"זה היום החופשי שלי." לואי הכניס את הכרית מתחת לראשו, "אל תכריח אותי לקום."
"קדימה בייבי, בוא נלך לאנשהו. אנחנו יכולים ללכת לקניון, נעשה קניות ונאכל ארוחת צהריים נחמדה." הארי שפשף את גבו, לואי נאנח, "תן לי עוד כמה דקות."
הארי ציחקק, "אפשר לתת לך גם חיבוקים?"
"ממממ." לואי זמזם והנהן, הארי לחץ נשיקה על כתפו הלבושה והתכרבל לתוך גבו, משך את אצבעותיו מעלה ומורד בעמוד השדרה שלו ברכות.
15 דקות לאחר מכן הארי השעין את סנטרו על גבו, מביט בעורפו של לואי, "לו?"
לואי זמזם, הארי התקדם מעט כדי לנשק את לחיו, "בוא נקום עכשיו." לואי יילל אבל הניח לעצמו להיגרר מהמיטה על ידי הארי, הארי צחק וזרק אותו מעבר לכתפו, "בוא ניקח אותך לכלבים."
"לאאאא." לואי סטר לגבו, הארי רק חייך וזרק אותו על הספה, רוכן לנשק את שפתיו, "אני אלך להכין ארוחת בוקר."
~
הארי החנה את המכונית במגרש החניה, הוא יצא מהמכונית עם לואי בעקבותיו. הארי לקח את ידו והחל ללכת אל הכניסה של הקניון, הם חייכו אל דייל ואלברטו, מברכים אותם.
הארבעה נכנסו פנימה, הארי הצביע על חנות, "בוא ניכנס לשם." הוא לקח את לואיס איתו, "מה תרצה?"
"או-אה - אני לא צריך בגדים חדשים." לואי הניד בראשו עם סומק קל על לחייו. "קדימה, זה הפינוק שלי. אני אוהב לפנק אותך."
הארי חייך אליו למטה, לואי נאנח, "בחר לעצמך את החולצות שלך, אני הולך לגנוב אותן בכל מקרה." הארי צחק, "קדימה, בוא נלך לחפש משהו."
הם הסתובבו בחנות, כשהארי הצביע על סוודר לבנדר, "אתה תיראה מדהים בזה." הוא חייך, גרם ללואי להסמיק עמוקות. "אני חושב שזה ייראה טוב עליך."
הארי חייך ובחר מידה, משליך אותה על זרועו, "מה הלאה?"
"החולצה הזאת נחמדה." הארי הצביע על חולצה אדומה, "זו חולצת עצם הבריח, ואני אוהב את עצמות הבריח שלך." הוא הניח את החולצה על זרועו.
לואי הסמיק, "עצמות הבריח שלי?"
"כן, אין לי הסבר." הארי חייך אליו, "קדימה, תמשיך הלאה."
לואי הצביע על חולצה לבנה, "זה בסיסי, לא?"
הארי לקח את זה, מצחקק לעצמו, "זה שקוף. אני לוקח את זה." הוא הניח אותו על זרועו, לקח גם חולצה שחורה שקופה.
"מה עם כמה ג'ינסים?" הארי הצביע על הקטע, שולף ג'ינס סקיני שחור עם קרעים בברכיים.
"זה ארוך מדי עבור הרגליים שלי, אני אצטרך לגלגל את הקצוות למעלה." לואי הניד בראשו, הארי הרים לעברו את גבה והניח את הג'ינס על זרועו, "אני אשמח לראות את זה." הוא חייך, "עוד משהו?"
"ל-לא, אני לא חושב כך." לואי הניד בראשו, הארי הצביע על ז'קט ג'ינס עם פרווה לבנה מבפנים, "אני מביא לך את זה."
הוא הוציא אחד במידה שלו והטיל אותו גם על זרועו, לוקח את ידו של לואי באחת הפנויה שלו.
הם הלכו לקופאית עם דייל ואלברטו ושילמו, אלברטו לקח להם את התיקים. הארי הודה לו בחיוך והם יצאו מהחנות.
אנשים התחילו לזהות אותם, אבל זה לא היה שום דבר משמעותי, ייקח זמן עד שהם יתלוצצו, מה שלואי קיווה לעצמו שלא יקרה.
"בוא לשם." הארי הצביע על חנות ממתקים, לואי ציחקק בשקט תוך כדי שהוא נגרר לחנות. "בוא נלך" הארי לקח שקית ניילון והושיט אותה ללואי, "תשתגע."
לואי לקח אותו בצחקוק קטן ומילא אותו בממתק גומי, החזיר אותו להארי, "הנה לך."
הארי לקח את השקית יחד עם ביצי קינדר הפתעה, שילם והושיט ללואי ביצת שוקולד, "אני יודע שאתה אוהב את השוקולד הזה."
לואי חייך ולקח אותו ופתח אותו. הוא הושיט חצי ממנו להארי, הארי ליקק ונשך בכוונה גם את אצבעותיו. "היי, זה היה מגעיל."
לואי השתולל, הארי ציחקק ואכל את שאר השוקולד, ולפני שלואי הספיק לנגב את ידו על החולצה של הארי, הארי אחז בפרק ידו וליקק את השוקולד שנותר על אצבעותיו.
"לאאאא! הארי." לואי משך את ידו ביבבה, מנגב את אצבעותיו בחולצתו של הארי, גורם לו לצחוק.
"אנחנו תמיד חולקים רוק, אני לא יודע למה אתה מתעסק עם זה." הארי ניקר את שפתיו, לואי היכה את זרועו, "זה לא אותו דבר, טיפש."
הם המשיכו להסתובב, הארי שמר על זרועו מאובטחת בחוזקה סביב מותניו של לואי, לוחץ אותו בכל פעם שעברו על פני בחור והארי תפס אותו מסתכל על לואי.
"אתה מגוחך." לואי הניד את ראשו בצחקוק, הארי רק קירב אותו, "הם מסתכלים עליך, אם אני לא יכול להכות אותם, אני אראה להם שאתה שלי."
"אני לא מתכוון לתת אגרוף לאף אחד, בסדר? מותר לך אם אני לא רוצה אותם סביבי והם ממשיכים להתעקש. זה הרגע היחיד שמותר לך להכות אותם באגרופים."
לואי הניח את ידו על ידו של הארי היכן שהיא אחזה במותניו, הארי נאנח אך הנהן, "בסדר."
"טוב. אני לא רוצה שתסתבך בצרות." לואי השעין את ראשו על כתפו, הארי נישק את ראשו, כשהרגיש את בטנו של לואי מקרקרת על ידו. הוא צחק, "בוא נלך לאכול, כן? יכולת להגיד לי שאתה רעב." הוא הלך לכיוון המדרגות הנעות.
"לא ממש שמתי לב, אבל עכשיו הזכרת אוכל אז..." אמר לואי ודרך על המדרגות הנעות עם הארי, דייל ואלברטו ממש מאחוריהם.
הם הגיעו לקומה השנייה, הארי הסתכל סביב אזור האוכל, "איפה אתה רוצה לאכול?"
"אני לא יודע." לואי הסתכל גם על המקומות, "אהמ, אנחנו יכולים - נוכל ללכת לשם?" הוא הצביע על בית הקפה, הארי הנהן והוביל אותם למקום.
דייל ואלברטו עמדו בסמוך למקום בזמן שהשניים הלכו בעקבות המארחת למקום כדי למצוא להם שולחן. "הנה, עוד מעט יבוא מלצר."
היא הניחה שני תפריטים על שולחן הדוכן וחזרה אל הכניסה שהארי התקרב לצידו של לואי בתא ופתח את התפריט, "מה תרצה?" לואי הסתכל על התפריט, "אני אה - אני רוצה סלט העוף, אבל זו מנה גדולה ואני לא אוכל לסיים אותה."
"אנחנו יכולים לקחת את זה ביחד, ואז אנחנו יכולים לקחת גם קינוח." הארי הציע, לואי הנהן, "אוקיי, נשמע טוב."
"משהו ספציפי לשתות? מיץ ענבים?" הארי שאל בחיוך יודע, לואי ציחקק והנהן, "כן."
מלצרית ניגשה אליהם, "שלום, אתם מוכנים להזמין?"
הארי הנהן ואמר לה את ההזמנה, היא הנהנה ורשמה אותה בפנקס הרשימות שלה, "בסדר, ההזמנה שלך תהיה כאן בקרוב, אם אתם צריכים משהו שמי אלי." היא חייכה אליהם חיוך אחרון לפני שאספה את התפריטים והסתלקה.
"היא נראית מתוקה." הארי אמר, "היא לא התחרפנתה מאיתנו, וזה טוב." לואי ציחקק, "כן, היא נראית חמודה. יש לה עיניים יפות."
"היא מתחרפנת עלינו עם החברה שלה." הארי צחק והנהן בראשו לעבר אלי, שעלה חיוך רחב בזמן שדיברה עם חברתה, מלצרית אחרת, שעיניה התרחבו.
לואי רכן מעט אל הצד של הארי, "אתה חושב שנוכל לדבר עם האחיות שלי בערב? ננסה לארגן את מסיבת השינה?" (זה כמו מסיבת פיגמות, ה.מ)
"כמובן שאנחנו יכולים." הארי כרך את זרועו סביב לואי ומשך אותו קרוב יותר, לוחץ נשיקה על מצחו.
המלצרית שאלי דיברה איתה ניגשה אליהם עם שתי כוסות מיץ ענבים, היא חייכה לשניים חיוך מבויש כשהיא מניחה את הכוסות על השולחן.
"תודה." הארי חייך בחזרה, "אגב, ראיתי אותך ואת החברה שלך מבלים שם רגע." הוא התגרה וצחק, היא צחקה גם כן, "כן, טוב, אתם הארי ולואי. הארי ולואי. יש לנו את כל הזכות להתחרפן."
"אז אתה מודה שהתחרפנת?" הארי הרים את גבה, לואי סטר על חזהו כשהוא נשך את צחקוקו בחזרה, "הארי, אתה מביך."
"כן, אני מודה שהתחרפנו, בסדר? אנחנו מעריצים, ברור." היא צחקה.
"אני וינטר, אתם יכולים לקרוא לי אם אתם צריכים משהו."
"בטח, תודה לך." הארי צחק, והיא הלכה. לואי ציחקק, "הבכת אותה, אידיוט שכמותך."
"לפחות היא לא צורחת לי בפנים, אתה יודע." הארי ציחקק ומשך את לואי אל צדו, "עכשיו תחבק אותי לפני שהאוכל יהיה כאן."
לואי השעין את ראשו על כתפו של הארי, הארי שפשף את גבו בעדינות כשהם התכרבלו בשקט.
דקה לאחר מכן אלי חזרה עם האוכל שלהם, הם התנתקו זה מזה והודו לה. "ראיתי את ההתחרפנות הקטנה שלך לפני רגע, חברה שלך הודתה בזה." הארי אמר בסיבתיות, לואי סטר בזרועו, "תפסיק עם זה." הוא ציחקק.
"מה אני יכול להגיד? אנחנו מעריצים יש לנו את הזכות." אלי צחקה גם כן, "תהנה מהאוכל שלך, תקראו לי לכל דבר." היא חייכה אליהם חיוך אחרון לפני שהתרחקה. (עצלנית מדי לסצנת ארוחת צהריים נוספת, ה.כ)
אלי הביאה לשולחן שלהם את החשבון שלהם, הארי הניח את הכסף בחזה והחזיר לה אותו.
"אה - לפני שאתה הולך, שניכם יכולים להצטלם איתי ועם חברה שלי?" שאלה אלי, השניים הנהנו בחיוך כשיצאו מהתא.
וינטר ניגשה וצילמה אותם ואת אלי, ואז גם וינטר הצטלמה איתם.
"את יותר נמוכה מלואי, זה שיא." הארי צחק, וינטר גלגלה את עיניה, "זה גנטי, לא באשמתי."
"תראה כמה אני גבוה. אני אוהב את זה." לואי ציחקק, הארי צחק ומשך אותו לצדו, "אתה עדיין קטנטן, בייבי."
"ככה אני קוראת לה." אלי צחקה "אני קוראת לה קטנטונת, כי היא קטנטנה."
"כן, קוראים לי גם הרבה לפיקאצ'ו." גם וינטר צחקה.
"טוב, היה נחמד לפגוש את שניכם." הארי חייך אליהם, הם נפרדו ויצאו מהמקום. "הם היו נחמדות."
לואי אמר כשהארי שזר את אצבעותיהם יחדיו, הארי הנהן, "כן, היה כיף לדבר איתם. אתה יודע, יש את הצורחים, ואז את הביישנים שבקושי מדברים."
"פעם הייתי ביישן." לואי ציחקק, מסמיק. "אני יודע, אבל ממש אהבתי לגרום לך להיות סמוק וביישן. אני עדיין עושה זאת." הוא משך אותו קרוב יותר, לואי ציחקק בביישנות והצמיד את פניו אל השכמות שלו.
"בנים, יש קהל גדול בחוץ, אנחנו הולכים לעשות את זה מהר, בסדר? אל תעצרו בשביל תמונות או שלטים." אמר דייל, השניים הנהנו ונצמדו זה לזה.
הם יכלו לראות את הקהל בחוץ, לואי נשם נשימה עמוקה ואחז בחוזקה את זרועו של הארי. "אנחנו יוצאים." אלברטו אמר, הוא הלך לפני הזוג, דייל על הגב שלהם.
עד מהרה הם היו בתוך הקהל הגדול, מעריצים צורחים מכל כיוון וכמה הבזקי מצלמה.
לואי איבד את נשימתו, המעריצים נאחזו בזרועו ובכתפיו, כשלפתע יד גסה אחזה במרפקו ותלשה אותו מאחיזתו של הארי ובלעה אותו לתוך הקהל.
הוא לא יכול היה להתמקד במה שקורה סביבו, הוא שמע צרחות והרגיש שאנשים מקיפים ומוחצים אותו מכל עבר.
הוא ניסה לקרוא להארי, אבל הוא אפילו לא הצליח לפתוח את פיו לדבר.
ברכיו התנדנדו ופניו אדומות מחוסר חמצן, הוא עמד להתמוטט כאשר פניו המודאגות והמוכרות של הארי נראו לעין.
הארי כרך את זרועותיו בחוזקה סביב מותניו, "שש, בייבי, נשימה. נשום איתי, פנימה והחוצה. פנימה והחוצה. לאט, בייבי, תירגע. אני כאן."
לואי אחז את הארי קרוב, הארי אחז בגב ירכיו, "אני הולך לסחוב אותך, בסדר?" הוא אמר באוזנו ומשך אותו למעלה, לואי עטף את עצמו סביב הארי והסתיר את פניו בצווארו, נושם בכבדות.
"בסדר, כולם חזרו!" דייל לבסוף הרים את קולו, ניגש אל בני הזוג עם אלברטו. הם התחילו להדוף את המעריצים, ויצרו מעגל סביב השניים.
"נשימה. אני כאן. קדימה בייבי, נשימות עמוקות." הארי החזיק אותו חזק יותר, שפתיו צמודות לאוזנו בעוד לואי נושם בכבדות.
"ב-בית, הארי - בית." לואי הצליח לדבר, הארי הנהן, "בסדר, בסדר, אני אחזיר אותך הביתה."
דייל ואלברטו יצרו נתיב בין המעריצים עבור השניים לעבור דרכו, לוודא שאף אחד לא נוגע בהם. המעריצים שתקו, פרט לאלו שעדיין התחשק להם לצרוח ולצלם.
דייל פנה להארי, "אתה רוצה שאסיע אתכם הביתה? אתה תשב מאחור עם לואי."
"כן, תודה." הארי הושיט לו את מפתחות המכונית ונכנס למושב האחורי של המכונית, לואי יושב על ברכיו.
דייל נכנס למושב הנהג, אלברטו נשאר במגרש החניה כדי לוודא שהם יוצאים ללא כל נזק, עבורם או עבור המעריצים.
15 דקות לאחר מכן הם הגיעו הביתה, דייל פתח את דלת המושב האחורי, הארי חמק החוצה והושיט את ידיו ללואי, שלקח אותם ברעד ויצא מהמכונית.
"תודה על היום, אנחנו חייבים לך בגדול." הארי לחץ את ידו של דייל, דייל חייך אליהם, "זו לא בעיה. תיכנסו ותירגעו, בסדר?"
"נעשה זאת. שוב תודה." הארי טפח על כתפו, "תגיד לאלברטו שאמרתי תודה גם לו." דייל הנהן, הארי פנה ללואי וכרך סביבו את זרועותיו, "בוא ניכנס פנימה, כן?"
לואי הנהן בעייפות, הוא נתן להארי להוביל אותו לתוך הבית. "מה דעתך על אמבטיה חמה ונמנום, זה נשמע טוב?" הארי שאל כשהוא נעל את דלת הכניסה, לואי הינהן, "כן, בסדר."
הארי הושיב את לואי על מושב האסלה הסגור ופנה אל האמבטיה, ממלא אותו במים חמים ופצצת אמבטיה.
הוא פנה חזרה ללואי וכרע ברך לפניו, חולץ בשקט את נעליו ואת הגרביים. הוא הרים את מבטו אליו ורכן ללחוץ נשיקה רכה על לחיו, "אני מצטער שנתתי להם למשוך אותך ממני."
לואי הניד בראשו, "לא הייתה אשמתך. הם משכו אותי מאוד חזק, אפילו עם האחיזה החזקה שלך."
"אני לעולם לא אתן לך לעבור את זה שוב." הארי ניקר קלות את שפתיו, "אף פעם לא." לואי הנהן, "בסדר. תודה."
האמבטיה הייתה מוכנה, הם התפשטו עד הבוקסר ונכנסו לאמבטיה. הארי שפשף את ידיו למעלה ולמטה בגבו של לואי בנחמה, נע אל כתפיו ומורד זרועותיו.
"זה עוזר לך להירגע?" הוא שאל, לואי הינהן, "כן, זה עוזר." הארי רכן פנימה כדי ללחוץ נשיקה על השכמות של לואי, מה שגרם לו לרעוד מעט.
"אני לא יכול לחכות לראות אותך בסוודר הלבנדר הזה שקנינו היום." הארי שינה את הנושא, חיוך מתגנב על שפתיו.
"כן. זה נראה נוח." לואי אמר בחזרה, "אני רוצה לראות אותך לובש גם את זה."
"אני אעשה, אחריך." הארי דגדג את הצד שלו בעדינות, לואי התרחק, "אבל אני רוצה שזה יריח כמוך כשאני לובש את זה."
הארי השתולל וכרך את זרועותיו סביב מותניו, מקרב אותו, "אתה מקסים."
כמה דקות לאחר מכן המים התקררו, הארי קם מהאמבט וכרך מגבת סביב מותניו, מחזיק מגבת פתוחה ללואי. "בוא הנה."
הוא חייך, לואי קם ודרך על הסמרטוט, מפנה את גבו להארי כדי לכסות אותו, אבל הוא לא עשה זאת.
לואי הסתובב אליו, "משהו לא בסדר?"
"היד שלך." לואי השפיל את מבטו אל שתי זרועותיו, והבחין כי על הזרוע שנמשכה עליו הייתה לו חבורה אדומה.
"או-הו." הארי נד בראשו וכרך את המגבת סביב גופו של לואי, משפשף את גבו, "אני אלך להביא לך בגדים, בסדר?" לואי הנהן, הארי השאיר נשיקה על לחיו ויצא מהשירותים.
ברגע שהשניים החליפו והיו במיטה, הארי שכב עם לואי על החזה שלו, "תנוח קצת, בייבי. אני אהיה כאן איתך כשתתעורר."
הוא נישק את מצחו, לואי הנהן והתכרבל על הצד שלו, עם זרועו החבולה למעלה כי כאב לשכב על הצד הזה.
הארי העביר את אצבעותיו למעלה ולמטה על גבו, זוחל את ידו מתחת לחולצתו, מרגיש את עורו החם והרך מתחת לקצות אצבעותיו כשהוא היה בטוח שלואי ישן לגמרי, הוא הסתובב לקחת את הטלפון שלו משידה, סובב את המצלמה הקדמית כלפיו.
הוא התחיל להקליט; "היי חבר'ה, הארי כאן. היום - היה נחמד בהתחלה, אבל אז כל החרא הפופולרי - זה היה נורא. אני לא יודע מי עשה את זה, אבל מישהו פשוט משך את לואי מהאחיזה שלי והשאיר חבורה על הזרוע שלו."
הוא סובב את המצלמה לכיוון זרוע לואי, נאנח לפני שהחזיר אותה לפניו.
"עכשיו, אני מבין שאתם רוצים תמונות והכל, אבל כשאתם פוגעים בתינוק שלי, לואי שלי - זה כבר לא ביחסים טובים. ובמקום לעזור לו צרחתם עליו וכלאתם אותו. יש לו חרדה, ואם אתם מקיפים אותו ככה, הוא נכנס לפאניקה. אז בבקשה, אני מתחנן בפניכם - אתה רוצה להזיק לי? בסדר, אבל אל תעזו לגעת בלואי אם אתם לא מתכננים להיות נחמדים. תודה."
הוא עצר את ההקלטה, והעלה את הסרטון לטוויטר עם הכיתוב "שיחה רצינית. תכניסו את זה לראש המזוין שלכם."
הוא הניח את הטלפון שלו על שידת הלילה ופנה לכפית לואי, לוחץ כמה נשיקות על לחיו לפני שהתכרבל אליו. "אני אשמור עליך. לנצח ותמיד."
~~
אוישששש הארי כזה חמודדדדדד
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע