הגענו לחצר המדהימה עם הנוף להרים, פשוט נוף מטריף.
בל וליאם דיברו ושראו אותנו הם הפסיקו לדבר, ״שלום אליסון, היי לוקאס״ בל אמרה וקמה לחבק אותנו כל גם ליאם, ״מה נשמע?״ ליאם שאל וחיבק אותי ואת לוקאס, ישבנו מולם והעוזרות הביאו המון אוכל.
לוקה ואוליביה ישבו אחד מול השני ודיברנו, ״יש לכם כבר תאריך לחתונה?״ אוליביה שאלה ואני הסתכלתי עליה, ״אני לא יודע, רק אתמול התארסנו אני לא חושב שצריך למהר ככה״ לוקאס ענה לה.
נזכרתי שהוא אמר לי שהוא יטפל בזה אם אמא שלו תלחץ עליי ולפעמים זה אפילו קצת מלחיץ.
״כן אמא הם עוד צעירים אין להם עוד למה למהר, החתונה שלי ושל ליאם קרובה״ בל אמרה, ״מזל טוב, מתי החתונה?״ שאלתי, ״עוד פחות מחודש״ ענתה והנהנתי.
״קדימה תאכלו בתיאבון״ אוליביה ולוקה אמרו וכולנו התחלנו לאכול והכל היה ממש טעים.
כולנו דיברנו, אכלנו והיה רעש בשולחן מהדיבורים, ״טעים לכם?״ אוליביה שאלה וכולנו הנהנו, אכלתי ביצת עין, ירקות, גבינות וסלט ירקות ולקינוח קרואסון.
אחרי שכולם סיימו לאכול ולשתות ישבנו בסלון הענקי, אני ישבתי ליד לוקאס והוא מחבק אותי וידו על מותני, ״אליסון את רוצה לעבור לכאן? לאיטליה?״ אוליביה שאלה.
״לא, אני פשוט באתי לכאן עם לוקאס והוא בכלל לא אמר לי שאפגוש את המשפחה שלו, כל המשפחה שלי לא באיטליה אז אני מעדיפה להישאר בבית שלי״ אמרתי.
״אבל אני אבוא לבקר״ אמרתי והיא חייכה קצת והמשכנו לדבר, פתאום עלתה בחילה בפי, ״איפה השירותים כאן?״ שאלתי את לוקאס באוזן, ״אנחנו שנייה באים״ הוא אמר וקמנו מהר לשירותים.
״הכל בסדר?״ בל שאלה, ״כן אני פשוט מרגישה קצת לא טוב״ אמרתי והיא הנהנה ועלינו במדרגות הלבנות לכיוון השירותים.
לוקאס פתח את הדלת וסגר אותה, השירותים היו ענקיים! כמו חדר אחד שלם, הבחילה רק התחזקה ואני הרגשתי שאני מחזיקה את הקיא.
תוך שנייה התכופפתי לאסלה והקאתי המון, את כל האוכל שאכלתי וזה היה נוראי, ״מה קרה לך?״ הוא שאל לחוץ.
״א-אני לא יודעת..״ אמרתי בשקט והורדתי את המים שסיימתי, קמתי מהר וסידרתי את שיערי.
״אכלת משהו מקולקל אולי?״ לוקאס שאל, ״לא שזכור לי״ עניתי בכיווץ גבות.
״נלך הביתה ואני אזמין לך רופא?״ הוא שאל וליטף את שיערי, הנהנתי ויצאנו.
ירדנו במדרגות לכיוון הסלון, ״הכל בסדר? מה קרה?״ אוליביה שאלה, ״אני לא מרגישה טוב אנחנו כבר נלך״ אמרתי.
״בסדר תעדכני אותנו״ אוליביה אמרה וקמה לחבק אותי, בל חייכה אליי והתחבקנו, ״תעדכני אותנו אל תשכחי״ בל אמרה והנהנתי.
״טוב אני אעדכן אותכם, להתראות״ לוקאס אמר ויצאנו מהבית, ״אם את תמשיכי להקיא ולא להרגיש טוב אז נצטרך לחזור חזרה לארץ״ הוא אמר ונכנסנו לרכב.
״מה למה?״ שאלתי מופתעת, ״כי אני לא רוצה לסחוב אותך איתי, וזה יהיה יותר טוב לך אם תהיי במקום שנוח בו״ הוא אמר וליטף את הלחי שלי.
דיברתי עם אמא שלי בהודעות והיא הייתה ממש מופתעת ששמעה שאני מאורסת, אבל אני די בטוחה שהיא הרגישה צער שהיא לא הייתה שם בשבילי.
הגענו לאחוזה בגלל שלוקאס נהג במהירות לא רגילה וגם כי נרדמתי אז הזמן עבר מהר.
״אליסון..״ שמעתי את קולו של לוקאס אבל נשארתי לישון, לא יודעת למה.
קמתי במיטה עם הפוך הנעים, התיישבתי ותפס אותי כאב ראש ועוד בחילה, רצתי מהר לאסלה והקאתי, המון, בכיתי מהכאב.
כן, אני מסוג האנשים שבוכים שהם מקיאים, גם בגלל שזה לא נעים וגם בגלל הלחץ.
פתאום ראבקה נכנסה כי היא שמעה קולות של הקאה וראתה אותי, ״אליסון! יקירתי את בסדר?״ היא שאלה ועזרה לי לקום.
״איפה לוקאס?״ שאלתי ששטפתי פנים, ״בחדר העבודה, אני אקרא לו רק בואי תשבי, אני אכין לך מרק״ היא אמרה והנהנתי באיטיות.
שכבתי במיטה עם השמיכה הנעימה והדלקתי טלויזיה ושמתי סדרה בנטפליקס.
אחרי כמה דקות לוקאס נכנס לחדר בפתאומיות והבהיל אותי, ״אליסון״ הוא קרא לי והסתכלתי עליו.
״מה קרה לך? ראבקה אמרה לי שאת מקיאה שוב, היא מצאה אותי ליד האסלה״ הוא אמר והנהנתי.
״אני מזמין לך רופא, איך את מרגישה עכשיו?״ שאל/ אמר שהתקשר לרופא הפרטי שלו.
״חלשה, וכואב לי הראש״ אמרתי בשקט ומבטו התרכך, ״הלו?״ הוא אמר בפתאומיות, ״כן אני צריך אותך עכשיו, תגיע לאחוזה שלי הכי מהר שאתה יכול״ הוא אמר וניתק.