סולאנגלו ואפולו בהוגוורטס

ארוחת בוקר מוזרה

נ.מ הארי פוטר⚡

שקט.

הבית ספר לא התפוצץ.

שום דרמה.

מוזר.

היום הזה פשוט מוזר.

אפילו ממש, יחסית להוגוורטס.

היום בבוקר קמתי, די מוקדם, כתבתי מכתב לסיריוס, לסנאפלס, שבעצם מה שהוא אומר ברמיזה, שכאב לי הצלקת ליד אמבירדג', ושאנחנו ממש מודאגים לגבי האגריד.

כמובן שהייתי זהיר ווידאתי שאף אחד אחר חוץ ממנו לא יבין מה כתבתי..

כאילו ברמיזה מוזרה כזאת, מתגעגעים לחבר הגדול שלנו.. או נחמדה כמו אמא שלך..

הלכתי במסדרון לינשופיה, די מוקדם יחסית לשבת בבוקר, בכל אופן כבר אמרו לי באחת מהישיבות צוות של הפאפיק, שזה לא מעניין כל התיאור של היום שלי.. אז אני אקצר..

ניק הזהיר אותי מפיבס שרוצה להפיל פסל על ראש של מישהו, ואז ראיתי את צ'ו בינשופייה, והיה קטע ממש מוזר שפילץ' ריגל אחרי הדואר שלי, הוא חשב שאני מבריח לא חוקי של פצצת סירחון.

יאי!

אבל לפחות היה לי שיחה ממש נחמדה עם צ'ו..

בארוחת בוקר וויל וניקו הצטרפו אלינו, רון היה קצת לחוץ לגבי האימון קווידיץ' מאוחר יותר היום, אבל הוא נרגע, או יותר נכון חזר לשפיות אבודה אחרי שהרמיוני התחילה לדבר על זה שאנחנו בפיגור בשיעורי בית..

אם כי רון הרבה יותר שמח כשג'יני הופיעה והתחילה להגיד, "אתם יודעים מה קרה? כי פרד וג'ורג' התחילו למכור סחורה בחשאיות יותר מתמיד.. הם גם השעו לשבוע את כל הפצלוחים (ה.כ נכון זה מילה ממש כיפית.. פצלוחים..) שעמדו בתור כדי לנסות תמורת כסף את החטיפים למבריזים שלהם..

"אין לי מושג מה הם מתחננים, אבל זה בטוח לא משהו טוב... והם גם צריכים להפסיק לעשות ניסויים עם הזבל שלהם, על שנה א.. אמרתי את זה להם אלף פעמים!" הרמיוני אמרה בכעס והרימה טיפה את קולה.

היא התחילה להסמיק רק כשראתה שכל התלמידים משנה א, הסתכלו עליה באימה.

"ריגשותינו נפגעו," נשמע קול מאחורינו. הסתובבתי וראיתי את פרד וג'ורג' מאחורי.

"כן, פרד צודק," אמר ג'ורג', "ציפור נפשינו לא כתמול שלשום."

פרד הנהן בעצב ודרמה מזוייפת.. "הסחורה שלנו המעולה שבמעולים."

ג'ורג' חייך אל כמה תלמידים שהקשיבו לנעשה, "כן, הזבל היחיד שקיים פה זה הלימודים... הסיבה היחידה שאנחנו כאן השנה זה כדי לעשות סקר שוק, וגם להתחמק ממות בייסורים על ידי אמא שתגלה שפרשנו מהלימודים.."

"חוץ מזה, אלף פעמים זה המון, אין סיכוי שאמרת את זה אלף פעמים.." נשמע קול מאחורינו. הסתובבתי, אפולו עמד מאחורינו עם תלבושת בית ספר!!!! הוא התיישב באדישות על כיסא שקרוב אלינו, ואחריו גם פרד וג'ורג' התיישבו. כל אחד העמיס לעצמו אוכל על הצלחת, אפולו נגס בחוסר עיניין בטוסט שלו ואז הניח אותו בחזרה בצלחת עם פרצוף קצת מדוכא.

גם אני לקחתי ביס מהטוסט שלי. "אואוץ'" אמרתי בקול ושמטתי את הטוסט על הצלחת. קיבלתי מבטים מוזרים מכל רחבי האולם.

נ.מ פיבס (תודו שהופתעתם...אגב תנו לו ביקורת כי זאת פעם ראשונה שהוא מעביר נ.מ, זה הניסיון שלו אם הוא יקבל את המשרה..)

אז פוטר הפסיכי הבהיל את כל האולם שהיא שוב צועק כמו משוגע.. בקצב הזה הילד ישבור את השיא של הילדה משומרת הערים האבודות.. נווו, זאתי שיש עליה השבוע במועדון קריאה של הרוחות לקורא עליה.. אההה, סופי פוסטר, כן, סופי פוסטר.. בקצב הזה פוטר ישבור את השיא של פוסטר בביקורים במרפאה, או סתם לקבל מכות אקראיות..

"מה קרה?" שמעתי את הג'ינג'ית הקטנה, אחות של התאומים והאנשים הנורמלי היחידים בבית הספר שואלת בדאגה.. זה כזה ברור שיש בינהם משהו לא פטור,אבל מי אני שיגיד משהו,אני אישית מעיף אימה ולא רומנטיקה, בגלל זה במועדון קריאה התפשרנו על פנטזיה..

"הטוסט" הוא התנשף. "העגבניה בתוך הטוסט, רותחתתתת". כן יופי, תזרע לי מלח על הפצעים, תבתר גופות של רוחות לשניים.. כל הכבוד פוטר, ככה משיגים את אהבת העולם.. מדברים בנוכחות רוחות ומתלוננים על אוכל.. תכף תבכה להומלס שאתה לא אוהב את הצבע של המזגן בחדר שלך.. יודע מה? תלך לחלק פלייארים לאנשים, שכתוב בהם לשמור על העצים...

"נההה, זה עוד יחסית סבבה ביחס לריבה בסופגניה שרק יצאה מהשמן.." אמר לו אפולו קצת בזלזול..

אין לי כוח לכאילו אל הזה... כל היום מסתובב פה, כמה שהוא מגניב ושימשי וזה.. אין לו שום התחשבות ליצורים שחיים כאן בטירה ואוהבים להיות לבד בחושך בקור ולהציק לאנשים.. גם מאיר פה בכל מקום.. וגם מציק לאנשים במקומי.. הוא לא רק גונב לי את המוניטין.. הוא גם לא נותן לי לצפות בתעלולים שלו. איך הוא מעז לא לבקש ממני להצטרף, כדי שאני אוכל לסרב לו?! זה פשוט בושה.

"לאאא, זה כלום לעומת הביפנוכו של הקציצות בתוך מרק חם.." אמר החצי של אחד מהאנשים האהובים עליי, או היחידים שאני מוכן לסבול בהוגוורטס.. כי הם לעומת כולם, מזמינים אותי לצפות בתעלולים שלהם..

"וואי, כן, כולם חמים באותה מידה מעצבנת, מעניין מה הכי מעצבן?" אמרה הרמיוני.

"את." אמר עוד קול, הילד המשעשע ההוא, שלובש ירוק, ותמיד אוכל תפוח ירוק.. הוא גם מעצבן, אבל אני יודע עליו ועל וולדי יותר מידי סודות, כך שנראה אותו בפעם הבאה שהוא ינסה להלשין עליי.

אפולו גיחך, וכל שאר השולחן שלהם התעצבן, אני אישית, צחקתי.. ותאמינו לי שלא צחקתי הרבה זמן ככה, לפחות מאז לפני שעה שכלאתי את גברת נוריס בתוך החדר של קרפדונה (מה אתם יודעים, זה באמת תפס..) או שהפלתי על הראש של המנקה המוזר את הפסל המוזר עוד יותר..

ואז הארי ורון התחילו להתנהג כמו ערס צעצוע מסיפור בוואטפד.. (חוץ מהקטע של הכפרע) החיוור הירוק התחיל להתגרות בהם, ואז הוא הזכיר את האימון קווידיץ', דבר שגרם לג'ינג'י הלא מיוחד, כאילו בלי חצי שני, או לא עלמת חן שוברת לבבות, ממש לחזור להילחץ, אז פוטר הפסיכי ניסה לעודד את חברו הטוב, בזמן שהחיוור הירוק הסתלק לחבריו עם התקלה במוח..

אני די חושב שסיכמתי את זה טוב.. כאילו מתומצת בדיוק כמו שצריך, בלי כל החפירות האלה על רגשות וזה..

כי אם לומר את האמת אני ממש עצבני היום, ועצוב שלא הזמינו אותי למסיבה המדוברת ההיא, שמיסטר שמש פה הסתנן ורקד עם הרוצח המונים ההוא סלואו.. ואז כאילו עכשיו החליטו להעניש את כל המסתננים, וזה תרופה ממש קשה בחיים שלי, אני בדיוק באמצע כל מיני ספרים במועדון קריאה, ופשוט קראתי גם בדיוק ספר עצוב-אשמת הכוכבים, וזה גרם לי לדיכאון, והכל ביחד זה די קשה..

אבל העיקר שכתבתי מתומצת וטוב וזה..

יופי, עכשיו יש לי מוד להציק למישהו.. והקרפדה לא ערה, והמורה שהופכת לחתולה סילקה אותי מהכיתה שלה..

אז נראה שיש לנו מנצחת להיום.. איפה הגירים שלי, שקשה לשנות אותם לעכברים? נמאס לי על פעם מחדש לגנוב מהמרתף המסריח ההוא גירים.. אפילו לרוחות יש סטנדרתים..

נ.מ.כותבת מושלמת👑 (די אני, תמשיכי אני פשוט נרקסיסתית ומביכה, אבל בגלל שזה ידוע אני אמשיך.. יותר מאוחר, אבל אמשיך..)

אמממ, כן.. כאילו אוקיי, נעשה סקר בסוף אם התקבלת.. אבל בדרך כלל לא נוטשים באמצע סצנה.. אממ, אוקיי, כן..

אז עם מי מפילים סצנות בלתי מתוכננות, שרוח רפאים מציקה שהצטרף למועדון קריאה, פשוט נטש את העמדה לאחר ששפך את רגשותיו בפומבי לאחר שהתגאה בכך שהוא לא שופך רגשות אלא תמציתי..?

עזבו, אני פשוט אסנג'ר את אפולו..

נ.מ אפולו😎😎😎

מה משמעות החיים אם אני לא יכול לעשות את מה שבא לי ואני חייב לציית לחוקים של מישהו מפגר שחשב על המילה חוקים? זה פשוט מפגר..

נ.מ.כ(ותבת)👑

ברצינות אפולו?! עכשיו אתה עובר משבר אמצע החיים?! עכשיו?! כאילו עברת משבר שנה. שלימה עם כל הקיסרים האלה חץ מדבר ילדה בת 12 ששליטה עלייך, ונחש ענק שמשום מה תקיפה של חץ מדבר זה הדבר היחיד שהורג אותו, למרות שאם מישהו מהאלים היה לובש צורה אלוהית ופשוט היה מפוצץ את הנחש, אז הכל היה נפטר בלי קשר..

עכשיו אתה עובר משבר על משמעות החיים?!

כשאומרים לך לציית לכמה חוקים בבית ספר לקוסמים שבתוך טירה שהדרך היחידה להגיע אליו זה להתנגש בקיר ולעלות על רכבת?!

נ.מ אפולו😎😎😎

בסדר, בסדר, אסור לאל להיות קצת מבואס אני מבין..

אז אני פשוט אעשה את הדבר המתבקש ביותר במצבים כאלה כמו התערבות, ואנסה למצוא כמה שיותר פרצות, כדי לעצבן כמה שיותר את המתחרה מולי..

עכשיו, אני יודע שיש כאלה שיצעקו זאת הגישה! אז אין צורך, כי אני כבר יודע את זה..

ה.כ👑 זאת הגישה אפולו, זאת הגישה!

נ.מ אפולו 😎😎

בכל אופן, אז מה שקרה אחרי שמאלפוי, הלך, אגב ילד נחמד, חבל שחברה שלו כזאת כלבה, שאוטומטית לידה הוא נובח ועוד שנייה בא לי לזרוק לו מקל..

קיצר אחרי שהוא הלך כולם ניסו לעודד את רון.. אפילו התאומים ניסו לעלות לו את הביטחון..

באיזה שהוא שלב התעצבנתי.. כאילו גם הרמיוני שעה מנסה להסביר להם מה זה סופגנייה..

"אז זה דונאטס בלי חור?"

"כן"

"מה זה דונטאס?"

או:

"אז יש בזה בתוך ריבה?"

"כן.."

"אבל זה לא נוזל החוצה בגלל החור?"

אני נשבע שלאנשים יש לפעמים אינטליגנציה של הנעלי בית של הרמס..

רון שעדיין היה לחוץ, לא הפסיק לבדוק זמן עד תחילת האימון שלו, אז הבאתי לו את הדבר הכי גאוני שקיים, הדבר שהכי מעביר את הזמן שיש..

פתק, שכתוב עליו מצד אחד 'תהפוך אותי'

ובצד השני 'תהפוך אותי'

סבטלנה הביאה לי את זה פעם כשהתעצבנתי שהייתי צריך לחכות בתורים ארוכים כי אבוש, החליט לעשות שיחות אישיות לכל האלים, והתור לא היה דיגיטלי..

במשך כמה שנים טובות ישבתי בחדר המתנה הזה, ובסוף השיחה הזאת לא אמרה לי כלום.. כאילו רק דברים שידעתי לפני כן.. וכל מיני דברים שאולי הוא יכול לעזור והוא באמת ינסה, אבל זה פשוט לא לסמכותו,למרות שהוא מלך העולם..

אני בחיים לא אבין אותו... או למה יש חדר עם אמצעי מניעה באולימפוס.. אני מניח שלעולם לא נדע...

בכל אופן לגבי הפתק, המצאה גאונית, צריך לחלק את זה לזקנים משועממים בבתי אבות, כדי שיעבירו את הזמן עד המוות, או לסתם אנשים שיעבירו את הזמן עד שיזדקנו וימותו..

רון מסוג השני, כאילו עד המשחק קווידיץ' אן הוא ימות או מנפילה מהמטאטא, או מבושה על נפילה מהמטאטא, כך או כך, אני צריך פופקורן...

אזזז, הייי די התגעגעתי❤️

אממממ אז זה הפרק, מקווה שלא איכזבתי, כי לקח לי קצת זמן לעלות אותו..

אז, כן.. מה קורה?

מה נשמע?

איך החיים?

כולם נושמים?

האם כדור הארץ עדיין עגול, או שיש אנשים מוכשרים שכבר הצליחו לעוות אותו למרובע?

אני ממש שמחה שיש פה עדיין אנשים.. אני מצטערת שלקח לי קצת זמן להעלות, היה לי כל מיני בעיות טכניות בוואטפד וגם מחסום כתיבה, אז יאי!

אבללל יצא לי לקרוא שוב את כל הפאנפיק, אז הגיתי למסקנה שפעם הייתי בו אדם מצחיק.. מקןהה שנשארתי ככה, כי אני נהנית להצחיק אנשים, או פשוט להשוויץ..

הפרק הזה מוקדש לכל הקוראים המדהימים שעדיין פה, וגם לכל החדשים שקוראים את זה..

הפעם גם נקדיש לHermione_The_Queen
שגם עוד לא התייאשה ממני, ואחת הסיבות שהראו לי שעדיין יש עיניין הפאנפיק הזה.. תודה שגרמת לי להמשיך..

וגם כמובן לעוד כל הרבה מכם.. ❤️❤️❤️❤️❤️❤️

שיהיה לכם יום מדהים או שלפחות תשרדו עד חנוכה.. כי חבל להפסיד חופש...