נ.מ אפולו 😎😎
אז איפה הייתי? כן, הלכתי לכיוון האולם, לארוחת ערב.
בכניסה, הנימפות והידידות האהובות עלי חיכו לי, חייכתי אליהן ונכנסו יחד לאולם.
עובדה מפתיעה ומשעשעת, אם אתם עם כישרון להיכנס למקומות, פשוט להופיע שם, אם זה בדרך כלל המקום שלכם, ואתם מנסים ליצור רושם שתמיד היית שם, אבל אם מישהו היה מסתכל שנייה קודם ולא היה לו אפילו סיכוי או קמצוץ לראות אותכם, מכירים את זה? בכל אופן אם אתם רוצים לעשות את זה, בחיים אל תעשו את זה ליד האל שהמציא את זה..
בחיים אל תעשו את זה לידי, בכללי אל תעשו לידי קטעים שלי, זה ממש מעצבן! היה לדיוניסוס תקופה כזאת, בעצם מאז הוא מעולם הוא ניסה לחקות אותי, בכל אופן זה לא נגמר לו טוב, בואו נגיד שאני רציתי חמישים שנה שלמות יותר של שקט, אז העונש שלו התארך למאה שנה (אופסי?)
בכל אופן, עוד עובדה משעשעת, נחשו מי ניסה לעשות את זה?
אם אתם מנחשים, ואתם חצויים שלא הכירו בהם, אז יש מצב שאכיר בכם עכשיו, כי אם לצטט את רן דנקר:
"וואלה יש מצב הייתי אז עם חצי עיר.."
בכללי יש לי הרבה מה להגיד על רן דנקר, הוא כמו טריסטין מקליין הישראלי בשבילי, או הארי סטיילס בשביל רוב הסביבה לאחרונה של הכותבת הממש (לא) מקסימה שלנו..
(ה.כ👑 אמת, רגעעע מההה? אפולווווו!)
אבל נדון על החתיכים האלה אחר כך, כי כרגע יש מצב שעיצבנתי מישהי בדרג קצת יותר גבוה משלי, ואולי היא לא יכולה לפטר אותי, אבל בנתיים היא הגורם החזק כאן, יש מצב שיותר מאבוש המלבב שלי..
בכל אופן, אם לא ניחשתם מי ניסה לעשות טריק שאני נמצאתי, בזמן האיחורים שלי לפגישות משעממות באולימפוס, כלומר חפירה חפירה, גילגול עיניים, נחירה..
אז זה דמבלדור. הוא ביחס למי שהיה במסיבה המאותגרת שיכלית אתמול, נראה די בסדר, יותר בסדר מהבן הזוהר בחושך שלי..
הוא נראה כאילו לא קרה כלום, וזה גרם לי עוד יותר להתעצבן..
מכירים את זה שכמה עיצבנו אותך נורא והרגו או בגללם נהרג היתוש האהוב עליכם. ואז אתם לא יכולים להתעצבן על כל המעורבים בדבר, בגלל שהם או פצועים, או סתם ממש משפיעים במשפחה הדפוקה והמעצבנת שלכם, ואז בא מישהו אחד, ומסתכל עליכם כאילו לא קרה כלום, ועליו אתם יכולים להתעצבן, אבל עדיף לכם שלא, כי אז תפסידו בהתערבות מטופשת והמצב של כל העולם ידרדר משמעותית.. אבל הוא ממש מולכם, משתמש בשיטות שהמצאתם לפני מאות שנים, ונדרשת לכם כל השליטה העצמית של כל הסדנאות עצבים שעברתם עם מדריכה שמסננת אתכם, כדי לא להתפוצץ עליו?
מכירים את זה שהעיניים שלכם זוהרות ובמצב של עוד שנייה מי שהסתכל עלייך, ימות, ואז אתה עוד צריך להתנהג כרגיל?
מכירים? לא? יופי, כי ברוכים הבאים לעולם של האל הכי מופלא באולימפוס, אפולו. (שזה אני).
אני עשיתי תרגילי נשימות, כמו שסבטלנה לימדה אותי, חייכתי לדמבלדור, הוא לרגע נראה נפעם מהנוכחות של המוזות, אבל הוא לא אמר דבר. חזרתי לעשות עוד כמה תרגילי נשימות, וכשהסתכלתי שוב דמבלדור נעלם.
לעומת זאת, תלמיד פעור עיניים משנה ראשונה עמד מאחורינו בעצבים, לא יודע איך להגיד לי בנימוס לעוף לו מהפנים..
אז רשמתי לעצמי ללמד אותו אחר כך, סדנא שמג הייתה מעבירה הרבה, אוריון הוא המייסד שלה, וג'ק אחד הבוגרים הראשונים והדגולים של הסדנא..
סדנאות קללות, או במקרה של ג'ק, קללות והריסת יצירות מוזיקליות, ואוזניים רגישות..
למרבה עצביי, כמה מהתלמידים הסתכלו על דמבלדור מופתעים, וניסו להיזכר האם הוא ישב בשולחן המורים כל הזמן הזה..
הגעתי יחסית בין הראשונים לשולחן של גריפינדור, אז הוספתי כמה כיסאות, והתיישבתי כשהמוזות מסביבי.
דיברנו על כל מיני נושאים חשובים , על ההתחממות הגלובלית, החור באוזון, יתומים באפריקה..
לא אני סתם צוחק, דיברנו על נושא הרבה יותר חשוב! דיברנו עליי. אבל לא כמו שאתם חושבים, אני לא עד כדי כך שוויצר אתם יודעים..
דיברתי איתן על זה שאני רוצה להיות אבא יותר טוב, ואני חושב לעשות להם איזה לילה לבן או ערב פיג'מות או משהו כזה בארמון השמש..
ואז דיברנו על כל מיני דברים שמעצבנים אותי, אבל אם אני אשרוף אותם, אז טוב, לא יקרה לי כלום, אבל אם אני אשרוף כל מה שמעצבן אותי, טוב, אז יש מצב שלא יהיה כדור ארץ שלא בוער לברוח אליו..
דיברנו גם, טוב, על כל הנושאים שקשורים בי ועלו על דעתנו..
היה די כיף, אני ממש התגעגעתי למוזות, בנות הלוויה והידידות הכי טובות שתוכלו למצוא..
ראיתי שכולם, מכל השולחנות נועצים בנו, בעיקר בי מבטים, ושחלק מהבנים ממש מריירים על המוזות, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות...
באמצע האוכל כשכבר רוב או כל התלמידים היו באולם, דמבלדור קם והתחיל לדבר..
"אני מודיע בצער רב על כך שפרופסור אמבירדג'"
מתה? אוי הלוואי, אבל הוא המשיך את המשפט שונה..
"כרגע מאושפזת במרפאה, במהלך השבוע הקרוב אני אחליף אותה בלימוד התגוננות מפני כוחות האופל.."
זה מצחיק אותי כל פעם מחדש לשמוע על השיעור הזה.. כן בטח, הוקוס פוקוס קטן יכול להתגבר על כוחות האופל? אוי, הלוואי! אבל אנחנו מנסים להרוג את טרטרוס שנים!! יש אפילו תחרות בין כל האלים על מי ימצא פתרון יותר מועיל לטרטרוס וגאיה.. בינתיים זה לא עובד במיוחד..
"אני מזכיר לתלמידים החדשים שפגיעה במורה אסורה ולא מכובדת, ואני מבקש להתנהג בהתאם להיותכם תלמידים במקום מכובד זה.." הוא אמר את זה בחומרה..
החצוף הזה העז להאשים אותי מול כולם?
נתחיל בזה שאני גאה במה שעשיתי, למה לרמוז? אבל עדיין, אף אחד לא מאשים אותי!
מכירים את זה שזה שמקודם עשית עליו פסקה שלמה של "מכירים את זה" מתחיל ממש להגזים?
העיניים שלי התחילו לבעור, ואני עוד שנייה רצחתי את כולם באולם, רק מלחשוף את צורתי האמיתית...
עכשיו אתם בטח תגידו, נו טוב, וויל וניקו לא פה, אז אתם בעד רצחחחח!
זה לפחות מה שהכותבת תגיד, אבל, אני עדיין בהתערבות עם ארס, ולמרות כל המימס שיצאו, אני וארס לא מאוהבים וחיים בעושר ואושר..
אז אם הוא ינצח הלך עליי, אגב, זוכרים את כדור הארץ? אם אני אפסיד, הלך עליו גם!
אז עצמתי לרגע עיניים, הרגעתי את עצמי טיפה, אבל עדיין רתחתי מעצבים.
כולם הסתכלו עליי, איכשהו (ואני וברית עם סוג של שדון בשם פיבס לא אחראים על כך,) כולם יודעים שאני זה שגרם לאמבירדג' להיות במרפאה..
(לא לשפוט, אבל אמרתי לה לא לזלזל בכוח שלי, וכולם עכשיו ידעו, גם לא לזלזל בי!)
קמתי והסתכלתי על דמבלדור במבט עויין, התקרבתי קצת אליו ואמרתי בקול:
"אתה אומר את זה בתור מי שהשתתף במסיבה המשפחתית הקטנה שהדוד ההזוי שלי, אירגן אתמול בלילה?"
"סליחה?" הוא מיצמץ אליי, הרגשתי את הלחץ שנבנה בו, הוא היה מודע היטב לכוחי, יופי!
"או בתור מי שגרם לי לרקוד וולס אתמול?" המשכתי לשאול.
לפחות היה לו את השכל להסמיק בבושה.
לפתע איניו אורו בזיק של תקווה.
לעזעזל!
"אני עדיין המנהל פה, אדון אליוס! כדאי שתירגע או שאני אדאג שלא תיהיה פה יותר!"
לעזעזל! אני חייב להפסיק להתלונן על ההתערבות הזאת ליד אנשים, תראו איזה נשק גדול זה יכול לשמש! למנוע ממני לשרוף מישהו? אפילו סבטלנה לא הצליחה לגרום לי לא לשרוף מישהו, אחרי שהחלטתי מראש שהבן אדם מת!
"עכשיו, אני מציע לך לשבת במקום שלך, לפני שאני מוריד לגריפינדור חמישים נקודות!" הוא אמר בחומרה..
אני ממש מפחד מהורדת נקודות הזאת! מה אני אגיד לכם? אבוש צריך להפסיק לשלול אלהות ולהעיף אלים, להפוך אותם למשרתים או לתקוע אותם במחנה קיץ.. הוא צריך להתחיל להוריד נקודות!
זה ממש יפחיד אותנו! רק כדי שהוא לא יוריד נקודות, נעשה על מה שהוא ירצה! תמיד נקשיב לו וניהיה האלים הממושמעים לדיקטטורה שלו, בדיוק כמו שהוא רוצה!
בכל אופן עניתי לדמבלדור את התשובה הכי מתבקשת בסיטואציה הזאת.
"לא בא לי.."
"ממה?" הוא גמגם בהפתעה.
זה די חמוד שהוא ציפה שאני אקשיב לו, כי הוא איים להוריד למועדון שאני סתם ישן בו, נקודות..
זה כמו שהוא יוריד למסעדה של הרמס כמה כוכבים, למי איכפת! גם ככה אף אחד לא אוכל שם! (במיוחד אחרי התקרית של 2018..)
דמבלדור נעץ בי מבט של: תעשה מה שאני אומר לך או שאני אקרא לסבתא!
זה כזה חמוד, אבל סבתא אתנה לא מפחידה אותי, היא יותר מעצבנת בסגנון של, אני ממש מצטער בשבילך שהיא סבתא שלך, אם אתה רוצה, אתה יכול להצטרף להתנקשות בה באמצע הלילה..
כן, כזאת היא אתנה, אבל האמת אפשר להגיד את זה על כל אחד מהאלים, כאילו לא ההתנקשות, אני שומר אוסף סכינים מיוחד רק בשביל אתנה..
אני מתכוון שאני לפעמים ממש מרחם על חצויים, מזל שאני. החלטתי להיות הורה יותר מעורב.. עכשיו אני לא מרוכז בעצמי, אני פוגש את הילדים שלי ואנחנו מדברים עלי!
אבל איפה היינו? אה, דמבלדור התחיל לגמגם בהפתעה, ואני אמרתי לו:
"אתן באמת חושב שתפחיד אותי עם נקודות? פיתון היה צריך שאני אהפוך לחלש כמוך כדי שאני ארגיש טיפה מאוים ממנו, לוקי היה צריך לשלוח לפגישה משפחתית משעממת פורס ביצים ענק! אז כמה נקודות גורמות לי לרעוד מפחד ולהתחנן על חיי... ניצחת, הפסדתי! תרחם עליי!" צעקתי בדרמטיות..
תאליה לא הפסיקה לצחוק מאחורי, וכל האולם, היו פשוט בשוק מוחלט!
אני די בטוח שתאליה צילמה אותי, היא פשוט מתה על קומדיה טובה.. אני לא אתפלא אם זה יופיע בתכנית שלה..
" כן, אבל אני לא מוריד רק לך נקודות, אני מוריד לכל המועדון שלך!" דמבלדור ניסה לתקן את הרושם.
אבל זה עוד יותר עצבן אותי, עכשיו אני תלוי גם הנקודות של אחרים? זה פשוט מעליב! הם צריכים להרוויח את ההורדות נקודות הזאת! לא לקבל קרדיט על מרידות קטנות מאוד שלי!
(כאילו תעשו לי טובה, אם אני אשרוף את הטירה, יורידו גם להם נקודות?! זה חוצפה! הם לא עזרו.. הם לא התאמצו או עשו משהו כדי להרוויח ירידת נקודות!)
אז די אמרתי את זה בקול: "מה?! למה אתה מוריד גם לכל המועדון?! הם לא הרוויחו את זה! הם לא העיפו את הקרפדה בנקישת אצבעות! זה היה אני! למה מקבלים קרדיט על המעשים שלי?!"
יכולתי לשבע שתלמידים הסוו צחור מאחורי, כאילו בואו, לא פיזרתי פה שום חיידק או יריתי חץ עם מחלות עליהם, אז זה לא הגיוני שכולם מתחילים להשתעל לי פה!
טוב, לא כולם, מקונגל נראתה כאילו היא עומדת לחנוק אותי, היא ממש מזכירה לי, טוב, כמעט כל מי שיש לי היכרות איתו..
דמבלדור נראה אובד עצות, וואו, רק פעם אחת במאה אפשר לראות את אתנה ככה, אני יכול לצפות בפרצוף הזה שעות, אני מת על זה. מגזין אולימפוס דוחף אותי מהכותרות, ובצדק בשביל תמונה שלה עם פרצוף כזה!
ודמבלדור עשה את אותו פרצוף בדיוק!
"אז מה אתה חושב שאני צריך לעשות?" הוא שאל, היה לו את אותו פרצוף כמו של כירון, שהוא מנסה לחנך מישהו, רק שפה, הוא לא בדיוק הולך להצליח, מהעובדה הפשוטה שהוא לא כירון..
"תספורת, דבר ראשון" עניתי לו, שמעתי קצת גיחוכים.. אבל אז עלה לי רעיון מדהים! "אבל אם אתה רוצה, אתה יכול להוריד נקודות למועדון החדש בהוגוורטס ! מועדון אפולו!"
"מהה?" הוא לא היה היחיד ששאל בהפתעה, אני די בטוח ששמעתי כמה מזלגות נופלים על הרצפה.. (הם נופלים ברעש אחר מכפות..)
"כן," פסקתי "אני מקים מועדון חדש בהוגוורטס, מועדון אפולו!"
טאם טאם טאםםםםםם!
הייי❤️ מקווה שאהבתם את הפרק!
אז אני לי כל כך מה לשאול..
(אני יודעת שיש עכשיו אנחת רווחה קולקטיבית מצדכם..)
אז אני פשוט אאחל יום מדהיםםם! ✨💖
אשמח שתצביעו/תגיבו או גם וגם..
מתה עליכם ועליכן, תודה שאתם ואתן קוראים וקוראות את הפאנפיק הפשוט הזה 😍😍