לואי התעורר מנשיקות שנלחצו על הלחי שלו, זזו עד לצווארו ואז חזרה אל לחייו ומצחו.
הוא זז מעט וזמזם, כששמע את קולו של הארי, "בוקר בייב." לואי חייך, הוא כל כך אהב את קול הבוקר של הארי.
"בוקר האז."
"יום שישה חודשים שמח." הארי נישק את לחיו פעם נוספת, גרם לו לחייך רחב יותר, "חצי שנה מאושרת."
"פקח את עיניך, אהוב." הארי נישק את קצה אפו, לואי פקח את עיניו ושפשף אותן בעייפות, הארי חייך אליו ונישק אותו על השפתיים, "ארוחת הבוקר מוכנה."
"ממ, בסדר." לואי הנהן, מפהק.
הארי נישק את מצחו, "לך לצחצח שיניים, אני אביא את ארוחת הבוקר למיטה."
לואי משך את עצמו מהמיטה והלך לצחצח שיניים, צנח על פני המיטה ראשון כשסיים.
הארי נכנס עם מגש גדול מלא באוכל, מצחקק לעצמו כשראה את לואי.
"שב בייבי, ארוחת הבוקר כאן."
לואי הסתובב לשכב על צידו, הארי הניח את המגש על המיטה וטיפס בזהירות לצד לואי.
לואי התיישב ונשען על הארי, "אני לא מאמין שאנחנו יוצאים שישה חודשים."
"גם אני. מרגיש הרבה יותר זמן." הארי השעין את ראשו על של לואי, "אני יותר משמח שזה אתה שאני מבלה איתה את חיי."
לואי גיחך, "גם אני. הודות לך, יש לי כל מה שאני צריך, כל מה שלא היה לי קודם."
הארי נישק את ראשו, "קדימה עכשיו, בוא נאכל." הוא הושיט ללואי צלחת ולקח אחת לעצמו, לואי ציחקק למראה הלב שהארי צייר על הפנקייק עם הסירופ.
"שתוק, אני רומנטי." הארי דחף את לואי במרפקו כשהוא צחק, לואי ניקר את לחיו, "אני אוהב את זה."
~
"לאן אנחנו הולכים?" שאל לואי והביט מחלון המכונית כשיצאו מלונדון.
"טוב, אני רוצה שנוכל להיות בחוץ בלי פאבים ומעריצים, אז חיפשתי בגוגל מקומות קרובים שיהיו פרטיים ואינטימיים. מצאתי את המושלם." הארי חייך ולקח את ידו של לואי בידו.
לאחר עשר דקות נסיעה נוספות הם הגיעו לכביש צדדי, הארי פנה שמאלה והכביש הוביל ליער.
"יער ?" לואי שאל, הארי הינהן, "כן. למטה ביער, נשיר פזמון, כזה שכולם מכירים..." הוא שר, לואי ציחקק, "מה אנחנו עושים כאן?"
"יש כאן אחו, ממש שקט ויפה." הארי אמר, "הבאתי לנו קצת אוכל ושתייה, ושמיכה לשכב עליה. אני מקווה שתאהב את זה."
עד מהרה הם הגיעו ליעדם, הארי כיבה את המכונית ויצא, לואי יצא גם הוא מהמכונית בזמן שהארי קיבל את התרמיל שארז הביתה.
"קדימה, אהוב." הארי לקח את ידו של לואי והלך איתו, הם הגיעו לאחו והארי פרש את השמיכה הגדולה על הדשא, מניח עליה את התיק.
"האם זה מוצא חן בעינך ?" שאל הארי, כורך את זרועותיו סביב מותניו של לואי מאחור כשהוא מתפעל מהנוף.
"כן אני אוהב את זה." לואי הנהן בחיוך, הוא פנה אל הארי וכרך את זרועותיו סביב האמצע שלו.
הארי נישק את ראשו, "בוא נשכב, כן?" (הארי ככה ישיר? ה.מ)
הם שכבו על השמיכה על הגב, מזג האוויר היה מושלם והיו פחות עננים בשמים התכולים.
לואי הסתובב על צדו להארי, ידיו מתחת לראשו ככר, עוצם את עיניו וחייך לעצמו.
הארי הרים כמה גדילי דשא, העביר אותם למעלה ולמטה בזרועו של לואי, מחייך כשהוא ציחקק מהתחושה.
הוא זינק קרוב יותר וניקר את אפו של לואי, "אתה רעב?"
"לא ממש, למה?" לואי פקח את עיניו כדי להביט בהארי.
"הביא לנו כמה חטיפים ומשקאות." הארי הנהן לעבר התיק, "תרגיש חופשי להשיג לעצמך מה אם תרצה."
לואי הנהן ועצם את עיניו שוב, התחושה המתקתקה של גדילי הדשא חזרה על זרועו, גורמת לו לחייך.
הארי חייך כשראה את החיוך מתמתח על שפתיו של לואי, הוא רכן למטה וניקר את שפתיו, "אתה מקסים."
לואי ישב ליד ערימת פרחים, קוטף אותם ומחבר אותם יחד. הארי ישב לידו, "אתה יודע איך לעשות כתרי פרחים?"
"כן, נהגתי לעשות הרבה עם פיזי." לואי הנהן, הארי בחר גם כמה פרחים, "למד אותי."
לואי הנחה את ידיו של הארי והראה לו איך, הארי ניסה בעצמו אבל בסופו של דבר קרע אותו.
הוא שילב את זרועותיו על חזהו והשתולל, לואי ציחקק ושם את ראשו על כתפו, "זה בסדר האז."
"עכשיו אני דורש ממך להכין לי אחד." הארי דחף את כתר הפרח העקום לידיו של לואי, לואי צחקק שוב ולקח את הפרחים, תוך שימוש באלו שהארי לא קרע ועוד כמה, מסיים את הכתר עבורו הוא פנה להארי והניח את הכתר על שערו, השיער שלו מסתובב קצת.
"הנה לך." הוא חייך להארי, הארי שלף את הטלפון שלו החוצה, "בוא הנה."
הוא צילם איתו כמה תמונות, ושמר את כולן באלבום המיוחד שלו לתמונות שלהן.
"עכשיו אחד עבור סנאפצאט." הארי נכנס לסנאפצ'ט, הוא צילם אותו מנשק את לואי על אפו עם הכיתוב "ששת החודשים הכי טובים -H x"
לואי הסמיק מהכיתוב, הארי חייך אליו ונתן נשיקה על לחיו, "אני מתכוון לזה."
הם קמו ממקומותיהם, הארי פתח את זרועותיו ללואי, "אפשר להתכרבל?" לואי עשה פרצוף חושב שובב, גרם להארי להרים את גבה, "אולי טעיתי. אני אקבל חיבוק. בוא הנה עכשיו."
הוא התקרב, אבל לואי נסוג לאחור מצחקק. במבט אחד על פניו של הארי, הוא הסתובב וברח, מצחקק כששמע את הארי עוקב אחריו.
"היי! חזור לכאן, אדוני!" הארי קרא, מחייך כששמע את הצחקוקים של לואי, "אל תכניס את עצמך לצרות עמוקות יותר, קטן!"
"אתה לא מאיים, צפרדע." לואי ציחקק, כאשר ידיו של הארי הושטו ותפסו את מותניו, מה שגרם לו לצרוח ולצחקק יותר.
הארי סובב אותו וחיבק את ירכיו, הרים אותו, "טוב, קטן."
"לאאא, תוריד אותי!" לואי ציחקק, מנסה לבעוט ברגליו הכלואות אבל להארי היה אחיזה הדוקה סביבו כשהחל ללכת לכיוון השמיכה.
לואי סטר והכה בגבו, הארי רק ציחקק, "תמשיך לנסות, באג קטנטן."
לואי שילב את זרועותיו על חזהו והשתולל, "סתום את הפה, ענק."
הארי יכול היה כאן לואי משתובב, הוא הסתובב במעגלים, "בלי להשתובב, באג קטנטן!" לואי ציחקק ואחז בכתפו של הארי, "תפסיק עם זה!"
"זה הולך להיות כינוי חדש עבורך. באג קטנטן." אמר הארי בחיוך כשהם הגיעו לשמיכה, הארי הניח את לואי אבל מיד משך אותו למטה, משכיב את לואי על גבו ומרחף מעליו.
הוא הצמיד את שפתיהם זו לזו, לואי חייך וחפן את לחייו, גרם להארי לחייך גם כן.
"אתה משמח אותי כל כך, אתה יודע את זה?" הארי מלמל על שפתיו, לואי הסמיק, "אתה גם משמח אותי."
הארי שכב ליד לואי על צידו, לואי הסתובב על צדו כדי להתכרבל עם הארי, זרועו מתחת לראשו ככר. הארי נשען על מרפקו, משחק בקלילות עם שערו של לואי.
~
הארי החנה את המכונית בחניה שלהם, הוא יצא עם לואי ולקח את התיק מהמושב האחורי, הולך לדלת הכניסה עם לואי לצידו.
"הזמנתי עבורנו הלילה, מקום במסעדה. נוכל לנמנם אם תרצה?" הארי שאל, לואי הינהן, "כן, נשמע טוב."
הארי הוביל את לואי לחדר השינה שלהם, הם החליפו ונכנסו מתחת לשמיכה.
"תגרד לי את הגב בבקשה?" לואי הביט בהארי מבעד לריסיו, הארי חייך אליו והנהן, "בטח."
לואי חייך והפנה את גבו להארי, הארי העביר את אצבעותיו מסביב לגבו של לואי, מנשק את עורפו.
לואי נאנח בשביעות רצון וחייך לעצמו, נרדם באיטיות עם הארי מיד אחריו, צמוד לגבו.
~
"אנחנו כאן, בוא נעשה את זה מהר." הארי חנה בחלק האחורי של המסעדה, הוא יצא מהמכונית ורץ לצידו של לואי, פותח לו את הדלת.
הוא הגן על הילד הקטן מפני הפפראצי והמעריצים הצורחים, ולחץ אותו קרוב לצדו. הוא חייך יפה למעריצים ונופף לעברם, תוך התעלמות מוחלטת מהפפראצי.
דייל ואלברטו הכניסו את השניים למסעדה, שם עמד אחד המלצרים והמתין להם.
"שלום, שמי ג'וש ואני אהיה המלצר שלך היום." הבחור חייך יפה, "עקבו אחרי."
השניים הלכו בעקבות ג'וש לשולחן שלהם, שבו היו בלוני הליום כחול ולבן, וכרטיס עם "יום שישה חודשים שמח" כתוב עליו באותיות מפותלות.
הארי שלף את הכיסא ללואי, שחייך בביישנות עם סומק ורוד על לחייו.
הארי ישב מולו, ג'וש חילק תפריטים, "אני אחזור בקרוב כדי לאסוף את ההזמנות שלכם."
לואי פתח את התפריט, נושך את שפתו, "מה אני צריך לקחת?"
"מה שתרצה, בייבי." הארי ענה, מביט אל לואי ואז חזרה למטה אל התפריט.
"אני חושב על סלט ההום פרייז." לואי מלמל, "אבל אני לא אסיים את זה לבד."
"אז נוכל לקחת את זה בשביל שנינו." הארי הציע, "אז אם לא נהיה שבעים מדי ונוכל לקחת גם קינוח."
"בסדר." לואי הנהן, הארי חייך וסגר את התפריט, קם ממושבו ללכת לשבת ליד לואי מלצרית ניגשה אל השניים, "סלחו לי, התבקשתי להעביר לך את הפתק הזה."
היא הושיטה ללואי פתק, לואי לקח אותו במבט מבולבל, מתבונן איך היא מתרחקת.
אני רוצה להכיר אותך, מותק. תסתכל עליי, ילד יפה. נ.ב יש לך תחת מקסים מאוד.
"מה לעזאזל -" הארי הרים את מבטו אל לואי, עוקב אחר מבטו לעבר הבחור.
הוא נהם בחלק האחורי של גרונו, לואי תפס את זרועו, "הארי, אל תעשה כלום."
"טוב, ברור שהבחור בודק אותך, ואני לא אוהב את זה אפילו קצת." הארי הסתכל לו מת בעיניים, ואז הסתובב בחזרה לעבר הבחור, "אני רק הולך לשוחח איתו קצת."
לואי החזיק את זרועו של הארי בחוזקה, "היי, תקשיב לי." הוא סובב את ראשו של הארי לעברו, ניקר את שפתיו, "אתה נשאר כאן, ופשוט תראה לבחור שאני תפוס בשמחה. בסדר?"
הארי בהה בעיניו של לואי, נרגע לאט לתוכם, "בסדר. אבל אם הוא לא יוותר עד שנעזוב אני נותן לו אגרוף."
לפני שלואי הספיק למחות ג'וש חזר עם פנקס ועט, "בחרתם את ההזמנה שלכם?"
הארי אמר לו את ההזמנה, אבל עצר אותו לפני שיצא, "אפשר לשאול את נפתק והעט שלך לשנייה?"
ג'וש הנהן והושיט לו את הפנקס והעט, הארי שרבט כמה מילים ונתן לג'וש, "תעביר את זה לראש המזוין שיושב שם ובוהה בחבר שלי."
הילד היפה תפוס, תתרחק מהרכוש שלי זין.
ג'וש לא שאל אבל הנהן, הארי צפה בג'וש נותן לבחור את הפתק. הבחור קרא את זה וקמט אותו בידו, נותן להארי את האצבע האמצעית וחייך ללואי.
לואי סובב את ראשו של הארי לעברו, מצמיד את שפתיהם זו לזו. הארי נמס לתוך הנשיקה, חופן את לחיו של לואי.
"אני שונא את איך שהוא מסתכל עליך."
"גם אני לא אוהב את זה, אבל תתעלם ממנו. רק תתמקד בי, בסדר?"
"תתמקד בי, פוק - פוק -"
שר הארי והזיז את ראשו מצד לצד, מחייך כשלואיס ציחקק, "אתה טיפש."
"אני הטיפש שלך." הארי נישק את לחיו, "ואתה התינוק שלי. התינוק המקסים שלי, הבאג הקטן שלי."
הארי השתולל ונישק את לחיו כמה פעמים, מחייך כשלואי הסמיק עם חיוך על שפתיו.
עד מהרה ג'וש חזר עם ההזמנה שלהם, לואי ליקק את שפתיו, "נראה טוב."
"אתה נראה טוב יותר." הארי העמיד פנים שהוא נושך בכתפו, לואי ציחקק ונרתע ממנו.
הארי צחק וכרך את זרועו סביב מותניו של לואי, מושך אותו בחזרה לצדו.
"אני שבע." לואי הניח את המזלג שלו, לגם מהקולה שלו. הארי אכל את הביסים האחרונים, "אהבת את זה?"
"אהבתי את זה." לואי הנהן בחיוך, "אבל אני לא בטוח שאני יכול להכיל קינוח."
"אל תכריח את עצמך אם אתה לא חושב שאתה יכול." הארי הניח את ידו על ירכו של לואי, "אני לא רוצה שתסבול מכאבי בטן."
"בסדר." לואי הנהן, שזר את אצבעותיו בידו של הארי. הארי חייך והרים את ידו אל שפתיו, מנשק את החלק האחורי של זה.
לואי חייך וניקר את לחיו. ג'וש ניגש אליהם, "סיימתם? אני יכול לקחת את הצלחת שלכם?"
הארי הנהן, ג'וש לקח את הצלחת ומזלג, "אתם רוצים משהו לקינוח?"
"אנחנו עדיין חושבים על זה." הארי אמר, ג'וש הנהן והלך.
"יש לי משמרת בוקר מחר." לואי יילל בשקט, הארי כרך את זרועו על כתפיו ומשך אותו לצידו, "כשנחזור הביתה אני אשים סרט ואחבק אותך לנצח."
הוא נישק את מצחו לואי חייך והשעין את ראשו על כתפו.
הם ביקשו מג'וש את החשבון, הארי שילם (כי הוא אף פעם לא נותן ללואי לשלם) והם קמו מהמושבים שלהם.
הארי הביט אל הבחור שבדק את לואי, עוקב אחר מבטו וראה את עיניו נעוצות בתחת שלו. הוא כרך את זרועו סביב מותניו של לואי, לואי עשה את אותו הדבר.
הארי החליק את ידו מטה עד שהגיעה לתחת של לואי, דוחף את ידו לכיס האחורי, מקבל חריקה מהילד הקטן.
"הדפוק צריך ללמוד למי אתה שייך." הארי לחש באוזנו, לואי רעד מעט והנהן, "האם זה חייב לכלול את התחת שלי?"
"טוב , הוא בהה בו. אני יכול לשלוף את עיניו החוצה עם כפית אם אתה רוצה"
"וואו, הארי." לואי סטר על החזה שלו, הארי צחק ונישק את לחיו, " אני רציני , אני באמת צריך להרביץ לו."
"אבל אתה לא תעשה." לואי אחז בחוזקה במותניו של הארי, ואז הביט בבלוני ההליום, "נוכל לקחת אותם?" הוא הצביע לעברם.
הארי הינהן והרפה ממותניו, התיר את הקשירה. החוטים של הבלונים ומוסרים אותם ללואי עם נשיקה על השפתיים, "הנה לך."
לואי חייך והרים את מבטו אל הבלונים, מרגיש את ידו של הארי חוזרת למקומה בכיס האחורי של הג'ינס שלו.
"קדימה, אנחנו הולכים עכשיו." הארי משך את לואי אל הצד שלו, לואי החזיק את הבלונים ביד אחת, והשנייה עוטפת את הארי.
הם יצאו מחלק האחורי של המסעדה עם דייל ואלברטו, ועשו את דרכם במהירות לעבר המכונית.
הארי הכניס את לואי למושב הנוסע ורץ מסביב כדי להיכנס למכונית של הנהג, והתניע את המכונית.
הם הגיעו הביתה כעבור חמש עשרה דקות, הארי חנה בחניה והם יצאו, נכנסו לבית.
"בוא." לואי לקח את ידו של הארי והוביל אותו למטבח, הוא הוציא מספריים מהמגירה והושיט להארי בלון, "זה הולך להיות כיף."
"חכה, אני אביא את המצלמה שלי." הארי החזיר לו את הבלון ורץ לחדרו, לוקח את המצלמה והיא עומדת.
הוא מיקם את המצלמה במהירות והתחיל להקליט, הוא עמד ליד לואי ולקח בלון, ניקר את לחיו, הוא פנה למצלמה, "היי כולם, הארי כאן, עם הילד הכי חמוד והכי יפה בעולם."
הארי דחק את לואי לתוכו, מנקר את לחיו. לואי חייך בביישנות למצלמה, "היי."
"הסרטון הזה יהיה קצר, זה יום החצי שנה של לו ושלי והיינו במסעדה לארוחת ערב, והם הביאו לנו בלוני הליום. אז אנחנו הולכים לשאוף את ההליום." הארי הרים את הבלון למעלה.
"מעולם לא עשיתי את זה לפני כן." לואי חורר חור קטן בבלון עם המספריים, שאף את ההליום פנימה וצבט את החור כדי שההליום לא ישפך החוצה.
"היי האז." הוא אמר בקול צוחק, מצחקק.
"אוו הצחקוקים שלך כל כך חמודים!" הארי נישק את לחיו במהירות, לואי התרחק ממנו, "נסה את זה." הוא אמר עדיין בקול צוחק.
הארי חורר חור קטן בבלון ושאף את ההליום, פנה ללואי, "אני נעלם, מישהו תפס לי את הנשימה." הוא שר, לואי ציחקק, "אתה נשמע כמו צ'יפמאנק." הוא שאף עוד הליום.
"ובכן אתה נשמע ממש מקסים." הארי אמר בקול צווח, לואי ציחקק, "צ'יפמאנק."
"סתום את הפה, באג קטנטן." הארי הפנה אליו אצבע מאיימת, אבל לואי רק ציחקק, "אתה לא מפחיד אותי, במיוחד עם הקול הזה."
הם שאפו את שארית ההליום שלהם, כשהארי זרק את לואי על כתפו ודיגדג את צדו, "זה מה שאתה מקבל על היותו חצוף, באג קטנטן!"
לואי בעט ברגליו וציחקק, סטר על גבו של הארי בחולשה, "ס-תפסיק! האז, בבקשה!"
"לעולם לא!" הארי חייך בשובבות כשאצבעותיו שוטטו למעלה ולמטה בצד של לואי ככל יכולתו, נהנה מהצחקוקים הגבוהים שיוצאים מפיו של לואי.
"האז, תפסיק! בבקשה!" לואי ציחקק לתוך גבו, הארי צחק ועצר, "בסדר, בסדר." הוא הניח אותו, הקולות החורקים שלהם נמוגו.
הארי נישק את שפתיו, "הבאג הקטן שלי." לואי פלט את הצחקוקים האחרונים כשהוא נשען על הארי בעייפות.
הארי החזיק את זרועותיו סביב לואי והסתכל במצלמה, "אז זה היה, רק סרטון מטופש שבו אנחנו ילדותיים ומטופשים -" "ומגעילים." לואי דקר את לחיו של הארי.
"אני מקווה שאהבתם את זה, תנו לסרטון הזה לייק אם אתה חושב שהצחקוקים הגבוהים של לואי הם מקסימים." הארי הרים את האגודל שלו למעלה, לואי הסמיק והסתיר את פניו בחזה של הארי.
"נתראה בסרטון הבא, כל האהבה." הארי שלח נשיקה למצלמה, הוא הרים את ראשו של לואי כדי לנשק את שפתיו ואז הלך להפסיק להקליט.
"אני אערוך את זה מחר, בוא נלך לישון עכשיו." הארי לקח את המצלמה ביד אחת, והשנייה אוחזת בלואי סביב המותניים.
הם התחלפו ונכנסו למיטה, בר ומילו התכרבלו אליהם ועד מהרה ארבעתם ישנו.
~~
וואו הפרק הכי ארוך מבין הפרקים האחרונים, 2459 מילים
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע