"אתה מתרגש?" שאל הארי, מצחקק בשקט כאשר לואי הנהן עם חיוך על פניו. "חיכיתי להיום כל כך הרבה זמן." הארי הראה למאבטח את הכרטיסים שלהם, השומר הנהן ונתן להם לעבור.
הארי תפס את ידו של לואי כשהוביל אותו דרך מגרש החניה, מהנהן בראשו קדימה, "אד אמר לי שהוא ליד אוטובוס הטור."
לואי הנהן בשקט ונתן להארי להוביל אותו, הארי חייך אליו בשקט והניע את זרועו כדי לעטוף אותו, "אתה תהיה בסדר, בייבי."
"אני יודע, זה פשוט - זה אד שירן האז. זה עניין גדול." לואי כרך את זרועותיו סביב הארי, הארי נישק את מצחו, "הוא אדם נורמלי בדיוק כמו כולם. אני יודע שהוא האד שירן אבל הוא בחור נהדר."
"חשבתי ששמעתי את קולך, הארולד." הם שמעו מישהו אומר מהצד, גורם להם להפסיק ללכת ולסובב את ראשיהם לראות את אד עומד שם ומחייך אליהם.
הארי חייך, "היי, חבר. מה שלומך?" הוא ניגש אליו וחיבק אותו, אד חיבק אותו בחזרה, "בסדר, אתה יודע, הרגיל."
לאחר מכן הוא הביט בלואי וחייך רחב יותר, "נראה שאתה מסתדר הרבה יותר טוב ממני, נכון?"
הארי צחק ופנה ללואי, אוחז בידו. "אד, זה הארוס שלי לואי. לו, זה אד."
"ה-היי." לואי הושיט את ידו בחיוך לחוץ, אד אחז בידו אבל במקום לחיצת יד משך אותו בעדינות לחיבוק. "קדימה חבר, אתה משפחה. לא צריך להיות ביישן."
"כן, בסדר. אמ, מה שלומך?" לואי כרך את אד, אד שפשף את גבו, "אני מסתדר מצוין, אתה?"
"אני בסדר." אמר לואי והם נסוגו לאחור, הארי הניח את זרועותיו על כתפיהם, "אני חושב שאנחנו צריכים לשתות משהו חם, בחוץ קפוא."
"בוא ניכנס, אני אביא לנו משהו מהמטבח." אד אמר, הארי החזיק את זרועו כרוכה סביב לואי כשהלכו בעקבות אד אל הארנה.
לואי התחבב בביישנות לצדו של הארי, הם הורידו את המעילים כשהם נכנסו לארנה החמה והשאירו אותם בחדר ההלבשה של אד.
"הנה, יש לכם כל מה שתרצו. אתם מוזמנים לקחת כל דבר." אד סימן לשולחן ארוך, הארי לחץ את לואי בעדינות לפני שהשתחרר, "שניכם תלכו לשבת, אני אכין לנו משהו חם לשתות."
אד הוביל את לואי לאחד השולחנות, הם התיישבו כשהם מחכים להארי. "אז לואי, מאז שהארי אמר לי שאנחנו הולכים להיפגש, רציתי לשאול אותך משהו." אד אמר, לואי הרים את גבותיו בהפתעה, "אה, בסדר. שאל."
"איך אתה מצליח להישאר חזק בכל דבר?"
חיוך משך על שפתיו של לואי, סומק עולה על לחייו. "אהמ - טוב, אני בכנות לא יודע. זה קשור לכך שאנשים יהיו שם בשבילך, בעיקר."
"זה פשוט, אני לא רוצה שנהיה עצובים, כי הארי יתחיל עם הבדיחות הנוראיות שלו כדי להצחיק אותנו."
אד צחק מעט, גרם ללואי לצחקק, לפני שהמשיך, "רק רציתי לדעת. אתה עברת די הרבה, ולראות אותך שמח וממשיך גורם לי לרצות ללמוד ממך לדעת איך אתם עושים את זה." לואי חייך, מסמיק מעט עמוק יותר.
"אין לי הסבר. אתה רק צריך לתת לאנשים לעזור לך, ולהיות שם בשבילך. אממ, אתה פשוט - צריך להישאר חזק."
הארי הניח צלחת ועליה שלוש כוסות, "לו זה שלך, חלב ללא סוכר. אד, זה שלך." הוא הושיט להם את הספלים שלהם, השניים הודו לו כשהתיישב. "על מה דיברתם?"
"רק שאלתי את לואי איך להיות חזק כמוהו." אד אמר, גרם להארי לחייך ולאחוז בידו הקטנה של לואי, "האם הוא לא פשוט הבן אדם הכי מדהים שפגשת אי פעם? הוא אדם נהדר ,שפשוט, לשבת ולהעריץ את מה שהוא."
"אני בטוח שהוא כן." אד אמר, צחקק כשלואי הרים את ידיו כדי לכסות את פניו, "אפשר להפסיק לדבר עליי?"
"טוב, אני מניח שנוכל לשנות את הנושא." אד אמר בצחוק, "מה איתך, הארי? הדוגמנות הולכת בסדר?"
"כן, אני מתכוון, יש לזה עליות ומורדות, אבל זה הולך בסדר." הארי הנהן ולגם מהלאטה שלו. "האם אי פעם חשבת על תוספות שיער?"
אד התגרה, הארי צחק וגלגל את עיניו בשובבות, "לא. זאת אומרת, זה עדיין קצת מוזר, אבל אני מתרגל לזה. ההצגה לוקחת יותר זמן עכשיו."
~
כמה שעות מאוחר יותר, וכמעט הגיע הזמן של אד לעלות לבמה. לואי והארי היו כעת באזור שהוקצה להם ולחברים נוספים ליהנות מהמופע, הם אכלו חטיפים ומשקאות שהוגשו באופן חופשי ונוף נהדר לבמה.
הם היו עם זאין, ליאם, ניאל, קארה, דילן וטרוי, כולם נרגשים עד שאד יתחיל את ההופעה.
"כן, הוא כל כך נחמד והוא מצחיק." לואי חייך וסיפר לזאין וקארה על הפגישה שלו עם אד. "הייתי כל כך עצבני בשעה הראשונה בערך, אבל אז זה פשוט עף."
"אני ממש מתרגש לראות אותו בלייב, השירים שלו מעולים." זאין אמר ולגם מהמשקה שלו, "ואני מתנצל מראש, כי אני אמשיך לשתות אז בסופו של דבר ארקוד כמו מוזר."
לואי צחק, "לא היה אכפת לנו מצחוק טוב, אתה יודע."
"אה בהחלט." קארה צחקה, הארי ניגש ללואי והושיט לו כוס קולה, לואי הודה לו בחיוך.
עד מהרה אד עלה לבמה, לקבוצה היה את הזמן הכי טוב בחייהם. לואי לא יכול היה להפסיק לצחוק כמה טיפשים זאין, נייל וטרוי, הוא וקארה ציחקקו לעברם.
"עכשיו, לפני שאני הולך לשיר, אני רוצה להקדיש את השיר הזה לשני חברים קרובים שלי. הם היו ההשראה לשיר, ולמרות שלא ראיתי אותם ראיתי אותם דרך סרטונים וידעתי בדיוק איך לכתוב את השיר הזה. הארי ולואי, זה בשבילכם."
ליבו של לואי דהר בחזהו, הארי כרך את זרועו סביב לואי ומשך אותו לתוך החזה שלו כשאד התחיל לנגן Thinking Out Loud
לואי הרים את מבטו אל הארי, "ידעת על זה?"
"לא היה לי מושג." הארי נד בראשו לפני שנשען לנשק את לחיו, "תרקוד איתי."
לואי ציחקק ונתן להארי להוביל, הוא כרך את זרועותיו סביב כתפיו של הארי ככל יכולתו מבלי לעמוד על קצות אצבעותיו או לקמר את גבו, הארי ציחקק והניח את ידיו על מותניו, מנשק את מצחו.
הם התנודדו מעט לפני שהארי לקח את ידו של לואי, סובב אותו פעמיים לפני שמשכו אותו לתוך החזה שלו, משעין אותו לאחור.
לואי צחק בשקט וכרך את זרועותיו סביב האמצע של הארי, פניו קבורות בחזהו. הארי נישק את ראשו, מטה את צווארו כלפי מטה כדי להגיע לאוזנו.
"אני אוהב אותך."
"אוהב אותך גם." לואי חייך והתקרב, הארי הוציא את ראשו מהחזה שלו כדי שיוכל ללחוץ נשיקה עדינה על שפתיו.
עד מהרה נגמר השיר וכולם מחאו כפיים, אד קריצה מהירה לכיוונם של לואי והארי לפני שהמשיך בהופעה. זאין, קארה, ניאל וטרוי היו שיכורים בשקיקה, בעוד לואי, הארי וליאם היו פיכחים.
לואי ציחקק למשמע תנועות הריקוד של זאין וניאל, היו להם חיוכים רחבים על פניהם. אין ניגש לליאם ושתל נשיקה על שפתיו, "אני אוהב אותך!"
"אוהב אותך גם." ליאם צחק, הוא ניגש לכרך את זרועו סביבו אבל זאין ניגש אל לואי, לוחץ ניקור מהיר על שפתיו, "ואתה!"
לואי נרתע ופלט צחקוק, "אוהב גם אותך, זי." עיניו של הארי חשכו, הבעתו הפכה למבולבלת כאשר זאין לחץ נשיקה גם על שפתיו."וגם אתה!"
לואי השליך את ראשו לאחור מצחוק, צופה בזאין עומד לנשק את קארה אך ליאם עצרו אותו."אוי עזוב, שעועית לימה, קיבלת את הנשיקה שלך."
זאין דחף את זרועותיו, ליאם צחק והתיישב על אחד הכיסאות, מושך את זאין לחיקו עם זרועותיו מאובטחות סביבו.
"מה לעזאזל קרה עכשיו?" הארי שאל, לואי חבט בזרועו, "אל תקלל. זי פשוט שיכור, זה די מצחיק."
"הוא נישק אותך." הארי קימט את גבותיו. "הוא נישק גם אותך, אבל הוא לא התכוון לזה. הוא פשוט שיכור, הוא לא יזכור כלום מחר."
"אם הוא מנסה לגנוב אותך ממני -"
"האז תפסיק להיות מגוחך, הוא מאורס לליאם ואני מאורס לך. אנחנו רק החברים הכי טובים."
הארי חייך וקירב את לואי, "זה נחמד לשמוע אותך אומר שאנחנו מאורסים."
לואי חייך ותקע את אצבעו בגומה שלו, "הארוס שלי אוהב לשמוע שאני מאורס לו?" הוא אמר, מצחקק כשהארי חייך אליו חיוך רחב לפני שנישק את שפתיו.
"אתה מטומטם." לואי השעין את ראשו על חזהו של הארי, "טמבל שלי."
"ואתה הבאג הקטן שלי." הארי לחץ אותו בחוזקה בזרועותיו, מנשק את רקתו.
~
"המופע היה מדהים." אמר הארי כשהם עומדים להיפרד מאד. לואי הנהן, "כן, אהבתי את זה."
"שמח שאהבתם." אד חייך, "תפסתי אותכם רוקדים סלואו ל-Thinking Out Loud, שניכם פשוט הזוג הכי חמוד."
הארי הכניס את לואי לצדו, "האם אני לא הבחור הכי בר מזל בעולם?"
"קבענו ששנינו." לואי מרפק אותו קלות, הארי נישק את מצחו, "אני עדיין בר מזל."
"האם אכפת לכם אם אכתוב עוד כמה שירים עליכם? זאת אומרת, אתה השראה גדולה." אד שאל, הזוג חייך אליו "לא היה אכפת לנו, מחמיאים לנו." אמר הארי.
"אבל הגיע הזמן שנחזור הביתה, כבר נהיה מאוחר."
"תודה שבאתם, אנחנו צריכים לבלות לעתים קרובות יותר." אד אמר וחיבק אותם. "אנחנו נקבע את זה." הארי טפח על גבו לפני שנסוג מהחיבוק, "לילה טוב."
"גם לך." אד נופף לעברם לפני שנסע לאוטובוס הסיורים שלו לואי נאנח בחיוך, נשען מעט על הארי, "היום היה ממש כיף."
"אני אוהב כשאתה מאושר." הארי הרים את ידו אל שפתיו, לואי הסמיק ברכות, "אתה כבר יודע שאתה הסיבה שאני מאושר."
"אני בהחלט נהנה להיות הסיבה שאתה מאושר." הארי קירב אותו ונישק את שפתיו, לואי חפן את לחייו, "האז, אני עייף." הארי זמזם לפני שנסוג, "בוא נלך הביתה עכשיו."
~
הם הגיעו הביתה ארבעים וחמש דקות מאוחר יותר, לואי פיהק בפה מלא כשיצא מהמכונית.
הארי כרך את זרועו סביבו כשהם נכנסו הביתה, "לך להחליף, אני אנעל לנו את הבית ואטפל בבר ובמילו," לואי הנהן וחלץ את נעליו בכניסה, עלה בישנוניות לחדר השינה שלו ושל הארי.
הארי הוריד גם את מגפיו ונעל את הדלת, הוא החליף את קערות המים של בר ומילו ושם כמה פינוקים בקערות האוכל שלהם.
"מחר לו ואני ניקח את שניכם לפארק, הרבה זמן לא בילינו את ארבעתנו." אמר הארי ונישק את ראשיהם של השניים לפני שעלה לחדר השינה.
הוא חייך לצורת השינה של לואי, הוא ידע שהוא עדיין לא ישן אז הוא החליף במהירות את בגדיו לפיג'מה.
הוא טיפס למיטה ליד לואי, לוחץ נשיקה על כתפו הלבוש, "בייבי?" לואי לא ענה, גרם להארי לגחך, "אני יודע שאתה עדיין ער, באג. בוא לחבק אותי?"
לואי עדיין לא ענה, הארי נשך את שפתו התחתונה והביא את אצבעותיו לצדו, מתנועע בעדינות, "מה דעתך עכשיו?" לואי התפתל, מצחקק לתוך הכרית כשהדף את ידו.
"האז, אני רוצה לישון."
"תחבק אותי ואני אפסיק." הארי המשיך ללכת עוד קצת לפני שלואי התהפך מולו, "אתה כל כך מרושע אליי."
הוא השתולל , הארי נישק את ראשו, "אני לא מרושע, אני נזקק. אני צריך חיבוקים לשינה."
לואי נתן להארי להכניס אותו לתוך החזה שלו, נאנח, "תן לי לישון עכשיו."
"לילה טוב בייבי, תישן טוב."
"לילה טוב, טמבל נזקק."
~~
כלכך בא לי לבוא לבית שלהם לחבר את בר ומילו וללכת להתכרבל איתם, הם כלכך פאקינג חמודיםםםםם
הבנות שמגיבות>>>>>>>>
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע