לואי התעורר כשיד מנענעת את כתפו בעדינות, עיניו התנפנפו לרווחה. הוא נתקל בפניו של ליאם, "לו, הארי הועבר לחדר בקומה השנייה."
הוא התיישב מיד, משפשף את עיניו. "אני יכול לראות אותו ?"
"אני צריך לדבר איתך, על משהו שהאחות אמרה." ליאם אמר, לואי הנהן, "תמשיך."
"היא ביקשה ממך להכין רשימה של אנשים שמותר להיכנס לחדרו של הארי, השומר יישב בחוץ עם הרשימה ויכניס רק אותם אנשים ספציפיים."
הוא הושיט לו פיסת נייר ועט, לואי לקח אותה ורשם את השמות החשובים ביותר. הם סיימו והלכו אל הארי, שם היו האחות, החדר, הרופא והשומר.
"היי, יש לנו את הרשימה." ליאם אמר, לואי מסר את הרשימה לשומר. השומר הסתכל דרכו והנהן.
"אני יכול לראות אותו?" לואי שאל את האחות, היא הנהנה, "הוא ישן עכשיו, הבאנו אותו למצב יציב והוא נראה טוב יותר ממקודם."
"תודה." לואי הנהן ונכנס לחדר, סגר את הדלת מאחוריו בשקט. הוא הסתובב להביט בהארי, הוא נראה כל כך שליו. הוא היה פחות חיוור מבעבר, הוזרקה לו אינפוזיה לתוך זרועו.
הוא התקרב והתיישב לידו, מרים את ידו אל הלחי. הוא חייך בשקט, הוא כל כך התגעגע אליו. הוא רכן למטה והצמיד ניקור רך על שפתיו הסדוקות, נשען על חזהו.
"התגעגעתי אליך כל כך." הוא לחש וקבר את פניו בחזהו, "הייתי כל כך מודאג, חמשת הימים האלה היו הגרועים ביותר."
הוא נשאר מחובק אליו עוד קצת לפני שהרגיש שהוא זז קצת, גורם לו להתיישב. "הארי?"
הארי זז שוב, גבותיו קמטו. הוא היה חם ונעים, וזה היה מוזר. הוא חשב ששמע את קולו של לואי.
"הארי? האז, אתה שומע אותי?" שאל לואי וליטף את לחיו, עיניו של הארי נפערו באיטיות, וגרמו ללואי לחייך מבעד לדמעות שמחות.
"לו?" הארי שאל, קולו היה צרוד. לואי גיחך, "הארי, אלוהים אדירים." הוא רכן וחיבק אותו.
הארי הביט סביבו, הקירות היו לבנים, שלא כמו הקירות האפורים במחסן. הוא עמד לדחוף את המשקל על חזהו, וחשב שזו קנדל, אבל כשהביט מטה הוא נתקל בשיער הרך והחום המוכר.
"לואי?" הוא שאל, כמעט כלא מאמין. לואי הרים את ראשו מעל חזהו, מחייך עם דמעות על לחייו. הארי הרים את ידו כדי לחפן את לחיו, "א-אתה -"
"אני כאן. אתה איתי." לואי הנהן ורחרח, "המשטרה מצאה אותך. אתה בבית החולים. אני כאן, כולנו כאן." חיוך עשה את דרכו לאט אל שפתיו של הארי.
"אני-הכל נגמר?" לואי הינהן, הוא התקרב והתכופף לנשק אותו. הארי רצה לבכות מרוב אושר, הוא כל כך התגעגע לשפתיו הרכות והמתוקות של לואי.
הוא שנא כשקנדל נישקה אותו, היא לבשה ליפגלוס והנשיקות שלה היו גסות, "התגעגעתי אליך כל כך, הייתי כל כך מודאג."
לואי בכה לתוך צווארו, הארי כרך את זרועותיו בחוזקה סביבו, משך אותו קרוב יותר כך שכל גופו נשכב עליו. "גם אני התגעגעתי אליך, כל כך הרבה בייבי."
הוא נתן לו לבכות לתוך החזה שלו כשהם אחזו זה בזה, כשלואי נרגע הארי הרים את ראשו מעל החזה ונישק אותו שוב, "אני אוהב אותך."
"גם אני אוהב אותך." לואי הנהן ונישק אותו בחזרה, הוא נסוג והתיישב לידו, "איך אתה מרגיש?"
"יותר טוב ממקודם. זאת אומרת, אני די חלש, אבל לפחות אני לא מרגיש שאני הולך להתעלף." הארי החזיק את ידו של לואי בחוזקה בשתי ידיו הגדולות, לואי הינהן, "אתה רוצה שאקרא לאחות?"
"לא עכשיו, תישאר איתי עוד קצת." הארי משך אותו לשכב לידו, לואי התכרבל לתוכו ונאנח בשמחה.
"התגעגעתי להחזיק אותך. לנשק אותך. לראות אותך." הארי לחש, לואי העביר את אצבעותיו בשיער שלו, "גם אני התגעגעתי לכל זה. הייתי בלגן אחד גדול. אבל הכל נגמר עכשיו, ואני לא יכול להיות מאושר יותר."
"גם אני." הארי הנהן ונישק אותו שוב, מחזיק אותו עוד יותר קרוב. כמה שהם היו קרובים זה לזה, זה פשוט לא הספיק.
"באמבולנס, החובשת אמרה שאתה מורעב. היא באמת הרעיבה אותך?" שאל לואי בשקט, לא בטוח אם הוא רוצה לשמוע את התשובה.
הארי הניד בראשו, "היא לא הרעיבה אותי, אני בחרתי לא לאכול."
"למה?"
"כשהיא הביאה לי ארוחה בפעם הראשונה, אכלתי אותה כי הייתי די רעב. אחר כך נרדמתי, וכשהתעוררתי שנינו עירומים והיא חיבקה אותי. אז דחפתי אותה והתלבשתי, באמצע ההתלבשות הקאתי רק מהמחשבה שהיא עירומה עלי. הבנתי שהיא שמה סמים באוכל או במים, אז פשוט לא אכלתי. נהייתי חלש יותר ויותר, וזה מקל עליה לכפות את עצמה עליי. כך שבכל מקרה היא הייתה עליי, לא משנה מה עשיתי. אני שמח שזה נגמר."
לואי הקשיב בשקט, מהנהן כשסיים. "היא פסיכופתית."
"אין ספק." הארי הנהן ונישק את מצחו, "אני באמת צריך מקלחת."
"אז אני אלך לקרוא לאחות." לואי הנהן והתיישב, אבל הארי משך אותו בחזרה למטה, "תן לי נשיקה." לואי חייך והצמיד את שפתיהם לכמה שניות, נסוג לאחור כדי ללכת לקרוא לאחות.
היא נכנסה וחייכה אל הארי "שלום, זה נחמד לראות אותך ער. אני קריסטין. איך אתה מרגיש?"
"יותר טוב ממקודם. אני עדיין חלש אבל רק לא מרגיש שאני הולך להתעלף." הארי הסביר, היא הנהנה ולקחה את הדף בקצה המיטה, ורשמה כמה דברים.
"בסדר, אני אלך להביא תרופה. אתה תוכל לאכול ולשתות תוך שעה או שעתיים." היא אמרה והניחה את הקרטון למטה.
"אני יכול להתקלח? אני באמת צריך אחד." הארי שאל, היא נאנחה ונענעה בראשה, "לא עכשיו, הגוף שלך עדיין חלש. תישאר במיטה עוד קצת, ואחרי שנוציא את האינפוזיה ותקבל קצת אוכל תוכל להתקלח."
"בסדר. החברים שלי יכולים להיכנס?" הארי שאל, היא הנהנה, "כמובן שהם יכולים. אם אתה צריך משהו יש כפתור ממש כאן," היא הצביעה על כפתור על הקיר מעל ראשו, "או שאתה יכול למצוא אתותי במשרד במסדרון."
"בסדר תודה." הארי הנהן, היא חייכה אליהם ויצאה.
"אני אלך לקרוא לכולם." אמר לואי, אבל הארי עצר אותו כדי לעזור לו להתיישב ולנשק אותו.
לואי יצא מהחדר, נייל, קארה, ליאם וזאין היו שם ושוחחו עם דייל, אלברטו וקריסטין, האחות.
"היי, אתם יכולים לבוא לראות אותו." הוא אמר והחזיק את הדלת פתוחה כשהארבעה מיהרו פנימה, עם דייל ואלברטו בעקבותיו.
נייל רץ למיטתו וחיבק אותו בחוזקה, הארי חייך וחיבק אותו בחזרה, לוחץ אותו. "הפחדת אותנו כל כך, חבר." נייל נסוג, הארי חייך אליו חיוך רך, "אתה יודע שלא התכוונתי לזה."
ליאם וזאין חיבקו אותו בחוזקה, ושאלו אם הוא מרגיש טוב וצריך משהו. הוא חייך אליהם ואמר שהוא בסדר, כשקארה נצמדה אליו.
"אני נשבע שאני אצוד את הכלבה הזו." היא לחשה, הארי נאנח וחיבק אותה בחזרה, "אין צורך בזה, אני מבטיחה."
"אני אעזור לך, אני אביא גרזן." נייל אמר, קארה הנהנה והעניקה לו כיפים.
דייל ואלברטו חייכו וחיבקו אותו גם כן, "מההתחלה ידעתי שאתה תהיה המוות שלנו." אלברטו העיר ופרע את שערו, גרם להארי לצחוק מעט.
"אנחנו שמחים שאתה בסדר, סטיילס. השנה הזו הייתה מטורפת גם עבורנו." דייל טפח על כתפו, הארי הנהן, "אני יודע, אבל זו גם השנה הכי טובה שהייתה לי, אתה יודע בגלל מי."
לואי הסמיק וחייך בשקט, נייל דחף אותו לעבר הארי, שהחזיק זרוע אחת פתוחה עבורו.
הוא התיישב לידו והכניס את עצמו לצידו, הארי חיבק אותו ונתן לנייל ולקארה לצלם כמה תמונות.
הייתה דפיקה על הדלת, דייל הלך לפתוח אותה כדי לראות את ג'וזף, המנהל של הארי. הוא נתן לו להיכנס, ג'וזף חייך אל הארי וטפח על כתפו, "אתה מרגיש בסדר?"
הארי הינהן, "כן, אני בסדר."
"בסדר, אז דחיתי את כל הראיונות והצילומים לחודש נוסף, פברואר טוב?" הוא שאל, הארי הנהן, "כן, זה בסדר."
"נהדר, תנוח קצת, אני אראה אם אוכל לתזמן משהו לנובמבר, הפעם באנגליה."
"בסדר, תודה על ההבנה." הארי לחץ את ידו, ג'וזף חייך והנהן, "אין בעיה. אני צריך ללכת עכשיו, נישאר בקשר."
הארי הנהן והוא הלך, אלברטו טפח על כתפו, "אני אלך להביא את כל המזוודות שלנו מהמלון ואוציא אותנו, אנחנו חוזרים לאנגליה כשאתה משתחרר."
~
מאוחר יותר באותו היום, אחרי שהארי אכל משהו והתקלח, הוא הביא את לואי לשכב על החזה שלו להתכרבל.
הוא התחקה אחר צורות על גבו, לואי התקרב והחזיק את חולצת בית החולים של הארי באגרופיו.
"בייבי?"
"כן?"
"אני אוהב אותך."
לואי חייך, "גם אני אוהב אותך."
הוא הרים את עצמו ושכב לידו, במקום לשכב עליו, הארי הסתובב לשכב על הצד ונישק אותו, כורך את זרועותיו סביבו בחוזקה.
"מישהו דיבר עם אמא שלי?" הארי שאל, לואי הנהן, "כן, היא הייתה לחוצה מאוד ולא יכלה לטוס, אז עדכנו אותה. האם אתה רוצה לעצור אצלה כשנגיע לאנגליה?"
"אני רוצה שנלך הביתה, ואני אשאל את אמא שלי אם נוכל לבוא ולהישאר בלילה. ככה אני אזכה לראות אותה, ואני אראה לך את עיר הולדתי." אמר הארי בחיוך, לואי חייך בחזרה והנהן, "נשמע טוב."
"אבל לעכשיו, אני צריך את החיבוקים והנשיקות שלך יותר ממה שאני צריך אוויר." הארי הצמיד את שפתיהם בחזרה זו לזו, לואי צחקק מעט ונישק אותו בחזרה.
הארי נאנח, "אלוהים, כל כך התגעגעתי לצחקוקים שלך." לואי חייך בביישנות, לא שולט בצחקוק הקטן שנמלט משפתיו.
"התגעגעתי לצ'יזיות ולטיפשיות שלך, למרות שזו לא מילה."
הארי צחק בשקט ונישק אותו, קובר את פניו בצווארו. לואי עיסה את חלקו האחורי של ראשו עם כריות האצבעות שלו, נישק את רקתו.
הארי תחב את ידו מתחת לחולצה של לואי, עורו היה רך וחם. הוא עקב אחר גבו ונשק לצווארו ברכות, אף פעם לא רצה להרפות.
"אני אוהב אותך כל כך." הוא לחש לתוך צווארו, לואי חייך וקירב אותו, "גם אני אוהב אותך, כל כך הרבה."
נשמעה דפיקה בדלת, הארי הרים את ראשו למעלה, "היכנס!" אלברטו נכנס עם שתי כוסות מסטארבקס, "היי, הבאתי לשניכם שוקו חם"
הם הודו לו והוא עזב אחרי שאמר שהוא הזמין לכולם טיסה למחר בלילה.
הארי חזר לעמדתו, עם הפנים לצווארו של לואי וידו מתחת לחולצתו, לואי שפשף את גבו והם המשיכו לדבר בשקט.
כשהשוקו החם שלהם נגמרו שניהם נרדמו, ונייל התגנב לצלם עוד כמה תמונות.
להארי היה חיוך על פניו בשנתו, חלם עליו ועל לואי. הוא מלמל כמה מילים רכות בשנתו, שניאל רק היה צריך להקליט אותו.
"אוהב אותך לו... הממ... אוהב אותך... בייבי... תתחתן איתי..."
ואוו, כמה הוא רצה שהחלום הזה יתגשם.
~~
גם אני רוצה שהחלום הזה יתגשם *פרצוף מטריד*
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע