"חכה בבקשה !!" הארי רדף אחרי לואי, שנענע בראשו ושיחרר את זרועו מאחיזתו.
"איך יכולת?! אני לא מאמין לך! הבטחת!" לואי בכה וניגב את דמעותיו. "בייבי הייתי שיכור! זה לא אומר כלום!"
הארי תפס שוב את זרועו אבל לואי נאבק, "הבטחת לא לשתות, והתמזמזת עם שלוש בנות שונות! אני לא יכול לסבול את זה -"
"לא לא לא לא בייבי לא, בבקשה - אני-אני מתחנן אתה -" הארי הניד בראשו במהירות, לואי דחף אותו, "ובכן אין לך מה לומר בעניין הזה. אנחנו נפרדים."
"לא !! לואי, בייבי, תקשיב לי!"
"לא, הארי!" לואי הניד בראשו וברח, הארי ניסה לרדוף אחריו.
"בייבי!"
"הארי עצור, אתה צריך להתעורר!"
~
הארי זינק במיטה, מתנשף עם כאב ראש קל.
"הארי! אתה בסדר?" לואי חפן את לחייו של הארי, הארי הסתכל לו בעיניים לשנייה לפני שכרך את זרועותיו סביבו חזק ככל יכולתו, והביא אותו לשבת על ברכיו תוך כדי.
"אוי בייבי, אני כל כך מצטער - לעזאזל, אני -"
"האז, חלמת. זה היה רק חלום רע." לואי כרך את זרועותיו סביב צווארו של הארי ונשק לראשו, הארי נסוג לאחור כדי להביט בו, "רק חלום?"
"כן, זה היה חלום." לואי הנהן וניקר את לחיו. הארי טמן את ראשו בצווארו של לואי, "הסיוט הגרוע ביותר אי פעם."
"אתה רוצה לדבר על זה?" שאל לואי, והעביר את אצבעותיו בשערו. הארי נאנח, "אני-חלמתי את זה, נפרדת ממני כי השתכרתי ו-התמזמזתי עם שלוש בנות."
לואי נשך את שפתו התחתונה והרים את ראשו של הארי למעלה, "תסתכל עליי." הוא חפן את לחייו, "זה היה רק חלום, זה לא קרה. אף פעם לא התמזמזת עם אף אחד, ואני עדיין כאן." הוא נישק את שפתיו, הארי נאנח בשקט ונינוחות.
"אתה בסדר עכשיו?" שאל לואי, והזיז את שערו של הארי מפניו. הארי הנהן וניקר שוב את שפתיו, "סליחה שהערתי אותך."
"אין בעיה." לואי הניד בראשו בחיוך קטן, "אמא שלך באה היום בצהריים." הארי סובב את ראשו לשעון, "השעה שש בבוקר. אתה רוצה לחזור לישון עד תשע, אולי עשר, וכשנתעורר, נכין לנו ארוחת צהריים, אמא ורובין?"
"או אולי, נוכל לצאת לפארק עם בר ומילו? לא חם מדי בחוץ בשעה הזו." לואי הציע, הארי חייך והנהן, "נשמע נהדר. הגורים יאהבו את זה."
הוא ניקר את שפתיו של לואי לפני שהרים אותו בזרועותיו, קם מהמיטה. נכנסים לשירותים לצחצח שיניים.
בזמן שלואי התלבש הארי היה במטבח הכין לשניהם תה, מילו נשך ומשך בתחתית מכנסי הטרנינג של הארי בזמן שבר רק צפה בו מכין תה.
לואי נכנס למטבח ונישק את ראשו של בר, בר סובב את ראשו וליקק את לחיו. "בוקר טוב גם לך."
לואי ציחקק וניגב את לחיו, מילו רץ אליו וקפץ על רגלו, לואי הרים אותו ונישק גם את ראשו.
הארי סיים להכין תה, הוא הביא את הספלים לסלון עם לואי בעקבותיו. הארי משך אותו לשבת על ברכיו, הוא עדיין היה קצת מזועזע מהסיוט והיה צריך את לואי הכי קרוב שהוא יכול.
לואי הניח מילו על הרצפה והניח את הספל שלו, נושף על האדים בזמן שהארי טמן את אפו בצווארו, מתרפק קרוב יותר.
"אתה הולך להיות מתלטף כל היום?" שאל לואי, מצחקק קלות. הארי חייך, "אולי. אני אוהב להחזיק אותך."
לואי הסמיק והניח את הספל שלו, "אני אלך להביא את הרצועות לבר ולמילו." הוא קם מחיקו של הארי, רק כדי להימשך בחזרה למטה, "לאאא, לא עכשיו. נשיג אותם מאוחר יותר." הארי אחז בו חזק יותר מבעבר וחכך את אפו בלחיו.
לואי ציחקק, "אתה נורא נצמד."
"אתה אוהב את זה." הארי ניקר את לחיו בחיוך.
~
הם הגיעו לפארק והתיישבו על הדשא, שחררו את בר ומילו להתרוצץ. הארי שכב על גבו עם ראשו על ברכיו של לואי, לואי העביר את אצבעותיו בשערו ברכות והתבונן בכלבים משתעשעים מסביב. "מזג האוויר נחמד." הארי נאנח, לואי חייך אליו למטה, "כן, זה כן."
"זה גם לא נעים להיות מסוגל לצאת בלי מועדונים ומעריצים, אני אוהב את השקט ולא למשוך תשומת לב." הארי עצם את עיניו, כאשר בר רץ אליו ושכב עליו. הארי ציחקק והביט בו למטה, "מה קורה, בר?"
בר ליקק את לחיו וקפץ משם, רץ חזרה למילו. הארי צחק והניד בראשו, "הם גרועים ממני כשאני היפר."
לואי ציחקק, "הם לא, אתה הכי גרוע."
הארי הרים אליו את גבה, "אני?"
לואי ציחקק שוב והנהן, הארי ציחקק, "טוב אולי אני, מי יודע."
"אני יודע, ואתה בהחלט הגרוע ביותר. הם ממשיכים לדקה, אתה ממשיך שעות." ץ לואי חיטט את הגומה שלו, הארי צחק, "האם באמת הייתי כל כך גרוע אחרי המסיבה של נייל?"
"היית." לואי הינהן, הארי צחק, "אבל אל תשקר לי, אתה אהבת את זה."
"היית כל כך מעצבן."
"אתה אוהב את זה כשאני מעצבן אותך." הארי קרץ, לואי הניד בראשו, "תמשיך לחלום."
~
לואי סיים להכין את השולחן כשהארי ניגש לפתוח את הדלת עבור אן ורובין, מברך את השניים בחיוך וחיבוק.
לואי ניגש לכניסה, אן חייכה ולקחה אותו לחיבוק, "לא ראיתי אותך הרבה זמן."
"נעים לראות אותך שוב." לואי חייך ונסוג לאחור, הארי כרך את זרועו סביב מותניו ופנה אותו אל רובין.
"לואי, זה בעלה של אמא רובין טוויסט, רובין, זה לואי המקסים שלי." הארי הציג את השניים, שניהם חייכו ולחצו ידיים.
"סוף סוף אני זוכה לפגוש אותך, אחרי כל הסיפורים שהארי, אן וג'מה סיפרו לי בתשעת החודשים האחרונים." אמר רובין בחיוך, וגרם ללואי להסמיק עמוקות.
"נעים לפגוש אותך גם, סיפרו לי גם עליך." לואי חייך בביישנות, הארי תחב אותו לצידו, "קדימה עכשיו, ארוחת הצהריים מוכנה."
הם ישבו מסביב לשולחן, הארי הביא את האוכל והתיישב ליד לואי. "אז איך היה במסיבה של נייל?" שאלה אן.
"היה טוב, הרבה ממתקים." אמר הארי בחיוך, קורץ ללואי וגרם לו לצחקק.
"הו, לואי, חשבתי שלא הלכת?" אן הרימה את גבותיה.
"אני לא, אבל הארי חזר הביתה עם התקף סוכר." אמר לואי בחיוך, מצחקק מהזיכרון.
הארי הושיט לו את הצלחת המלאה שלו, לואי הודה לו, "הוא היה היפר ולקח לו זמן לתת לי ללכת לישון."
אן חייכה, "הפעם האחרונה שראיתי אותו היפר הייתה לפני שנים."
"הוא היה כל כך מעצבן." ץלואי צבט את לחיו של הארי בעדינות, הארי עיקם את אפו בחיוך, "לא הייתי כל כך גרוע."
"כן היית." לואי ציחקק.
אן חייכה לרובין חיוך נעים והוא החזיר לו. היא חזרה אל בני הזוג, "כל עוד נהניתם הכל טוב."
הם סיימו את ארוחת הצהריים שלהם והתיישבו על הספה, לואי אמר להם שהוא יכין תה ויביא עוגיות והלך למטבח. אן הניחה את ידה על ברכו של רובין, "אז מה אתה חושב על לואי?"
רובין חייך ופנה אל הארי, מניח את ידו על ידו של הארי, "הוא הכי טוב שאפשר למצוא אי פעם. אתם פשוט מושלמים אחד לשני."
הארי חייך ולחץ את ידו, נשך את שפתו התחתונה, "הוא פשוט - מושלם, מכל הבחינות. נפלתי חזק." הוא ציחקק, אן ליטפה את שערו מפניו, "אם רק היית יודע כמה אתה מאוהב" היא צחקה, והצחיקה את הארי גם כן.
"אני יודע שאני מאוהב, זה ברור מדי." עד מהרה לואי חזר עם מגש ועליו ארבעה ספלים וצלחת עוגיות, הוא התיישב ליד הארי ופיהק לפני שמסר את הספלים.
"היי, אתה רוצה לנמנם? קמנו מוקדם." הארי שפשף את גבו, לואי הניד בראשו, "לא, אני בסדר."
"למה קמתם מוקדם?" שאלה אן.
"התעוררנו בשש ולא יכולנו לחזור לישון." הארי אמר לפני שפנה חזרה ללואי, "תנמנם לו, לא יהיה אכפת לנו."
לואי הניד בראשו אבל פיהק שוב, גורם להארי לגחך.
"לואי, אם אתה עייף אתה צריך ללכת לישון, אל תעצור את עצמך. לא אכפת לנו." רובין חייך אליו, לואי נשך את שפתו התחתונה, "אתם בטוחים?"
"כן, תנוח קצת." אן הינהנה בחיוך, הארי ניקר את לחיו והשכיב אותו על הספה, ראשו על ברכיו.
הוא המשיך בשיחה תוך כדי משחק בידו של לואי ביד אחת, והשנייה נתנה ללואי להצמיד אותה לחזהו. "הוא כמו מלאך שהביאו לך כמתנה לחג המולד."
אן חייכה למטה אל צורת השינה של לואי, הארי חייך גם כן ונשך את שפתו התחתונה, "אני יודע, ואני כל כך אסיר תודה."
"למענך הארי, שמור אותו קרוב ומאושר." רובין טפח על כתפו, "אן סיפרה לי על מה שקרה לפני חודשיים, אל תיתן לזה לקרות שוב."
"אני לא. זה היה גיהנום אז, אני לא רוצה שזה יקרה שוב." הארי נד בראשו והשפיל את מבטו אל לואי, "הוא המלאך היקר שלי, לעולם לא אפגע בו שוב."
אן נשכה את שפתה התחתונה בזמן שחייכה, היא הצמידה נשיקה ללחיו, "תמשיך ככה." היא נסוגה והוציאה את הטלפון שלה, "אכפת לך אם אני אצלם תמונה או שתיים?"
הארי ציחקק, "קדימה." אן צילמה כמה תמונות ושלחה אותן לשני הטלפונים שלהם, "שניכם כל כך מושלמים ביחד." היא אמרה בחיוך, הארי חייך ורכן לנקר את לחיו של לואי.
~
אן ורובין עזבו בערב, לואי המשיך להתנצל על כך שנרדם למרות שהבטיחו שזה בסדר.
הם חזרו לתוך הבית לאחר שאן ורובין נכנסו למכונית שלהם, לואי נאנח, "למה נתת לי להירדם?"
"בייבי היית עייף, לא יכולתי לעצור אותך." הארי חפן את לחיו, לואי יילל, "אבל - זה היה מביך, אני-"
"זה לא היה מביך בכלל, הם מעריצים אותך." הארי ניקר את אפו.
לואי צעק, "באמת?" הוא שאל, גרם להארי לגחך, "הם כן."
לואי השעין את מצחו על חזהו של הארי, הארי קירב אותו ונישק את ראשו, "רובין אהב אותך לחלוטין, ואמא שלי - את יודעת שאמא שלי מעריצה אותך." הוא נענע אותו מצד לצד.
"אני מקווה שהם עשו זאת." לואי אמר בשקט, הארי לחץ אותו, "הם בהחלט עשו זאת. עכשיו, אנחנו מוזמנים לבית של זאין וליאם לערב סרטים עם לכו להתקלח ובוא נלך לכולם."
"האם אנחנו - אנחנו מתקלחים ביחד?" שאל לואי, לחייו האדומות מעט, למרות שכבר התרחצו יחד. אבל להתקלח זה שונה.
"אם אתה רוצה. בנוסף, זה פחות בזבוז מים." הארי קרץ, גרם ללואי לצחקק, "אוקיי אז בוא." הארי חייך וזרק אותו מעבר לכתפו, לואי צחק וציחקק שוב, אוחז בו בחוזקה.
~~
אווי זה כזה חמודדדדדד, באמתתת
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע