"ליאם ואני הולכים לחדר כושר." הארי אמר כשנעל את נעליו, "אז זו הסיבה שזאין התעקש לבוא לבלות איתי." לואי ציחקק מהספה והצחיק את הארי.
הוא קם מהכיסא ליד שולחן האוכל ונישק את שפתיו של לואי, "ליאם ואני נביא איתנו ארוחת ערב, אתה וזאין יכולים לבחור, שלח לנו הודעה כשבחרת משהו."
"אוקיי תהנה." לואי הנהן בחיוך, הארי חייך בחזרה ונישק אותו פעם נוספת, רוכן לנשק גם את ראשו של בר מכיוון שהוא שכב ליד לואי.
הארי פתח את הדלת בדיוק כשזאין עמד לדפוק, גרם לשניהם לצחוק קצת.
זאין נכנס וחייך ללואי, "היי לו."
"היי זי, בוא שב איתי." לואי התיישב מעט וטפח על הספה, מילו רץ אל זאין וקפץ על הקרסול לתשומת לב.
זאין הרים אותו ולקח אותו אל הספה, יושב ליד לואי. "אז, רצית לבלות כדי שלא יהיה לך משעמם בזמן שליאם בחדר כושר?" שאל לואי ושילב את זרועותיו על חזהו, מרים את גבה בשובבות.
זאין השליך את ראשו לאחור בצחוק, גרם ללואי לצחקק מעט. "טוב, גם אני רציתי לראות אותך, עברו כמה ימים."
זאין חייך, לואי ציחקק מעט, "כן. מה עשית?"
~
הארי וליאם היו בחדר כושר, ליאם הרים משקולות על המשקולות בזמן שהארי עשה שכיבות סמיכה.
"טוב נו, זה לא הבחור ההומו מיוטיוב." מישהו צחק במרירות ליד הארי.
הארי לא שם לב והמשיך ללכת, כשסיים את הסט הוא קם על רגליו ופנה אל הבחור, "אפשר לעזור לך?"
"תהרוג את עצמך." הבחור ירק לו בפרצוף.
"אתה בושה, חרפה -"
"תודה על המילים החמות שלך, אתה יכול להזדיין עכשיו." אמר הארי בשלווה ושכב לעשות עוד סט של שכיבות סמיכה.
הבחור לא עזב אבל הוא בעט בצד של הארי.
הארי התכוות מכאב לשנייה לפני שקפץ על רגליו, מניף את אגרופו בפניו של הבחור. הבחור מעד בחזרה מהכוח לפני שזנק בחזרה לעבר הארי, השניים נלחמו.
ליאם ועוד שני בחורים ניסו להפריד אותם, הארי נתן לעצמו להימשך. "אה, ומה עם החבר המכוער שלך? גם היצור הזה צריך למות."
הבחור משך את זרועותיו בחוזקה מאחיזתם של שני החבר'ה, "אני זוכר לפני כמה זמן, החברים שלי ואני הרסנו את החרא הזה -"
הארי נזכר מיד באותו היום, הוא מצא את לואי שוכב על המדרכה בשלג כולו. מוכה. הוא קפץ מאחיזתו של ליאם וזינק שוב על הבחור, השניים מניפים אגרופים ובעיטות זה בזה ככל יכולתם; הארי לא יכול היה לתת לבחור לדבר שטויות על לואי ונתן לו לברוח מזה.
העובדים בחדר הכושר הפרידו אותם, הבחור היה במצב גרוע יותר מהארי. הארי השתולל, הוא רצה להכות אותו עד שהוא מחוסר הכרה, כמו שעשה ללואי.
"אני אצטרך לבקש מכם לעזוב." אחד העובדים אמר, ליאם לקח את זרועו של הארי ומשך אותו מהמקום, ותפס את הדברים שלהם בדרך.
ליאם לקח את מפתחות המכונית של הארי ואמר לו להיכנס לנוסע, הארי כעס על הבחור מכדי לומר משהו אז הוא פשוט נכנס.
היה לו חתך בלחי עם חבורה על עצם הלחי, שפתו נקרעה והאף דימם קלות, חבורות נוצרו בזרועותיו ובגו.
עשר דקות לאחר מכן ליאם הגיע לבית של הארי ולואי, הארי סגר את דלת המכונית בטריקה. ליאם נאנח ופתח את דלת הכניסה, נכנס עם הארי בעקבותיו.
זאין ולואי ניגשו אליהם, לואי התנשם כשראה את הארי מוכה ומדמם.
"ה-הארי -"
"לו, הוא - הוא כועס. בוא ננקה אותו ואז תדבר, בסדר?" ליאם קטע אותו, בידיעה שהארי צריך קצת זמן לפני שהוא מדבר.
לואי הנהן בשקט והלך להביא את ערכת העזרה הראשונה בזמן שליאם לקח קרח.
הם נכנסו לשירותי האורחים, לואי נשך את שפתו התחתונה, "אהמ, הארי - אתה יכול, אתה יכול להוריד את החולצה שלך? בבקשה?"
הוא שאל בשקט, הארי הוריד את חולצתו כדי לחשוף את החבורות. לא היו הרבה, אבל הבודדים היו די גרועים.
ליאם וזאין נשארו בחדר האמבטיה עם השניים, צופים בלואי מנקה את הדם מהאף, הלחי והשפה של הארי, שם קצת משחה על שפתו.
הוא שפשף את קרם החבורות על החבורות שלו, התנצל בשקט כשהארי התכווץ. הארי התבונן בלואי, המגע העדין שלו הרגיע אותו לאט.
כשלואי סיים הוא ארז את ערכת העזרה הראשונה ופנה להארי, עיניו חזרו לצבע הירוק הבהיר שלהן, ולא לירוק הכהה שהיה לו כשהוא כועס.
ליאם וזאין עזבו את חדר האמבטיה, השאירו את השניים בפנים, אבל עדיין נשארו בקרבת מקום - ליתר ביטחון.
"ה-הארי?" לואי שאל בעדינות, הארי זמזם.
"למה נקלעת לריב?" לואי נשך את שפתו התחתונה, הארי השעין את גבו התחתון על הדלפק, מושיט את ידיו ללואי להחזיק. לואי לקח את ידיו בעדינות, שם לב שגם פרקי האצבעות שלו חבולים.
"הבחור הזה בחדר הכושר דיבר עליך רע." הארי אמר, מקרב את לואי, "לא יכולתי פשוט לתת לו להגיד את הדברים האלה."
"לא היית צריך להסתבך בגללי." לואי הניד בראשו.
"זה לא היה בגללך, זה היה בגלל שאני אוהב אותך ואני שונא כשאנשים אומרים עליך דברים רעים." הארי הביא אותו אל החזה שלו.
"אני תמיד אעמוד לצידך."
"אבל -"
"לא אבל זה, אני אעמוד איך שאני יכול." הארי הטה את ראשו כלפי מעלה ונישק את שפתיו בעדינות, נזהר משפתו החצויה.
"חוץ מזה, הוא נראה יותר גרוע ממני."
"אל תגיד לי את זה." לואי דחף את עצמו בעדינות מזרועותיו של הארי, "אתה יודע שאני לא אוהב כשאתה פוגע באנשים."
"טוב, התחת התחיל, הוא בעט בי בזמן שעשיתי שכיבות סמיכה." הארי הגן על עצמו, "חבטתי בו באגרופים לפני שליאם הפריד אותנו, ואז הוא התחיל להגיד עליך שטויות ואיבדתי את זה."
הארי מגבה את לואי מול דלת חדר האמבטיה, מתנשא מעליו, "והיה לי כל הזכות לעזאזל לתת אגרוף לזין הזה."
לואי רעד מתחת לגופו של הארי, הוא שנא שהוא פחד ככה. מבטו ירד במהירות כאשר הבחין בעיניו של הארי חוזרות לצבען הכהה, לא רצו להכעיס אותו עוד יותר.
הארי הבחין שלואי רועד ונסוג במהירות, "אני מצטער שהפחדתי אותך."
"אני-זה בסדר -"
"לא, זה לא בסדר. אני אף פעם לא רוצה שתפחד ממני." הארי נד בראשו ואחז בירכיו של לואי, מקרב אותו לחיבוק.
"כל מה שאני רוצה זה להגן עליך - לא משנה איך. אם אצטרך להכות מישהו, אני אעשה. אני רוצה לשמור עליך, לא מגיע לך להיפגע בשום צורה שהיא."
לואי נאנח ברעד והנהן מול חזהו, "או-בסדר. תודה"
"אל תודה לי על משהו כזה, בייבי." הארי נישק את ראשו ומשך את פניו של לואי מהחזה שלו, "אני אוהב אותך."
"גם אני אוהב אותך." לואי השתולל קלות, הארי רכן והצמיד את שפתיהם זו לזו. לואי נישק אותו ונסוג כמה שניות לאחר מכן, "השפה שלך."
"אני יודע, לא אכפת לי." הארי נד בראשו. שוב ונישק אותו, לואי חייך מעט ונסוג לאחור לשאוף אוויר.
"אתה וליאם לא הבאת ארוחת ערב."
"לעזאזל, אני-"
"אל תקלל." לואי היכה בזרועו בעדינות, הארי ציחקק, "נכון, סליחה. שכחתי מזה, אבל אנחנו יכולים להזמין משהו."
לואי הנהן, השניים יצאו מהשירותים והלכו לסלון, שם רצו ליאם וזאין כששמעו את השניים יוצאים מהשירותים.
"מה אתה רוצה להזמין לארוחת ערב? ליאם ואני קצת שכחנו להביא איתנו משהו." שאל הארי והתיישב על הספה, לואי ישב לידו.
"חשבנו על פיצה, אבל אולי אתה רוצה משהו אחר?" לואי שאל, זאין וליאם הסתכלו על פיצה. אחד את השני לפני שחזרו לזוג, "פיצה בסדר."
הארי הינהן וקם לקחת את הטלפון שלו, זאין ישב ליד לואי בזמן שליאם הלך להתקלח, "זה הלך בסדר? הדיבורים?"
"כן, הוא סיפר לי על הבחור ההוא. לא לקח לו הרבה זמן להירגע כמו שחשבתי שזה יקרה." אמר לואי, זאין הינהן, "הוא פגע בך? אמר משהו פוגע?"
"לא, הוא רק הסביר מה קרה ואמר שהוא עשה את זה כדי להגן עליי."
"בסדר, עדיף שלא יפגע בך יותר." זאין הפנה אליו אצבע, לואי הינהן בחיוך, "אני יודע, ובכנות, אני לא חושב שהוא יפגע בי יותר."
"גם אני לא חושב כך, אבל אני רק רוצה להיות מוכן לכל דבר." זאין אמר, לואי הינהן וחיבק את צדו, "אני יודע, תודה שהיית כאן."
זאין חייך וחיבק אותו בחזרה, "בבקשה לו."
"היי, הוא החבר שלי לחיבוקים!" השניים שמעו את הארי מייבב, לואי הרים את מבטו אל הארי בחיוך שובב, "אבל אני רוצה לחבק את זאין, הוא חם."
"אני חם גם."
"אתה מסריח, לך להתקלח."
"לא עד שתחבק אותי." הארי הניד בראשו, לואיס רק חייך "לא, לך להתקלח."
לאחר מכן הוא פנה אל זאין והשכיב את ראשו על חזהו בכוונה.
הארי נהם בשובבות לפני שהביא את אצבעותיו לצדדי לואי, דגדג אותו כדי שיאבד את האחיזה סביב זאין.
"לא!" לואי ציחקק, מנסה להתפתל מהארי תוך שהוא מחזיק את זרועותיו סביב זאין.
"בוא תחבק אותי ואני אפסיק." אמר הארי, לואי הניד בראשו, "זאין תעזור לי!"
זאין פשוט צחק והתחיל לדגדג גם אותו, גרם ללואי להרפות ממנו, "בוגד!"
"הארי הבטיח לי שאני יכול ללחוץ על כפתור הצחקוק שלך, אז זה מה שאני עושה." זאין ציחקק, לואי נפל על גבו על הספה, סטר את ידיהם כמה שיכל, וזה לא היה הרבה.
"תפסיקוווווו!" לואי התפתל, הצחקוקים שלו לא פסקו. הוא הסתובב עד שהיה על החזית שלו, מצחקק לתוך הספה ובעט ברגליו באוויר.
הארי וזאין הפסיקו את ההתקפה שלהם, הארי העביר את אצבעותיו בשערו בזמן שזאין שפשף את גבו.
"אתה בסדר שם?" שאל זאין וצחק כשקיבל בעיטה ברגל. "שניכם כל כך מרושעים." לואי יילל, הארי ציחקק, "אנחנו יודעים שכן, אבל איך אנחנו יכולים להתאפק?"
"כן, כפתור הצחקוק שלך כיף." זאין דחף את הצד שלו, לואי התרחק וסטר בידו. הארי טפח על התחת שלו, "קדימה, תן לי נשיקה לפני שאני הולך להתקלח."
"לא, לא מגיע לך נשיקה אחרי מה שעשית לי." לואי הניד בראשו, הארי שאל, "אתה לא רוצה שאני אדגדג אותך שוב, נכון? עכשיו כשיש לי את זאין שיעזור לי?"
לואי ייבב והתיישב, הניח להארי לנקר את שפתיו, "אתה עדיין מרושע."
"אני יודע, ואני אוהב את זה." הארי חייך ונישק על פניו לפני שקם, "הפיצה צריכה להיות כאן בעוד שלושים דקות בערך." לואי וזאין הנהנו, הארי נכנס לחדר השינה וסגר את הדלת.
"אני כל כך הולך להחזיר לך כשליאם יצא מהמקלחת." לואי שילב את זרועותיו על חזהו, זאין צחק, "כאילו אני אתן לך."
"ליאם יעזור לי, הוא חזק ממך." לואי הוציא את הלשון שלו אל זאין, כשליאם נכנס לסלון, "איזו עזרה אתה צריך ממני?"
"הארי וזאין דגדוג תקפו אותי, אני צריך שתעזור לי להחזיר את זאין." לואי אמר, זאין הביט בליאם בעיניים מתחננות, גורם לליאם לצחקק, "בשמחה."
עיניו של זאין התרחבו, הוא ניסה לקפוץ מהספה אבל לואי תפס את זרועו ומשך אותו מטה.
ליאם מיהר אל השניים והם התחילו בהתקפה שלהם, צחקו יחד עם זאין. ליאם המשיך להגניב נשיקות ללחייו ולמצחו של זאין כשהיה יכול, כשהכיר כל נקודה בגופו שהוא הכי רגיש אליה.
הם הפסיקו כשזאין קרא לרחמים, הם נתנו כיף וצחקו. ליאם רכן לנשק את שפתיו של זאין, "אתה בסדר שם?"
"לעולם לא אסלח לך שסיפרת ללו היכן אני הכי רגיש." זאין הקפיץ את אוזנו של ליאם, ליאם צחק וניקר על לחיו, "תסלח לי בקרוב."
"אוי בחייך, אתה מכיר את הנקודות הכי רגישות שלי." לואי סטר על ברכו של זאין, זאין חייך, "אני יודע, בזכות הארי."
"טוב אז אנחנו שווים." לואי חייך בחזרה, זאין הינהן, "כן." כמה דקות לאחר מכן הארי יצא מהמקלחת, מושך את לואי לשבת על ברכיו.
לואי התכרבל אל חזהו, "אתה מריח טוב." "תודה." הארי חייך וניקר את מצחו, ליאם שכב על הספה עם ראשו על ברכיו של זאין, נותן לו לשפשף את ראשו בקצות אצבעותיו.
~
לאחר שאכלו את ארוחת הערב שלהם הם שמו סרט, הארי נרדם עם ראשו על כתפו של לואי, ליאם וזאין התכרבלו וניסו להדוף את השינה, בעוד לואי העביר את אצבעותיו מעלה ומטה בזרועו של הארי.
"אתם יכויםל להישאר הלילה, כי שניכם ישנוניים מכדי לנהוג." אמר לואי והתיר את עצמו מהארי, "אני אראה אותך לחדר השינה של האורחים."
לואי הוביל את השניים למעלה, הוא הוציא עוד כרית מהארון ועוד שמיכה אם הם יצטרכו. הם הודו לו ונכנסו כשהוא יצא מהחדר.
הוא הלך לסלון, שם הארי עדיין ישן. "האז?" לואי חפן את לחיו, הארי פתח באיטיות את עיניו, "המ?"
"נרדמת על הספה, בוא נלך לישון. זאין וליאם נשארים פה, הם בחדר השינה של האורחים." לואי משך את הארי מהספה, נותן לילד המנומנם לחבק אותו בזמן שהם הלכו לחדר השינה.
בר ומילו כבר היו על המיטה, לואי עזר להארי להיכנס ותחב אותו, "אני אלך לנעול את הדלת וסגור את החלונות, אני אחזור עוד מעט."
בזמן שלואי חזר לחדר השינה הארי כבר ישן, הוא זחל בזהירות מתחת לשמיכות כדי שלא יעיר את הארי. הוא התקרב קרוב יותר וניקר את לחיו של הארי, הרים את זרועו של הארי כדי להכניס את עצמו תחתיה.
"לילה, האז. אוהב אותך." הוא לחש וחייך כשהארי מלמל 'אוהב אותך גם' בשנתו.
~~
הפרק הזה היה פשוט כל כך חמודדדדדדד
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע