פורים שמחחח לכולםםםםם xx
~
"אני אבוא לאסוף אותך, כן? תישאר בפנים וחכה לי." הארי החנה את המכונית מחוץ לחנות התקליטים, הנהן וחייך אליו, "בסדר." לואי אמר.
"אני רוצה שיהיה לנו לילה ביתי הלילה, מה אתה אומר?" שאל הארי והושיט את ידו, "נבחר לנו כמה מקדונלדס בדרך הביתה, ונוכל לצפות בסרטים, ופשוט... לא לעשות כלום."
לואי ציחקק, "כן, נשמע טוב. אני אקנה כמה סרטים מהחנות."
"נהדר. נתראה מאוחר יותר." הארי נישק את שפתיו, לואי חייך עם סומק קלוש על לחייו, "להתראות." באמצע המשמרת שלו, הדלת נפתחה, הוא סובב את ראשו וראה את לוטי ופליסיטי, עומדות בפתח רועדות מהקור.
"בנות." הוא קפא בהלם, הם הפילו את התיקים שלהם ורצו אליו, מחבקים אותו. הוא חיבק אותם בחזרה ושפשף את גבם, "מה אתן עושות כאן? אמא ואבא הולכים להתעצבן."
"הם לא יודעים, אמרנו להם שאנחנו הולכים לחברים." פליסיטי מלמלה לתוך חולצתו, "רק רצינו לראות אותך." לואי חייך ונישק את ראשיהם, "התגעגעתי אליך כל כך."
"התגעגענו אליך יותר." לוטי הידקה את אחיזתה בלואי. "קדימה עכשיו, אתן רועדות. אני אכין לכן תה." הוא נסוג מהחיבוק והלך לחלק האחורי של החנות, שם היה חדר המטבח הקטן.
הוא הכין שתי כוסות תה והביא אותן לדלפק הקבלה, "הנה לכן." הם הודו לו, לוטי תפסה את הספל בין אצבעותיה המקפיאות, "מה שלומך?" "אה, טוב. אבל אני דואג לכולכם הרבה." לואי תחב את שערה מאחורי אוזנה, "אמא ואבא עושים בעיות?"
"לא, בעצם. הם אותו דבר, כמו ב.. אתה יודע. הם מצפצפים קצת כשאחד התאומים מבקש אותך, אבל לא יותר מזה." פליסיטי נשכה את שפתה התחתונה.
"אנחנו ממש מצטערות, על מה שקרה בפעם האחרונה שהגענו לכאן." לוטי השעינה את ראשה על זרועו. "אין לך על מה להצטער, לוט" הוא כרך את זרועו סביבה. "לא ידענו שאבא יגיב ככה, אם היינו מגיבים לא היינו מגיעים." היא נאנחה.
"זה בסדר, אני בסדר. רואה?" הוא הטה את פניה למעלה וחייך אליה, היא חייכה בחזרה והינהנה. "אז, אתה והארי..." התחילה פליסיטי, היא הייתה בת שלוש עשרה אבל כבר ידעה. "מה שלומך שניים?"
"אנחנו בסדר." לואי גיחך ושיחק באצבעותיו.
"איך פגשת אותו? אני מתה לפגוש אותו כל כך הרבה זמן. איך הצלחת?" שאלה לוטי, בלי לשים לב שהפנים של לואי נפלו, "אה-אהמ, ביום שבו העיפו אותי, הוא ניגש אליי למדרכה. מאז אני נשארת אצלו." לואי שפשף את עורפו.
"מה?! כל הזמן הזה?!" פיה של לוטי פעור, לואי צחק בשקט וסגר את פיו, "כן. למרות שהרגשתי שאני מתנחל הוא פשוט נתן לי להישאר, ו... כן."
"אתם מתנשקים?" שאלה פליסיטי, לואי הרים את גבה למשמע שאלתה אך הנהן, "כן, למה?"
"אוי כלום, עכשיו יש לי סיבה יותר גדולה לבעוט לו בישבן אם הוא פוגע בך." פלסיטי לגמה מהתה שלה, לואי צחק וליטף מעט את שערה, "אסור לך לבעוט בישבן של אף אחד, פיזי." "אני! אני מבוגרת מספיק." היא השתוללה.
לואי ציחקק ונישק את מצחה, כשהטלפון שלו צילצל. הוא הושיט את ידו אל כיס המעיל שלו ושלף את הטלפון שלו החוצה, השם "Haz xx" על המסך.
הוא חייך בשקט ולחץ על המסך והביא את הטלפון שלו אל אוזנו. "היי, האז." "היי, אהוב. אני מקווה שזו לא שיחה קצרה, אבל אני חושב שבר ומילו צריכים קצת זמן מחוץ לבית, אני מביא אותם לחנות לפני שאני לוקח אותם לחנות החיות לקנות להם אוכל ועוד קצת עוד צעצועים ודברים." "אה בסדר, מניח שלשנינו יש אורחים." הארי שתק לכמה שניות.
"האידיוט הזה שוב שם? אני נשבע שא-"
"לא, האז." לואי ציחקק, "לא הוא. אחיותיי." "הו. הו! באמת? זה נהדר... אתה עדיין רוצה שאבוא?" "כן, כמובן! אתה באמת צריך." לואי חייך. "טוב, כי אני הולך להיות שם בארבע, שלוש, שתיים, אחת."
לואי הסתכל החוצה וראה מכונית חונה בחוץ. "רק תיכנס, כן?" "בסדר, נתראה בעוד רגע." לואי ציחקק ושם הטלפון שלו בדלפק הקבלה, "הוא כאן, עם אורחים."
"מי זה הוא?" שאלה לוטי. "הארי." הוא חייך, צחקק כששתי הבנות הסתכלו זו בזו בעיניים פעורות. "א-ו, מי האורחים?"
הדלת נפתחה ומילו נבח בזרועותיו של הארי, לבר היה רצועה וכשכש בזנבו כשראה את לואי.
"היי." לואי חייך ונישק את לחיו של הארי, הארי ניקר את מצחו, "היי, הבאתי עוד חברה." לואי נישק את ראשו של מילו ולקח מידו את הרצועה של בר כדי שיוכל להחזיק אותה, הוא משך אותו הלאה אל החנות, שם היו אחיותיו.
"הארי, אלו האחיות שלי, לוטי ופליסיטי." לואי הצביע על כל בחורה, שחייכה בביישנות ונופפה "ובנות, זה הארי, אתם מכירים אותו." "היי." הארי חייך אל השניים, הוא הניח את מילו על דלפק הקבלה.
"הוא כל כך חמוד !" פליסיטי הושיטה יד ללטף אותו, מילו שכב על השולחן והתגלגל על גבו, גורם להארי לגחך, "הוא אוהב תשומת לב."
בר נבח ליד לואי, מה שגרם ללוטי להירתע וללכת שני צעדים אחורה. "היי, אל תפחדי." הארי תפס את זרועה בעדינות, "הוא לא הולך לנשוך אותך, אני מבטיח." הוא הזיז אותה באיטיות לכיוון בר, כשהוא מחזיק יד על גבה כדי שהיא לא תתרחק.
הוא שפשף מאחורי אוזנו, "רואה? הוא גוש רך וגדול." הוא חייך אליה ולקח את ידה, בר ריחרח את גב אצבעותיה במשך שתי שניות לפני שהניח את ראשו מתחת לידה, לוטי חייכה וליטפה אותו בעדינות. "בדיוק כמוך." הארי קרץ ללואי בחיוך, לואי הסמיק והחזיר חיוך מבויש
"היי, הארי?" פליסיטי קראה, הארי פנה אליה, "כן?" "רק רציתי לומר שאם אי פעם תשבור את הלב של אחי אני לא אהסס לבעוט לך בישבן." היא אמרה ושילבה את ידיה על החזה.
"פיזזז." לואי החביא את פניו בכף יד, הארי צחק, "למזלי, אני לא אפגע בו." הוא דחף את אפה.
"הארי, אפשר להצטלם?" שאלה לוטי ושלפה את הטלפון שלה החוצה, הוא הנהן ועמד לידה, מחייך למצלמה.
לואי ניגש לדלפק הקבלה ובירך את מילו, הוא שפשף את ראשו ברכות ובין אוזניו, צופה באחיותיו מסתדרות עם הארי; שלושתם עושים פרצופים למצלמה וצוחקים, ובדיוק כשלוטי לחצה על כפתור המצלמה הוא דגדג את השניים וגרם להם לצרוח.
"היינו רוצים להישאר יותר, אבל אנחנו באמת צריכים ללכת." לוטי נשכה את שפתה התחתונה, היא כרכה את זרועותיה סביב לואי, "נבוא שוב מתישהו." "זה יהיה מקסים." הוא חייך וחיבק אותה, לוחץ נשיקה לראשה.
פליסיטי חיבקה אותו לאחר מכן, הצמידה את פניה אל חזהו, "אל תשכח אותנו, בבקשה?"
"לעולם לא." הוא אחז בה קרוב, "אל תטיל בזה אפילו ספק." הוא נישק את מצחה. היא הנהנה, "אנחנו אוהבים אותך."
"אני אוהב אותך יותר. תגידו לתאומות שגם אני אוהב אותם, ונשקו את הקטנים בשבילי." הוא חייך, השניים הנהנו ולבשו את המעילים.
"אתן צריכות טרמפ? גם אני בדיוק עומד לעזוב." הארי שאל, הבנות נענעו בראשן, "לא, זה רק כמה רחובות משם." לוטי אמרה "ובכן, אין סיכוי שאני אתן לכן ללכת בחוץ במזג אוויר קר, בחייך."
הוא פנה ללואי והצמיד נשיקה על שפתיו, "אני אאסוף אותך, כן?" לואי הנהן, הוא ניקר את ראשיהם של בר ומילו ונפרד מכל החמישה, מחייך לעצמו.
~
"הריח הורג אותי, אני כל כך רעב." הארי הניח את שקיות הניילון ממקדונלדס על שולחן המטבח, לואי שיחרר את בר והצטרף להארי לשולחן, מתיישב באנחה.
"איך היה בחנות היום?" שאל הארי ופתח את עטיפות ההמבורגר שלו. "מעייף. חמש עשרה דקות אחרי שאתה והבנות עזבתם היו אנשים כל הזמן נכנסים ויוצאים, והשאלות שלהם... אלוהים אדירים."
לואי שפשף את עיניו בעייפות, הודה להארי כשהושיט לו את ההמבורגר שלו. "איזה שאלות ?" שאל הארי.
"אחד מהם שאל אם אני מוכר סיגריות, אחד שאל אם אני יודע לבשל, וגברת אפילו שאלה אותי אם יש לי דוד שנראה לוהט שיתאים להם". הוא שפשף את רקתו, הארי צחק, "הו לורד."
"כן, הו לורד. אלה היו רק כמה מהאוסף הגדול שנשאלתי." לואי נגס בההמבורגר שלו, "זה היה רעיון ממש טוב לעשות לילה ביתי".
"כן, מזמן לא היה לנו אחד כזה." הארי הנהן, "התגעגעתי להחזיק אותך." הוא קרץ לעברו, לואי הסמיק והשפיל את מבטו אל הארוחה שלו, מחייך בביישנות.
~
"בוא הנה." הארי הרים את השמיכות כשלואי נכנס לחדר לאחר שהחליף, לואי שם סרט וזחל למיטה ליד הארי. הארי כרך את שתי זרועותיו סביב מותניו של לואי והתגלגל עליו, פניו קבורות בצווארו.
לואי חייך וכרך את זרועותיו סביב צווארו של הארי, משחק בשיער שלו, "אתה מתכרבל הלילה." "ממ." הארי זמזם לתוך צווארו, "אתה החבר שלי לחיבוקים לנצח, עכשיו שקט ותן לי חיבוקים." הוא אחז בו חזק יותר, לואי ציחקק ושפשף את גבו, עקב אחר דפוסים על כתפו. הסרט התנגן ברקע אבל לא היה אכפת להם.
"אני אוהב לגרום לך לחייך ולצחקק, אתה יודע את זה?" הארי הרים את ראשו וחייך, לואי הסמיק והנהן קלות, "יש לך גם משהו לגרום לי להסמיק." לואי כיסה את פניו, הארי חייך והסיר את ידיו מפניו, לוחץ נשיקה על לחיו.
"אתה ממש מלא חיבה היום, למה זה?" שאל לואי בעודו מסיט את שערו של הארי מפניו. הארי נאנח, "אני אה, אני צריך לעזוב לשבועיים."
לואי הרים את גבותיו וחיוך הקטן שלו נעלם, "מה?"
"כן, לארצות הברית. יש מסיבת יוטיוב לארבעה ימים, שבה אנחנו עושים כל מיני דברים ואתה יודע, מסיבת יוטיוב רגילה. יש לי שני צילומים וכמה ראיונות, ואני הולך לשתף פעולה עם כמה חברים בדרך. אני אעדר לשבועיים, אולי וחצי." הארי חיכך את אפו עם לואי, "אני מצטער."
"אל תהיה." לואי נאנח, "זה חלק מהעבודה שלך, אני מבין." הוא הרים את מבטו אליו, "אני אתגעגע אליך." "אני אתגעגע אליך גם ." הארי לחץ נשיקה ארוכה על שפתיו, הוא נסוג לאחור וחייך, "האם תרצה להצטרף אליי?"
עיניו של לואי התרחבו. "מה-מה - אני-" "אם אתה רוצה. שאלתי את הסוכן שלי, הוא אמר שאתה יכול לבוא. מה אתה אומר? היית רוצה את זה?"
"אני - כן - אני מתכוון - אני-" הארי צחק ושכב על הצד שלו ליד לואי, "אם תחליט להצטרף אליי, תבוא אחרי מסיבת יוטיוב כדי שנוכל להיות ביחד, מכיוון שאני נשאר במלון עם שאר יוטיוב." הארי עקב על גבו, "מה אתה אומר?"
"אני - כן, בסדר." לואי הסכים, הארי חייך וניקר את אפו. "א-אתה יודע, מעולם לא הייתי על מטוס לפני כן." אמר לואי בשקט והסמיק.
"באמת?" שאל הארי, לואי הנהן בביישנות. "אבל אני לא יכול להיות שם איתך בפעם הראשונה שלך." הארי השתולל. "ובכן, נייל יכול לבוא איתך, כי הוא לא יוטיובר. ליאם ואני טסים בעוד שלושה ימים, וזאין מצטרף גם לצילומים. טוב אז, יהיה לך את זאין וניאל איתך."
לואי הנהן, "אני די עצבני."
"אל תהיה, זה יהיה בסדר גמור." הארי נישק את מצחו, "מחר נשיג לך דרכון, ונקנה לך עוד מזוודה." הוא טפח על אפו, לואי חייך בביישנות והנהן, "בסדר."
"אבל בינתיים, חבק אותי." הארי כרך את זרועותיו סביב לואי, לואי ציחקק והתכרבל קצת יותר, "אתה ממש חם."
"אתה ממש קטן." הארי ציחקק, "אני יכול לעטוף את עצמי לגמרי סביבך."
לואי יילל, "אני לא כזה קטן. אתה פשוט ענק." הוא היכה אותו בעדינות. "היייי, בלי אגרוף." הארי צעק, "אם אתה מכה אותי, אני צובט אותך."
"צובט אותי?" לואי הרים את גבה בצחקוק קטן, הארי הינהן, "כן, אגרוף בשביל צביטה." הוא צבט בצידו ובצלעותיו, לואי ציחקק והדף את ידו, "בסדר, בסדר."
הארי לחץ נשיקה על שפתיו, לוחץ בשובבות נשיקות על לחייו וצווארו. לואי ציחקק והפנה את פניו, דוחף את חזהו של הארי, "עצור."
"נשיקות או צביטה?" הארי שאל, לואי הניד בראשו, "אף אחד." "נשיקות, צביטה או שניהם?" הארי חייך בשובבות, לוחץ נשיקות שובבות על לחייו של לואי כשהוא צובט בצדדיו.
לואי צחק והדף אותו עם ידיו ורגליו, מתפתל בזרועותיו, "הארי, תפסיק."
"אבל, אבל, לאאאאא." לואי ניסה לדגדג אותו בחזרה אבל הארי רק ציחקק, "זה לא עובד עליי, זוכר?"
לואי ציחקק והמשיך לנסות להדוף אותו, הארי בסופו של דבר עצר ונתן לילד לנשום כשהוא חיבק אותו.
"אני לא אוהב אותך לפעמים." לואי ניסה להתנועע מהחיבוק שלו, אבל הארי משך אותו קרוב יותר, כך שהם נפלו בכפית. הוא קבר את פניו בצווארו של לואי, "אתה אוהב אותי." הוא חייך על עורו, "ואני אוהב אותך."
~~
זה היה פרק קצר יחסית לשאר הפרקים.
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע