לואי התעורר לקולו של הארי, למרות שהוא לא דיבר איתו. הוא התעורר וזז, פקח באיטיות את עיניו ופזל כשהוא הבין מה הארי אומר.
"אין לך מושג. אני עדיין בהלם, חושב על אתמול בלילה." הוא חייך, עושה אגרוף בידו השמאלית, מרגיש את טבעת האירוסין שלו עם האגודל שלו.
"הוא ממש לידי, אני חושב שהוא ער עכשיו." הייתה הפסקה קטנה לפני שהארי נחנק מנשימתו, "אמא! את לא צריכה לשאול אותי את הדברים האלה!"
לואי לא יכול היה שלא לשחרר צחקוק קטן, גורם להארי להפנות את ראשו לעברו. "בוקר בייבי." הוא לחש ורכן לנשק את לחיו, "אנחנו צריכים לקום ולהתכונן עוד מעט, זה היום האחרון של מסיבת יוטיוב, אנחנו לא יכולים לפספס את זה."
לואי הנהן והתיישב בחזרה, נאנח בשביעות רצון כשהארי העביר את אצבעותיו ברכות בשערו.
"אנחנו נהיה בבית מחר, הטיסה שלנו יוצאת בשש בבוקר. בסדר, אני אראה אותך מחר. כן זה יהיה מדהים, כמובן. אוהב אותך גם, ביי." הוא ניתק והשפיל את מבטו אל לואי, מחייך אל ארוסו. הוא זז מטה ונישק את לחיו, הלסת שלו, צווארו וכתפו. לואי ציחקק בשקט, "בוקר."
"בוקר טוב. ישנת טוב?"
"כן, היית נעים." הארי ציחקק קלות והצמיד נשיקה ארוכה על לחיו, "בוא נקום עכשיו, כן?"
"לא. חמש דקות נוספות." לואי יילל והידק את השמיכות סביבו כמו בוריטו, הארי צחק וחיבק אותו לתוך החזה שלו.
~
הם יצאו מהחדר וראו את ליאם, טרוי, טיילר, ג'ואי, דניאל, פיל, דן, אלפי וזואי עומדים במסדרון ומשוחחים.
"בוקר טוב." אמר הארי בחיוך, כולם פנו אליהם בחיוך ואמרו 'בוקר טוב'. טרוי כרך את זרועו סביב לואי, "אז הארי חטף אותך לפני שהספקתי, הא?"
לואי ציחקק והשעין את ראשו על זה של טרוי, "תמיד יהיה לי מקום בלב רק בשבילך."
"אבל ששש, אל תספר להארי, הוא יקנא ויכנס למצב רוח קנאי." טרוי העמיד פנים שהוא לוחש, אם כי עשה זאת בכוונה כדי שהארי ישמע את הארי מגלגל את עיניו, "אני לא הולך להיכנס למצב רוח קנאי."
"אפשר להזכיר לך שלפני שני לילות התרוצצת בכל המקום וחיפשת את לואי כאילו הוא נחטף?" ג'ואי התגרה, הארי ציחקק, "טוב, לא יכולתי פשוט לעזוב אותו, מישהו היה לוקח אותו ממני."
"אף אחד לעולם לא יעשה זאת. אני מבטיח." לואי לחש לו וחיבר את זרועו לזרועו של הארי, הארי חייך בחיבה והרים את ידו כדי לנשק את טבעת האירוסין שלו, "אני אדאג לזה."
~
לאחר ארוחת הבוקר התאספו כולם לאולם המשחקים, החדר היה מלא במשחקי מכונות.
"לא הייתי באולם משחקים כבר שנים." הוא מלמל בעיקר לעצמו, הארי כרך את זרועו סביבו, "בוא נלך להביא מטבעות."
הוא הוביל אותם אל השולחן, הם אמרו את שמותיהם וקיבלו שני שקים קטנים עם ארבעים מטבעות בכל אחד מהם. הארי הודה לבחור ולקח את המטבעות, ליאם וטרוי ניגשו אליהם, "רוצה ללכת לפינבול? סקוט ומיץ' כמעט סיימו שם."
הם הנהנו ועברו דרך המקום, ראו את סקוט מריע בכל פעם שמיץ' הרחיק את הכדור מהיציאה. לואי ציחקק והלך לעמוד לידם לצפות, מחייך בכל פעם שמיץ' קרא בשמחה וסקוט הריע לו.
טיילר והארי הצטרפו אליו בזמן שליאם דיבר עם זואי ואלפי, ועד מהרה סיימו סקוט ומיץ'. טיילר צחק, "תורי!"
הוא הכניס שני מטבעות והתחיל לשחק, לואי הריע לו וצחק כששיין הצטרף אליו והריע. כשטיילר סיים הארי פנה ללואי, "אני הולך או אתה?"
"לך אתה." לואי הנהן לעברו, הארי הכניס שני מטבעות והניח את ידיו על צידי המכונה, לואי התבונן ועודד אותו, הארי נשך את שפתו בריכוז כשניסה לקבל ציון גבוה.
ליאם, זואי ואלפי הצטרפו וצפו בהארי משחק, אך עד מהרה הוא נכשל כאשר לא הצליח להרחיק את הכדור. "קדימה לו, תורך."
הארי מסמן לו, לואי נעמד לפני המכונה ושם שני מטבעות במיקום ידיו בצדדים שבהם נמצאים הכפתורים.
עיניו עקבו אחרי הכדור, הארי התבונן בו בחיוך והריע לו. לואי נשך את שפתו והתרכז, מחייך לעצמו כשהוא כמעט בתוצאה של הארי.
"לא! לא אל תנצח את הציון שלי עבדתי קשה בשביל זה!" הארי קרא בשובבות, לואי ציחקק והדף אותו עם מותניו, "לך מפה אני צריך להתמקד."
"לא, אל תעקוף את הציון שלי." הארי השתולל בשובבות, עכשיו לואי היה רחוק כמה נקודות מהניקוד שלו.
הוא הזעיף את פניו והחל לחטט סביב צידיו ובטנו כדי להסיח את דעתו, לואי ציחקק והתרחק אך סירב להוריד את ידיו מהכפתורים.
"ת-תפסיק עם זה." הוא ציחקק והתרחק מהארי, הארי ציחקק אבל ייבב כשלואי עקף את התוצאה שלו. עד מהרה לואי נפסל, הוא שלח להארי חיוך, "הבנתי אותך."
הארי הזעיף את פניו וכרך את זרועותיו סביבו כדי להחזיק אותו במקומו כשהעמיד פנים שהוא נושך את אוזנו. לואי צעק וציחקק, מנסה להדוף אותו.
"לך כבר, חיה!" לואי התפתל, הארי ציחקק והניח לו ללכת, לוקח את ידו במקום, "בוא נלך למצוא משחק אחר."
~
אחרי שלוש שעות של משחקים הם הלכו לאכול ארוחת צהריים, אחרי ארוחת הצהריים הם עשו בילוי גדול בחדרו של ליאם. ליאם, הארי, לואי, דן, פיל, ג'ואי, דניאל, זואי, אלפי, טרוי, טיילר, בת'אני ושיין.
לואי ישב ליד דניאל על הרצפה, הארי וג'ואי נשענים לאחור על החזה של החבר והארוס שלהם.
"אז כן, היא ניסתה להפריד אותנו יותר מדי פעמים, אבל כפי שאתה רואה זה די בלתי אפשרי." לואי חייך בשקט לאחר שסיפר לדניאל כראוי את כל השטויות שקרה בגלל קנדל. (בת זונה מזדיינת, ה.מ)
"לעזאזל היא נוראית, לא פלא שאני מת על גברים." הוא קימט מעט את מצחו, לואי ציחקק, "אותו הדבר."
הארי הרים את מבטו אל לואי, ראשו צמוד לחזהו, "אתה אוהב גברים, או גבר?"
"טוב. לא הייתי מחשיב את האדם שאני אוהב גבר.." לואי התגרה מעט, הארי קימט את גבותיו, "נו?"
"אני חושב שאני יותר בעניין של צפרדע ענקית שהופך לענק כשהוא מקנא." אמר לואי ונשך את שפתו כדי לא לצחוק.
הארי חייך והרים את גבה, "אני לא מקנא. אני פשוט - רכושני."
"יותר כמו דיבוק. אפילו כשמישהו פשוט מחייך ללואי אתה הופך לאפל ונכנס למצב דיבוק." ג'ואי אמר, דניאל הנהן, "הוא צודק, אתה יותר מדי רכושני."
"טוב, גם אתה תהיה רכושני אם לואי היה שלך." הארי התגונן, "ולמזלי היופי הזה הוא שלי לנצח אז הממ." הוא הוציא את הלשון שלו החוצה, לואי צחק והסמיק, "אתה טיפש."
"האם ידעת שטיפש פירושו איבר מינו של לוויתן?" דניאל אמר, גם עיניהם של לואי וגם הארי התרחבו.
הארי התיישב ופנה אל לואי, "אתה קורא לי זין של לוויתן כבר שנה!"
"לא ידעתי שזה אומר פין, אני נשבע!" לואי צחק, הארי הזעיף את פניו, "אתה יודע כמה ענק הוא הזין של לוויתן? אני זין ענק, נכון?"
"לא, האז קדימה." לואי ניסה לדבר דרך הצחקוקים שלו, ג'ואי צחק עליהם, "אוי, תן לילד לנשום, אל תגרום לו להתעלף." הארי צחק וצבט בעדינות את לחיו של לואי, נע לשבת לידו כדי שיוכל למשוך אותו אל חזהו.
"אני סולח לך שקראת לי זין." הארי נישק בשובבות את מצחו, לואי סטר על חזהו, "אף פעם לא קראתי לך ככה."
"קדימה, תגיד את המילה הזו. אף פעם לא קיללת." הארי עודד אותו, לואי הניד בראשו, "לא, אני לא אוהב לקלל."
"פשוט תגיד 'אני פאקינג אוהב אותך'. תגיד את זה בשבילי?" הארי לחץ אותו, "בבקשה?"
"לא, אני לא מקלל."
"תגיד את זה."
"לא."
"די בבקשה עם הארי למעלה?"
לואי ציחקק, "תפסיק עם הביטוי הזה."
"הוא הרגע אמר הארי במקום דובדבן?" דניאל הרים את מבטו אל ג'ואי, שהנהן, "כנראה שכן. האם זו בדיחה פנימית או משהו?"
"הוא אמר פעם 'די בבקשה עם דובדבן למעלה', אבל אמרתי לו שאני לא אוהב דובדבנים, אז הוא אמר 'די בבקשה עם הארי למעלה' וזה הפך לדבר." לואי הסביר.
"בבקשה תגיד 'אני פאקינג אוהב אותך' פעם אחת ואני אעזוב אותך." הארי יילל, לואי הניד בראשו, "לא, אני לא מקלל, תפסיק עם זה."
הארי עיקם את פניו בכעס מזויף, "טוב אז, בלי נשיקות, בלי חיבוקים, בלי גירודים בגב ובלי תשומת לב אלייך." הוא אמר בילדותיות ושילב את זרועותיו על חזהו, נע לצד השני של החדר שבו ישבו דן ופיל עם טרוי, הוא בהה בלואי מהמקום שבו ישב והמשיך לפעול.
"הוא נראה כל כך מפחיד ככה." דניאל לחש לג'ואי ולואי, והצחיק אותם קצת. "אני מתערב לך שהוא לא יחזיק דקה."
לואי הסתכל בטלפון שלו כדי לראות מה השעה, דניאל אמר, "הוא לא יחזיק מעמד עשר שניות."
לואי סובב את ראשו להארי, מצחקק כשראה אותו עדיין זועף עם זרועותיו שלובות על חזהו. הוא הרים את גבה לעבר הילד דמוי הצפרדע, כאילו שואל 'האם זה מה שהולך להיות', הארי בתמורה הוציא את הלשון שלו החוצה.
לואיס חשב שזה חמוד, אבל הוא פשוט נתן בו מבט יודע לפני שפנה אל ג'ואי ודניאל, מתרפקים קרוב יותר אל השניים.
ג'ואי הניח את זרועו על כתפיו של לואי, "האם זה החלק שאנחנו גורמים להארי לקנא?"
"אני מרגיש מנוצל." דניאל העמיד פנים שהוא משתולל, לואי ציחקק וחיטט את לחיו, "אני הולך להשתעשע עם זה, תאמין לי."
"לפחות תשחק עם השיער שלי כדי לגרום לי להרגיש טוב יותר." דניאל שאל, לואי שיחק בשיער שלו בעדינות, נשך את שפתיו כדי להפסיק את הצחקוקים שלו כשהארי ישב לידו עדיין מזעיף פנים.
"מרגיש כל כך נחמד, יש לך ידיים ממש רכות." דניאל אמר בכוונה לגרום להארי להזעיף פנים עמוקות יותר, "הורד את הידיים מהילד שלי."
"טוב, אמרת שאתה לא נותן לי חיבוקים, נשיקות, גירודים בגב או תשומת לב, אז יש לי שמישהו אחר ייתן לי את אלה." לואי רכן קרוב יותר אל ג'ואי ודניאל, הארי נהם בחלק האחורי של גרונו ותפס את מותניו, קורע אותו השניים.
לואי פלט חריקה כשהוא נמשך לתוך החזה של הארי, שנפל לאחור על רצפת השטיח ומשך את לואי לתוכו, "לא - האז!"
לואי צווח כשהארי כרך את זרועותיו סביב מותניו, מחזיק אותו במקום - והוא ידע מה עומד לקרות. הוא התחיל לצחקק כשהארי דחף ודחף את צידיו ומעלה צלעותיו, "לאאאאא!"
הוא בעט ברגליו, למרות שניסה להיזהר לא לבעוט בהארי, ג'ואי או דניאל. "תגיד לי שאתה אוהב אותי. קדימה, תגיד לי." הארי חייך, אוחז בחוזקה את הילד הקטן ונהנה מצחקוקים המקסימים שלו.
"אני אוהב אותך!"
"טוב, עכשיו תגיד 'אני פאקינג אוהב אותך'." הארי ציחקק, לא הרפה מהדגדוגים. לואי נאנק מבעד לצחקוקים, "אבל האז! אני לא מקלל!"
"רק פעם אחת? בבקשה!" הארי השתולל, לואיס הניד את ראשו לתוך חזהו, "לא-לא, תפסיק כבר!"
הארי יילל אבל עצר, הוא החזיק את מותניו של לואי בידיו כשהתיישב, גורם ללואי לפגוש את ירכיו.
"אז אתה יכול להגיד את זה בשקט? תלחש לי את זה כדי שרק אני אשמע." לואי נרגע וייצב את נשימתו שוב, מסתכל על הארי עם מבט רך, "פעם אחת וזהו."
הארי הנהן בחיוך, הוא שלף בעדינות את הטלפון שלו החוצה מבלי לואי שם לב, הוא חיבק אותו והפעיל את המצלמה הקדמית, התחיל להקליט סרטון.
"תגיד את זה." הוא לחש, לואי התכופף פנימה, "אני פוקינג אוהב אותך." (אההאהאהא פוקינגגגג, ה.מ)
הארי חייך והריע, עצר את ההקלטה וזרק את הטלפון שלו הצידה בעדינות, דוחף את לואי לתוך חזהו. לואי ציחקק ונתן להארי לקבל את הרגע שלו, כששמע צווחות.
הוא קפץ מבוהל מחיקו של הארי, הרים את מבטו לראות את כולם צופים בהם. "סליחה על זה." לואי התנצל בביישנות, לחייו נהפכו לאדומות בוהקות.
"שלא תעז להתנצל, אתה הזוג הכי חמוד אי פעם ולעולם לא נקבל מספיק מהחמוד הזה." טיילר נזף בשובבות, לואי חייך חרישית, למרות שהסומק שלו נשאר.
~
"האם כולכם ארזו?" שאל הארי, לואי הנהן ופיהק. הארי נישק את מצחו ועזר לו ללבוש את המעיל שלו, הם לקחו את המזוודות שלהם ועזבו את החדר.
הם יצאו מהחדר וחיכו עם ליאם לנסיעתם לדירה. שדה התעופה. השעה הייתה שתיים וחצי בבוקר ונמל התעופה נמצא במרחק ארבעים דקות משם.
רבע שעה לאחר מכן הנסיעה שלהם הגיעה והם העמיסו את המזוודות שלהם, נכנסו למכונית.
"נהנית?" הארי שאל את לואי המנומנם, שהנהן וחייך, "אהבתי כל דקה מזה."
"אני שמח." הארי לחץ אותו בעדינות אל צדו ונשק לרקתו, "אנחנו נחזור הביתה תוך זמן קצר, בסדר?"
לואי הינהן והשעין את ראשו על כתפו, "תודה על הכל." הוא מלמל מנומנם לפני שנסחף.
~~
איןןןן הפרק הזה כלכך חמודדדדד
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע