סולאנגלו ואפולו בהוגוורטס

מחנה החצויים או מחנה ההזויים?

נ. מ כללית

קלאריס ועוד ארבע חניכים מביתן ארס כיוונו את החניתות שלהם לכיוון הקוסמים, כל הקוסמים חוץ מדמבלדור נלחצו וכיוונו את השרביטים שלהם לכיוון החצויים.  דבר שהצחיק את החצויים. אחד החצויים צחק ואמר, "מה תעשו עם המקל הזה? תזרקו לנו שנלך להביא?"   הארי בא להטיל כישוף אבל דמבלדור סימן להם להנמיך את השרביטים. הוא פנה לקלאריס ואמר לה, קוראים לי אלבוס דמבלדור, ואני חבר של כירון, ואלה הם רון וויזלי, הארי פוטר, הרמיוני גריינג'ר וסיריוס בלק, באנו לבקר את כירון ולדבר עם ניקו די אנגלו.
קלאריס נעצה בהם מבט חשדני, אבל סימנה לכולם להוריד את החניתות. היא אמרה לאחד החצויים לקרוא לכירון.
לאחר שהחצוי הלך היא נעצה בהם מבט רצחני ואמרה: "אם אתם משקרים ואתם לא מי שאתם אומרים שאתם, תתכוננו למות ביסורים ולבלות זמן רב בטרטרוס". היא אמרה באיום והיה ברור שהיא לא צוחקת.

נ. מ רון וויזלי
כל היום הזה היה ממש מוזר, קודם זה שיש ל וולדמורט נכד, ועכשיו המקום ההזוי הזה.
לאחר שהילדה המפחידה הזו איימה עלינו שתהרוג אותנו ותשלח אותנו לאיזה שהוא מקום, אהה, אהה, טרקרוס? טמברוס? הופיעה קנטאור, ולידו היה נער בן 17 חתיך, הוא היה שרירי שזוף ובלונדיני, ועל פניו היו משקפי שמש. ראיתי שהרמיוני לידי מסמיקה וקצת התעצבנתי.
הקנטאור התקדם ולחץ את ידו של דמבלדור, הקנטאור חייך כשראה אותנו ואמר ל דמבלדור:  "אז זה התלמידים שלך, אה אלבוס?  אני מקווה שאליהם אתה מתנהג יפה, לא כמו שהתקפת אותי במפגש הראשון שלנו".
חיוך אמיתי עלה על הפנים של דמבלדור כשאמר לנו בהתנצלות:  "זה היה מזמן ורק פעם אחת, חוץ מזה הייתי קוסם צעיר מאוד, ועשיתי המון טעויות"...   "כן, כמו להתחבר לקוסם הנורא ההוא, איך קראו לו?"  "גרינדלוולד, אבל זה לא משנה, זה היה מזמן ומאז הרבה דברים השתנו.." דמבלדור אמר במהירות ובצורה שממש לא אופינית לו. ראיתי בזווית העין שלי שהרמיוני חושדת וחושבת על משהו ומחברת נקודות מידע בראש שלה. נזכרתי שאמא שלי סיפרה לי לפני הרבה זמן שזה_שאין_לנקוב_בשמו עוד לא עלה לשלטון, היה קוסם אפל כמעט כמוהו וקראו לו גלרט גרינדלוולד, ושדמבלדור הביס אותו. אבל חוץ מזה לא היה לי כל כך אכפת ולא הבנתי מה זה משנה כל כך המידע הזה עכשיו. נראה לי שגם דמבלדור חשב ככה כי הוא הציג את כולנו לקנטאור. הוא אמר לו:  "תכיר אלה, הארי פוטר-זה שסיפרתי לך עליו בפעם הקודמת, הרמיוני גריינג'ר, רון וויזלי וסיריוס בלק". הוא הצביע על כל אחד כשאמר את שמו.
הקנטאור הנהן, הוא הצביע על הקבוצה של הילדים שהתקיפו אותנו ואמר: "אלה החניכים שלנו מביתן ארס,"   הילדה שהנהיגה את הילדים האלה כיחכחה בגרונה, הקנטאור רק גלגל את העיניים שלו ואמר:"ולה קוראים קלאריס, והיא גם בביתן ארס".  הילדה המפחידה הזו שקוראים לה קלאריס הנהנה, והקנטאור המשיך לדבר:  "אני כירון, וזה אפולו, אל ה-"   "אליוס, קוראים לי אפולו אליוס"  קטע אותו הנער השזוף ובלונדיני, הכירון הזה נראה קצת מבולבל כנראה כי הנער קטע אותו, אבל הוא רק הנהן. לבסוף הוא אמר את השמות של כולנו (כולל השם המלא של דמבלדור) ואמר שהוא מאשר לנו להיכנס למחנה החצויים. נכנסנו לתוך מחנה החצויים ואני חשבתי לעצמי, מה זה המקום המוזר הזה, ולמה הם חצויים? חצויי דם? ובכלל מה זה המקום הזה? ולמה כולם כאלה הזויים? זה מחנה החצויים או מחנה ההזויים?

הי, הפרק הזה נכתב מזמן, ומאז גם המון דברים השתנו, ומי שקורא את ה פאנפיק השני שלי על הארי פוטר-מעבר לקשת, גם אולי יבין על מה אני מדברת.. (בפרק, לא פרק אבל חשוב)
אבל לא משנה, מה אני חופרת לכם על זה? רק רציתי לומר שוב תודה על זה שאתם קוראים את זה❤️
ואני באמת מקווה שאתם נהנים וזה שווה את הזמן שלכם🤷‍♀️😂😘
אז בלי יותר מדי מילים, אוהבת אתכם ונתראה בפרק הבא😍😍😍❤️
נ.ב
סליחה על הפרק הקצר יחסית..