הארי התעורר במיטה לא מוכרת, ואז נזכר שאתמול הם ישנו אצל זאין וליאם. הוא השפיל את מבטו אל לואי, שעדיין ישן על חזהו.
הוא נישק את ראשו וחיבק אותו קרוב יותר, עוצם את עיניו. הוא נרדם שוב והתעורר כעבור שעה שזאין וליאם הכו אותו ואת לואי עם כריות.
"קומו עכשיו, כדאי לכם!" זאין צחק, הארי נאנח וניסה לזרוק לאחור כרית, אבל היה עייף מדי והמטרה שלו לא הייתה מספיק טובה.
ליאם ציחקק והתחיל לקפוץ על המיטה, הארי התגלגל על לואי כדי להגן עליו, וגרם לו לצחקק.
"תגידו שלום למצלמה!" ליאם הצביע על המצלמה מול המיטה הארי הרים את מבטו אליו, "האם באמת צילמת את זה?"
"כמובן, למה שאחמיץ את ההזדמנות?" ליאם זרק עוד כרית, "בכל מקרה, אני עושה וולוג היום, אז תתמודדו עם זה. זאין ואני נלך להכין ארוחת בוקר, תרימו את התחת שלכם." הוא בלגן את שערו של הארי וקפץ מהמיטה, תפס את המצלמה ביציאה מהחדר.
"אנחנו לעולם לא ישנים אצלם שוב." הארי נאנח נגד צווארו של לואי, וגרם לו לצחקק, "זה לא היה כל כך נורא."
"כי לא קיבלת מכה מהכריות."
"כי התעקשת להגן עלי."
"כי אני גבר."
"גם אני גבר."
הארי הרים את ראשו והרים את גבה, "גבר לא מצחקק." הוא דגדג קצת את הצד שלו, לואי ניסה לעצור את הצחקוקים שלו אבל נכשל. הארי צחק, "הנה."
"תרד, אתה מתעלל בי בכוח." לואי ניסה לדחוף אותו אבל הארי כרך את זרועותיו בחוזקה סביבו, ראשו קבור בצווארו, "לא, אני אף פעם לא מרפה."
"כדאי לך." לואי לחש וכרך את זרועותיו סביב כתפיו, הארי חייך והצמיד נשיקה חמה לצווארו.
לאחר כמה דקות של התכרבלות בשקט בטנו של לואי רעמה מעט כשריח ארוחת הבוקר הגיע לאפו, וגרם להארי לחייך בחיבה, "רעב, בייבי?"
"כן." לואי אמר ופיהק, הארי התגלגל ממנו ולבש את הג'ינס שלו, "בוא נלך לצחצח שיניים, אני יודע איפה לליאם יש מברשות שיניים מיותרות."
לואי קם ממקומו, קופץ על גבו של הארי. הארי חייך ותפס את גב ברכיו, הקפיץ אותו מעט כדי לקבל אחיזה טובה יותר.
לאחר צחצוח שיניים הם נכנסו למטבח, זאין ישב על השיש עם המצלמה בזמן שליאם בישל. "טוב שלום, ציפורי אהבה." זאין סובב את המצלמה לעבר השניים, הם חייכו ונופפו.
הארי תפס את מותניו של לואי והרים אותו לשבת ליד זאין, מנקר את אפו והולך לעזור לליאם. זאין הפנה את המצלמה לכיוון ליאם והארי, "זהו הצוות מבשל הכל."
ואז הוא הפנה את המצלמה אליו ואל לואי, "ואנחנו הצוות אוכל הכל."
לואי ציחקק, "אבל זה נכון."
"לי מכין כרגע ביצה מקושקשת, הארי מטגן בייקון." זאין סובב את המצלמה לכיוון הכיריים, "לי יש לנו ירקות לסלט?"
"כן, במקרר." ליאם הנהן, זאין קפץ מהדלפק, "לפעם אחת, אני באמת אעזור ואכין סלט." הוא ניגש למקרר, מוציא ירקות.
הוא חזר לדלפק והניח אותם, הולך להביא סכין וקרש חיתוך הוא מיקם את המצלמה כך שהיא מראה את כל ארבעתם, "לי תערוך את זה מאוחר יותר ותכניס את החלק הזה למהירות."
לואי צפה בשלושתם מבשלים. מצלם תמונות ואפילו מקבל כמה סרטונים לסנאפצ'ט החדש שלו.
דקות לאחר מכן ארוחת הבוקר הייתה מוכנה, כל הארבעה ישבו סביב השולחן ומילאו את הצלחות שלהם, צחקו מסביב.
"כמעט נובמבר ומזג האוויר מתקרר, חשבתי שנוכל לצאת לטייל בפארק לפני שיהיה קר מדי." אמר ליאם בעודו ולואי לקחו את הצלחות הריקות מהשולחן.
"בטח, רק תן ללו ולי שעה להתכונן, כי אנחנו באותם בגדים מאתמול." הארי אמר, ליאם הנהן, "בטח, שלח לנו הודעה כשתהיה מוכן."
הארי ולואי הלכו ללבוש את שאר הבגדים שלהם (לואי הג'ינס והנעליים שלו, הארי החולצה והנעליים שלו) ויצאו מהבית של זאין וליאם למכונית של הארי.
"נחזור הביתה, אני אאכיל את בר ומילו, נתקלח ונלבש בגדים חדשים - בעצם נוכל להביא את שתי החיות איתנו לפארק."
אמר הארי ושלף את הטלפון שלו החוצה, אבל לואי חטף אותו, "אתה נוהג, אני אתקשר לליאם."
הארי ציחקק אבל הניח לילד הקטן לטפל בזה. לואי לחץ על שם איש הקשר של ליאם והתקשר אליו, מצמיד את הטלפון לאוזנו.
"התגעגעת אליי כבר?"
"היית רוצה. זה לואי, האז רק רצה להודיע לך שאנחנו מביאים את בר ומילו איתנו לפארק."
"בטח, די התגעגעתי לשני הגורים."
"בסדר, נתראה בעוד שעה."
"נתראה." הם ניתקו, לואי הניח את הטלפון של הארי, ואז הוא שם לב שהארי בוהה בו בחיוך.
"עיניים על הכביש, אדוני." לואי ציחקק והפנה את ראשו של הארי בחזרה לכביש.
~
לואי החזיק את הרצועה של מילו כמו שהארי החזיק את זו של בר, לזאין הייתה זרוע אחת עטופה על כתפיו של לואי והשנייה סביב מותניו של ליאם.
זרועו של ליאם גם הייתה סביב זאין, והארי החזיק את ידו סביב לואי באופן מגן.
הארבעה צעדו בפארק, מודעים לחלוטין לצילומי הפפרצי. הם עצרו כדי לקנות לעצמם שוקו חם, הארי התכרבל קרוב ללואי כדי לחמם את שניהם, גרם ללואי לחייך ולהתכרבל לתוכו.
"לא, בר לא." הארי ניסה לעצור את בר מלתרוץ סביבם, מכיוון שהוא עדיין החזיק ברצועה שלו.
עכשיו השניים נלחצו קרוב עם הרצועה כרוכה סביבם, הם צחקו וניסו לגרום לבא לחזור עד הסוף.
זאין צחק כשליאם צילם, והקפיד לצלם את זה במצלמה שלו. "ובכן אתה יכול לעזור במקום לצחוק ולצלם?!" הארי ניסה להישמע רציני אבל צחק בסוף, גרם ללואי לצחקק לעברו.
זאין לקח את הרצועה מהארי ופתח אותם, הם נפרדו והארי התכופף מיד מול בר, "אתה חושב שזה היה מצחיק, נכון?"
קבוצה גדולה של בנות ניגשה אליהם, מחייכות ומבקשות תמונה. לואי החזיק ברצועות של מילו ושל בר בזמן ששלושת האחרים צילמו.
הוא ניסה להעסיק את עצמו בשניים, מכיוון שהיה די משועמם. שתי בנות ניגשו אליו, הוא חייך יפה, "היי."
"אל תעשה 'היי' לנו, תחת שמן." אחת הבנות ירתה, מה שגרם לו להזעיף את פניו, "או-הו."
"כן, הו. אנחנו לא אוהבים אותך, הפכת את הארי לכלבה הומו מזוינת. קנדל הרבה יותר טובה ממך." אמרה השניה.
לואי לא אמר דבר. הוא ידע שהם טועים, הו כל כך טועים - אבל זה עדיין כאב. "כלומר, ראית את עצמך? אתה מגעיל. קנדל יפה, היא המושלמת עבור הארי, אז פשוט תזדיין ותן להם להיות ביחד."
"את יודעת שזה לא נכון -" הוא ניסה להשיב מלחמה אבל היא קטעה אותו, "לא אתה הטועה! אתה לא רואה שהארי הוא בן אדם מושלם ומבזבז את זמנו איתך!? אלוהים למה הוא לא יכול פשוט לעזוב אותך כבר!" היא אמרה בכעס.
בר חש שמשהו לא בסדר ועמד על לואי, נובח על שתי הבנות, ועד מהרה מילו הצטרף אליו.
"את ילדותית ובורה -" הוא נקטע שוב, הפעם בסטירת לחי.
ראשו הוקצף הצידה, תחושת הצריבה גורמת לדמעות לזרוח בעיניו.
"היי! מה זה היה לעזאזל?!" הארי נהם ודחף את הקהל לעברם, עיניו מלאות זעם.
"מה לעזאזל עבר לך בראש כשהכית אותו?" הוא התנשא מעליה. "היצור הקטן והמכוער הזה מבזבז את הזמן שלנו, אתה צריך להיות עם קנדל. היא הרבה יותר יפה מזה -"
"אם תדברי עוד מילה אני תובע אותך." הארי ניתק אותה, "אני לא רוצה לקרוא לך מעריצה שלי אם זה מה שאת חושבת. את יודעת טוב מאוד מה קנדל עשתה, ולא אכפת לי איך היא נראית - היא אולי נראית טוב בחוץ, אבל בפנים שלה מכוערת. ולמען הפרוטוקול, לואי הוא הילד הכי יפה על הפלנטה הזאת, גם מבפנים וגם מבחוץ. אז בבקשה, לכי תזדייני."
שתי הבנות הלכו משם בכעס, הארי פנה ללואי לראות אותו בדמעות. הוא קימט את מצחו וחיבק אותו, "הן נעלמו, אף אחד לא יתקרב אליך, אני מבטיח."
לואי ריחרח, "היא טועה... נכון?"
"ברור שהיא כן, בייבי. היא כל כך טועה. היא סתם מדברת שטויות כי היא חושבת שהיא יודעת יותר טוב היא מפלצת, אל תיתן לה להגיע אליך."
"מאוחר מדי." לואי שחרר את דמעותיו, הארי שפשף את גבו, "בייבי, אתה יודע שאני אוהב אותך, ורק אותך. עכשיו תגיד לי, מי האדם האהוב עליי בעולם? לצד אמא שלי, ג'מס ורובין."
"א-אני." אמר לואי בשקט.
"מה זה היה? תגיד יותר חזק?"
"אני."
"ומי אהבת חיי?"
"אני."
"ואת מי אני אדגדג עד מוות של צחקוקים?"
"אהמ, זאין?"
הארי השליך את ראשו לאחור בצחוק, גרם ללואי לצחקק מעט. הוא ניגב את לחייו ונישק את שפתיו, "אני אוהב אותך."
"אוהב גם אותך." לואי חייך ברכות וניגב את לחייו בשרוולים. "עכשיו בוא הנה. הארי כרך את שתי זרועותיו סביב לואי, מנענע את אצבעותיו על צלעותיו.
לואי פרץ בחיוך ובהתקף מצחקק, דוחף את הארי מהמקום הכי טוב שהוא יכול. וכמובן, הרגע הקטן שלהם נאלץ להינתק על ידי קבוצת המעריצים הגדולה שהשתוללה לעברם.
הארי ציחקק ועצר את ההתקפה שלו, מנשק את ראשו.
"אל תקשיב לה לואי, היא כלבה."
"ילדה הפעל את המיקום שלך!"
"איפה המנורה שלי!?"
"הבאתי כמה גרזנים אם תרצה!"
"אני אלך להביא את רובה הציד של אבא שלי."
המעריצים התחילו להגיב, מה שגרם ללואי לצחקק מעט.
"אנחנו אוהבים אותך לואי, ברצינות, הארי לא יכול היה לבחור מישהו טוב יותר."
"כן, הארי הוא ממזר בר מזל."
"אתם האבות שלי, נועדתם להיות ביחד!"
הארי חייך למשמע ההערות, מביט מלמעלה על לואי, "הכל יותר טוב עכשיו?" לואי הנהן בביישנות, "כן."
"טוב. אבל נהניתי לדגדג אותך." הוא ציחקק, לואי ליטף את חזהו בצחקוק קטן שנמלט משפתיו.
"אוי אלוהים, אף פעם לא הבנתי כמה לואי קטן." מעריץ אמר, הארי חייך והכניס את לואי אל החזה שלו, "התינוק הקטנטן שלי."
הוא השתולל, וגרם לקהל 'אוו', אבל זאין וליאם פשוט פרצו אותם, "תפסיק כבר להיות צ'יזי."
"ובכן, אז נמשיך, נתראה בקרוב." הם נופפו לעבר קבוצת המעריצים, נפרדו לשלום לפני שהמשיכו בהליכה.
~
הארי התעקש שלואי צריך תנומה, ודאג לחבק אותו ולגרד לו את הגב עד שהוא ישן לגמרי.
הוא התיר את עצמו מהילד הקטן והתיישב על המיטה, מושיט את הטלפון שלו. הוא פתח את הטוויטר שלו ופרסם כמה ציוצים;
לכל האנשים הבורים שם בחוץ - לעזאזל.
בפעם הבאה שמישהו יטריד את לואי, אפילו במעט, אני הולך לאבד את זה.
ללואי לא מגיע לשטויות האלה, אז תפסיקו את זה. כל האהבה המזוינת.
הוא הניח את הטלפון שלו ופנה חזרה ללואי, התכרבל ונשק ללחיו. "אני אגן עליך, מותק."
~~
"מעריצה" מזוייפת בת זונה תסתמי תפאקינג פה שלך לפני שלא יהיה לך פרצוף
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע