לואי התעורר מהתנומה שעתיים לאחר מכן לבר ומילו התכרבל אליו, הוא חייך לעצמו ודשדש קצת, גרם למילו לקום וללכת אל הפנים שלו. "היי חבר." הוא חייך וליטף את ראשו בעדינות, מתרווח לאחור על הכרית.
הארי נכנס לחדר, מילו נבח לעברו בשמחה וכשכש בזנבו, גרם לו לחייך וללטף את ראשו, "מה קורה, בחור קטן?"
לואי הרים את מבטו אל הארי, "היי."
"היי ישנוני." הארי ישב לידו ושפשף את גבו, "ישנת טוב?"
"כן, הייתי צריך את זה." לואי הנהן מול הכרית, "מה השעה?"
"כמעט חמש אחר הצהריים." הארי אמר, "אתה רוצה לקום? אני יכול להכין לך תה."
"תה יהיה טוב, תודה. אני ארד עוד דקה." לואי הנהן, הארי רכן למטה כדי ללחוץ נשיקה על לחי לואי לפני שיצא מהחדר.
לואי התמתח מעט לפני שזרק את השמיכות לצד השני של המיטה, התגלגל החוצה והלך למטבח.
הארי עמד שם עם גבו לעברו, אז הוא כרך את זרועותיו סביב פלג הגוף העליון שלו מאחור, ראשו על השכמות שלו.
"התה שלך כמעט מוכן, בסדר?" הארי מזג את המים לתוך הספל, לואי הנהן והלך להביא את החלב מהמקרר.
הוא הושיט אותו להארי, "האם יש לנו משהו מתוכנן לשארית היום? או... או שפשוט נתעצל?"
"אחר הצהריים עצל נשמע לי מדהים." הארי חייך אליו, "יש לי מחר יום צילומים מלא בחוץ, אני צריך להתעורר מוקדם ואני אחזור די מאוחר."
"אה בסדר." לואי הנהן, "אז מה אנחנו הולכים לעשות?"
"אני אחשוב על משהו, כן? תשאיר את זה לי." הארי הושיט לו את התה שלו ונישק את מצחו, "לך שב על הספה, אני מיד חוזר."
לואי הנהן והלך אל הספה, יושב עם רגליו שלובות והספל בידיו, לוגם ממנו. הוא צפה בתוכנית אקראית בטלוויזיה, ותוך כמה דקות הארי חזר לסלון עם שש שמיכות בזרועותיו, זרק את כולן על הרצפה.
לואי הרים גבה, "מה אתה עושה?"
"בונה מבצר." הארי חייך אליו את חיוך הפעוט המפורסם שלו והלך לחדר השינה של האורחים, וחזר כמה שניות לאחר מכן עם המזרון.
"אתה מטורף." לואי ציחקק בהפתעה, הארי ציחקק, "לא מטורף, יצירתי." הארי הביא כיסאות מהמטבח והתחיל לבנות את המבצר, ואז הוא הכניס כריות ושמיכת פליז (כירבולית או איך שאתן לא קוראות לזה, ה.מ) לתוך המבצר כשסיים.
"בוא תצטרף אלי." הארי הושיט את ידו ללואי, לואי לקח את ידו והשניים נכנסו למבצר. "זה די מוזר." לואי ציחקק, "אבל אני אוהב את זה."
הארי שכב מתחת לשמיכה המטושטשת, "תחבק אותי." הוא הרים את השמיכה למעלה, לואי שכב מולו, מחייך כשהוא מכוסה גם בשמיכה.
הארי רכן קדימה והצמיד את שפתיהם זו לזו, לואי התקרב והניח את ידו על לחיו של הארי.
"חשבתי שאנחנו צריכים קצת חופש מהעולם, אז זה יהיה המקום שלנו מעכשיו." הארי חייך אליו, לואי ציחקק בשקט, "אני אוהב את הרעיון."
הארי קירב אותו אל חזהו וגירד את גבו, לואי תחב את פניו בצווארו של הארי וכרך זרוע סביב חזהו.
"אתה כל כך חם, ואתה מריח טוב, ואתה מתלטף, רך, וכל כך קטנטן." הארי השתולל באוזנו של לואי בזמן שלחץ אותו לתוך המסגרת הגדולה שלו, לואי הסמיק בצחקוק שנמלט, "עצור."
הארי המשיך להשתולל ולנשק את רקתו ואת לחיו, אז לואי תפס כרית קטנה בצורת לב והתחיל להכות איתה את הארי כדי לגרום לו להרפות תוך שהוא מצחקק כמו משוגע.
הארי עצר ונסוג לאחור כדי להסתכל בפניו, בוהה בו בשובבות, לואי הגן על עצמו עם הכרית למקרה שהארי יחזיר אותו. פניו היו מאחורי הכרית, אז הוא לא שם לב שהארי נוטל כרית, בגודל כפול מזה בצורת לב, מחזיק אותה למעלה.
"גם לי יש." הוא אמר לפני שהכה את לואי בחזרה, לואי צחק והיכה אותו בחזרה, תפס כרית נוספת.
הם צחקו והכו אחד את השני, כשלואי זרק את הכריות הצידה וניסה להתאבק עם הארי.
בסופו של דבר הארי נתן לו לנצח, לואי הניף את רגלו על גופו של הארי והצמיד אותו, פרקי הידיים ליד ראשו.
הארי פשוט חייך אל לואי, שהיה באמצע התקף מצחקק. "כל הכבוד, נמר." הארי ציחקק, לואי גלגל את עיניו, "אני יודע שנתת לי לנצח, אבל אתה תצטער על זה."
"אה?" הארי הרים גבה, לואי הנהן, "כן, אני הולך למצוא את כל הדברים המעצבנים שאני יכול לעשות לך כדי שאוכל להחזיר אותך בגלל שהרגזת אותי."
"אתן לך ליהנות, אז אתה מוכן לזה." הארי הרים את ראשו וניקר את שפתיו של לואי במהירות, "יש לך שתי דקות, לך."
"אני אחראי כאן, אז יש לי את כל הזמן שאני רוצה." לואי הניד בראשו, הארי צחק, "בדיוק כמו שנתתי לך לנצח, אני יכול להחזיר את הניצחון אלי."
לואי גלגל את עיניו אבל התחיל, הוא הביא את הידים של הארי כדי שיילכדו מתחת לברכיו, "איפה אני צריך להתחיל?"
"תרגיש חופשי לעשות כל דבר." הארי חייך אליו. לואי ניסה מאחורי אוזנו, בעורפו, מתחת לסנטרו - אבל שום דבר לא עבד. הארי חייך אליו, "השעון מתקתק."
הוא ניסה מתחת לזרועותיו ולצדדיו, נשף אוויר על אוזנו, ליטף את שערו בכל הגוף - וזה עדיין לא עבד. "זה לא הוגן." הוא התפרץ, הארי חייך אליו, "אתה יכול להמשיך לנסות אם אתה רוצה."
"תן לי רמז." לואי שאל, הארי ציחקק, "אני לא יכול, שום דבר לא מדגדג אותי."
"כן, בטח. קדימה עכשיו, תגיד לי." לואי טפח על כתפו, הארי שתק. לואי ניסה את בטנו, לחץ את ברכיו, הוא ניסה שוב את צווארו. כשזה לא עבד הוא יילל ולקח כרית, הניח אותה על פניו של הארי (מבלי לחנוק אותו).
הארי החליק את זרועותיו מתחת לברכיו של לואי, וגרם לו לצרוח. הוא תפס את ירכיו והתיישב, גרם ללואי ליפול ממנו, והארי מיהר להצמיד אותו, פרקי הידיים ליד ראשו.
"עכשיו תורי, נכון?" הארי חייך אליו למטה, לואי הניד בראשו, "לא! זה לא, כי זה לא הוגן!" לואי ניסה להישמע מטורף, אבל בסופו של דבר הוא ציחקק.
"אני יודע, אבל אני עדיין רוצה." הארי לקח את שני פרקי הידיים של לואי ביד אחת, מצחקק כשהילד הקטן נאבק להשתחרר תוך כדי התקף מצחקק.
"בבקשה האז אל תעשה, בבקשה בבקשה בבקשה." לואי ציחקק והתפתל, מנסה בכל כוחו להשתחרר. הארי נתן לו לקבל את זה עוד קצת, מחייך למטה על המקסים שלו, מתפתל.
"אני אפילו לא התחלתי עדיין, ותראה אותך." הוא צחק, גרם ללואי להסמיק ולהביא את מרפקיו על פניו כדי לכסות את לחייו.
"עכשיו. איפה אני צריך להתחיל?" הוא התגרה, לואי הניד בראשו, "לא כדאי לך." הוא ציחקק, הארי צחק ורכן לנשק את לחיו, "אתה הכי חמוד."
"אתה הכי מרושע. אני חושב שכבר עברנו את זה." לואי משך במפרקי ידיו הכלואים עדיין, מייבב כשלא הצליח להשתחרר. "אוי אל תכעס, בייבי. התינוק שלי לא יכול לכעוס."
הארי כיסה את פניו של לואי בנשיקות רכות מכל עבר, בעוד אצבעותיו דיגדגו את צידו. לואי פרץ בצחקוקים כמעט מיד, התרחק מאצבעותיו של הארי למרות שזה לא עזר.
"עצור! האז!" הוא הצליח לצחוק שלו, הארי פשוט צחק יחד והמשיך לבטנו, "מה עם כאן, המ? זה מעצבן אותך?"
לואי משך בפרקי הידיים שלו, מתפתל מצד לצד בחוסר אונים. הוא צווח כשאצבעותיו של הארי זחלו מתחת לסוודר שלו, מה שגרם להארי לזרוק את ראשו לאחור מצחוק.
"זה לא מצחיק!" לואי ייבב אך ציחק, הארי צחק, "אוי זה כל כך טוב! בקושי נגעתי בך ואתה צווחת."
לואי ייבב במבוכה ושחרר את פרקי ידיו, דחף את הארי מעליו, שהמשיך לצחוק. הוא הסתובב על הצד עם הגב הארי ושילב את זרועותיו על חזהו.
"אוי מותק, אני מצטער." הארי חייך וכף אותו מאחור, לוחץ נשיקה לאחור על צווארו. "אתה לא מצטער." לואי התפרץ.
הארי ציחקק, "אתה צודק, אני לא. הצרחה הזו הייתה כל כך טובה." הוא לחץ אותו לתוך החזה שלו.
"זה היה מביך, לא ציפיתי שתעשה את זה." לואי סטר על זרועו, ואז שפשף את אותה נקודה בה פגע כאילו היא כאבה.
"אבל בייבי, זו הייתה הצרחה הכי טובה בעולם." הארי הרים את עצמו על מרפקו ונשק ללחיו, לואי הניד בראשו, "זה היה נורא."
"זה לא היה, די אהבתי לגרום לך לצרוח ככה." הארי הביא את אצבעותיו מתחת לחולצתו, מתנועע שוב על בטנו.
"ל-לא!" לואי ציחקק והתכרבל, דוחף את ידו. הארי צחק יחד איתו, "קדימה, תן לי למצוא מקום סודי!"
"לעולם לא." לואי ניסה לקום כדי לצאת מהמבצר, אבל הארי תפס את מותניו ומשך אותו לאחור, "אתה לא יכול לעזוב את המבצר הזה עד שארוקן אותך מכל צחקוקים בגוף שלך."
לואי ציחקק, הוא אהב כשהארי הפך לשובב וילדותי איתו, הארי כרך את זרועותיו בחוזקה סביב גופו של לואי, לוכד את זרועותיו בין זרועותיו.
הוא התחיל ללחוץ על נשיקות על כל הפנים והצוואר שלו, לואי ציחקק והתפתל בחיבוק שלו כדי להשתחרר. "תפסיק את זה."
הוא ציחקק ובעט מעט, הארי נסוג לאחור, "האם אתה מתכוון, אתה לא אוהב את הנשיקות שלי?! ובכן אין לך ברירה." הוא לחץ על לחייו נשיקות מרושלות ורועשות, לואי נאנק אבל בכל זאת ציחקק.
כשהארי עצר הוא גלגל את לואי לפניו והצמיד את שפתיהם זו לזו ברכות, שניהם מחייכים זה אל השפתיים של זה. הארי תפס את ירכיו של לואי והתגלגל מעליו, לואי ציחקק בשקט וכרך את רגליו סביב מותניו.
הם רק נישקו אחד את השני בשקט, לואי חפן את לחייו של הארי עם רגליו משני צדדיו. הארי חיכך את אגודליו בירכיו של לואי בעדינות, כאשר בטעות התחכך בו, מה שגרם לשניהם להתרחק.
"אני-אני מצטער, בייבי, אני-לא שמתי לב." הארי התנצל, לואי הניד בראשו, "לא, זה היה - זה היה בסדר." "אתה בטוח?" הארי שאל, לואי הינהן, "כן, אה - כל עוד - כל עוד אנחנו לא מורידים את הבגדים שלנו?" הוא שאל בקול שקט, סומק עמוק על לחייו.
"כן, בסדר. אנחנו יכולים לעשות את זה." הארי הינהן, לואי הנהן גם כן, "בסדר." הארי נישק את לחיו של לואי בביטחון לפני שהצמיד את שפתיהם בחזרה זו לזו.
~
"זה היה בסדר?" הארי שאל, מצחו נלחץ אל לואי, לואי הינהן. כשהוא לקח נשימה עמוקה נוספת, "כ-כן"
"טוב." הארי חייך וניקר את שפתיו האדומות מעט, לפני שהתכופף לנשק את נשיכת האהבה שהשאיר מתחת ללסת שלו - היא הייתה מעט קטנה, אבל הוא לא עשה זאת. רוצה שהראשון של לואי יהיה גדול ומורגש מדי.
"האם נוכל - האם נוכל להחליף? את הבוקסרים של-שלנו?" שאל לואי עם סומק על לחייו, הארי הנהן, "כן, בוא נלך."
הם יצאו מהמבצר והלכו לחדר השינה, הארי הושיט ללואי זוג בוקסר נקי ואמר לו שהוא יכול להחליף בחדר האמבטיה והוא בחדר.
דקה לאחר מכן שניהם היו בחוץ, לואי תפס את זרועו של הארי, "האז?"
"כן?" הארי הסתובב אליו, עכשיו הם היו באותו גובה מאז שלואי היה במדרגה אחת למעלה.
"אני רק - רק רציתי לומר את זה, אני סומך עליך, והדברים האלה שאנחנו עושים הם מדהימים ומרגישים ממש טוב, אבל - אני רוצה לקחת את זה לאט, בסדר? - אני לא. לא רוצה למהר - אני לא מוכן - אני-"
"היי, ששש, בייבי - אתה בסדר. לא נעשה שום דבר שאתה לא מוכן אליו, בסדר? ניקח את זה בקצב שלך, צעד לפי צעד. בלי למהר, אני מבטיח."
הארי כרך את זרועותיו סביבו, לואי חיבק אותו בחזרה, "בסדר. תודה לך."
"אתה יכול לסמוך עליי עם הכל והכל, אתה יודע את זה, נכון?" הארי שאל ונסוג מעט כדי להביט בו, לואי הינהן, "אני יודע."
"טוב. תזכור את זה תמיד." הארי נישק את שפתיו, "אני אוהב אותך."
"אני אוהב אותך גםם." לואי קבר את עצמו קרוב לגופו, הארי לחץ אותו ושפשף את גבו, "אני תמיד אהיה כאן."
~~
הפרק הזה כל כך פאקינג חמודדדדד
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע