הארי התעורר שוב למיטה קרה. הוא פקח את עיניו ושפשף אותן בגב ידו, מפהק לתוך הכרית. הוא התיישב והביט סביבו, שומע קולות דשדוש מהמטבח. הוא הכריח את עצמו לצאת מהמיטה, מתח את זרועותיו מעל ראשו ויצא מהחדר. הוא ראה את לואי ממלא את קערות המים של בר ומילו כששני הכלבים אוכלים, הוא חייך לעצמו וניגש אליו, "בוקר טוב". לואי קפץ והסתובב, "היי, הפחדת אותי. בוקר טוב." הוא הניח את ידו על לבו הדוהר. "מצטער." הארי לחץ נשיקה על מצחו, "למה כולכם לבושים? לאן אתה הולך?" "משמרת בוקר". לואי נאנח, "עמדתי לעזוב, לא רציתי להעיר אותך." "המ. היית צריך להעיר אותי, הייתי מכין לך ארוחת בוקר לפני שהיית צריך ללכת." הארי משך אותו קרוב יותר והניח את סנטרו על ראשו. "זה בסדר. הכנתי לעצמי תה, ולקחתי ביסקוויט. אני-זה בסדר? סליחה שלקחתי בלי לשאול -" לואי הושתק על ידי הארי שהצמיד את שפתיו לשפתיו, מצחקק לתוך הנשיקה. "לא אכפת לי אפילו, זה גם הבית שלך."
"או-הו? ממתי-מתי?" לואי הסמיק, מבט מבולבל על פניו.
"מאז שנכנסת לראשונה ." הארי ליטף את לחיו.
"או-בסדר." לואיס הסיט את מבטו, עדיין מסמיק. הארי נישק את מצחו, "אני אבוא לבקר אותך מאוחר יותר היום, לפני שאלך לצילומים שלי."
"צילומים?" לואי הרים את מבטו אליו בגבות מקומטות. "כן, צילום של טופמן. אני צריך להיות שם בשתים עשרה. מצטער שאני לא יכול לצאת לארוחת צהריים, אני אכין לנו ארוחת ערב מיוחדת הלילה."
"אני-זה בסדר." אמר לואיס והביט ממנו לכמה שניות. "אפשר - אפשר לשאול משהו?" "בטח מה זה ?" "הצילום, אהמ... האם יהיו, אהמ, דוגמנים אחרים?" שאל לואי, מיד התחרט על כך והסיט את מבטו, מסמיק עמוק יותר.
הארי חייך ונשך את שפתו התחתונה, "כן, יהיה."
"או-הו. בסדר." לואי הנהן בשקט והתעסק בשולי חולצתו. הארי לקח את סנטרו בין אצבעותיו והרים את ראשו כשהוא לוחץ נשיקה על שפתיו, "אתה מקנא, נכון?" למעלה, 'יותר כמו, חסר ביטחון בטירוף' חשב לואי לעצמו. הוא הניד בראשו," "לא...."
"אתה כן." הארי חייך וחיבק אותו קרוב, "אל תהיה, אני מבטיח שלא יקרה כלום. בסדר?"
לואי הנהן כנגד חזהו, הוא הניח לזרועותיו לעטוף את הארי. "אני באמת צריך ללכת עכשיו." הארי צעק, "הלוואי שלא היית צריך." "גם אני לא רוצה ." לואי נאנח, הוא התרחק מהחיבוק שלהם והלך להביא את הדברים שלו, הוא לבש את המעיל שלו, תחב לכיס את הטלפון שלו, כסף לאוטובוס ומטען הטלפון שלו. לפני שהספיק להושיט יד אל ידית הדלת הארי סובב אותו והצמיד את שפתיהם, "אני רוצה לראות אותך מחייך לפני שאתה עוזב."
לואי הסמיק, חיוך מתעוות על שפתיו. הארי חייך ופיתח את זרועותיו סביב מותניו של לואי, הוא הרים אותו מרגליו וסובב אותו באוויר, מקבל כמה צחקוקים מהילד הקטן יותר.
"הנה החיוך הזה." הוא הצמיד את שפתיו אל לואי, לואי שוב ציחקק והדף אותו בשובבות, "אתה ילדותי."
"אתה אוהב את זה." הוא נישק את לחיו, "עכשיו לך, אתה מאחר." לואי גלגל את עיניו ונופף לשלום, ויצא מהבית.
~
זה היה קצת אחרי אחת עשרה בבוקר, לואי מכר כמה תקליטורים ללקוח, הוא ארז אותם בשקית ניילון ומסר אותם עם השינוי, ואמר "שיהיה לך יום טוב" הרגיל שלו בחיוך לפני שהלקוח עזב . הוא נאנח לעצמו והלך לחלק האחורי של החנות, מקבל כמה קופסאות של סרטים חדשים לארגן על המדפים. הוא נאבק לבחור באחת הקופסאות, היא הייתה בגודל בינוני אבל עדיין כבדה. הוא הניח לו לנחות על השולחן בתנופה, הוא פתח את הקופסה והוציא כמה מארזים, שם אותם על מדף. הוא שמע את הפעמון מתנדנד כשהדלת נפתחת, הוא סובב את ראשו וראה את הארי עומד שם בחיוך.
"שלום לאב." הארי חייך אליו וניקה את נעליו על השטיח, לואי הסמיק למשמע שם החיבה. "היי הארי." הוא חייך, הארי הוריד את המעיל והניח אותו על השולחן, ניגש ללואי.
"מה אתה עושה?" הוא שאל והקיף את מותניו והצמיד נשיקה לרקתו. "קיבלנו משלוח סרטים חדש, אני צריך לשים הכל במקומו, כל סרט על מדף הז'אנר שלו, בסדר אלפביתי." לואי נאנח, מחזיק את מארזי הסרטים המעטים בידו
"המ, נשמע... כיף." אמר הארי בצחקוק, לואי ציחקק בשקט, "אם זה כל כך כיף, האם תרצה לעזור?"
"לא, זה העבודה שלך." הארי הוציא את הלשון שלו החוצה.
"זה מה שחשבתי." הוא שוב ציחקק והכניס להארי אגרוף בבטן בשובבות. הארי העמיד פנים שהוא פגוע, לופת את בטנו, "לעזאזל, איפה למדת להכות באגרוף?!" לואי גלגל את עיניו ופנה חזרה אל המדף, מניח עליו מארז סרט. "אוי, אני רק צוחק על לו. זה לא כאב, זה הרגיש כמו זבוב שמכה אותי בראש." הארי חיבק את מותניו מאחור והניח את סנטרו על כתפו. "אתה מטומטם." לואי ציחקק ומרפק אותו, וקיבל נגיחה לצדו שגרמה לו לצחקק בקול רם.
הם שמעו את הדלת נפתחת, לואי נאנח והוריד את ידיו של הארי ממותניו, הוא פנה אל הדלת כדי לראות מי נכנס אך דבריו לא יצאו החוצה. הוא היה המום מהסיבה שהם כאן, נשימתו נעצרה. "מה - מה."
"לואי!!" פיבי ודייזי רצו אליו, לוטי ופליסיטי בעקבותיהן. הוא תפס את כולם בזרועותיו, עדיין בהלם.
"אנחנו כל כך מתגעגעים אליך!" פליסיטי אמרה סמוך לדמעות, לואי השתיק אותה ונישק את מצחה, "זה בסדר. את כאן עכשיו, יש לי אותך." הוא שפשף את גבה.
הארי התבונן בחמישה, בהנחה שהן אחיותיו כפי שלואי אמר לו. "אנחנו צריכים לעשות את זה מהר." לוטי אמרה, בהיותה הבוגרת מבין הבנות, "אמא ואבא כנראה מחפשים אותנו עכשיו." "לואי אנחנו אוהבים אותך! בבקשה תחזור הביתה!" דייזי אחזה ברגלו. לואי נשך את שפתו התחתונה, דמעות ממלאות לאט את עיניו, "מצטער, באג. אני לא יכול."
"אתה יכול! אתה יכול לישון בחדר שלנו!" פיבי ניסתה, לואיס פלט צחקוק, "אני מצטער, פיבס. אני לא יכול." לוטי פתחה את פיה כדי לומר משהו, אבל דלת החנות אבא ואמא שלהם נפתחה ונטרקה, הם הסתערו פנימה.
התאומות אחזו ברגליים של לואי, לוטי ופליסיטי אחזו בו מקרוב. הארי עדיין התבונן, מכין את עצמו לקפוץ פנימה כשצריך.
"אתה!" הוא הצביע על לואי, "מוטב שתשחרר את הבנות שלי לפני שאני קורע לך את הראש, חרא!" אביו נהם, גרם ללואי לרעוד מפחד.
הוא השפיל את מבטו אל אחיותיו, "לכו, בנות." "אבל -" "אין אבל, לכו." הוא אמר בשקט, דוחף אותם לעבר הוריו. הבנות הרפו לאט לאט מלואי וצעדו לעבר הוריהן, אבא שלהן דחף אותן בעדינות לאחור כדי לעמוד מאחוריו עם אמם "אתן בסדר? זה הכאיב לכן?" אבא שלהם פנה אל הבנות, שנענעו בראשן בדממה. לבו של לואי נפל כשקרא לו 'זה', ועכשיו זלגו לו דמעות על לחייו. הארי נשך את שפתו התחתונה, הוא הרגיש כל כך רע בשבילו, שהוא רצה ללכת לנחם אותו, אבל אז אבא של לואי פנה ללואי, שנאה בעיניו, "חשבת שאתה יכול לקחת את הבנות שלי, הא, מוזר?" הוא נהם לעבר לואי, צועד לעברו.
הארי לא היה מהיר מספיק ולפני שהגיע ללואי, אביו כבר היכה אותו ברצפה. הארי דחף אותו, "שלא תעז לגעת בו, לעזאזל." הוא נהם בחזרה והביט באבא. אביו של לואיס צחק במרירות, "אז אתה גם כזה?" 13 "תעוף מפה לעזאזל." הוא אמר, כאשר אלברטו ודייל נכנסו לחנות ודחפו אותו החוצה, יחד עם אמו ואחיותיו. הם נשארו בחוץ כדי לטפל איתו בדברים, בזמן שהארי היה לצידו של לואי, מחזיק אותו קרוב אליו.
"זה בסדר, זה בסדר. זה נגמר, אתה בסדר." הוא נישק את רקתו של לואי וניגב את לחייו, תוך התחשבות בעין החבולה שלו. הוא עזר לו לקום מהאדמה והושיב אותו על הכיסא מאחורי השולחן, "אני מיד חוזר." הוא נישק את מצחו וצעד לחלק האחורי של החנות, שם היה חדר המטבח הקטן. הוא פתח את המקפיא ותפס קצת קרח, הוא עטף אותו במגבת וחזר ללואי, שהיה בטלפון.
"אני בסדר, אני מבטיח. כן, אני חושב שאני יכול. האמ. בסדר. תודה בוס. ביי." הוא ניתק. הוא הרים את מבטו אל הארי, שלחץ בעדינות על הקרח מעל עצם הלחי שלו ליד עינו. "מה אמר הבוס שלך?" שאל הארי בשקט, יד אחת מלטפת את לחיו ברכות, השנייה מחזיקה את הקרח לעין. "הוא ראה מה קרה דרך מצלמות אבטחה ומיד התקשר. הוא יודע מה קרה עם המשפחה שלי והכל, אז הוא התקשר להגיד שאני חופשי ללכת בשתים עשרה במקום שתיים". אמר לואי, מוחה את הדמעה האחרונה שנפלה מעינו. הארי כיווץ את שפתיו, הוא נאנח דרך אפו. "אלה היו האחיות שלך, נכון?" "כן." אמר לואי, וחיוך מושך על שפתיו. "לוטי, פליסיטי, פיבי ודייזי. יש עוד שניים, ארנסט ודוריס, אבל הם עדיין ממש צעירים, אפילו לא בני שנה."
"המ. הרבה אחים יש לך." הארי חייך אליו חיוך חם.
"כן. היה נחמד לראות את הבנות, התגעגעתי אליהן מאוד." הוא חייך להארי חיוך עצוב. הארי נישק את לחיו ברכות, "מקווה שאכיר אותם כמו שצריך."
"בתקווה." לואי נאנח. "ותודה לך, שעמדת לצידי." הוא הניח את ידו על לחיו של הארי, "אני באמת אסיר תודה. אף אחד אפילו לא עשה את זה לפני כן." הארי נשך את שפתו התחתונה, הוא החזיק את ידו של לואי שהייתה על לחיו ושפשף אותה בעדינות, ואז סובב את ראשו כדי ללחוץ נשיקה על כף ידו, "אתה לא צריך להודות לי, כמובן שאני אעשה את זה אתה החבר שלי, אני תמיד אעמוד לצידך." הוא חייך אליו.
לואי הסמיק, הוא הנהן ושפשף את אגודלו על לחיו של הארי, "תודה." הארי לחץ על מצחו נשיקה ארוכה, ואז עוד אחת על לחיו הלא חבולות, "אלברטו ייקח אותך הביתה, בסדר? אני אהיה בבית בסביבות חמש או שש, אכין לנו ארוחת ערב ויהיה לנו לילה שקט. בבית, בסדר?"
לואי הינהן, "בסדר." "יש ערכת עזרה ראשונה במגירה השנייה בשולחן הסמוך שלי, יש קרם שאתה יכול להוציא על החבורה שלך, ותדאג לשים עליו קרח כדי שהוא לא יתנפח."
"אני לא תינוק, הארי." לואי גלגל את עיניו, אבל חיוך נמתח על שפתיו. הארי חייך אליו, "אבל אתה התינוק שלי. אני רוצה אותך בטוח." לואי הסמיק, הוא הנהן והסתכל על השעה, "השעה אחת עשרה וחצי, עדיף שתלך לצילומים כדי שלא תאחר." לואי לקח את הקרח מידו והחזיק אותו בעצמו. "האמ, כן, כנראה." הארי נאנח,"אבל לא בלי חיבוק ממך." הוא פתח את זרועותיו, לואי קם ממושבו ונתן להארי לבלוע אותו, הוא הניח את ראשו על החזה של הארי וכרך את זרועותיו סביב האמצע שלו. "תתקשר אלי אם אתה צריך משהו, בסדר?" הארי הטה את ראשו של לואי למעלה, לואי הינהן ונתן להארי חיוך קטן. הארי נישק את שפתיו והרפה מלואי, מניח את המעיל על כתפיו.
"נתראה מאוחר יותר." הארי תיקן את צווארון המעיל שלו והצמיד נשיקה אחרונה לשפתיו של לואי לפני שעזב את החנות, אלברטו נשאר עם לואי כשדייל הלך עם הארי.
לואי קם ממושבו ואסף את הדברים שלו, כשסיים נפתחה דלת החנות. ראשו זינק אבל הוא נרגע כשראה את הבוס שלו. "היי בוס." הוא חייך אליו חיוך קטן. "היי לואי, מה שלום העין שלך?" הוא בחן את החבורה על לחיו של לואי. "זה כואב, אבל אני בסדר. אולי קצת מסוחרר מהמכה." לואי אמר "ממ, אני מבין. אני נותן לך יום חופש מחר, בסדר? אני אתקשר בערב כדי לוודא שאתה בסדר." הבוס שלו טפח בעדינות על כתפו.
"בסדר. תודה בוס." לואי חייך אליו ויצא מהחנות עם אלברטו, הולך למכונית של אלברטו.
~
"תודה על הנסיעה." לואי חייך אל אלברטו, "בעיה לואי, לך לנוח." אמר שחייך בחזרה,
לואי סגר את דלת המכונית מאחוריו והלך אל הבית, פתח את הדלת. בר רץ לדלת כשמילו עוקב אחריו, השניים דחפו את עצמם אל רגליו של לואי, שחייך אליהם, "היי, חברים". הוא סגר את הדלת ונעל אותה למקרה, הוא ניגש למטבח והביא לעצמו כוס מים ושתה אותה. אחר כך הוא הלך לחדר האורחים להחליף למכנסי טרנינג וחולצת טריקו חלקה, הולך לחדר של הארי (ועכשיו גם שלו), הוא פתח את המגירה השנייה והוציא את ערכת העזרה הראשונה, לוקח את בקבוק קרם הקטן ומרח מעט מהקרם על החבורה שלו, מתכווץ מהכאב. הוא סיים באנחה, הוא החזיר את הבקבוק בערכה ואת הערכה במגירה, זוחל למיטה.
בר קפץ על המיטה, הוא רחרח את פניו של לואי לכמה שניות לפני ששכב איתו, כשהוא מתקרב אליו. מילו נבח מהרצפה, וביקש שיביאו אותו גם למיטה. לואי הרים אותו והניח אותו על המיטה, מלטף את ראשו לפני שהוא נשכב בחזרה. מילו ניגש אל פניו של לואי וריחרח בדיוק כמו שבר עשה, לפני שהוא נשכב מאחורי ראשו והתכרבל בעורפו. לואי חייך לעצמו ועצם את עיניו, נרדם באיטיות.
~
הארי חזר הביתה בארבע, "לו, אני בבית" הוא קרא וסגר את הדלת מאחוריו. הוא לא שמע את לואי קורא לו בחזרה, ומילו ובר לא רצו אל הדלת. "לו?" הוא קרא שוב, הוא פשט את מעילו ונעליו בכניסה, כששמע נביחה חרישית יוצאת מחדרו.
הוא הלך לחדרו, לראות את לואי ישן על המיטה, מילו התכרבל מאחורי ראשו ובר שוכב לידו עם ראשו למעלה על של לואי. הוא השתולל בשקט והוציא את הטלפון שלו כדי לצלם תמונה שלהם, רשם הערה נפשית לשאול את לואי מאוחר יותר אם הוא יכול לפרסם את זה באינסטגרם.
"היי." הוא לחש לבר כשהוא זחל איתם על המיטה, "דואג לתינוק שלי, נכון?" הוא ליטף את ראשו, ואז פנה למילו, שהביט בו.
"היי בחור קטן." הוא חייך אל מילו והושיט יד ללטף מאחורי אוזניו, "באג קטן חמוד." הוא צחק בשקט. הוא הוציא את מילו מאחורי ראשו של לואי והניח אותו על הרצפה, ואז דחף לאט גם את בר מהמיטה. הוא שוכב מול לואי וליטף את לחיו ברכות, לוחץ נשיקה לרקתו, "לו." ... לואי זז ועיניו נפערו, הוא נאנח בשקט ושפשף את עיניו , מתכווץ מהכאב . "הארי?" הוא שאל והניח לראשו ליפול לאחור על הכרית.
"אני כאן." הארי החזיק את ידו, "ישנת טוב?"
"מממ. מילו ובר חיבקו אותי לישון." הוא אמר בישנוניות, חיוך נמתח על שפתיו. "הם נשארו איתך עד עכשיו, והשעה ארבע אחר הצהריים." הארי ליטף את שערו בעדינות. "ממ. שמתי את הקרם שסיפרת לי." לואי אמר, "מילו ובר הריחו את הפנים שלי לכמה שניות לפני שחיבקו אותי."
"הם זיהו את הריח של הקרם, שמתי את הקרם הזה גם על חבורות והשניים האלה יודעים שכואב לי כשאני שם את זה, אז הם מחבקים אותי. הם חיבקו אותך כי הם ידעו שכואב לך, מהריח של הקרם."
"זה מקסים." לואי התכרבל בשקט. "לא מקסים כמוך." הארי ניקר על לחיו, גרם לו להסמיק ולייבב, "תפסיק גורם לי להסמיק כל הזמן."
"אני אשם." הארי גיחך וגלגל את עיניו בשובבות. "אתה חמוד כשאתה מסמיק." לואי תפס את השמיכות והרים אותם מעל ראשו כדי שהארי לא יראה את פניו המסמיקות הארי צחק, "אל תסתתר ממני. תן לי לראות אותך מסמיק." הוא ניסה למשוך את השמיכות מעליו , אבל לואי אחז בו בחוזקה באגרופיו. הוא הרים את השמיכות וזחל גם מתחתיה, הוא משך אותו מעל ראשו ועמד פנים אל פנים עם לואי.
"שלום." הוא חייך אל הילד הקטן יותר, שהפנה את פניו ממנו וקבר אותם בכרית מתחת לראשו.
"עכשיו, תן לי לראות אותך מסמיק." הארי הרים את השמיכות מעליהם והתקרב אל לואי, והעיף אותו על גבו.
הוא אחז בחוזקה במותניו של לואי בזרוע אחת ונשיקות קטנות על פניו, לואי ציחקק וניסה להדוף אותו, מרגיש את לחייו מתחממות. "הנה הסומק שחיכיתי לראות." הארי חייך אל לואי, לואי דחף את חזהו בשובבות, "אתה דביל."
"אתה אוהב את זה." הארי נישק את שפתיו, "קדימה עכשיו, אנחנו צריכים לקום. אתה לא יכול להישאר במיטה כל היום."
"בושה." לואי השתולל והתיישב, מותח את זרועותיו קדימה. "תחזיר את החזרזיר שלי לסלון?" הוא מתח את זרועותיו לעבר הארי. הארי חייך והתכופף לפניו, נותן לו לזחול על גבו. הוא אחז בגב ירכיו ולקח אותו למטבח, הניח אותו על השיש.
"אני אכין לנו תה לעכשיו, ובהמשך אכין ארוחת ערב." הארי הוציא שני ספלים מהארון מעל ראשו של לואי, וגנב ממנו נשיקה. לואי הנהן, מנסה לשלוט בסומק שלו ללא הצלחה.
הארי חייך אליו והכין להם תה, הוא לקח את הספלים לסלון בעוד לואי לקח את צנצנת העוגיות. הוא הניח אותו על השולחן בסלון ליד הספלים שלהם, ומשך אותו לשבת על ברכיו של הארי. הוא הושיט יד אל הצנצנת ולקח שתי עוגיות, והושיט אחת להארי, שפתח את פיו וחיכה ללואי שיאכיל אותו.
לואי ציחקק בשקט והניח עוגיה על פיו, הארי נשך אותה ונישק את לחיו של לואי. "איך היה הצילומים?" שאל לואי ונגס בעוגייה שלו.
"זה היה בסדר. לקח יותר זמן ממה שחשבתי." הארי השעין את ראשו על כתפו של לואי, "אני אקבל את התמונות בעוד שבוע בערך, היו עוד שלושה דוגמנים וארבע נשים, לכולנו יש צרור של תמונות ולואיז הייתה צריכה לסדר את שיער שלי שלוש פעמים בשביל שלושה סטים שונים."
"האם הצטלמת עם הדוגמניות האחרות?" שאל לואי, מנסה לא לקנא. הוא ידע שהוא כלום לעומת הדוגמניות האלה וזה מה שהפחיד אותו.
"כן, לכל זכר הייתה דוגמנית להצטלם איתה. בחיי, קיבלתי את הדוגמנית הכי מעצבנת ומטומטמת. היא ניסתה לבקש את המספר שלי עשרות פעמים, למרות שאמרתי שאני תפוס. ואתה יודע מה היא אמרה? 'אוי, אהבה אסורה היא כל כך סקסית'." הוא ניסה לחקות את קולה המעצבן והגבוה, וזה גרם ללואי לצחקק. "כמעט קרעתי לה את הראש"
"למה לא עשית את זה?"
"הוזמנתי לצילומים קבוצתיים עם שלושת הדוגמניות האחרות." הארי נאנח, "זה לא היה רע, אבל הצלם היה סופר עצבני היום וכל מה שעשינו נראה לו לא בסדר והוא התנפל עלינו."
"ממ." לואי ליטף את לחיו, ראשו של הארי עדיין על כתפו. "אתה רוצה לנמנם?" "לא, אני אהיה בסדר." הארי נאנח, לואי הושיט לו את התה שלו ולקח את שלו, "הבוס שלי נתן לי יום חופש מחר, הייתי מסוחרר מהמכה כשיצאתי מהחנות."
הארי הרים את ראשו מכתפו של לואי, "ואתה בסדר עכשיו, נכון?"
"כן אני בסדר." לואי הבטיח לו ולגם מהתה שלו, "אולי אני פשוט רעב, לא אכלתי כשהגעתי לכאן." "אני יכול להכין לך משהו." הארי הציע, אבל לואי הניד בראשו, "אני בסדר עם התה שלי עכשיו, אני אחכה לארוחת הערב." "אתה בטוח ?" הארי שאל, לואי הינהן, "כן." "ממ, קיי." הוא לחץ נשיקה על שפתיו של לואי.
~~
2747 מילים
בין הפרקים הארוכים שתרגמתי, לקח לי מלא זמןן.
כנראה שזה האחרון להיום.
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע