הארי התעורר בבוקר ללואי עדיין ישן על החזה שלו, שמיכה מכסה את שניהם. הוא חייך לעצמו ועצם את עיניו, לוקח נשימה עמוקה.
הטלפון שלו נדלק עם הודעת טקסט, הוא הסתכל על שידת הלילה ולקח אותה ופתח את ההודעה.
מאת: ניילר
בוקר חבר, אם אתה קם לפני 11 בבוקר אז תקום תחת עצלן כי אנחנו יוצאים לארוחת בוקר עם ג'ואי, הוא ביקש לראות אותנו שוב לפני שנצא.
הארי נאנח ושלח לו הודעה שהם יהיו מוכנים, מכיוון השעה רק תשע וחצי. הוא הניח את הטלפון שלו בחזרה על שידת הלילה, ואז הביא את זרועותיו לעטוף את גופו הקטן של לואי.
הוא שפשף את ידו מעלה ומטה בגבו בעדינות, הרגיש אותו זז קלות. הוא השפיל את מבטו וראה את עיניו נפתחות, הוא נאנק והסתיר את פניו בחזה של הארי.
"בוקר טוב." אמר הארי בחיוך, לואי חייך קלות, "בוקר. לילה." הוא עצם את עיניו וניסה לחזור לישון.
"היי, אל תחזור לישון, אנחנו אוכלים ארוחת בוקר משותפת." הארי ניער אותו, "ג'ואי רוצה לראות אותנו לפני שאנחנו עוזבים."
"ממ, עוד חמש דקות." לואי התיישב ונרגע אל החזה של הארי. הארי נאנח וכרך את זרועותיו סביב לואי, מקרב אותו לגופו.
"חלמתי עלינו אתמול בלילה." לואי דיבר אחרי כמה שניות של שתיקה.
שפתיו של הארי נמתחו מיד לחיוך, "על מה?"
"שום דבר יוצא דופן, אהמ - רק אתה צ'יזי." לואי ציחקק.
"קדימה, תגיד לי."
הארי ציחקק, "אני רוצה לשמוע."
"טוב, חזרנו לאנגליה, בבית שלך -"
"זה הבית שלנו, אהוב." הארי חתך אותו, לואיס הסמיק והנהן.
"היינו בבית שלנו עם בר ומילו, כל ארבעתנו התכרבלנו זה עם זה על המיטה שלנו. אמרת דברים מצחיקים וגרמת לי לחייך, אה, התנשקנו, וזהו." לואי סיים, פניו עכשיו אדומות כמו עגבנייה.
הארי חייך, הוא לחץ נשיקה על מצחו של לואי, "אני בהחלט יכול להגשים את המשאלה שלך." לואי הסתיר את פניו בצווארו של הארי, חיוך מתפשט על שפתיו.
"אבל לעת עתה, אנחנו צריכים לקום ולהתכונן, כן?" הארי התיישב וקיבל את לואיס לשבת איתו, לואי נאנח והנהן, מפהק לתוך ידו. הארי ניקר את שפתיו, "אתה חמוד." לואי הרים את אפו של הארי, "אתה יותר חמוד."
~
"אוי, גובליני רך הם כאן." ג'ואי הפנה את המצלמה שלו לעבר הארי ולואי, שנופפו בחיוך.
"דניאל אמר שהוא מצטער שהוא לא יכול לבוא, אבל אנחנו נהיה באנגליה בקרוב, אנחנו מקווים לראות גם את טרוי, אז נגרום לכולכם להיפגש." ג'ואי אמר, כולם הינהנו ונכנסו לבית הקפה.
זאין, ליאם וג'ואי ישבו בצד אחד של השולחן, הארי, לואי ונייל ישבו בצד השני. המלצרית הגישה להם תפריטים והם התחילו לדון בארוחות שלהם.
"רוצה לחלוק ארוחה?" הארי שאל את לואי הינהן, "כן, בטח."
הם הזמינו פנקייק עם קצפת ותותים מעל, עם תוספת של גלידת וניל ושתי כוסות תה.
ג'ואי והארי נכנסו לשיחה על הכלבים שלהם, זאין ולואי היו משתפים את הבדיחות המטופשות של החברים שלהם וצוחקים מכמה שהם מטומטמים, ונייל וליאם ניהלו מלחמת מבטים מתמדת או מלחמת אצבעות.
האוכל שלהם הגיע עשר דקות מאוחר יותר, הארי חתך את הפנקייק לחתיכות והושיט ללואי מזלג, "תקח את זה."
לואי חייך ולקח ביס, מעט קרם שנשאר בזווית פיו הארי ניגב אותו באגודלו, לוחץ נשיקה יבשה על שפתיו.
"אם הארי היה קרם, הוא היה קצפת." נייל העיר, וקיבל כיף מג'ואי, "חשבתי אותו דבר!!"
"אני מאוד אוהב את הציפורניים שלך, ג'ואי." אמר לואי והנהן בראשו לעבר ידיו, ג'ואי חייך והשפיל את מבטו אל ציפורניו, "כן, עשיתי אותם לפני יומיים, למרות שסטורם (storm, ה.מ) פשוט הי צריך להרוס אותם איכשהו עם שיני החלב שלו." הוא הרים את הלק שלו.
"אבל הוא חמוד, נכון?" לואי שאל, "ראיתי בערוץ שלך." "כן, הוא ממש מקסים. אבל הוא לא מנצח אותך." ג'ואי חייך.
זרועו של הארי כרוכה סביב כתפיו של לואי בהגנה, לואיס סובב את ראשו אל הארי כי הוא ידע שהארי לא ממש אהב כשחבר'ה אחרים דיברו אליו ככה.
"האז, תירגע." לואי החזיק את ידו שהייתה על כתפו, הארי נאנח דרך אפו והצמיד נשיקה לרקתו, "אני יודע, אני יודע. אני לא יכול שלא".
לואי חייך, הוא אהב לדעת שהארי מגונן.
"קדימה, הארי, שנינו יודעים שהוא שלך, מזליסט אחד." ג'ואי אמר בגלגל עיניים שובבות, להארי היה חיוך קטן על פניו, "אני יודע שהוא שלי. אני סומך עליו. אבל אני לא סומך על אף אחד אחר."
"כן, שמענו על הבחור שנתת לו אגרוף לפני זמן מה." נייל הוסיף, "הייתי צריך להיות שם כדי לראות את זה."
"הזין המזו-"
"הארי."
"סליחה אהוב. זה - הבחור, הוא נגע בו ממש מול העיניים שלי. מה עוד יכולתי לעשות?"
"טוב, אתה יכול -" התחיל ליאם אבל הארי חתך אותו, "לא אתה נחמד מדי, שלא תעז להתחיל לרשום לי מה יכולתי לעשות."
"טוב, יכולתי לעבוד טוב יותר מאשר רק לתת לו אגרוף."
"בכנות, גם אני הייתי מכה לבחור אם הוא היה מנסה לדבר עם הילדה שלי." נייל אמר, "אף אחד לא הולך לגעת בילדה שלי, מסביבי או לא."
"לא הייתי מכה לאף אחד. אני אתן לדניאל לעשות את העבודה הזאת." ג'ואי אמר, "יש לו דו-ראשי די גדול והוא מעט גבוה ממני, והוא נראה קצת יותר מאיים ממני, אבל אני עדיין יותר טוב." ג'ואי השתולל.
"גם לואי לא מאיים. לא משנה מה הוא עושה." הארי ציחקק, לואי היכה את בטנו בשובבות, "אני מפחיד. אני פשוט לא מראה את זה כדי שלא תפחדו." הוא שילב את זרועותיו על חזהו.
הארי פלט צחוק, "נסיון נחמד, חתלתול בייבי." הוא עיפר מעט את שיערו בעדינות, לואי הרחיק את ידו וניסה לתת לו את 'המבט', מה שגרם להארי להצטנן עליו, "אוי תראה כמה אתה חמוד!" הוא הצמיד כמה נשיקות על לחיו.
"אני מנסה להפחיד אותך, תפסיק." לואי ניסה להדוף אותו, הארי צחק והפנה את ראשו לנשק את שפתיו, "אין שום דבר שאתה יכול לעשות כדי לגרום לי לפחד ממך."
לואי צעק, "זה לא נכון."
"בטח שזה לא, בייבי." הארי ניקר את שפתיו בפעם האחרונה.
~
"כולכם ארוזים?" הארי שאל כשנכנס לחדרו של לואי, לואי הינהן כשהוא רוכס את המזוודה שלו, "כן, בדיוק סיימתי." הארי לקח את הידית של המזוודה וגלגל אותה החוצה, נייל לקח את מפתחות החדר שלו ושל לואי לקבלה בזמן שלואי לקח את המזוודה של נייל למכונית.
דייל, אלברטו, לואי והארי היו במכונית אחת, ליאם, זאין ונייל במכונית השנייה. כולם נסעו לשדה התעופה ועברו דרך האבטחה, כעבור כמה שעות הם היו על המטוס.
לואיס ישב ליד החלון, אוחז בידו של הארי. "מתרגש, הרבה?" הארי ציחקק, לואי הנהן בסומק קל על לחייו, "כן, סוג של."
עד מהרה הם התבקשו לחגור את חגורות הבטיחות שלהם כדי שהמטוס יוכל להמריא, לואי היה מהופנט מהנוף והחזיק את עיניו דבוקות לחלון.
הארי התבונן בו בחיוך, הוא אהב לראות אותו שמח ומחייך.
לואי הפנה את ראשו להארי כדי לומר לו משהו, אבל עצר בעצמו כשתפס את הארי בוהה בו. הוא הסמיק, "מה?"
"כלום, אני פשוט אוהב לראות אותך מחייך ומאושר." הארי חייך אליו והרים את ידו כדי לנשק את החלק האחורי של היד.
לואי חייך אליו כשהסומק עדיין מכסה את לחייו.
~
"אין כמו בבית." (Home sweet home, ה.מ) הארי נאנח בכבדות כשהחנה את מכוניתו מחוץ לביתם.
"כן, התגעגעתי לציוויליזציה המוכרת." הוסיף לואי בחיוך.
"אני מקווה שג'מה לא נשארה ערה לחכות לנו." הארי אמר כשיצא מהמכונית להביא את המזוודות שלהם, לואי לקח את התרמילים שלהם והשניים עברו דרך הדלת לביתם.
היה שקט והריח כמו טוסט ואולי וניל, ג'מה ישבה על הספה כשהטלפון שלה צמוד לאוזן, מילו על ברכיה ובר שרוע על הספה לידה.
היא הרימה את מבטה בהפתעה כשהדלת נפתחה, וחייכה כששני הבנים נכנסו פנימה.
בר הזדקף ורץ לדלת, רץ בהתרגשות בין רגליהם, הארי חייך והתכופף על ברכיו כדי לחבק ולנשק אותו. ג'מה הניחה גם את מילו על הרצפה כדי שיוכל להצטרף למשתה, לואי לקח אותו לזרועותיו ונתן לו ללקק את כל הפנים שלו כמה שרצה.
"כל כך התגעגעתי לבנים שלי." השתולל ועבר לחבק ולנשק את מילו, בעוד בר נובח בשמחה לתשומת לבו של לואי. לואי חייך אליו והצמיד נשיקה לקצה ראשו, וצחק כשבר רץ סביבו בהתרגשות.
"היי לואי." ג'מה חייכה ונתנה לו חיבוק, לואי חייך וחיבק אותה בחזרה, "היי ג'מה."
"היה לך כיף בארה"ב?" היא שאלה, לואי הינהן, "כן, זה היה טוב."
"היי ג'מס." הארי חייך והלך לחבק אותה, אבל היא סטר לו על פניו. הארי הופתע.
"מגיע לך." אמרה ג'מה ושילבה את ידיה על החזה. הארי נאנח ושפשף את לחיו, "אני יודע."
"מה לעזאזל חשבת?! אתה יודע שהוא בעייתי! אף פעם לא אהבתי אותו, הוא -"
"ג'מה, גמרנו עם זה. בסדר? זה בעבר." לואי קטע אותה, ג'מה נאנחה והינהנה, ואז הצביעה על הארי, "עוד לא סיימתי איתך."
"בסדר. אני יכול לקבל חיבוק עכשיו? התגעגעתי אליך." הארי פתח את זרועותיו, ג'מה נאנחה וחיבקה אותו, "אני עדיין כועס עליך."
"אל תהייייי." הארי יילל בילדותיות.
"זו אשמתך."
"אם תתחיל לדבר על התקרית, אני הולך לעזוב. בוא לא נדבר על זה, בסדר?" לואי שאל, השניים נסוגו והנהנו, "בסדר."
"טוב, אני לא יודע עד כמה אתם עייפים אבל אני מאוד עייפה אז אני הולכת לישון, בסדר? לילה חבר'ה." היא טפחה על כתפיהם ונכנסה לחדר השינה של האורחים.
"גם אנחנו נלך לישון, כן?" הארי אמר, לואי הנהן והרים את מילו, הולך לחדר השינה שלהם עם הארי ובר בעקבותיו.
השניים החליפו לפיג'מה, הארי רץ וקפץ על המיטה, "סוף סוף המיטה שלנו, התגעגתמ לזה."
לואי חייך וזחל לידו מתחת לשמיכות, הוא נתן למילו להתכרבל על בטנו כשהוא מלטף אותו ברכות.
הארי הצטרף אליו מתחת לשמיכות ושכב על הצד שלו, וליטף גם את מילו. בר תקע את עצמו על שלושתם והצחיק אותם. הארי חיבק את בר ונישק את ראשו, משפשף את בטנו.
"התגעגעתי לתינוקות שלנו." הארי הקשקש בקול תינוק, לואי הינהן, "כן, חגי החיבוקים שלנו יכולים סוף סוף לחזור מחדש."
"עכשיו הם הולכים להיות מעצבנים במיוחד כדי לפצות על השבועיים האלה." הארי נאנח בשובבות, לואי ציחקק, "אני מקווה שלא."
"הם תמיד עושים זאת. בוא נקווה שהפעם הם לא יהיו קיצוניים." הארי שרט מאחורי אוזניו של בר.
לואי פיהק, מילו ליקק את לחיו וירד מהבטן, מתכרבל ליד ראשו. לואי חייך ונישק אותו בפעם האחרונה, "לילה, האז."
הארי הסתובב על צדו כדי להתמודד עם גבו של לואי ונתן לבר להתרפק על גבו, הוא משך את לואי לתוך החזה שלו ונישק את לחיו, "לילה בייבי."
~~
באמת שאני לא יודעת למה הפרקים האחרונים נורא קצרים, אבל זה לא משנה כי זה יותר קל לתרגם את זה שזה יותר קצר.
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע