היי :)
זאת אני הכותבת ואני רוצה לספר לכם שאני מתחילה סיפור חדש, אני ממש אשמח אם תרשמו לי אם אתם אוהבים את הסיפורים שלי ואם כדאי לי התחיל אחד חדש! קריאה מהנה אהובים ואהובות שלי ❤️
•• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• •• ••
- אחרי חודש -
״כן אמא תראי יש את השמלה הזאתי״ אמרתי לאמא שלי בשיחת וידיאו, המון קרה בזמן החודש הזה, אמא שלי יודעת שאני בהיריון וכולם יודעים ותומכים בי.
הם חזרו לבית שלנו והם יארזו עוד כמה ימים כי לוקאס אמר להם שהם שכל המשפחה שלי תטוס לחתונה, והיא כמובן התלהבה אז אמרה שכן.
״לא תראי לי אחת אחרת״ אמרה ונאנחתי, ״טוב הנה יש אותה״ הראיתי לה שמלה אחרת שהאמת נראית יותר טוב, ״וואו מדהים, תמדדי ותצלמי לי״ אמרה בהתלהבות, ״טוב אמא״ עניתי, ניתקתי והלכתי למדוד את השמלה.
אחרי כמה דקות התקשרתי שוב לאמא שלי בשיחת וידיאו, ״הנה אמא״ אמרתי וצילמתי לה מהמראה, ״וואו פשוט נסיכה, תקחי אותה ותבחרי לך עוד אחת״ אמרתי וראיתי דמעות בעיניים שלה.
״אמא יפה שלי אל תבכי, את תגרמי לי גם לבכות די״ אמרתי והיא מהר ניגבה את הדמעות, ״טוב אני לא בוכה הנה, אני אוהבת אותך מאוד מאוד ילדה אהובה ומהממת שלי״ אמרתי וגרמה לי להזיל דמעה.
״תמסרי דש לכולם, ניפגש בקרוב״ אמרתי בחיוך והיא הנהנה, ״אני חייבת לנתק אחותך בוכה״ אמרה במהירות, ״תתני לה נשיקה ענקית ממני״ אמרתי והיא חייכה.
״ביי אימוש״ אמרתי, ״ביי אהובה״ אמרה וניתקה, נאנחתי בעצב, אני מתגעגעת אליה כלכך אוף, הכל מציף אותי עכשיו.
״גברת סמית׳? הכל בסדר?״ שאלה והנהנתי, ״הכל מצוין אני אקח אותה ואותה״ אמרתי והצבעתי על השמלה שיש עליי ועוד שמלה שמדדתי.
״אוקיי״ אמרה בחיוך והלכתי לחדר ההלבשה והורדתי את השמלה בעדינות והחזרתי למכנס והחולצה שלי.
״הנה״ אמרתי והבאתי לה את שתי השמלות, ״תודה לך את יכולה ללכת השמלות יהיו באחוזה עוד יומיים״ אמרה והנהנתי, ״תודה לך את עושה עבודה מדהימה״ אמרתי בחיוך והיא החזירה לי חיוך והלכתי.
לוקאס חיכה בחוץ בתוך האוטו, ״היי״ אמר וסגרתי את הדלת של האוטו, ״היי״ אמרתי ונתתי לו נשיקה קצרה בפה.
״בחרת לך משהו שאת אוהבת?״ שאל והנהנתי, ״יש לך תמונה אולי שאני אראה?״ שאל והנדתי בראשי, ״הפתעה״ אמרתי והוא גיחך.
״את רוצה ללכת למסעדה או משהו?״ שאל, ״האמת שכן, אני ממש רוצה גלידה״ אמרתי ושמתי את ידי על הבטן, ״מתי יש לך בדיקות?״ שאל, ״אני צריכה לקבוע״ אמרתי והוא המשיך לנסוע.
״אוקיי, את רוצה שראבקה תקבע לך?״ שאל והנהנתי, ״קחי תתקשרי אליה״ אמר והביא לי את הטלפון שלו, חיפשתי את האיש קשר של ראבקה והיו מלא מספרים של בנות, ״מי כל אלו?״ שאלתי ברצינות.
״כל מיני בנות מפעם, אבל הן כלום עכשיו״ אמר וגלגלתי את עיניי והוא שם לב והידק את הלסת שלו וחיזק את האחיזה בהגה עם כף ידו, ״אז אני מוחקת אותם טוב לוקאס?״ שאלתי, ״תעשי מה שבא לך״ מלמל ומחקתי את המספרים האלה.
קנאית או לא, לוקאס הוא שלי! ואני שלו.
שלחתי הודעה לראבקה שזאת אני ושתקבע לי כמה בדיקות של ההיריון והיא הייתה די בשוק שהכל קורה כלכך מהר.
״הגענו צאי מהרכב״ אמר וזה היה נשמע כאילו הוא מחזיק את עצמו, אבל לא ממש אכפת לי כי יעבור לו עוד מעט ואם לא אז שיעשה מה שהוא רוצה.
נכנסנו לגלידרייה חמודה שמעוצבת ממש נחמד, ״שלום אני אן, אני אהיה המלצרית שלכם, תשבו כאן ועכשיו אתן לכם תפריטים״ אמרה בחיוך והתיישבנו אחד מול השני.
אני בהיתי בנוף היפה שמשקיף לים ולוקאס בהה בי, אני הרגשתי את זה.
״הנה התפריטים, שתבחרו תקראו לי ואבוא״ אמרה ונתנה לנו את התפריטים והלכה במהירות.
״מה אתה רוצה?״ שאלתי שאני מסתכלת בסוגי גלידות והמילקשייקים, ״אני לא רוצה כלום״ ענה וזרק את התפריט על השולחן בזלזול, ״לוקאס תקשיב את המשחקים שלך לא עליי ואתה לא ילד קטן, פשוט תאכל איתי משהו ונלך הביתה״ אמרתי בעצבים, ״את ממש לא במעמד של להגיד לי מה לעשות ואיך להתנהג מצטער מאוד, מיס אליסון״ ענה והדם שלי ביעבע.
הנחתי את התפריט על השולחן ויצאתי בהליכה מהירה עם מבט עצבני, ״אליסון״ אמר וקם אחריי, הגברתי את קצב ההליכה שלי ועדיין הוא רודף אחריי וממלמל כמה קללות.
אצתי לחוף כי זה מקום היחיד שריק, ״אליסון״ אמר וסיבב אותי בעצבים וקירב אותי אליו, ״מה נראלך שאת עושה״ אמר והתקרב אליי עוד יותר.
״את רוצה לחזור לגלידרייה בואי את לא רוצה נחזור הביתה״ אמר בעצבים, הוא הידק את לסתו והסתכל לי ישירות לעיניים.
״ב-בוא נלך הביתה״ אמרתי ולא הסתכלתי עליו, הוא תפס בפניי והחזיק את מבטי אל העיניים שלו.
נכנסנו לרכב והתרחקתי מלוקאס כמה שאפשר, הוא מעצבן כלכך לפעמים, ״למה אתה חייב להתעצבן על הדברים הכי קטנים?״ שאלתי.
״כי ככה אני״ זרק לאוויר והחזרתי את מבטי אל הכביש.
הוא קירב אותי מהרגל שלי כלכך בקלות ושחררתי את ידו ממני, הוא הסתכל עליי בעצבים וקירב אותי חזק וליטף את הירך שלי.
הוא נסע במהירות כלכך מוגזמת שאני פחדתי שנידרס, והוא אפילו לא עצר באדום.
הגענו לאחוזה ויצאתי מהרכב כמה שיותר מהר ועליתי לחדר בלי לוקאס.
סגרתי את דלת החדר והלכתי לשירותים, שמתי בגדים נוחים יותר ומסתבר שלוקאס עשה לי סימן על הירך כי הוא משך אותי בחוזקה.
שמתי חולצה ארוכה ומכנס קצר נוחים ויצאתי מהשירותים, ״מה זה?״ שאל והצביע על הסימן בירך שלי, ״אתה״ אמרתי בחיוך מזויף שמתי את הבגדים בסל הכביסה שיש בתוך חדר הארונות, עשיתי גולגול מרושל וישבתי במרפסת עם הטלפון.
אחרי כמה שעות הרגשתי שאני נרדמת ובאמת כבר החשיך, לוקאס לא היה בחדר, יצאתי מהחדר וחיפשתי אותו.
הוא לא היה בשום מקום בבית, ״היי איפה לוקאס ראית אותו?״ שאלתי את אחד השומרים שיש בחוץ.
״הוא יצא למבצע הוא לא אמר לך?״ שאל, ״לא״ אמרתי.
נכנסתי בחזרה לבית וניסיתי להתקשר אליו. תא קולי. וניסיתי עוד פעם ועוד פעם וכבר הייתי על סף דמעות.
״נו לוקאס למה אתה עושה לי את זה?״ מלמלתי לעצמי בבכי במיטה.
הרגשתי את הדלת נפתחה ו..