מאט
פרק זה מכיל: נשק,שפה בוטה, ועוד.
אני יכול לוותר,אני יכול לחזור לאישה שהכי אהבתי ולקחת את החיים שלי בחזרה.
רומי סתם ילדה תמימה, אנחנו כרגע יושבים בשולחן ומתחילים לאכול.
״תאכלי.״ אני לוחש לרומי,
״אני לא רעבה...״ היא ממלמלת,
״תתחילי לאכול רומי, אל תנסי אותי.״ אני אומר בכעס והיא משחררת אנחה כבדה.
היא אוחזת את המזלג והסכין וחותכת את הסטייק.
״היא יודעת כבר על ההצעה?״ שאלתי בספרדית את טיילר.
״כן,היא יודעת. ושלך?״ הוא שאל
״לא, אני לא מתכוון לדבר איתה על זה.״
רומי מכווצת את עיניה מנסה להבין על מה אנחנו מדברים.
אליסון בזמן הזה רגועה אני יודע על מה היא חושב.
אני לא מחבב את האישה הזאת.
היא כלבה, במיוחד מה שהיא עשתה עם אחיה.
״אפשר להבין על מה אתם מדברים?״ רומי שואלת בחיוך מזויף.
אני מהנהן בחיוך, אני לא מוריד את עיניי מטיילר ושהוא הבחין שאני עומד לספר לרומי את העצה
הוא פער את עיניו וסימן לי לא להגיד שום מילה.
״אנחנו מדבר על משהו רומי.״
״על מה? אם אפשר לשאול.״ היא שואלת בשקט ומכניסה חתיכת סטייק לפה.
אני נאנח בשקט ומזדקף בכיסא, ״זה לא עניינך רומי, תתעסקי בלאכול.״ אני אומר בשקט
היא הפילה את הסכום על השולחן ברעש, שגרם לכמה אנשים לסובב את מבטם אלינו.
הילדה הזאת תעשה לי עוד בעיות? זין!
״רומי..״ אליסון לוחשת באזהרה, ״תדבר איתי שאתה רגוע ולא ככה.״ היא קמה מהכיסא.
היא מפילה את הכיסא אל הרצפה, ״רומי!״ אני מרים את קולי לעברה. היא לא נעצרת ומתקדמת לכיוון היציאה של המסעדה.
לא רציתי לקחת אותה למסעדה בשביל לעשות את הסצנה הזאת, אני לא מבין מה הולך לה עכשיו במוח.
אני לא אוהב את זה.
אני קם במהירות מהכיסא, מתקדם לעבר הדלת של המסעדה.
״רומי תעצרי!״ אני נוהם לעברה, היא לא עוצרת ומגבירה את הליכה שלה.
״רומי!״ אני שואג לעברה, היא נעצרת בקום
עשיתי משהו רע? אני נעצר מולה, כמה מטרים בודדים ממה.
״אתה פשוט לא מבין מאט.״ היא אומרת בביטחון.
״מה?״
״אני לא בעניין הזה. אני לא רוצה להכנס לעסק הזה. זה כלכך מכעיס שאת-״
גבר אחד תופס את רומי בגופה ומושך אותה לצד.
״מא-״ היא צעקה, אני פוער את עיני ושולף את האקדח. הוא תופס את רומי בחוזקו ומתקדם במהירות אל עבר הכביש.
בדיוק ג'יפ נעצר באמצע הכביש, הבחור מכניס אותה אל תוך הג'יפ.
אני רץ לעבר הג'יפ, אני טוען את האקדח ומכוון אל הג'יפ. אני לוחץ על ההדק והקליעים יוצאים.
״פאק!״ אני צורח ורץ במהירות בחזרה למסעדה.
נכנסתי במהירות והתקדמתי אל השולחן, טיילר קם במהירות כשראה שמשהו קרה.
״רומי נחטפה.״ אני יורה, אליסון וטיילר פוערים את העיניים.
״מה?״
״רומי נחטפה. תקפיץ את החיילים!״ אני מרים את קולי ויוצא במהירות מהמסעדה.
משאיר את אליסון וטיילר לבדם.
אני נכנס אל הרכב ומתניע את המונע.
אני לא אבזבז דקה אחת. הפשע במקסיקו זה לא פשע רגיל. אמיל א רכיל לדבר הזה.
רק כמה בודדים מכירים אותי פה, ואני הולך לעשות להם עינויים.
אני נוסע חזרה אל המלון, הנייד מצלצל.
אני מרים את הפלאפון וטיילר מתקשר, אני עונה לו במהירות ושם על ספיקר.
טיילר: מאט, אני שלחתי צוות לחיפוש.
אני צריך שתסביר לי מה קרה.
אני: אני פאקינג לא יכול להסביר לך. טיילר תעדכן את אבא. אני צריך שניפגש במלון!
אני צועק לעבר הטלפון, אני מגביר את המהירות ברכב וצופר.
טיילר: פאק יורים עלינו. אליסון! אש כבדה מאט
טיילר שואג, שומע חריקת הרכבת מעבר לטלפון.
לעזאזל.
זה לא קורה לי עכשיו,
אני: טיילר! מי יורה?
טיילר: אני פאקינג לא יודע! אני צריך שתחזור ותחפה עלינו. יש לי פה רק אקדח.
הוא אומר בזעם,
אני: טיילר! אל תנתק. אתה מצליח להתחמק?
אני שואל בצעקה, אני עושה פנימה חדה חזרה על הכביש הראשי.
אני מאבד את הסבלנות שלי ולוחץ יותר על הגז.
טיילר: כן ולא מאט. אני חייב נשק, זה פאקינג המקסיקנים. זה לא ספרדי מטומטם שיורה עלינו.
אני: מה הקשר ספרדי? טיילר תנסה להתרכז באיך לירות את הקליע אל תוך המוח המזוין שלהם!
תשלח לי מיקום.
אני פוקד אליו, ההרגשה שעכשיו רומי נחטפה גורמת לי לעצור באמצע הכביש ולירות במישהו.
הזעם משתולל בגופי ואני נהפך לזועם יותר.
״פאק!״ אני צורח ומכה את ההגה. מה ביקשתי כבר, לטוס ולהנות בשקט.
טיילר: שלחתי לך,
אני פותח במהירות את הטלפון, מעביר מבט קצר אל הכביש ופותח את ההודעה.
אני רואה את המיקום ונוסע אל טיילר ואליסון.
אני: טיילר אני בדרך, תעשה לי טובה תסע אל החניון. ניפגש שם.
אני אומר ומנתק את השיחה.
אני מגיע לחניון, פוגש את טיילר ויוצא במהירות מהרכב.
״תגיד לי! אתה פאקינג דפוק?״ אני שואג לעברו ומתקדם במהירות לעברם.
טיילר מצמיד את אליסון מאחורי גבו, מנסה עכשיו להגן על הזונה הזאת?
פאקינג חסר תועלת.
אני אוחז בחולצתו ומצמיד אותו אל גופי, הוט מרים את ידיו נכנע. משדר אל תוך עיניו את הזעם והכעס שנוצר בי במהלך הנסיע.
״אני רוצה למצוא את רומי.. תתחיל להזיז את התחת שלך. תשלח את החיילים לפה.״ אני פוקד עליו.
הוא מהנהן באיטיות ואוחז בידי מסמן לי להוריד את האחזיה.
״ועוד מש-״ אני שומע יריות בחניון ואני מושך אל אליסון וטיילר לאחור.
אני נופלים לרצפה, אליסון גונחת מכאבים.
״פאק..״ אני אומר באנחה, ״יש לי רובה בתא המטען.״ אני אומר וקם בזהירות.
אני רץ במהירות אל התא המטען ושולף משם רובה (AK47) שולף מחסנית וסוגר את התא המטען.
אני מתכופף ומתקדם בהליכה מהירה בחזרה טל טיילר ואליסון שנכנסו אל הרכב.
אני פותח את הדלת ונכנס למושב האחורי, אני מוציא מפי כמה קללות בלחש ונשען על המושב.
״טיילר ואליסון תעברו לאחורה, אני יהיה מקדימה.״
אני מורה עליהם, ״לא.״
אני נאנח בכבידות, ״פאקינג תעברו מקום!״ אני שואג עליהם
אליסון מהנהנת במהירות ויוצאת מהרכבת.
טיילר מסתכל עלי מהמראה במבט קריר, אני שולח לו מבט מאיים והוא יוצא מהרכב וטורק את הדלת.
אני עובר לקדימה ומתיישב במושב של הנהג, ״יופי..״ אני לוחש
אני מחסנית את המחסנית אל תוך הרובה ומטעין במהירות.
אני מנסה להבין מה עכשיו הולך לקרות, אני כרגע חושב מה לעשות.
אני רואה לעברי ג'יפ עולה לקומה של החניון.
זה הקומה שלנו, אנחנו נמצאים הקומה האחרונה דל החניון.
הרכב עוצר בכניסה של החניון ויוצאים מהג'יפ כמה חיילים.
״שלחת לפה תגבורת?״ אני מסובב את ראשי אל טיילר ושואל
״כן. זה הם?״ הוא שואל ומרים גבה
״לא...״ אני ממלמל מחזיר את ראשי אל עבר הכביש.
פותחים אלינו אש, יריות נשמעו ואני מתוכפף.
״מאט!״ טיילר צורח, יורים עלי.
הרכב סופג את הקליעים, אני עדיין נשאר למטה, לוקח באיטיות את הרובה שהיה לידי ומרים אותו באוויר.
אני לוחץ על ההדק ויורה על החלון, הזכוכית מתנפצת לרסיסים לעבר כל המושבים מקדימה ואני סופג כמה שריטות.
״פאק!״ אני צורח, אני מפסיק לירות השקט הזה..
שקט מזויין.
זה לא טוב לי, משהו יבוא עכשיו.
אני מרים את ראשי ללמעלה והם סופגים בשוב אש.
למזלי הקליעים פוגעים ברכב ולא נכנסים לבפנים, אני מתכופף שוב ושומע את אליסון צורח בין ידיו של טיילר.
אני עכשיו מבין מה קרה, רומי עכשיו בסכנה ואני אאבד את חיי מול טיילר בגלל מקסיקנים חסרי תועלת!
״טיילר קח את האקדח שלך ותירה גם!״ אני פוקד עליו בצעקה ואני שומע אותו מטעין את האקדח.
הם עדיין ממשיכים לירות עלינו, אנחנו עדיין מכופפים.
אני שוב מרים את הרובה ומרים את ראשי.
אני לוחץ על ההדק ויורה לעברם. אני מכוון אליהם ופוגע בכמה מהם.
״טיילר תחליף אותי!״ אני מורה עליו וזורק לעברו את הרובה.
הוא עובר למושב הקדמי ומתחיל לירות בהם.
אני לוקח את הפלאפון של טיילר שאני מופתע שהוא עדיין לא התנפץ בכל היריות. אני מחייג במהירות אל החייל.
אני: איפה אתם? מקדס, אם אתם לא פה בעוד דקה אני נשבע שאתה תתחנן למות!
אני שואג לעברו והוא מנתק את השיחה.
אני פוער את עיניי וזורק את הטלפון.
אני מבחין שאין שום רעש של יריות, ״בפעם הבא אל תתקשר לחייל שלך שהוא באמצע לירות על מקסיקני דפוק.״ טיילר אומר בגיחוך.
אני מגלגל את עיניי ומתיישב חזרה במושב.
אני רואה את כל החיילים המקסיקנים שוכבים על הכביש של החניון ושלוליות של דם עליהם.
מקדס מתקדם בריצה לעברנו, ״אלוהים אדירים, המפקד אתה בסדר?״ מקדס שאל בספריד
״איפה הבחורה?״ אני נוהם לעברו ויוצא מהרכב, אני סורק את הרכב שספג את הקליעים ומופתע שאף אחד מאיתנו לא נפגע.
״אני עדיין לא יודע, שלחתי את הצוות לחיפוש.״
״טוב מאוד״ אני אומר בפרדית
״אני רוצה אחד מקדס, משהו אחד בחיי. אני רוצה את פאקינג אותה מול העיניים שלי! אנחנו יוצאים לחיפוש!״ אני שואג לעברו, ״טיילר אתה לא בא איתנו, זה מסוכן בשבילך ובשביל-״
״בשביל אליסון.״ אני מסיים להגיד את המשפט ומביט בטיילר.
אני שם לב שהוא לא אוהב את זה...
אבל פאקינג לא אכפת לי.