_כללית_
"זה ממש טעים היין הזה" אמר היונג-שיק כשלקח עוד שוט מכוס אחרת שהוגשה לו בידי המשרתים "אני מוצא את זה דווקא כיף האירוע הראשון שלי בתור מלך" היונג-שיק אמר בחיוך משועשע וגרם לאחרים לחייך בהבנה שהוא שיכור מעט, כולם חוץ מטאהיונג כמובן.
"אני חושב שאתה שתוי, המלך היונג-שיק" טאהיונג אמר ולקח ממנו את הכוס שהתכוון לשתות ממנה "המלך היונג-שיק" היונג-שיק חזר על מילותיו של טאהיונג שמצא כמשעשעות למדיי "אני חושב שאולי שתיתי יותר מידי" אמר היונג-שיק כשמצמץ פעמיים במהירות.
"אני חושב שהערב הזה הסתיים מבחינתי" היונג-שיק אמר בקול יציב וחיוך על פניו והסכים עם עצמו "נתראה בעוד כשבוע בהמלכתו של הנסיך טאהיונג, הוד מעלתכם" אמר היונג-שיק וקד מעט "הו ואשמח לדבר בארבע עיניים על שילוב שני הממלכות יחדיו" אמר למלך לפני שניסה ללכת ולעזוב סופית את ההיכל.
"מה דעתך על להישאר כאן ללילה? זה דיי מסוכן לדהור על סוס כשאתה שיכור" עצרה המלכה ורודת השיער את מלך 2PM מלהמשיך ללכת "זה יהיה נהדר!" אמר היונג-שיק כשניסה לעמוד יציב כשהסתובב אבל התנגש בג'אנגקוק "הו! אני מצטער" התנצל היונג-שיק בפני ג'אנגקוק שקד אליו ושניהם גרמו לטאהיונג לגלגל את עיניו.
"אני ייקח אותו אל חדר האורחים" הציע טאהיונג "זה יהיה נהדר בני" המלך אמר בחיוך אל עבר בנו הבכור "ג'ימיני מזל טוב שוב" אמר טאהיונג ונגע בכתפו של ג'ימין לפני שרכן לעבר יונגי ולחש לאוזנו "תהיה עדין" מה שגרם ליונגי להאדים בזמן שטאהיונג ליווה את היונג-שיק אל חדר האורחים "ג'אנגקוק תשאיר אותם לבד" שמע טאהיונג את קול אימו אומר ונאנח בהקלה, ג'אנגקוק לא יעקוב אחריהם עכשיו.
"אז זה החדר שלך אה V?" שאל היונג-שיק כשהתיישב על המיטה בחדרו של הנסיך הצעיר, המלך רצה לראות את חדרו של הנסיך לפני שהתכוון לישון "כן" ענה טאהיונג והתיישב על ידו אבל מייד היונג-שיק התרומם וסקר את החדר.
"אני מתערב שלא קראת אחד מהם אפילו" אמר הצעיר מבין השניים ולקח ספר אחד מהערמה לידו "חלק מאני הקודם" טאהיונג מלמל בחוסר עניין כשנשכב על המיטה "הנשקים שלך מוחבאים כאן?" שאל היונג-שיק וטאהיונג הנהן "זה כל כך אתה, לא עזבת את הקשת שלך מאז שפגשתי אותך" גיחך פארק "רוצה להתאמן או שאתה שיכור מידי?" שאל שחור השיער כשהתרומם לישיבה.
"שיכור אה? אתה תתחנן לרחמים שאני יביס אותך V" אמר היונג-שיק בחיוך ממזרי "לא הבסת אותי עד עכשיו ואני דיי בטוח שזה לא ישתנה JI-YI" קרא טאהיונג בכינויו של היונג-שיק בזמן שקם ופתח את התא הסודי, בוחר ראשון בסכין ונותן לצעיר ממנו לבחור את הנשק שלו אחריו והוא בחר גם באותו הנשק כמו טאהיונג.
הם נלחמו במשך כ-30 דקות, ללא פגיעות חוץ מהנפילות של טאהיונג מערימות הספרים עד שלבסוף הם התרסקו על הרצפה, מתנשפים.
"זה היה טוב" אמר היונג-שיק אל המבוגר ממנו "התגעגעתי לזה" התוודה טאהיונג כשנעזר בהיונג-שיק וקצוות המיטה כדי לקום "אני צריך מקלחת" התוודה היונג-שיק כשנעמד גם הוא "תתקלח" אמר טאהיונג והצביע על הדלת הסגורה "thanks boss" אמר היונג-שיק כשמיהר אל תוך המקלחת כשהוא מוריד את הז'קט שלו בדרכו אל המקלחת.
טאהיונג נאנח כשאסף את כלי הנשק מהרצפה, שם אותם בתא הסודי וסוגר אותו.
הוא התיישב על המיטה כשבידו הימנית מוחזק בקבוק אלכוהול חזק שיונגי הביא לו במתנה כשחזר ובידו השמאלית מוחזקות שני כוסות, הוא הניח כוס אחת בצד ומזג בכוס שלו את המשקה המשכר.
כוס אחר עוד כוס, כוס אחר כוס אחרת. טאהיונג סיים בקבוק שלם והלך להביא עוד אחד מהשולחן כשראה את היונג-שיק יוצא מהמקלחת עם מגבת לפופה סביב פלג גופו התחתון "אתה שותה בלעדיי?" היונג-שיק אמר בכעס מזויף ולקח את הבקבוק מידיו של טאהיונג, מזג לעצמו בכוס שטאהיונג שמר לו וגם לטאהיונג.
"לחייך בוס" אמר היונג-שיק כשקירב את הכוס שלו אל הכוס של טאהיונג "לחייך עוזרי הנאמן" טאהיונג אמר בשכרות ונשמעה נקישה בין שני הכוסות, נקישה שמסמלת לשני הגברים שהם צריכים לשתות.
היה לשניים לילה ארוך.
-למחרת-
טאהיונג התעורר משנתו כשניסה להסתובב לצד השני של המיטה בטבעיות אבל כאב הפריע לו וגרם לו להתעורר.
"מה... לעזאזל?" שאל טאהיונג בלחש כשקם לישיבה על המיטה והרגיש כאב חד באזור ישבנו, הוא הסתובב לאחור רק כדי לראות את היונג-שיק מכוסה באותה השמיכה שאיתה טאהיונג היה מכוסה.
טאהיונג הרים את השמיכה וראה כי עירום לגמרי, הוא נאנח ולקח את הכרית שהייתה לידו וזרק אותה על היונג-שיק "תתעורר חתיכת אידיוט!" טאהיונג אמר בכעס וניער את היונג-שיק עד שהתעורר.
"לא עכשיו, עוד חמש דקות" מלמל היונג-שיק אבל כעבור שניות אחדות הוא התרומם כשהרגיש כאב ראש "לעזאזל החמרמורת" מלמל היונג-שיק כשראה את טאהיונג עומד לידו, עירום לגמרי כשפניו קרובות אל שלו.
"התעוררת היפיפייה הנרדמת?" טאהיונג שאל באנחה והרחיק את פניו מאלה של היונג-שיק "תראה איזה בלגן יש בחדר לעזאזל" מלמל טאהיונג כשלקח חלוק וכיסה את עצמו בו.
היונג-שיק הסתכל מסביב ועל עצמו, לא לקח לו הרבה זמן להבין מה קרה אתמול בלילה, וכשהוא הבין הוא התחיל לצחוק.
"מה! מה! אתה! צוחק! חלאת אדם!" אמר טאהיונג בכעס וזרק דברים שונים על היונג-שיק בכל פעם שהוציא מילה מפיו "קום תעזור לי לסדר לפני שמישהו יבוא" הורה הבחור בחלוק לעצלן שישב על המיטה שנזכר להרים את התחת שלו מהמזרון כדי לעזור לו לסדר "תכסה את עצמך!" צעק טאהיונג בכעס והיונג-שיק גיחך כשלבש את הז'קט של טאהיונג שהיה על הרצפה.
הם ניקו את כל הזכוכיות של הדברים שנשברו והרימו את הדברים הלא שבירים בחזרה אל המדפים בסידור מופתי, הם סיימו אחרי כ-15 דקות.
"אני לא מסדר יותר את החדר שלך, הוא ענק מידי" אמר היונג-שיק כשהתיישב על המיטה בחוסר כוחות "אתה מספר לי?" טאהיונג שאל בגיחוך והוסיף "אין סיכוי שאני הייתי הבוטום" הצהיר הנסיך והיונג-שיק הרים את כתפיו "אני הייתי שיכור למות, נראה לך אני זוכר משהו? אבל אם אתה אומר" טאהיונג גלגל עיניים בזמן שהאחר גיחך.
"כואב לך התחת?" שאל טאהיונג בפתיחות והיונג-שיק הנהן לחיוב "אז כנראה החלפנו מקומות באמצע, כואב לי גם" הסביר טאהיונג והיונג-שיק הנהן לחיוב עם אנחה קצרה.
"תתקלח אתה ראשון, אתה צריך ללכת לחדר אורחים לפני שיחפשו אותך" נסיך שחור השיער נעמד והורה לצעיר ממנו "okay boss" אמר JI-YI והצדיע אל טאהיונג לפני שרץ אל המקלחת.
-כעבור חצי שעה-
היונג-שיק סיים להתקלח וטאהיונג נכנס אחריו כשהוא נותן להיונג-שיק גישה מלאה לארון שלו, מילא הוא שנא שם הכל חוץ מהפיג'מות שעוד לא היו כל כך לוחצות וחונקות כמו הבגדים שהוא לובש ביומיום.
"מה אני ילבש... מה אני ילבש..." היונג-שיק זימר כשפתח את הארון והסתכל עליו בגיחוך "כאילו הוא אוהב בגדים כאלה בכלל אבל אחלה פיג'מה" היונג-שיק דיבר לעצמו ותפס בידו את הפיג'מה עם הפסים הכחולים והלבנים עם ציורים של לבבות עם פרצופים.
"תעזוב לי את הפיג'מה ותתחיל להתלבש כבר" טאהיונג אמר כשהופיע מאחורי היונג-שיק וגרם לו לקפוץ "הבהלת אותי! לא יפה היונג!" הצעיר אמר בפה עקום והבעה נעלבת.
"תתלבש כבר לפני שמישהו יבוא וימצא אותך כאן" טאהיונג אמר בפני פוקר בזמן שבחר חליפה אקראית מהארון ונתן אותה להיונג-שיק "אבל אמרת לי לבחור!" התלונן המלך והאחר נאנח "הייתה לך הזדמנות, פספסת, תלבש כבר" טאהיונג דחק בהיונג-שיק להתלבש בזמן שבחר לעצמו גם חליפה.
"אל תשכח את הכתר שלך הוד מעלתך" אמר העוזר הצעיר למנהיגו לפני שפתח את הדלת.
"ידעתי שהראש שלי קל מידי" מלמל טאהיונג באנחה קצרה והסתובב כדי לקחת את הכתר מהיד "אתה בא?" טאהיונג שאל כשפתח את הדלת ויצא החוצה "בדרך!" אמר היונג-שיק בחיוך כשמיהר לצאת ולסגור את הדלת אחריו.
"לאן הולכים?" שאל היונג-שיק בתהייה כשעקב אחרי טאהיונג "לארוחת בוקר כמובן" טאהיונג אמר כשזה הדבר אליו רגיל, ארוחה משפחתית על הבוקר.
"רגע, לא אמור להיות לך זנב?" שאל היונג-שיק כשכמעט הגיעו אל החדר הענק וטאהיונג הרים גבה "צודק, למה הוא לא כאן באמת?" טאהיונג שאל את כשהסתכל מסביב בתקווה לקלוט פנים מוכרות.
"מוזר" טאהיונג אמר והטה מעט את ראשו הצידה כשחשב איפה ג'אנגקוק יכול להיות.
'איפה הוא יכל להיעלם...'