"קדימה אהוב, אני אסיע אותך לחנות." הארי סיים לקשור לו את הנעליים של לואי, הם קמו מהספה ויצאו מהדלת.
"אני הולך לעשות קניות עכשיו, החבר'ה באים הלילה." הארי אמר, "אני אכין לנו ארוחת ערב, אביא כמה משקאות וחטיפים. ואנחנו נעשה YouNow, המעריצים ביקשו."
"מצטער שאני לא יכול לעזור לך עם ארוחת הערב." לואי חייך אליו חיוך מתנצל, הארי ציחקק והניד בראשו, "זה שטויות, אני יכול לעשות את זה בעצמי."
"אני אהיה כל כך עייף בערב, היום יום חמישי ובימי חמישי תמיד מלא לקוחות." לואי נאנח.
הארי תפס את ידו, "זה בסדר, אתה יכול ללכת לישון מתי שמתחשק לך. אנחנו לא נעצור אותך, אני בטוח שלחבר'ה לא אכפת. ואל תכריח את עצמך להישאר ער."
"בסדר." לואי הנהן, "אתה מצלם איתם סרטון?"
"כן, אתגר מתיחות הטלפון. הם צריכים לבוא אלינו בעוד שעתיים, אז נצלם את הסרטון ואז אני אכין ארוחת ערב, אבוא להביא אותך לאכול איתנו ואז לעשות את הלילה שלנו. אז אם באמצע המשמרת אחד מאיתנו מתקשר אתה פשוט יודע שזו ככל הנראה שיחת מתיחה." אמר הארי בחיוך, לואי פלט צחקוק והנהן, "בסדר."
הארי החנה את המכונית מחוץ לחנות התקליטים, "תהנה במשמרת שלך." הוא אמר בצחקוק, לואי חייך והניד בראשו, "הלוואי שיכולתי."
הארי נשען והצמיד את שפתיהם זו לזו, "התקשר אלי אם אתה צריך משהו, בסדר?" לואי הנהן, הוא לחץ נשיקה על לחיו וחייך בביישנות, יצא מהמכונית ונכנס לחנות.
~
לואי הכין לעצמו תה בחדר המטבח הקטן כששמע את הטלפון שלו מצלצל, הוא לקח איתו את התה שלו והרים את הטלפון שלו, ראה את המספר של ליאם.
"שלום?"
"היי, לואי."
"היי לי. צריך משהו?"
"כן, אה. אני בערך, טוב. אני רוצה להתוודות על משהו." לואי נשך את שפתו כדי למנוע מעצמו לצחקק.
"בטח מה זה ?"
"אני ממש מצטער שזה קרה, זה יצא משליטה ואני מקווה שתוכל לסלוח לנו."
"לי, אתה מפחיד אותי. מה זה?" לואי עשה מעשה, מנסה להרעיד את קולו.
"אני אה, הארי ואני התבדחנו לפני כמה ימים, ובסופו של דבר התנשקנו."
לואי לחץ על כפתור ההשתקה כדי שליאם לא יוכל לשמוע אותו, ופרץ בצחוק.
הוא שמע את ליאם קורא לו, הוא הפסיק את צחוקו והחזיר את הטלפון שלו לאוזן.
"א-אתם מה?"
"אני ממש מצטער לו, אני-"
"אל תקרא לי ככה." לואי הרעיד את קולו כשדיבר בשקט.
"לואי, אני מצטער, שנינו."
"לא-לא, בטחתי בך! בטחתי אבל למרבה הפלא, אני עדיין סומך על הארי."
"אתה מה? איך אתה סומך על הארי ולא עלי? זה לא הגיוני."
"טוב, הארי היה זה שאמר לי שאתה הולך לעשות מתיחה כשתתקשר אליי, אז..."
הוא שמע את החבר'ה האחרים פורצים בצחוק ברקע אז הוא הצטרף, ודמיין את המבט על פניו של ליאם.
"אתה חתיכת-"
"סתום את הפה שלך פיין!" הארי קטע אותו לפני שהספיק להמשיך.
לואיס ציחקק, "אני מצטער לי, אתה כל כך קל."
"אני הולך להחזיר לך על זה, טומו."
"טומו?" שאל לואי.
"כן. טומלינסון, טומו."
"אה, בסדר. אז אתה - אתה פיינו?"
"זה יכול לעבוד. טומו ופיינו."
"אני מעדיף את הארי ולואי." אמר נייל ברקע, לואי ציחקק כשסומק התפשט על לחייו.
"גם אני מעדיף את זה." אמר הארי.
הדלת לחנות נפתחה, לואי הרים את מבטו והזדקף, "חבר'ה, אני צריך ללכת. נתראה מאוחר יותר הלילה."
"בסדר, ביי לו."
"ביי טומו."
"להתראות בייב."
לואי חייך וניתק את השיחה, פנה לעזור ללקוח.
~
הארי נכנס לחנות בדיוק כשלואי סיים לנקות והיה מוכן לצאת, הוא חייך אליו וחיבק אותו, "איך הייתה המשמרת שלך?"
"מעייפת." לואי נאנח ורכן אל חזהו, הארי נישק את ראשו, "צחקנו מלא זמן אחרי שיחת הטלפון שלך עם ליאם."
לואי ציחקק, "כן. גם אני צחקתי, כאבו לי הלחיים מרוב חיוך."
"אתה הולך לצחוק כל כך הרבה יותר אחרי שתראה את הסרטון, עשינו מתיחות טובות לאנשים. נייל התקשר לזואי ואמר לה שהוא רוצה להתוודות שהוא נמשך לגמל שלמה, כשאתה תשמע את התגובה שלה, אתה תמות מצחוק."
לואי צחקק שוב, "אתם מוזרים."
"ובגלל שאתה אחד מאיתנו אתה גם מוזר." הארי דחף את אפו, "יאללה עכשיו בוא נלך הביתה, אני לא רוצה שנייל יאכל את כל האוכל לבד לפני שנגיע לשם."
הארי פתח את הדלת לבית, "הגענו!" הוא קרא וסגר את הדלת מאחורי לואי, עוזר לו לצאת מהמעיל.
הם הלכו למטבח, ליאם נעץ בו מבט משעשע, "אני נותן לך את הטיפול השקט עכשיו." הוא שילב את זרועותיו על חזהו.
לואי ציחקק, "לא, בחייך. היית פשוט כל כך קל." הוא נענע את כתפו.
ליאם הסתובב אליו וכרך את זרועו סביב צווארו, תחילה לואי חשב שזו הולכת להיות מחווה ידידותית, אבל אז ליאם משך אותו למנעול ראש.
"לי, עזוב." לואי דחף את זרועו, מצחקק. "לא, מגיע לך." ליאם עיפר מעט את שערו.
נייל וזאין צחקו על השניים בזמן שהארי הכין את האוכל, ליאם נתן לחיצות משעשעות על מצחו של לואי כיוון שלואי עדיין היה כבול.
"לי, קדימה." לואי ציחקק, "עזוב."
הארי הסתכל על ראשו, הלב שלו הפסיק לפעום וראה את לואי כבול לשנייה.
"ליאם מה לעזאזל אתה עושה?"
ליאם הרים את מבטו אל הארי, "רק ידידותי, חבר."
הוא שחרר את האחיזה בראשו של לואי. "טוב אז תהיה יותר עדין, בסדר."
הארי נעץ בו מבט זועם, ליאם ציחקק ופנה ללואי, "לך לטפל בחיה."
לואי נאנח וניגש אל הארי כששלושת האחרים ישבו ליד השולחן.
הוא כרך את זרועותיו סביב פלג גופו, "אתה יודע שזה היה בצחוק, כן? לא נפגעתי."
"אני יודע." הארי נאנח וכרך את זרועותיו סביב לואי בחוזקה, "אבל אתה התינוק הקטן והשברירי שלי."
"אני לא שברירי, הארי." לואי הניד בראשו בחיוך.
"אתה התינוק הקטן והשברירי שלי," חזר הארי, "אני צריך אותך בטוח, שאף אחד לעולם לא יגע בך בצורה לא נכונה." הוא נישק את מצחו.
"האז, זה היה בצחוק, בסדר? לא נפגעתי, ליאם לא פגע בי. זה היה ידידותי." לואי הרים את מבטו אליו, הארי חיכך את אפם
"בסדר." הוא נישק את שפתיו. "טוב." לואי חייך אליו, "עכשיו תביא לנו את האוכל לפני שנייל יאכל אותנו." הוא ציחקק
~
"היי חברים!" נייל נופף במצלמת המחשב הנייד, היא הונחה על השולחן בסלון כשנייל וליאם ישבו על הרצפה מולה, זאין ישב על הספה, לואי והארי הביאו את כל המשקאות והחטיפים לסלון.
הארי פתח בירות ומסר אותן, לואי דחה את ההצעה, "לא תודה, אני לא שותה." הוא הניד בראשו ופיהק.
"אוי בייבי אתה עייף?" הארי השתולל וניקר את אפו, לואי הסמיק והדף אותו בשובבות הארי ציחקק ולקח את ידו, הוא התיישב על הספה וזינק לאחור, פושט את רגליו כדי שלואי יוכל לשבת בין ברכיו על הספה.
הוא משך את לואי לשבת בין רגליו עם גבו אליו, הארי כרך זרוע אחת סביבו כשהיד השנייה החזיקה בקבוק בירה.
"אם אתה עייף, אתה יכול ללכת לישון." הארי אמר לו בשקט, לואי הניד בראשו, "לא, אני בסדר."
"אתה יכול לישון עליי, אם אתה רוצה. לא אכפת לי בכלל." הארי לחץ נשיקה רכה על לחיו.
"ציפורי אהבה, המעריצים ממשיכים להגיב שתתנשקו." נייל פנה ללואי ולהארי, הארי חייך ופנה ללואי, "תתן לי נשיקה?"
לואי חייך עם סומק על לחייו, הוא הסתובב מעט והצמיד נשיקה לשפתיו של הארי, והסתיר את פניו בצווארו של הארי מיד לאחר מכן.
"אוי בייבי." הארי בלע אותו לתוך חזהו ונשק לראשו, לואי כרך את זרועותיו סביב פלג גופו של הארי ושמר את פניו קבורות בצווארו "אתה הולך לישון עכשיו אהוב?"
שאל הארי באוזנו, לואי הניד בראשו, "לא, מאוחר יותר."
הוא משך את פניו מצווארו והסתובב עם גבו אל החזה של הארי, הארי לגם לגימה קטנה מהבירה שלו ושם על הרצפה לידו, כורך את שתי זרועותיו סביב לואי וכרך את סנטרו על כתפו.
"תעשו תחרות למי יש את הקול הגבוה ביותר." ליאם קרא בקול, ואז ניסה לצרוח בגובהו.
גם הארי ניסה, ולואי כיסה את אוזנו, "אוי, הרסת לי קצת את אוזניים."
הארי ציחקק והצמיד נשיקה קלה לאוזנו, "עכשיו הכל טוב יותר."
"האם גם אני צריך לנסות או שאתה לא רוצה שהכוס תישבר?" שאל זאין והצחיק את החבר'ה.
"ובכן כולנו יודעים שלזאין יש את הקול הגבוה ביותר." אמר נייל למצלמה.
"אני תמיד אומר לו שהוא יכול להיות זמר טוב, הוא שר טוב והקולות הגבוהים שלו הם גן עדן."
ליאם אמר, "אולי יום אחד, כן? אתה יכול ללכת סולו."
"למה סולו? בוא נעשה להקה כל חמשתנו." זאין צחק, "אבל ברצינות עכשיו, אני עדיין לא יודע. כלומר, טוב לי עם קריירת הדוגמנות שיש לי עכשיו, אולי בהמשך."
נייל קרא עוד תגובה, "מי ה-OTP שלך?"
"מה זה OTP?" שאל ליאם.
"זה זיווג אחד אמיתי, שלי הוא השניים האלה." נייל הנהן לעבר הארי ולואי, שהתכרבלו קרוב ולא ממש שמו לב לשום דבר אחר.
"שלי הוא ליאם ואני." אמר זאין.
"גם שלי." ליאם אחז באגרופו לזאין, זאין חבט בו בחיוך.
הארי החזיק את לואי בחוזקה לחזהו, הוא הרגיש איך הוא מהנהן אבל נלחם נגדו.
"בייבי, אם אתה עייף פשוט לך לישון. אל תעצור את עצמך." הוא אמר בשקט באוזן.
"לא אני בסדר." לואי הניד בראשו, אבל פלט פיהוק גדול.
הארי ציחקק, "קדימה, אני אחבק אותך." הוא סובב את לואי לשבת הצידה על ברכיו וערסל אותו כמו תינוק לתוך החזה שלו, אוחז בו בחוזקה, "תישן טוב, בייבי."
הוא נישק את מצחו והחל לנענע אותו קדימה ואחורה קלות.
"אתה מתייחס אליו כאל תינוק." נייל ציחקק ושלף את הטלפון שלו כדי לצלם תמונות של השניים.
"טוב הוא התינוק שלי, לכן צריך להתייחס אליו כמו לתינוק שלי." הארי נישק את מצחו.
"היי המעריצים משתגעים." ליאם צחק, "הם ממשיכים להעיר 'מושלם' ו'חמוד' וסדרות של מילים לא הגיוניים והמון 'לארי' ועוד הרבה יותר."
הארי חייך, הוא השפיל את מבטו אל לואי שהיה ישן למחצה על החזה שלו, הוא נישק את מצחו שוב ועירסל אותו קרוב יותר.
שעתיים לאחר מכן הבנים עזבו, הארי נשא את לואי בסגנון כלה לחדר השינה שלהם בעוד לואי עדיין ישן.
הוא לא רצה אבל הוא נאלץ להעיר אותו, כדי שיוכל להחליף את הבגדים שלו לטרנינג וחולצה.
הוא הניח את לואי על המיטה, ידו עלתה אל פניו, "לו, בייבי." לואי זז מעט ופקח את עיניו, "המ? האז?"
"אני כאן, אהוב. אתה צריך להחליף לבגדים נוחים יותר, כן? כדי שתוכל לחזור לישון."
הוא נישק את לחיו, לואי הנהן בישנוניות, "בסדר."
הארי עזר לו לקום, הוא הלך להביא לשניהם בגדים וחזר איתו ללואי, הוא הושיט לו את בגדיו, "אני אחליף בשירותים, בסדר?"
לואי הנהן ופיהק, השניים החליפו וזחלו למיטה מתחת לשמיכה.
הארי לחץ על גבו של לואי כשהוא חיבק אותו, מנשק את עורפו, "לילה טוב מותק." "לילה האז." לואי אמר בחזרה ושזר את אצבעותיו באצבעותיו של הארי, גרם להארי לחייך.
~~
באמת שהפרק הזה כל כך חמודדדדדדד
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע