"אתה מוכן אהוב?" הארי קרא לכיוון חדר השינה כשסיים לנעול את נעליו, לואי יצא מהחדר, "כן, אני רק צריך את הז'קט שלי."
הארי עזר לו להכניס את הז'קט שלו, זה שעם הפרווה בפנים. הם נפרדו מבר וממילו ונכנסו לרכב, נסעו לביתם של ליאם וזאין.
"אני מתרגש לראות שוב את טיילר, עבר זמן מה מאז שראיתי אותו." לואי אמר בחיוך, הארי חייך אליו בחזרה, "כן, הוא בטח יקפוץ עליך." עד מהרה הם הגיעו לבית, הארי החנה את המכונית והם יצאו.
לואי התכרבל מתחת לזרועו של הארי כדי להתחמם, הארי קירב אותו כשהם הלכו במעלה השביל ודפקו על הדלת. זאין פתח את הדלת וחייך אליהם, "תיכנסו, אתם הראשונים."
הוא חיבק אותם והוביל אותם פנימה למטבח, שם היה ליאם. "היי סוף סוף אתה כאן. אני צריך מישהו שיעזור לי עם העצים בחוץ כי זאין עצלן מדי." ליאם אמר וצבט את הצד של זאין בזמן שעבר.
זאין הרחיק את ידו, "סתום את זה, שעועית לימה."
"שעועית לימה?" הארי הרים את גבה ולואי ציחקק, ליאם הניד בראשו וגלגל את עיניו, "סתם כינוי שהוא המציא לי, נכון, זאיניפו?"
"אוי, אני לא קורא לך שעועית אז אתה לא קורא לי קקי." זאין הושיט יד לבעוט בקרסולו קלות, ליאם ציחקק ופנה להארי, "אתה רוצה לעזור?"
"בטח, בוא נלך." הארי הנהן, הניח לליאם להוביל אותו החוצה. לואי נשאר עם זאין במטבח והכין את החטיפים. הייתה דפיקה בדלת אז זאין הלך לענות, הניח לזואי, אלפי וטיילר להיכנס.
טיילר מיד רץ ללואי וחיבק אותו, גרם לו לחייך ולחבק אותו בחזרה. "התגעגעתי אליך כל כך! כל כך דאגתי להארי." אמר טיילר ונסוג, לואי חייך אליו, "גם אני התגעגעתי אליך. הארי ואני כולנו טובים ובריאים, אין מה לדאוג יותר."
"איפה הוא?"
"הוא בחוץ עוזר לליאם עם העצים למדורה." לואי הפנה את אגודלו לאחור, טיילר הינהן ויצא החוצה.
לואי בירך את זואי ואלפי, נופף למצלמה של אלפי. זואי נשארה איתו ועם זאין בזמן שאלפי יצא החוצה כדי לברך את ליאם והארי.
הייתה דפיקה נוספת על הדלת, אבל לפני שזאין הספיק לעשות את זה שני צעדים, היא נפתחה עם נייל התפרץ פנימה, קארה וטרוי הלכו ממש מאחוריו.
"טוב שלום גם לך." זאין ציחקק וחיבק אותו, ובירך את טרוי וקארה. ברגע שטרוי ראה את לואי הוא בלע אותו בחיבוק, שואל אותו אם הוא בסדר, אם הארי בסדר, איפה הוא, האם הוא בטוח, האם שניהם בריאים, האם טוב להם.
לואי ציחקק לעברו וטפח על כתפו, "אני מבטיח, שנינו טובים. הארי בחוץ עוזר ללי עם המדורה, אלפי וטרוי גם בחוץ."
טרוי יצא החוצה, ואז קארה קיבלה את פניו בחיוך וחיבוק. לואי חייך וחיבק אותה בחזרה, "היי."
"מה שלומך? מה שלום הארי? שניכם בסדר?" היא שאלה ושפשפה את גבו לפני שהתרחקה. לואי הנהן, "שנינו טוב. הוא בחוץ עכשיו עוזר לליאם."
היא הנהנה והתיישבה על כיסא אי לידו, לפני שזאין ניגש אליהם, "היי לו, אני צריך לשאול אותך כמה שאלות. חיכיתי שכולם ייצאו החוצה כדי שננהל שיחה פרטית."
"אז אני צריך להשאיר את שניכם לבד?" שאלה קארה, אבל זאין הניד בראשו, "לא, את יכולה להישאר."
לאחר מכן הוא הפנה את תשומת לבו ללואי, "אז, צפיתי בסרטון של הארי היום, שבו הוא הסביר מה קרה בשבוע האחרון. והוא הזכיר ששניכם עשיתם בפעם הראשונה שלכם." לחייו של לואי הפכו אדומות, והוא לא הצליח להחזיר את החיוך שלו בחזרה.
הוא הנהן, "כן."
"עכשיו, אני לא נייל אז אני לא רוצה פרטים, אבל אני צריך לשאול - האם הוא היה עדין? האם הוא הקשיב לך? האם הוא כיבד את הגבולות שלך?" זאין החזיק את ידו, קארה צרחה, "אוי, הוא מסמיק."
לואי ציחקק קצת, "כן, הוא - הוא לקח הכל כל כך לאט. זה היה מדהים. הוא תמיד שאל ואמר לי מה הוא הולך לעשות, ונתן לי כמה שניות לעבד. הוא וידא שאני בסדר, רגוע ושלו. מחייך. אהבתי את זה." הוא הסמיק כל כך חזק, שהחיוך לא ירד מהפנים שלו.
זאין חייך איתו, הוא לחץ את ידו, "אני שמח. לא מגיע לך פחות מזה." בדיוק אז הארי נכנס למטבח, הוא עצר והרים את גבה לעבר השלושה, "על מה ריכלתם?"
"רק וידאנו שאתמול בלילה היה בטוח." זאין חייך אליו, הארי נרגע וחיוך התפשט על שפתיו, "כן, אתמול בלילה היה - זה היה מושלם."
הוא ניגש אל לואי וחיבק את מותניו מאחור, סנטרו נצמד לכתפו, "בהחלט אחד הרגעים הטובים בחיי."
לואי עטף את פניו בביישנות, הארי התכרבל ונישק את צווארו קלות, "תן לי נשיקה, באג קטנטן." הוא זז מעט כדי שיוכל להגיע לשפתיו, לואי חשף את פניו ונתן להארי להצמיד את שפתיהם.
"קדימה, הכל מוכן וכולם מחכים בחוץ." זאין אמר, "לי ואני בדיוק ארגנו את המדורה החדשה, הארי כבר ראית את זה. נפטרנו מכיסאות הגן ועשינו מקום נעים ממש מולה."
הם הלכו החוצה, המדורה הייתה יותר כמו אח חיצוני. ליאם ואלפי הסתכלו על האש והוסיפו עוד כמה עצים. היה שם מזרון גדול שיכול להכיל עשרים אנשים עליו, מלא כריות ושמיכות.
"אוי זה נראה כל כך טוב." קארה חייכה, זאין הודה לה, "פשוט חלץ את הנעליים שלך לפני שאתה יושב." לואי והארי חלצו את הנעליים שלהם, הארי נפל לאחור על ערימה של שמיכות רכות ומשכו את לואי איתו, מה שגרם לו לצרוח.
"אתה אידיוט מוחלט." לואי ציחקק והתגלגל מהחזה של הארי, הארי ציחקק והתהפך לנקר את אפו, "אל תגיד לי שאתה לא אוהב את זה.
נייל ישב לידם, "מה שלום הזוג האהוב עליי?"
"חשבתי היינו הזוג האהוב עליך." ליאם התפרץ, ניאל צחק, "כבר אמרתי לך ששניכם מגעילים, אני אוהב יותר את לארי."
"בוגד שכמוך." זאין לעג להיפגע, לואי צחק, "אל תדאג, אתם הזוג האהוב עליי."
"זו הסיבה שאני אוהב את לואי יותר." זאין חבט בנייל והתכרבל עם לואי, לואי ציחקק שוב והתכרבל לתוכו. "אתם ללא ספק קבוצת החברים הכי מוזרה..." אלפי העיר, והצחיק את כל החמישה.
"תחזיר לי אותו." הארי כרך את זרועותיו סביב לואי וניסה למשוך אותו הרחק מזאין, אבל זאין החזיק אותו חזק יותר והניד בראשו, "לא, יש לך אותו כל הזמן, אני רוצה לחבק אותו עכשיו."
"היי, אני לא צעצוע." לואי שחרר את עצמו מזאין והלך לטיילר, "אני אשאר כאן עד שתשלימו." טיילר כרך את זרועו סביב לו הכתפיים שלו, "ממש התגעגעתי אליך."
"התגעגעתי אליך. הייתי עצוב שלא זכיתי לראות אותך כשהיינו בארה"ב בשבוע שעבר, אבל הכאוס שהתרחש לא ממש אפשר את זה." לואי השעין את ראשו על כתפו.
"אני יודע, כל כך דאגתי. עבור הארי. מעולם לא חשבתי שהיא יכולה לעשות דבר כזה." טיילר נאנח.
"טוב, היא עשתה זאת. אף אחד לא באמת ציפה לזה. זאת אומרת, ידענו שהיא מטורפת והכל, אבל אף פעם לא חשבנו שהיא תלך עד הסוף כדי לחטוף את הארי. היא נפרדה מאיתנו לפני, ואני לא חושב שיש משהו שיכול לשבור אותנו עכשיו."
לואי שיחק באצבעותיו, "הארי ואני עברנו הרבה, ואנחנו אפילו לא שנה ביחד. אבל בשנה הזו, אני הפך לאדם הרבה יותר טוב. מעולם לא חשבתי שזה יכול לקרות לי, ואני אסיר תודה."
"אתה כל כך מתוק, אתה יודע את זה?" טיילר חייך, "אתה אדם מתוק מאוד."
"תודה." לואי חייך, ואז הוא שמע קריאות קרב שהגיעו מזאין והארי. הוא סובב את ראשו לראות אותם מחבקים אחד את השני, גורם לו לצחקק.
"אני אוהב אותך חבר!" הארי קרא, זאין קרא בחזרה, "אוהב גם אותך אחי!"
ליאם וקארה באו עם קערות חטיפים ושתייה, הם הניחו את המשקאות מהמזרן והעבירו את החטיפים.
הארי זחל אל לואי והתיישב בין רגליו, נשען לאחור על חזהו. לואי חייך וכרך את זרועותיו סביב צווארו, מנשק את ראשו ברכות.
הוא התחיל להאכיל את הארי פריכיות תוך כדי שיחה עם זואי וטיילר, מנסה לא להסמיק כשהארי נישק את גב ידו כל דקה. ליאם העביר בירות, אלפי הושיט להארי בקבוק אבל הארי סירב.
לואי השפיל את מבטו אליו, "האז, אתה לא שותה בגלל מה שאני חושב שזה?"
"כן, אני לא לוקח שום סיכונים." הארי הניד בראשו. לואי נאנח ודחף את כתפיו כדי שיתיישב, זז לשבת מולו.
"האז, זו בירה פשוטה. אתה לא תשתכר עד כדי כך שתהיה פזיז." הוא חפן את לחיו, אבל הארי הניד בראשו בעקשנות. "לא, אין סיכוי."
לואי נשך את שפתו התחתונה, הוא התקרב וכרך את זרועותיו סביב צווארו, "אני יודע שאתה עושה את זה בשבילנו, אבל האז, אתה יודע שבקבוק אחד לא יזיק לך. אני לא רוצה להרגיש כאילו אני מעכב אותך."
"אתה לא מעכב אותי, אני מעכב את עצמי. למדתי בדרך הקשה ששתיה גורמת לי לאבד אותך, אז אני לא לוקח סיכונים יותר. סיימתי לפגוע בך, בסדר? לעולם לא שוב."
הארי הניח את ידיו על מותניו וניקר את שפתיו, לואי השתולל מעט והנהן, "אני מבין."
לפתע הם שמעו מישהו משתעל, מסובבים את ראשיהם כדי לראות את נייל משמיע קולות של הקאה בזמן שקארה טופחת על גבו, "תשחרר את זה, ני."
הארי ציחקק והניד בראשו, מקרב את לואי לשבת הצידה על ברכיו, אז הוא פונה לטיילר. "הזוג הכי חמוד בעולם אהה!" נייל צרח ונפל על גבו, מה שגרם ללואי לצחקק.
נייל צנח, "אתה צוחק רק כי אתה הסיבה שהרגשות האלה נמצאים בכל מקום." הוא זרק עליו כרית, אבל הארי תפס אותה לפני שהיא פגעה בו והשליך אותה לאחור.
לואי ציחקק ונתן להארי לחבק אותו יותר ולקנח את צווארו, הארי נאנח, "מקל הלחם הזה יהיה המוות שלנו." טיילר נתן לנייל להניח את ראשו על ברכיו ושיחק בשיער שלו, "תנוח קצת, בסדר? אתה כבר שעה עכשיו."
הארי נישק את לחיו של לואי, "אני צריך את השירותים, אני מיד חוזר." לואי הנהן וזחל מחיקו, ואיפשר לו לקום.
הוא שכב לאחור והסתובב לשכב על הצד כך שהוא עומד מול נייל וטיילר, כשטרוי שכב מולו, "שלום, אני כאן כדי להתכרבל." לואי חייך והתכרבל איתו, עד מהרה הצטרפו זאין וקארה.
הארי חזר כעבור שתי דקות, רק כדי למצוא את לואי התכרבל איתם. הוא הרים את גבה, "אני הלכתי לשתי דקות ואתה כבר נמרח על החבר שלי?"
"מה נגיד, הוא רך וחם." טרוי רכן קרוב יותר ללואי וגרם לו לחייך. הארי העמיד פנים שהוא זועף לפני שהשליך את עצמו עליהם, התהפך כך שעכשיו לואי נמצא מתחת לגופו.
"אוי בחייך! היה לנו נוח." קארה יללה.
"שהיה לכם נוח במקום אחר, התינוק שלי הוא התינוק שלי בלבד." הארי אמר לה ושכב את גופו על לואי, ראשו בצווארו.
"אתה כל כך רכושן." זאין היכה בכתפו קלות, קארה נאנחה ושכבה על גבה על גבו של הארי.
"נוח לך?" הוא שאל, היא הנהנה, "מממ."
"מה לגבי עכשיו?" הוא הסתובב קצת על הצד, גרם לה להתגלגל מגבו ועל זאין. היא נפלנ, "אני אחזיר לך." היא תפסה כרית והתחילה להכות אותו.
"אוי, הו, לא, זה כואב כל כך." הארי לעג להיפגע, והצחיק את זאין וטרוי. היא עזבה את הכרית וחפרה את אצבעותיה בצידיו, אבל הוא לא זז.
"אוי אל תגיד לי שאתה לא רגיש!" היא נאנקה. "לא אמרתי את זה, אתה אמרת." הארי צחק, היא חבטה בגבו בעוד גניחה.
"אתם מבינים עכשיו עם מה אני מתמודד?" לואי ציחקק מתחת להארי, והצחיק שוב את זאין וטרוי. "כן, ומגיע לך תג לוחם." קארה שילבה את זרועותיה על חזה, והצחיקה את הארי ולואי.
ליאם הצטרף אליהם, מתרפק על גבו של זאין. זאין חייך ופנה אליו, "אתה ישנוני, שעועית לימה?"
"אמרתי לך לא לקרוא לי ככה." ליאם מלמל בעיניים עצומות, זאין צחק קצת, "אני מצטער שעועית לימה."
ליאם הרים את ידו והצמיד את כף ידו אל פניו של זאין, והצחיק אותו. הארי הסתובב לשכב על צידו עם לואי על חזהו, הוא עצם את עיניו, "שחק עם השיער שלי?"
לואי חייך והושיט את ידו, מעביר את אצבעותיו בעדינות בשערו. הארי שפשף את גבו ורכן לנקר את אפו, נרדם לאט.
קארה השתוללה כשראתה את הארי נרדם ולואי מחבק אותו, לואי חייך בשקט. "אתה רוצה להישאר כאן?" ליאם שאל, לואי הנהן, "יהיה נהדר, תודה לך."
זואי, אלפי, טרוי וטיילר נפרדו ועזבו, נייל הסיע את קארה הביתה ונסע למקום שלו.
לואי טלטל את כתפו של הארי, "האז?" הוא ליטף את לחיו, הארי פקח את עיניו נאנח, "המ?"
"נרדמת, אנחנו נישאר ללילה אצל ליאם וזאין. קום, אני אכניס אותך למיטה." לואי עזר להארי לאט לקום, נתן לו להישען עליו בעייפות למרות שהיה קטן בהשוואה אליו.
זאין פתח את דלת חדר השינה של האורחים, "הנה, אם אתה צריך משהו לי ואני נהיה בחדר שלנו. לילה טוב."
"לילה." אמר לואי ונכנס לחדר, זאין סגר אותו מאחוריו. הוא הושיב את הארי על המיטה, "האז, אנחנו כאן. אתה יכול להוריד את הבגדים שלך, לא יהיה לך נוח לישון בג'ינס שלך."
הארי הנהן ובעט בעיוורון מכנסי הג'ינס שלו, גרם ללואי לצחקק. הוא הוריד גם את החולצה שלו, נשאר רק בבוקסר.
לואי הוריד גם את הג'ינס שלו בביישנות ונשאר עם החולצה שלו. הארי פתח את זרועותיו, "תחבק אותי."
לואי חייך והזיז את השמיכות, הארי קבר את עצמו תחתיהם ופתח שוב את זרועותיו. לואי נכנס מתחת לשמיכה, נתן להארי למשוך אותו קרוב יותר, "תישן קצת עכשיו, בסדר?"
הוא ציחקק, הארי חייך בעייפות, "אני אוהב אותך."
"אוהב אותך גם האז." לואי חייך למשמע חיבתו הפתאומית, התכרבל עד חזהו ועצם את עיניו.
~~
עדיין לא הבנתי מתי הארי מוציא את השיר שלו אתן יודעות?
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע