ושמתי ג'קט כי ממש קר בבוקר.
הלכתי למטבח וראיתי את לוקאס בלי חולצה, סינר וגופו השרירי היה מופנה אליי. הוא עשה לי ארוחת בוקר בשקט דממתי. חשבתי שהוא במרפסת או משהו..
״לוקאס?״ אמרתי והוא הסתובב אליי, התקרב אליי ותפס בשתיי לחיי. ״בוקר טוב נסיכה שלי״ הוא אמר ונישק אותי, כמה אהבה על הבוקר.
״אני רוצה להכין קפה אתה יכול לזוז?״ אמרתי. ״אני אכין לך ותשתי ביחד עם האוכל״ הוא אמר והוציא את הפנקייק האחרון מהמחבת. היה ריח כלכך טוב פתאום.
הוא עשה הר של פנקייקים וראיתי אותו עורך את השולחן, ״תתן לי לעזור לך לפחות עם הסכו״ם״ אמרתי. ״לא.״ הוא קבע והתאיישתי. הוא סידר את השולחן בצורה מושלמת.
״רגע אני אוציא גם את העוגה״ הוא אמר והוציא אותה מהמקרר. עוגה קטנה, בצורת לב, גבוהה ולבנה עם לבבות ורשום ׳יום הולדת שמח אהבה שלי׳. התרגשתי שראיתי אותה.
״תודה לוקאס! איזו עוגה יפה!״ אמרתי ונישקתי אותו. ״שנשב?״ הוא שאל והוריד את הסינר הלבן שלא כלכך כיסה משהו מגופו הגדול, הכין לי קפה קר עם חלב וישב מולי.
״לא ידעתי שאתה יודע להכין פנקייקים״ אמרתי. ״תטעמי ותגידי לי מה את חושבת.״ הוא אמר ולקחתי אחד וטעמתי. וואו. ״מושלם. באמת מושלם.״ אמרתי ולקחתי עוד אחד.
שפכתי מעל קצת סירופ שוקולד ואכלתי עד ששבעתי לגמרי. הוא לא נתן לי לפנות, פשוט אמר לי ללכת להתארגן.
התקלחתי, התלבשתי, התאפרתי וחיכיתי ללוקאס שיהיה מוכן. עניתי לכמה הודעות מזל טוב ממשפחה וחברים ואמא שלי דיברה איתי, איחלה לי מזל טוב ובעיקר התלהבה שאני חוזרת.
״אתה מוכן לוקאס?״ שאלתי שהוא שם את הטבעת האחרונה על האצבע השלישית שלו. ״כן.״ הוא אמר וחייך אליי. ״לאן הולכים?״ שאלתי, ״לשדרת הבוטיק בפריז״ הוא אמר ולקח את הטלפון שלו.
״יצאנו?״ הוא שאל. לקחתי את הטלפון שלי ואת התיק הקטן, ״כן״ אמרתי והוא פתח את הדלת. יצאנו מהחדר והיו מאחורינו 2 שומרים, אבל בפועל זה נראה כאילו לוקאס יכול לשמור עליהם.
נכנסנו לג'יפ והם נכנסו לאוטו אחר מאחורינו. ״אבל צריך לעצור בתחנת דלק קודם״ הוא אמר, ״למה מה אתה צריך?״ שאלתי. ״סיגריות״ הוא אמר וגילגלתי לו עיניים.
״הלו הלו מה?״ הוא הסתכל עליי והתניע, ״כלום מעצבן אותי״ אמרתי ושמתי חגורה. ״מה מעצבן אותך קטנה שלי״ הוא אמר, ״שלא אכפת לך מהבריאות של עצמך. זה מטמטם אותי״ אמרתי.
״אני בריא, אני לא מעשן קופסה ביום, אני מעשן מקסימום 2 סיגריות ביום וגם זה אם ממש מתחשק לי״ הוא אמר ולא עניתי לו. ״טוב תסע״ אמרתי והוא הידק את הלסת שלו, מה שאמרתי היה נשמע בטון קצת מזלזל.
לוקאס לא רוצה להתעצבן עליי בגלל שהיום יש לי יום הולדת והוא לא רוצה להרוס לי. הנסיעה הייתה שקטה, מלבד המוזיקה השקטה והחלשה שהתנגנה ברקע. כף ידו הייתה על הירך הפנימית שלי, מוחץ ומלטף.
הוא עצר בתחנת דלק ויצאתי איתו לקנות את הסיגריות שלו. הסתובבתי קצת, הסתכלתי מסביב וראיתי אותו בקופה, המשכתי ללכת וראיתי עובד שמטאטא את הרצפה.
פתאום הוא התחיל לטאטא לכיוון שלי ועמד לידי במדף, וסידר את החטיפים. עד שלפתע הרגשתי את ידו על הישבן שלי וקפאתי מפחד, זה לא היה בטעות הוא ממש חפן לי את הישבן.
נגעלתי, הזזתי את ידו וברחתי ממנו. ״אליסון!״ לוקאס קרא בשמי, ראיתי שם מראה והסתכלתי על עצמי. ״אל את בסדר? את לבנה מאוד.״ לוקאס אמר והסתכל עליי.
ישר הסתכלתי עליו ועלו לי דמעות בעיניים. ״מה מה קרה?״ הוא שאל, יצאנו מהחנות והוא ניגב את הדמעה שירדה במורד הלחי שלי.
״את מדאיגה אותי״ הוא אמר, ״היה שם עובד שנ..נגע לי בת..תחת״ אמרתי בשקט והוא שינה הבעה. ״מי זה?״ הוא אמר, ״הוא היה איפה שהמקררים והמדפים של החטיפים, יש לו מטאטא..״ אמרתי והוא נכנס ונכנסתי אחריו.
״זה?״ הוא שאל והצביע עליו, על העובד עם החולצה האדומה. הוא היה נראה קצת צעיר, אולי בגיל העשרים לחייו. הנהנתי ולוקאס התקדם ואני פשוט העדפתי להישאר מאחורה.
״אממ שלום..?״ העובד אמר בפחד שראה את לוקאס. לוקאס נתן לו את הראש בקיר כלכך חזק שהוא נפל על הרצפה, הסתובבתי, לא רציתי לראות את זה. ״חתיכת בן זונה.״ שמעתי את קולו של לוקאס ואז ירייה, יצאתי משם במהירות ונכנסתי לאוטו בהלם.
אני עושה טעות? התחתנתי עם רוצח? מאפיונר מסוכן מאוד? מה אם יום אחד... לא אליסון! תוציאי את זה מהמוח שלך! הוא לא יעשה לי כלום, הוא פשוט מגן עליי.. כן?