שבועיים , שבועיים של עבודה קשה ומעייפת מאוד במשרדים.
השבועיים האלו היו אינטנסיביים , אך עברו במהירות שיא.
לא שאני מתלוננת , אני אוהבת את העבודה שלי ואני בחרתי לעבוד פה אך כשסער הפך להיות הבוס החדש הדרישות עלו בכמה מספרים , בשבועיים האלו עבדתי על חמישה פרויקטים שכל אחד מהם היה דרוש לתיקון מבחינתו כי הוא לא היה מספיק טוב בשבילו.
לעומת זאת הוא לא היה בכלל שבועיים שלמים במשרד , ולמרות זאת הוא רואה הכל , שומע הכל ויודע הכל על כולם ומה כל אחד עושה באיזה דקה של עבודה במשרד.
קמתי מהמיטה , לפני שהשעון מעורר צילצל , עשר דקות לפני, החלטתי להיכנס למקלחת חמימה ,לפני עוד יום רגיל של לקחת את הילדים לגן , עבודה וחזרה לבית.
אחרי רבע שעה שסיימתי , יצאתי מהמקלחת וליפפתי סביב גופי את החלוק הלבן שהיה תלוי על הדלת ,
לבשתי בגד גוף שהיה צמוד לגופי בצבע שחור וטיפה חשוף מהצד של החזה, ג'ינס צמוד אך מתרחב בסוף רגליי בצבע שחור עם קרע אחד בברך שמאל ונעלי עקב חומות עם רצועות דקות סביב הקרסול , אחרי שסיימתי להתלבש שמתי טיפה קונסילר מתחת לעייני העייפות וקצת גלוס
הלכתי להעיר את אריאל ומיה , פתחתי להם את החלון בחדר וליטפתי את פנייהם היפות עד שהתעוררו , מיה קמה בשמחה לגן בפעם הראשונה , אך אריאל היום לקח את הזמן ושכב במיטה.
מיה הלכה למקלחת להתלבש לבד ,כי היא כמובן כבר ילדה גדולה מצדה
אריאל הרים את עצמו בכוח וישב על המיטה בפיג'מה , פניו היו עייפות
״אמא אני לא רוצה ללכת לגן״ שילב את ידיו ופניו זעפו
״למה?״ שאלתי והוא הניד את ראשו לשלילה
״כואבת לי הבטן״ שיקר ונאנחתי מנשקת את ראשו,
אתמול הגננת התקשרה אליי ואמרה שילדים מציקים לו בגן על כך שאין לו אבא , הוא התחיל לריב איתם וכנראה שבגלל זה הוא לא רוצה ללכת
״בסדר״ עניתי וישבתי לידו במיטתו , אני לא רוצה להתווכח איתו כרגע , אם מציקים לו בגן , אני לא אהיה זו שתכריח אותו ללכת וגם , איך אפשר לעמוד בפניו כשהוא מסתכל עלי עם עיניו היפות?
״אני אתקשר לבייביסיטר?״ שאלתי מה דעתו והוא הניד את ראשו לשלילה במהירות
״תישארי איתי את״ התרומם וישב על רגליי בפינוק
״אני הולכת לעבוד״ חיבקתי את גופו הקטן ונשקתי לראשו
״אז אני אבוא איתך , בבקשה בבקשה״ הסתכל עליי בעיינים גדולות וחיכה לתשובה
״בסדר״ אישרתי לו והוא חיבק אותי
״יש! תודה אמא , את הכי טובה״ קם מרגליי והתחיל להתלבש במהירות , ציחקקתי נושכת את שפתיי בהתרגשות
״מיה סיימת מאמי?״ הלכתי לראות מה איתה והיא הייתה במקלחת כבר לבושה בטיץ שחור , חולצה אפורה חלקה ואולסטר שחורות שאתמול בלילה כבר בחרנו לה ללבוש
״אמא תעשי לי קוקו עם צמה״ הסבירה לי איזה תסרוקת היא רוצה בשיער היום , אחרי שסיימתי לארגן את שניהם ישבנו באי במטבח , התאומים אכלו קורנפלקס עם חלב ואני כוס קפה
״אמא זה לא פייר שאריאל בא איתך לעבודה שלך , גם אני רוצה״ מיה העירה אותי מבהייתי בחלון
״אני לא יכולה לקחת את שניכם לעבודה , יום אחר את תבואי איתי״ עניתי
״בסדר״ נאנחה ולא התווכחה
״שנצא?״ שאלתי לאחר חמש דקות כשראיתי שהם סיימו לאכול והם הינהנו , קמו מהשולחן במהירות ולקחו את הקריות שלהם לכיור וחיכו לי ליד הדלת הכניסה שאני אסיים.
פתחתי את הארון שבמטבח ולקחתי איתי חטיף וכמה פירות לאריאל , בדרך כלל אני לא לוקחת איתי אוכל מהבית אבל הפעם לקחתי כדי שלא יהיה רעב.
אחרי שהסעתי את מיה לגן , אני ואריאל נסענו יחד למשרדים
״אמא פה את עובדת?״ שאל אריאל בהתרגשות והינהנתי
״בניין הזה גבוהה״ הוא אמר והשעין את ראשו על החלון כדי להסתכל על הגובה
״אתה צודק״ אמרתי וכל מטר שהתקדמתי לחנייה הלב שלי דפק עוד יותר , לא לקחתי בחשבון כשהסכמתי לאריאל לבוא איתי שזה הבניין של סער והוא יכול לבוא ולראות אותו בכל רגע , למרות שהוא לא היה שבועיים בעבודה.
פתחתי את דלת משרדי , תליתי את התיק על המתלה שבצד החדר , אני ישבתי על הכיסא שלי ואריאל עמד לצידי כמו שומר ראש קטן והסתכל על מה אני עובדת במחשב
״אתה לא רוצה לשבת?״ הסתכלתי עליו
״אפשר לשחק בטלפון שלך ואני אשב בספה?״ שאל והצביע על הספה שבחדרי
״כן״ עניתי , בדקתי שאין לי הודעות חשובות בטלפון ונתתי לו אותו
״אם מתקשרים אליי תגיד לי״ ביקשתי והוא הינהן
כעבר שעתיים של עבודה , הצצתי על אריאל וראיתי שהוא צופה במשחק כדורגל בטלפון שלי , הוא היה נראה קצת מנומנם
דלת משרדי נפתחה בפראות והעברתי את מבטי לסער שנכנס עם קלסר שחור , מה הוא עושה פה? , הדופק שלי עלה וירד במהירות , הוא לבש מכופתרת שחורה שהייתה צמודה לגופו ושרווליה היו מקופלים עד מרפקו , הוא לבש מכנס מחוייט שחור ונעליים יוקרתיות אלגנטיות בצבע כמובן שחור.
״אני צריך ממך כמה דקות שתקשיבי לי״
״אני מקשיבה״ עניתי והסתכלתי על אריאל שבהה בו
סער העביר את מבטו אחרי לכיוון אריאל והסתכל עליי אחרי כמה שניות בבלבול וכיווץ את גבותיו באי הבנה
״זה הילד שלך?״ שאל כעבור דקות אחדות
״כן״ ניסיתי לענות בביטחון אך הוא התפרק בשנייה כשסער הלך לשבת לידו , אני בטוחה שהוא ישר יגלה שזה הילד שלו , סער לא טיפש , הוא אף פעם לא היה.
״איך קוראים לך?״ סער שאל
״אריאל , איך קוראים לך?״ שאל חזרה והניח את הטלפון שלי בצד הספה
״סער״ ענה
״בן כמה אתה אריאל?״
״בן חמש״ ענה וסער העביר את מבטו אליי ומבטו אמר הכל , הוא יודע.
לעזעאל , נדפקתי.
אני ממש מקווה שהוא טיפש והוא לא יודע מתמטיקה, למרות שתקוותי הן לשווא , גם בלי מתמטיקה אפשר להבין שאריאל וסער מאוד דומים אחד לשני , יש להם את אותו צבע עיניים , אותו אף , ואותם תווי פנים.
״ואתה גר עם אמא לבד?״
״לא , אני גם גר עם אחותי מיה״
״היא התאומה שלי , אבל אני יותר גדול ממנה״ שיתף אריאל
״תראה לי אותה״ סער אמר
״אמא את יכולה לפתוח לי את הטלפון?״ אריאל קם מהספה וכמעט ורץ אליי
לקחתי את הטלפון שלי אליי ביידים רועדות , מצאתי תמונה של אריאל ומיה משבוע שעבר , מתחבקים בטיילת בתל אביב ומחייכים למצלמה
״הינה תראה , זאת אחותי מיה וזה אני״ אריאל הראה לו את
התמונה
סער ואריאל המשיכו לדבר ביינהם אך אני לא הקשבתי , הייתי שקועה באיזושהי נקודה לא מובנת באוויר
אם סער ידע שזה בוודאות הילדים שלו, יש שתי אופציות , הראשונה היא שהוא ישאל אותי למה לא הפלתי כשידעתי שאני בהריון , ככל הנראה הוא יתעצבן עליי , יכעס ויגיד שהוא לא רוצה קשר איתם או איתי ויפטר אותי מהמשרד שלו.
והשנייה היא שהוא ישאל למה לא הודעתי את זה למשפחתו , והוא יגיד שהוא רוצה קשר עם אריאל ומיה ולגדל אותם.
אך אני לא רוצה את זה , הוא יקח לי אותם , הם שלי , אני גידלתי אותם והייתי איתם כל הזמן מאז שילדתי אותם.
הייתי כל כך לבד בזמן הזה , אך מצד שני ,כל הזמן איתם.
צלצול טלפון נשמע בחדר שהוציא אותי מבהייתי
״דבר״ סער ענה וקם מהספה מתהלך לכיוון החלון זכוכית שמתפרס על צד חדרי והביט לאופק הרחוב
״לא אני היום במשרד״
״אני אסיים משהו ואחזור אלייך״ נעץ את עיניו בעייני וניתק את
השיחה
״אני צריך ללכת אבל רציתי להגיד לך מהתחלה שבקלסר הזה נמצא החישוב של כמה הבניין הזה הרוויח מהפרסומים שפה , אני צריך שתאספי נתונים ותשלחי לי למייל ושתקבעי שיחה עם הצוות הפיננסי על מנת להשיג יעילות שלא הייתה קיימת״ פתח את הקלסר והראה לי כל דבר איפה הוא נמצא.
הוא לא סטה מהנושא גם אם אריאל נמצא פה.
״בסדר״ עניתי
״תעדכני אותי בכל הצעדים שאת עושה״ חדר לעייני עם מבטו והינהנתי
״ביי גבר״ סער פנה לאריאל וליטף את ראשו בעדינות
״ביי סער״ אריאל אמר בעיינים נוצצות
״ואתה תמיד מוזמן לבוא אליי לשחק כדורגל״ סער אמר והסתכלתי עלייהם בבלבול , ממתי אריאל מדבר בפתיחות עם אנשים שהוא רק הכיר ? , בדרך כלל יש לו ביטחון אך לוקח לו יותר זמן להיפתח נפשית ולהכיר את עצמו לאנשים שמתעניינים.
״תודה״ ענה בנימוס וחייכתי
לפני שסער יצא מדלת משרדי הוא עצר והסתובב אליי עם חצי גופו העליון
״ואיתך אני עוד צריך לדבר״
צהריים טובים
אשמח אם תגיבו / תצביעו ❤️