היא חייכה והנחתי נשיקה קטנה על הפה שלה. ״מתי יוצאים?״ היא שאלה והסתכלתי למטה והאנשים שלי בדיוק סיימו לארוז את הדברים שלנו.
״עכשיו״ אמרתי והיא לקחה את התיק שלה עם הטלפון ויצאנו מהאחוזה, החזקתי את ידה והרגשתי שמשהו חסר.
עצרתי והרמתי את ידה וראיתי שטבעת הנישואין לא על האצבע שלה. ״איפה הטבעת?״ שאלתי, ״א-אני הלכתי לישון והטבעת כל רגע נתקעה לי בשיער אז הורדתי אותה..״ היא אמרה.
״לכי תביאי אותה״ אמרתי והיא עלתה במדרגות ונכנסה לחדר. סיבבתי את הטבעת הכסופה שלי בעצבים, היא באה אחרי כמה שניות עם הטבעת בידה.
״זה לא יורד ממך זה מובן?״ שאלתי והחזקתי באצבע שלה. היא הנהנה, ״יופי״ מלמלתי ונכנסנו לאוטו.
נקודת מבט אליסון -
לוקאס התחיל לנסוע לשדה תעופה והיו מאחורינו 3 ג'יפים. הוא הניח את ידו על הירך שלי וליטף אותה בעדינות, לא התייחסתי כלכך אליו והתעסקתי בטלפון שלי.
הנסיעה עברה שקטה ומשעממת. הגענו לשדה תעופה והשומרים לקחנו לנו את המזוודות ושמו אותם על המסוע.
התקדמנו לכיוון המטוס הפרטי של לוקאס. נכנסתי וכבר התחלתי להילחץ. שונאת טיסות, ישבתי על המיטה ולוקאס ישב בכיסא.
״אליסון?״ הוא אמר, ״אני כאן״ אמרתי ועיניו הפסיקו לחפש אותי, הוא התקדם אליי. ״את בסדר?״ הוא אמר והנדתי בראשי, ״אני מפחדת״ אמרתי והוא חיבק אותי.
ידיו השריריות עטפו אותי וחיבקתי אותו בחזרה, ״כשאני פה לידך, אין לך שום סיבה לפחד״ הוא אמר וחייכתי קצת.
הדלת של המטוס נסגרה והיינו שניות לפני המראה. ישבנו בכיסאות וחגרנו, התעסקתי בטלפון שלי ולוקאס שם את המחשב שלו על איזה מגש.
״כמה זמן הטיסה?״ שאלתי, ״שעה ועשר דקות.״ הוא ענה ועיניו היו דבוקות למסך. הנהנתי והרגשתי שאנחנו ממריאים, לוקאס החזיק את ידי ושמתי את ראשי על הכתף השרירית שלו.
נרדמתי, הייתי כלכך עייפה, הרגשתי את ידו של לוקאס מלטפת את הלחי שלי. ״אליסון.. אנחנו נוחתים עוד 2 דקות״ שמעתי את קולו של לוקאס.
״מה? איך כזה מהר?״ מלמלתי והתמתחתי, ״את היית רדומה כל הטיסה״ הוא אמר וסגר את הלפטופ שלו. פיהקתי והנחתי את ראשי על משענת הכיסא, הדיילת אמרה שנחתנו בשלום ונאנחתי.
לוקאס פתח את החגורה וקם, כך גם אני עשיתי, יצאנו מהמטוס והיה קפוא! נכנסנו במהירות לשדה תעופה ושם חיכו לנו השומרים עם המזוודות שלנו.
היו שם מלא צלמים וכתבים שרק חיכו להיכנס לנו בדרך, ״הג'יפ בחוץ.״ אחד השומרים אמר ויצאנו מהשדה תעופה, השומרים הכניסו אותנו לרכב במהירות ונסעו, ״לאן הולכים?״ שאלתי. ״למלון״ הוא ענה והנהנתי.
הנסיעה עברה די מהר יחסית, יצאתי מהג'יפ ונכנסנו למלון. כל העיניים היו עלינו והרגשתי כלכך לא נעים, ״שלום אדון לוקאס, חדר 209״ האישה בקבלה אמרה באי נעימות.
השומר לקח את המפתח וכבר שמו לנו את המזוודות במין עגלה כזו, עלינו במעלית לקומה 10 והיה שם רק חדר אחד. שלנו.
פתחו לנו את החדר ונדהמתי. בחיים שלי לא ראיתי חדר בבית מלון שכזה יפה, ״וואו..״ מלמלתי ולוקאס חייך. השומרים השאירו את המזוודות קרוב למיטה ויצאו לחדרים שלהם.
הם סגרו את הדלת והלכתי למטבח. לקחתי עוגייה ועמדתי במרפסת שמשקיפה בדיוק למגדל האייפל, הנוף היה כלכך יפה.. מעניין איך זה נראה בלילה..
ישבתי על המיטה והסתכלתי על לוקאס. הוא התחיל להוריד את חולצתו וקמתי אליו, הזזתי את ידיו והתחלתי להוריד את הכפתורים אחד אחד.
הוא נתן לי נשיקה במצח וחייכתי אליו בסומק. ״אנחנו יוצאים בערב לנשף של המאפיות מכל העולם, יש לך מה ללבוש?״ הוא אמר ושאל אותי.
״נראה לי שכן.. הבאתי כמה שמלות״ אמרתי והוא הנהן. פתחתי את המזוודה שלי והוצאתי שמלה שחורה עם פתחים יפים, הלבשתי אותה על קולב והוצאתי את קופסת התכשיטים שלי והנחתי על השידה.
שמתי את נעלי העקב השחורים בפינה וישבתי על המיטה. ראיתי את לוקאס מתקרב אליי. צחקתי קצת והתקדמתי לכיוון המרפסת, ״הנוף כלכך יפה״ אמרתי, ״גם את כלכך יפה״ הוא אמר ועטף אותי תוך כדי שמסניף את צווארי.
הוא הניח כמה נשיקות והצמיד אותי עוד יותר אליו. ״שנבדוק את המיטה?״ הוא שאל וצחקתי קצת, ״מתי אנחנו צריכים לצאת?״ שאלתי.
״יש זמן בובה״ הוא אמר שהוא קבור בצווארי. ״יהיה זמן לישון עוד קצת? אני ממש עייפה״ שאלתי ולוקאס הנהן.
הוא התנתק ממני וישבתי על המיטה, הורדתי את נעליי ושמתי בגדים נוחים יותר. שורט ופוטר ארוך וגדול, לוקאס שכב לידי במיטה והסתכל בטלפון שלו, כיסיתי את עצמי בפוך הלבן והנעים ונרדמתי.
***
״אליסון אנחנו נאחר.״ הוא אמר בעצבנות ואי סבלנות. ״רגע אני שמה את הצמידים שלי״ אמרתי והשחלתי אותם סביב ידי במהירות.
יצאתי ולוקאס לבש חליפת טוקסידו שחורה עם נעלי עור שחורות. שיערו היה קצת מבולגן אבל גם נותן מראה טוב ונקי.
הטבעות הכסופות על ידו היו כלכך יפות. ״אישה שלי איזה יפה את״ הוא אמר ונישק אותי תוך כדי שהעביר את ידו בפתח של השמלה שלי.
״עכשיו אני לא רוצה ללכת״ הוא אמר בחיוך ממזרי, ״אבל אנחנו מאחרים לא?״ שאלתי בחיוך ולקחתי את הטלפון שלי עם התיק צד הכסוף.
״כן בואי נצא כבר״ הוא אמר ויצאנו במהירות מהסוויטה שלנו. השומרים כבר חיכו לנו למטה ופתחו את הדלתות, נכנסנו לאוטו והנהג התחיל לנסוע.
סטיבן התחיל לנסוע מהר ולוקאס הסתכל עליי, ״אליסון זה לא אירוע רגיל. זה יכול להיות גם מסוכן אם יהיו שם התפתחויות לא נעימות.. בגלל זה אני מבקש, דורש ממך להישאר לידי כל הזמן.״ הוא אמר.
״ועם איך שאת נראית.. אני מעדיף להישאר לידך כל הזמן״ הוא הוסיף ובחן אותי שוב. ״לוקאס די״ אמרתי בחיוך והוא משך אותי אליו, משחק לי בשיער ומנשק את כתפי.
הנסיעה עברה יחסית מהר, היינו במרכז פריז להאולם היה לא ממש רחוק. הנהג והשומר פתחו לנו את הדלת וראיתי אולם ממש מפואר, וואו.
בחיים לא ראיתי דבר שכזה. ״את אוהבת?״ הוא שאל והנהנתי, נכנסנו לתוך האולם והיו שם מלצרים, שולחנות עם אוכל וכולם נראו כה מפוארים ועשירים.
ישבנו עם כמה אנשים שאני לא מכירה, ״שלום אני אנטון וזאת רעייתי אווה״ האיש אמר וחייכתי קצת. ״נעים להכיר, אני אליסון״ אמרתי.
לאחר כמה רגעים מוזיקה נעימה התנגנה ברקע, של ריקוד סלואו. מלא אנשים קמו לרקוד והרחבה הייתה כמעט ומלאה.
״לוקאס בוא נרקוד״ אמרתי. ״לא אוהב.״ הוא אמר והתעסק בטלפון שלו. הסתכלתי שוב על כולם ונאנחתי, ״אז אני אצטרך למצוא מישהו לרקוד איתו״ אמרתי וקמתי מהכיסא שלי.
״שבי. עכשיו״ הוא אמר בטון שהפחיד אותי. ״ אבל אני רוצה לרקוד״ אמרתי והוא הניד בראשו, אוף.. ישבתי בחזרה בכיסא שלי ופתאום הגיעה מישהי שאני לא מכירה.
היא ישבה איתנו ולוקאס נהיה ממש עצבני. ״למה את יושבת כאן?״ הוא שאל אותה, ״כי התגעגעתי אליך..״ היא אמרה וליטפה לו את היד. הייתי בשוק.
״אני לא״ הוא אמר והעיף את ידה, ״אתה בטוח שאתה לא מתגעגע ללילות שהיו לנו ביחד?״ היא שאלה והרגשתי כלכך רע.
״לא. עכשיו אם אכפת לך לקום״ הוא אמר, ״בלילות שלנו אני בטוחה שאתה נהנית הרבה יותר משאתה נהנה איתה״ היא אמרה והסתכלתי עליה. לא יכולתי יותר.
קמתי, נתתי לה סטירה ויצאתי מהאולם. אף אחד לא הסתכל עליי למזלי, חוץ מלוקאס. ״סטיבן תחזיר אותי למלון בבקשה״ אמרתי. ״אני צריך אישור מהבוס״ הוא אמר שהיה בתוך האוטו.
״בבקשה סטיבן״ אמרתי והוא העלה את החלון בחזרה. ״אליסון כנסי לאוטו״ לוקאס צעק מאחוריי, ״אל תצעק עליי״ אמרתי והוא פתח לי את הדלת.
נכנסתי והוא נכנס אחריי. ״לוקאס..״ באתי לדבר, ״אליסון מספיק טוב? נדבר בחדר.״ הוא אמר וקטע אותי, השתיק אותי.
דיברתי עם היילי על מה שקרה. היא אמרה שסטירה זה דבר עדין לעומת מה שהיא הייתה עושה לה, צחקתי קצת מול הטלפון.
הגענו לסוויטה והשומר בחוץ סגר את הדלת, נכנסתי לשירותים והיה שקט מלחיץ. הורדתי את השמלה ושמתי פיגמה, הורדתי איפור ועשיתי קוקו נמוך.
יצאתי מהשירותים ולוקאס הוריד את הגקט של החליפה. ישבתי מולו על המיטה, ״עוד לא מבין מה את חשבת לעצמך..״ הוא אמר.
״היא השפילה אותי! נשמע לך הגיוני שאני אבוא בתור אשתך והיא תדבר איתך על הסקס שהיית עושה איתה?!״ צעקתי.
״אל תצעקי!״ הוא צעק, ״גרמת לי לעזוב אירוע כלכך חשוב שאני מחכה לו כל השנה ואת הרסת לי!״ הוא אמר והחליף מולי למכנס פיגמה.
״גרמתי לך לעזוב כי הרגשתי ממש רע! חשבתי שאכפת לך ממני.. אבל מסתבר שהזונה הזו דיברה איתך על הסקס שלך איתה לא הרגשת שאכפת לך יותר״ אמרתי בבוטות.
״אל תדברי ככה.״ הוא אמר, ״למה? כי אתה יודע שאני צודקת?״ שאלתי וקמתי. הלכתי למטבח ושתיתי מים.
״את לא צודקת. יכולת לדבר איתי אחרי שהיא שאני אגיד לה ללכת, אמרתי לה שאני פשוט לא מעוניין לדבר איתה והעפתי אותה אחרי שהלכת״ הוא אמר.
״אבל עצם העובדה שהיא ככה דיברה איתך לידי הגעיל אותי״ אמרתי והוא בא אליי, לבוש במכנס אפור ארוך בלבד.
״ללכת באמצע אירוע שכזה, משפיל.״ הוא אמר ושתה מים. ״זה לא משפיל אם יש לך סיבה טובה ללכת״ אמרתי, ״זאת לא פאקינג סיבה טובה, היה אפשר לפתור את זה בדרכים אחרות״ הוא אמר.
״אבל הייתי מושפלת. הרגשתי לא נעים!״ אמרתי והוא הרים אותי על השיש. ״אני אוהב אותך, כלכך אוהב אותך. כמה פעמים אני אומר לך שאמות בשבילך? אלחם למענך? אם באמת הרגשת מושפלת אני נשבע שאני אהרוס לה את החיים.״