"ממ, בוקר." הארי התכרבל אל גבו של לואי, מנשק את עורפו. "בוא נישאר במיטה כל היום."
"יש לי משמרת ערב היום," נאנח לואי, אצבעותיו רצות למעלה ולמטה על זרועותיו של הארי שהיו כרוכות סביבו, "נוכל להישאר עד הצהריים."
"ממ, מספיק טוב בשבילי." הארי הרים את צווארו כדי לנשק את לחיו של לואי, "אני הולך לעשות וולוג היום, בסדר?"
הארי נסוג מהחיבוק שלהם ותפס את המצלמה שלו מהשולחן הסמוך, והפעיל אותה.
"היי, כולם, הארי כאן. לא ממש היה לי רעיון לסרטון לשבוע הזה, והסרטון הבא שלי אני משתף פעולה עם טרוי אבל רק בשבוע הבא. אז היום, לו ואני הולכים להיות תחתים עצלנים ולהישאר במיטה כל היום." לואי ציחקק מעט לידו, הארי חייך אליו ורכן לנשק את לחיו.
"אתה יודע מה, יש לי רעיון." החיוך של הארי גדל כשהתחיל לקום מהמיטה, "אתה מכיר את הזוגות האלה שמצלמים את עצמם כולם חמודים וצ'יזיים? אנחנו הולכים לעשות את זה היום."
הארי לקח את עמדת המצלמה, מיקם אותה כך שניתן יהיה לראות את המיטה. הוא קפץ בחזרה על המיטה וסובב את לואי אל פניו, מצמיד את שפתיהם זו לזו, "זה בסדר מבחינתך?"
הוא שאל בשקט, לואי הנהן בביישנות ותחב כמה תלתלים לאחור מאחורי אוזנו של הארי. הארי חייך והתכרבל לתוכו, "ממ, אתה חם."
"אתה מתלטף." לואי ציחקק, הארי ציחקק ותחב את ידו מתחת לחולצתו כדי לעקוב אחר דוגמאות על גבו, "אתה אוהב את זה כשאני מתלטף, תודה בזה."
לואי ציחקק והנהן, מסתיר את פניו בצווארו של הארי. הארי חייך וסחט אותו קרוב יותר, "אתה אפילו יותר מקסים מחתלתול בייבי." לואיס הסמיק עמוק יותר, החיוך לא עוזב את שפתיו.
הוא משך את ראשו מצווארו של הארי, "אתה כדור גבינה." (זה כינוי למישהו שהוא מאוד קיטשי, ה.מ) הוא ציחקק בשקט.
הארי חפן את לחיו ושפשף את אגודלו על עצם הלחי שלו, רוכן מטה כדי ללחוץ את שפתיהם זה בזה, "אתה הכי חמוד."
"אתה הכי מתוק." לואי חבט בקצה אפו עם זה של הארי בעדינות, הארי ניקר את האף שלו, "אתה מושלם."
"אתה..." לואי נלחם בחזרה.
"אל תילחם בי על זה." הארי הפנה אליו אצבע, לואי קישר את אצבעותיהם בחיוך מתוק, "אבל אתה."
"אל תתן לי להתחיל איתך." הארי הפך רציני, "אני יכול ללכת ימים על גבי ימים, להגיד לך כמה אתה מושלם, להגיד לך איך אני אוהב כל דבר בך."
הסומק חזר ללחייו של לואי, הוא קירב את פניו של הארי אל פניו והצמיד את שפתיהם. הארי חייך לתוך הנשיקה ועבר מעליו לנשיקות קטנות על פניו.
לואי ציחקק והזיז את ראשו מצד לצד, מנסה להתחמק משפתיו ללא הצלחה. הוא תפס בעיוורון כרית מקרוב לראשו והיכה בה את הארי כמה פעמים עד שעצר, רק כדי לתפוס כרית ולהכות את לואי בחזרה.
"מלחמת כריות!" הארי קרא וקם, מושך את לואי איתו. הם מכים זה את זה בשובבות, שניהם צוחקים.
לואי הפנה את פניו מהארי והכה אותו, כאשר שמע את הארי נאנח מכאב. הוא סובב את ראשו כדי לראות את הארי חופן את האזור התחתון שלו, נופל על המיטה.
לואי השליך את ראשו לאחור בצחוק, נופל על ברכיו לידו.
"אתה בסדר?" הוא ציחקק, יד על כתפו.
הארי נאנח שוב, "בפעם הבאה שתרביץ לי שם לעולם לא יהיו לי ילדים." זה גרם ללואי לצחקק עוד יותר.
"אתה חושב שזה מצחיק?!" הארי זינק ממקומו המפותל והצמיד את לואי אל המזרן,
"אתה לא יכול לנצח אותי על זה, אני גדול ממך!" הוא התחיל לדגדג אותו.
"עצו-עצור, הארי! בבקשה!" לואי דחף את ידיו, "אני-אני חזק יותר!" הוא המשיך לצחקק ולהתפתל.
הארי ציחקק, הוא עצר ונתן ללואי להעיף אותם, לואי התיישב על הארי והחזיק את פרקי ידיו ליד ראשו. "ניצחתי." הוא חייך, עדיין מצחקק מהדגדוגים.
"נתתי לך לנצח." הארי ציחקק, אוהב כמה החיוך של לואי רחב.
"זה מה שכולם אומרים." לואי הציק לו, מצחקק כשהארי הרים את גבה שלו בשובבות.⁹
הארי הרים את ראשו מהמיטה והצמיד את שפתיהם זו לזו, מושך את לואי למטה איתו כדי להמשיך את הנשיקה.
כשהוא היה בטוח שדעתו של לואי מוסחת לגמרי, הוא העיף אותם, לואי פלט חריקה קטנה וציחקק שוב.
הירכיים שלו עדיין היו סביב מותניו של הארי, כשהארי מחייך לעברו.
"נראה שניצחתי."
"נתתי לך לנצח." לואי תחב אליו את הלשון.
הארי הרים את גבה, "אני רואה שלא נמאס לך מהדוב המדגדג?"
הוא דגדג לו שוב, לואי דחף את ידיו ואת חזהו כשהוא צחק, הן מהדגדוג והן מהטיפשות של הארי.
"די הארי! עצ-עצור!" הוא קרא דרך הצחקוקים שלו, הארי עצר וניקר את אפו, "אתה מקסים."
~
"קדימה, אני אסיע אותך." הארי תפס את מפתחות המכונית שלו כשלואי לבש את הז'קט שלו.
הם נכנסו למכונית והארי יצא מהשביל, "בסדר, אז מכיוון שאתה התינוק שלי, אני רוצה שתשלח לי הודעה כל שעה כדי להגיד לי שאתה בסדר, אני לא רוצה שיקרה לך כלום."
"הארי." לואי ציחקק, "אני חושב שאתה קצת מגזים."
"אני לא מגזים יותר מדי, אני מנסה כמיטב יכולתי לשמור עליך." הארי התנפל.
"או-בסדר. סליחה." החיוך של לואי נעלם, מביט אל חיקו.
"לא, מותק. אני מצטער, לא הייתי צריך להתנפל." הארי אחז בידו, לוחץ נשיקה לחלק האחורי שלה.
"אני רוצה אותך בטוח, אני רוצה לדעת שאף אחד לא פוגע בך, בשום אופן."
"אני יודע." לואי הנהן.
"אז בבקשה, שלח לי הודעה, כדי שאוכל להישאר רגוע. בסדר?"
"בסדר."
עד מהרה הם הגיעו לחנות, הארי הצמיד את שפתיו אל לואי, "אני אוהב אותך."
"אוהב אותך גם." לואי חייך אליו חיוך קטן, הוא ניקר את לחיו לפני שיצא מהמכונית.
~
לואי ישב מאחורי השולחן והביט דרך הטלפון שלו, כשדלת החנות נפתחה.
הוא הרים את מבטו ונשימתו נתפסה, מה שגרם לו להפיל את הטלפון שלו.
"אני כאן כדי לסיים את מה שהתחלתי." ניק נעל את הדלת מאחוריו, צועד לעבר לואי, שלא היה לו לאן לברוח.
הוא חנק אותו והרים אותו אל הקיר, "אתה צריך להתרחק מהארי, אתה שומע אותי?" הוא נהם.
לואי אחז בזרועותיו של ניק כדי לנסות לקרוע אותן מצווארו, רגליו בועטות קלות. הוא איבד אוויר.
"אני הולך לחזור, ועד שאחזור עדיף שתפרק את זה עם הארי, או אחרת -" הוא שלף סכין מתג מכיסו, מכוון אותה אל בטנו של לואי.
לואי הפסיק לזוז, מחכה לראות אם הוא עושה משהו. ניק החזיר את הסכין לכיס שלו, "הוזהרת."
הוא הניח אותו, רק כדי להכות בו פעמיים, ויצר עין שחורה.
ניק עזב את החנות, השאיר את לואי על הרצפה, הדמעות זלגו על פניו והוא התנשף באוויר.
הוא ישב שם חמש עשרה דקות והתלבט עם עצמו אם להתקשר להארי או לא. הוא רצה להגיד לו, לגרום לניק להסתלק, אבל הוא לא רצה להיראות חלש ותלוי.
בסופו של דבר הוא הרים את הטלפון שלו מהרצפה וחייג את המספר של הארי.
"היי בייבי, אתה בסדר?"
לואיס לא דיבר כמה שניות.
"לאב, אתה בסדר? אתה מדאיג אותי. בבקשה דבר איתי."
"ב-בבקשה בוא." הוא לחש.
"אני בדרך." אמר הארי במהירות וניתק.
לואי התרומם מהרצפה, הולך לחדר המטבח הקטן בחלק האחורי של החנות.
הוא תפס קצת קרח מהמקפיא ועטף אותו במגבת, הצמיד אותו לעין שלו ויבב מכאב.
הוא חזר אל דלפק הקבלה, מתיישב על הכיסא מאחוריו.
עד מהרה החנה הארי את המכונית מחוץ לחנות, מיהר החוצה ונעל אותה.
הוא נכנס לחנות כדי לראות את לואי עם דמעות יבשות על לחייו, מחזיק את הקרח לעין.
"בייבי, מה קרה?" הוא מיהר אליו וכרע ברך לפניו, מסיר בזהירות את הקרח מעינו כדי לראות חבורה שנוצרה סביבו ועל עצם הלחי שלו.
"נ-ניק." הוא לחש, לא נותרה לו כוח לדבר.
הארי נהם בחלק האחורי של גרונו, "לעזאזל לעזאזל."
הוא העביר את אצבעותיו בשערו, כשהבחין שגם צווארו של לואי אדום.
"ה-הוא חנק אותך?" הוא שאל בשקט, לואי הנהן, נבוך.
הארי פלט נשימה ארוכה לפני שהוציא את הטלפון שלו מכיסו, מחייג למספר של אלברטו.
"שלום?"
"אל, אני צריך אותך בשביל משהו, זה ממש חשוב."
"בטח מה זה?"
"אתה יכול לבוא לחנות התקליטים שבה לואי עובד? זה לא משהו שאפשר לדבר עליו בטלפון."
"בסדר, אני אהיה שם בעוד כמה." הוא ניתק.
הארי הפנה את תשומת לבו ללואי, "אלברטו הולך לעזור לנו לעבור את זה, כי אני מכיר את עצמי ואם זה היה תלוי בי, הייתי הולך ומכה את ניק לעזאזל."
"בבקשה אל." לואי תפס את ידו, הארי לחץ את ידו בנחמה, "אני לא מתכוון, בגלל זה התקשרתי לאלברטו, יש לו את הפתרונות הכי טובים."
עד מהרה אלברטו נכנס לחנות, הוא ניגש אל הארי ולואי, "אני כאן, בוא נדבר."
הארי הסביר את כל הסיטואציה עם ניק, ממה שקרה בארה"ב, לפעם השנייה שניק הגיע, אז האירוע שקרה באותו היום.
"אני באמת צריך צו מניעה נגדו, בבקשה תגיד לי שזו סיבה מספיק טובה לקבל אחד." הארי סיים.
"זהו, אנחנו צריכים ללכת למשטרה, לדווח על המצב, למלא כמה ניירות, לקבל עורך דין לתיק, לשפוט אותו ולתת לשופט להחליט על הצו."
"אלוהים, זה נשמע ארוך בטירוף." הארי העביר את אצבעותיו בשערו, "אבל זה שווה את זה. נלך מחר, כן?"
"בסדר. לעת עתה, אני מציע לך להתקשר לבוס של לואי כדי לומר לו שאתה סוגר מוקדם ולהסביר את המצב כדי שתוכל לקחת אותו הביתה."
"כן, אני אעשה זאת. תודה אל." הארי חיבק אותו, אלברטו טפח על כתפו ופנה ללואי, "אם אתה צריך משהו אתה תמיד יכול לבוא גם אליי, כן?"
לואי הנהן, "תודה לך." אלברטו חייך לו חיוך וטפיחה קלה על הכתף, "אני הולך עכשיו, אדבר איתך מחר בבוקר."
"בסדר, שוב תודה לך, לילה טוב."
הארי נופף לעברו ואז הפנה את תשומת לבו ללואי, "תן לי את הטלפון שלך. איך קוראים לבוס שלך?"
"טים." לואי ענה והצמיד את הקרח בחזרה לעינו.
הארי מצא את איש הקשר של טים והתקשר אליו והסביר את המצב. טים הסכים שלואי ללכת הביתה, ודיבר איתו כדי לוודא שהוא יהיה בסדר.
"אני שמח שהתקשרת אליי." הארי נישק בעדינות רבה סביב עינו החבולה של לואי, "אני מקווה שאתה יודע שאתה יכול לסמוך עליי בכל דבר."
"אני יודע." לואי הנהן בעדינות, כאב ראש קל מכאב האגרוף. הארי חייך קלות והצמיד נשיקה לשפתיו, "אני יכול להביא לך את בר ומילו לחיבוק בזמן שאני מתקלח."
לואי חייך מעט, "בסדר." הארי לחץ על שפתיו נשיקה אחרונה לפני שהלך להביא את בר ומילו.
בר קפץ על המיטה, הארי הניח גם את מילו על המיטה וניקר את לחיו של לואי, צופה בשני הכלבים מתרפקים על לואי.
בזמן שהארי היה במקלחת עיניו של לואי הרגישו כבדות, הוא זחל מתחת לשמיכות בצד המיטה שלו, מילו התכרבל לתוך עצמו לרגליו של לואי בזמן שבר שוכב ממש ליד לואי, מנחם אותו בנחמה.
כשהארי יצא מהמקלחת במכנסי טרנינג לואי כבר ישן עמוק, הוא חייך אל השלושה שהתכרבלו זה אל זה.
הוא צילם תמונה ופרסם אותה בסנאפצ'ט, מוודא שהחבורה של לואי לא נראית לעין, לא כדי ליצור אחר תשומת הלב.
הוא הרחיק את בר, "עכשיו תורי, סליחה חבר."
הוא נישק את ראשו של בר וזחל גם מתחת לשמיכות, משך את לואי קרוב יותר אליו.
הוא לחץ נשיקה על מצחו ועל אפו, "לילה טוב בייבי, אוהב אותך."
~~
איזה מניאק ניק הדיק אבל איזה חמודדדד הארייייייי, אנע מתההההה
מקווה שנהנתם xx
את תשכחו להצביע