סולאנגלו ואפולו בהוגוורטס

המסיבה

* כל הערות הכותבת+הערות של דמויות אחרות מתווספות לאחר כתיבת כל פרק..*

נ.מ וויל סולאס 🌞🌞  (ה.כ הרבה זמן לא היה, זה כבר לא בדיחה ההתמכרות שלי לאפולו😅)

הייתי בשאול, במסיבה של האדס שבארמונו וחיכיתי לניקו. לפני כמה ימים, האדס החליט שהוא עושה מסיבת הימורים לאלים לחצויים ולכל מי שקשור למיתולוגיה היוונית, לא כולל המפלצות בטרטרוס.. רציני, זה אפילו כתוב על השלט, ובתור בן אפולו אני מוכרח להגיד שזה שם ממש לא פואטי..

בכל אופן, האדס [ה(ערת).אפולו בתור אל המוזרות והקריפיות הלא רשמי] גרם לכל החצויים יחד עם כל האלים חוץ מאבא וארס לחלום חלום משותף.

הוא הזמין את כולנו למסיבה שהוא עורך, ואמר שמי שמבריז, או מגלה לאבא וארס על המסיבה, הוא ידאג באופן אישי שאת החיים שלו לאחר המוות, בטרטרוס!  האלים, גם הלא אולימפיים, לא התרשמו מהאיום, ואני מוכרח לציין שאם הייתי אל גם אני לא הייתי מתרשם.. אבל אז, האדס פתח ספר חום ומייד כולם הסכימו ונשבעו בסטיקס. 

אני חייב להגיד לכם שאפרודיטה נראתה ממש מבוהלת לנוכח הספר המוזר הזה.

(ה.אפולו ספר החשבונות של האדס😬😬 זה אחד הדברים הכי קריפים אצלו, וזה אומר הרבה. יש לו ספר עם סודות מלוכלכים אפילו יחסית לאל אולימפי, על כל אחד. מספיק שהוא מנופף בזה, וכולם מפוחדים אפילו יותר מתוצאות תקרית פורס הביצים הגדולה... אין לי מושג מאיפה הוא יודע את הסודות האלה, אבל מה שיותר מעניין אותי, זה איך אני לא חשבתי על זה לפניו?! אני לא מאמין שאני אומר את זה, ואם תצטטו אותי, יש מצב באופן מוזר ישרף לכם הבית, אבל זה הברקה גאונית של האדס!)

לאחר כמה דקות שחיכיתי שם לניקו, וראיתי את אחים שלי קיילה ואוסטין, ואת שאר החצויים מהמחנה, ולאחר כל ההתעדכנות ניקו סוף סוף הגיע. הוא נראה מוזר אפילו יותר מכרגיל.

מובן שהוא היה נראה מושלם כתמיד, וחמוד מתוק יפה ורגיש.  הילד מוות שאני כל כך מאוהב בו. 😍😍😍

אבל אני מתכוון, שהפעם הפרצוף שלו נראה אחרת, כאילו הוא מתלבט, אם לצחוק ולשמוח, או להיות עצבני ממש על משהו.  וזה אומר הרבה, כי זה מאוד נדיר לאנשים שהם לא אני לראות את ניקו צוחק את הצחוק המדהים שלו..

ניקו ראה אותי, וניגש אלי לפני שמישהי מהבנות, כמו פייפר למשל, יבואו לחבק אותו. למרות שאני לא ראיתי אותן, בעצם חוץ מאחים שלי, ועוד כמה חצויים לא ראיתי אף אחד. המקום היה עמוס מאוד, ואני לא חושב שראיתי בינתיים מישהו מהשבעה...

משכתי את ניקו הצידה, ונישקתי אותו.  למרות שנפרדנו רק לכמה שעות, התגעגעתי לטעם הממכר של שפתיו. הוא העמיק את הנשיקה, ואני התחלתי להתמסר לנשיקה יותר ויותר.

לאחר שהתנתקנו, וילד מוות שלי הסתכל עלי מלא סומק, נזכרתי שהוא כרגע חזר מהמכשפה,

(ה.כ הביטוי הזה לא הכי מתאים בעולם של קוסמים ומכשפות, אבל ניסיון יפה..

*אפולו נדחף* זה קרפדה וורודה או קרפדונה!  ק-ר-פ-ד-ו-נ-ה  תלמדו כבר! קרפדונה! לא מכשפה, לא מכשפופה, קרפדונה! למרות שמכשפופה יכול להיות דווקא די טוב, אני אזכור את זה..

*דוחפת את אפולו הצידה*  אפולו, אולי קיבלת קידום בגלל שבנתיים אתה אהוב הקהל, אז אתה יכול להוסיף גם הערות בנוסף להערות שלי.. אבל זה לא אומר שאתה יכול להדחף לי להערות! בפעם הבאה אם זה לא יהיה מוצדק אתה תרד דרגה בחזרה!

אפולו: *רוצה לפוצץ אותי*

שוב אפולו: *נזכר שזה הפאנפיק שלי..*

*אני שבפעם המאה מושכת לכם זמן בגלל שאין לי חיים* 😁😁

אני שוב:  *נזכרת שאני באמצע פרק של וויל, אז שולחת לכן/ם התנצלות*)

בכל אופן, שאלתי אותו: "איך היה בעונש?"

ניקו סיפר לי בפרטי פרטים מה קרה שם, ואני ממש התקשחתי שהוא סיפר לי על העט, אני יודע שהוא עבר יותר גרוע והעט הזה בקושי כאב לו, אבל איך היא מעיזה להכאיב לחבר המדהים שלי?!

נראה לי ניקו ציפה שאני אצחק על זה שאבא שלי העיף את הפרופסור, אבל אני הייתי יותר מודאג מזה שהיא במרפאה וזה עלול לחשוף את הכוחות שלו.

לא שזה לא הגיע לה, רק על העונש שהיא נתנה לניקו מגיעה לה מוות מלא ייסורים, שלא לדבר על שאר הדברים שעשתה מאז שהגיעה לפה..

אבל עדיין, זה נראה כאילו אני היחיד שדואג אם אבא ינתח בהתערבות או לא, אפילו אותו זה לא הכי מעניין, שלא לדבר על העובדה שזאוס לא רוצה שהקוסמים יגלו על המיתולוגיה היוונית. אני באמת לא יודע מה אתכם, אבל לא בא לי להרגיז את זאוס, ואין לי כוח לזה שאבא שלי ירגיז אותו, כי אני לא אשרוד עוד עונש שאבא שלי יקבל..

ראיתם כמה דרישות היה לו פעם קודמת? ורחמים עצמיים, כולם ריחמו עליו, לא אומר שלו, והוא באמת השתנה.. אבל עדיין, מה גם שאם אפולו בבלגן כל החצויים בבלגן..

נ.מ יניבבב! (היתוש כן, זה יהיה מוזר אם זה יניב אחר.. כאילו מאיפה בא עוד יניב? אפילו אני לא עד כדי כך הזויה..) 🦟

אז אחרי שאפולו העיף את קרפדונה, (כן אפולו, זה תפס, בסדר? אתה מרוצה?!) והיא הלכה למרפאה, כולם שכחו אותי.

אמרתי לעצמי שאני אלך לעקוב אחרי הארי כמו תמיד, אחרי הכל זה חודש הגאווה, אולי אני אציע לו חברות, ואז בני אדם ויתושים יהיו חלק מהקהילה..

סתם סתם, אין לי אובססיה כזאת, ואם אני באמת אהיה עם הארי, אני פשוט אבקש מאחד האלים להפוך אותי לבן אדם, זה נראה לי מה זה הזוי מבחינת הארי להיות חבר של יתוש... רק תחשבו על המפגשים המשפחתיים, ועל העקיצות שהוא עלול לקבל במקומות מסוימים😏😂..

בכל אופן, התחלתי לעקוב אחרי הארי, שהלך נסער לכיוון המועדון שלו. כשאפולו התקשר..

השיחה התנהלה ככה:

אני(יניב, דהה): "אה, אפולו, מה קורה? איך עבר העונש.."

אפולו(שעכשיו בזהות בדויה בתור אליוס, אז שיהיה  אליוס:)  "סבבה, שקרפדונה הזאת תשאר במרפאה לנצח אמן!"

אני: "מהפה שלך לאלוקים"

אליוס:

אני:

שוב אני: "זה היה בדיחה.."

אליוס: "קצת חלש, אתה יודע.. תעבוד על זה קצת, שיהיה יותר פואטי שנון מצחיק ויפה, כמוני"..

אני:  "כן, תודה?!  על העצה, כן, תודה, אני מניח.."

אליוס:

אני: "בכל אופן, מה רצית, אליוס?"

אליוס:  "מה?! אה, זה עדיין אפולו, אתה יודע.. כאילו אפולו אליוס.."

אני: "אה, סבבה סליחה, מה רצית?"

אליוס, סליחה, אפולו: "אה, כן, בא לך להתגנב למסיבה? כמו פעם...  יהיה כיף, ואני הפעם מבטיח לא לשבת על המשפחה שלך.."

אני: *חושב* אבל רציתי לעקוב אחרי הארי..

שוב אני: " אממ, כן למה לא, אין לי מה לעשות.."

אפולו: "יופי, לך עכשיו לחצר בחוץ, יש שם חור באדמה, תקפוץ לתוכו, אני מחכה לך כאן עם מרכבת השמש שלי.."

אני: "שנת יתוש ואני כאן.."

אפולו:

אני: "זה עוד בדיחה, כי אין דבר כזה שנת יתוש.."

אפולו: *נאנח*

אני: "אני בא עוד שתי דקות.."

אזזז, הייייייי❤️

עוד 18 ימים לגומררר, אז מה קורה??!

אני ממש סבבה באופן מפתיע, למרות שכשאני כותבת פרקים אני בסטלה אז..

בכל אופן, מקווה שאהבתם את הפרק, סורי שלקח לי הרבה זמן להעלות...

קשה לי להבטיח להעלות את הפרק הבא יותר מהר, בגלל שסוף שנה אז יש מלא פעילויות למבחנים, אבל בחופש התדירות של הפרקים תעלה, זה בטוח..

אז בתור חסרת חיים, אני שואלת אתכם/ן לדעתכן/ם:

האם יותר להיצמד לעלילה, או לעשות עוד צחוקים ושעמום, כמו יום המורה בהוגוורטס וכו'.?

אני מבטיחה להתחשב בדעתכם/ן, אבל תהיו בטוחים שרוב הסיכויים שאני לא אנהג לפי הדעה של כולם/ן, אלא לפי מה שיראה לי לנכון באותה שנייה.. 😅😅😅

אז תודה לכל מי שענה/יענה..

יום קסום ומוקסם לכולן/ם❤️❤️❤️