סולאנגלו ואפולו בהוגוורטס

סיפורו של יתוש

**התמונה למעלה, זה היה אתמול בשבת..

אוקיי, אז הפוטרהאדס שבתוכי, התחילה לחפור לי בלילה ולהגיד לי שהארי פוטר, שלא כמו גורלו של אפולו (פרסי ג'קסון, וכל הספרים של ריק) אין נקודות מבט. יש נקודת מבט של מישהו מבחוץ שרואה כל מה שמתרחש..

אז קבלו את ה נ.מ של: 🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁

היתוש שנמצא במשרד של אמבירדג'🦟

*שוב הפוטרהאדס שבתוכי: "אבל הנקודת מבט בהארי פוטר, היא גם מתארת את המחשבות של הארי.."

אז קבלו במחיאות כפיים את: 🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁

נ.מ היתוש הקורא מחשבות במשרד של אמבירדג' שמשום מה יש לו אובססיה למחשבות של הארי פוטר.. (הי, הוא ממש כמו וולדי, גם לא יש אובססיה להארי.. אני פשוט סתומה😜😅🤦‍♀️🤦‍♀️)

הייתי במשרד של פרצוף קרפדה, בדרך כלל הפרצוף שלה מאוד מפחיד, כל הזמן יש הרגשה כאילו היא הולכת לאכול אותי, או למחוץ אותי באצבעות השמנות שלה..

אבל כל זה לא משנה, כי הדם שלה פשוט טעים, הוא מתוק כמו דבש.. (ה.כ ג'יי קיי רולינג, מתארת שלאמבירדג' יש אישיות של דבש מורעל.. וחוץ מזה מגיע לקרפדה הוורודה לסבול מיתושים...)

אז הארי הגיע למשרד של הקרפדה הוורודה הטעימה, הוא הסתכל על קירות המשרד, ועל הציורים המחרידים שעל הקיר.. (המצב עד כדי כך נורא, שכל היתושים מסכימים עם בני האדם, שהציורים מחרידים.. אבל לכו תדעו, לקרפדות יש עיניים מיימיות, אולי היא לא רואה טוב..)

"ערב טוב, מר פוטר."

הארי (אגב, הוא לא כל כך טעים כמו הקרפדה, אבל גם לו יש טעם סבבה.) קפץ מההלם, ואמר באיפוק, "ערב טוב."

"ובכן, שב," היא הצביעה על שולחן מכוסה מלמלה, שלידו ניצבו 3 כיסאות עץ פשוטות.
3 דפי קלף ריקים ניצבו על השולחן מוכנים מראש.

"אה," אמר הארי בלי לזוז ממקומו. "פרופסור אמבירדג'? אה - לפני שנתחיל, ר-רציתי לבקש ממך... טובה."

איזה טיפש, אפילו היתוש הכי מטומטם שאני מכיר (הוא כל הזמן מתנגש במראה וצורח) יודע שזה מטומטם לבקש ממורה לפני עונש טובה.. ולבקש מאמבירדג'? עדיף כבר לצפות שורה ראשונה בתאונת רכבת...

עיניה הבולטות הצטמצמו. "באמת?"

רציתי לצרוח לו ולהגיד לו שפשוט יפסיק לדבר, אם רק הייתי יכול חוץ מלקרוא מחשבות, גם לשדר לאנשים את המחשבות שלי.  אבל זה יכול להיות ממש מוזר, כאילו דמיינו את זה רגע:

אני: תפסיק לדבר איתה, היא ערמומית ומגעילה, אפילו אני שונא לקרוא את המחשבות שלה..

הארי: *מבוהל* אה, מי זה, מי זה שבתוך הראש שלי?

אני:  אה, אתה יודע.. יתוש סטוקר שכותב על העונש שלך.. אה, ואני גם קורא מחשבות..

הארי: *מתעלף וממלמל* יתוש קורא מחשבות.

מזכירה של בית משוגעים:  על סמך מה הארי פוטר המפורסם צריך בית משוגעים? (ה.כ זה יהיה צביעות כי כל הנביא היומי מדבר על זה שהארי משוגע.. אבל בגלל שיתושים לא קוראים עיתונים, אז זה לא משנה..)

כל אדם נורמלי: הוא בטוח שהוא מכיר יתוש קורא מחשבות, וכותב לאנשים על העונש שהוא מבצע, כי הוא צעק על מורה בבית הספר ואחר כך ביקש ממנה טובה..

מזכירה בבית משוגעים: באמת?! איזה מורה?

אדם רנדומלי: דולורס אמבירדג'

מזכירה בבית משוגעים: *פוערת עיניים*  הוא באמת משוגע.

שוב מזכירה בבית משוגעים: *פונה למאבטחים* תיקחו אותו לחדר הכי מאובטח, הוא המשוגע במצב הכי קשה שהיגיע לכאן, הוא ביקש טובה מדולורס אמבירדג'.. אה, והוא גם בטוח שיש יתוש קורא מחשבות שמדבר איתה, אבל זה פרט שולי...

זה אופציה אחת, אופציה שנייה היא, שאני והארי נהפוך לחברים הכי טובים, ואני אקנה לו עוקץ חברות שחרוט עליו ה+י לנצח..   ה=הארי  י=יניב, שזה אני לנצח..

הייתי יכול להמשיך לנצח לחשוב על כל מיני אופציות, יש לי דימיון מאוד מפותח, אתם צריכים לשמוע אותי מספר את הסיפור של הצפרדע שהיא גם קבצנית זקנה, שהיה בהתחלה אדם זקן, עיוורת, וגרה בתוך באר שבתוך מערה שבתוך הריסות, בממלכה נטושה (ה.כ  שיחקתי בשבת משחק שהפואנטה שלו להמציא אגדה, איכשהו זה היה הדמות הראשית.. אל תשאלו זה היה שבת ארוכה..) אבל, אני צריך להמשיך את הסיפור, או שלא יתנו לי לכתוב מנקודת המבט שלי יותר, אז..

אז איפה הייתי? אה כן, הארי התנהג כמו משוגע והתחיל לבקש מאמבירדג' טובה: "העיניין הוא ש.. אני משחק בקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור. והייתי אמור להיות נוכח בבחינות לשומר חדש ביום שישי בחמש, ו-תהיתי אם תוכלי לוותר לי על העונש באותו ערב, ולקיים אותו בערב אחר... במקום זה..."

עוד לפני שהוא הגיע לסוף המשפט, הוא ידע שאין סיכוי. אני יודע את זה, כי אני הרי קורא מחשבות.. וגם אני חושב שהארי משוגע אם הוא ביקש טובה מאמבירדג', אבל לא עד כדי כך משוגע, שהיא באמת תעזור לו, או תנסה לפחות, או בכללי תעשה משהו שישמח את הארי.. או בכללי כל אדם אחר שקיים.

היא תשמח רק את עצמה, אבל היא לא אדם, או לפחות נורמאלי, אז יצא שלא סתרתי  את עצמי..

"הו לא," היא אמרה (רואים?) היא חייכה חיוך כל כך רח, עד שנראתה כאילו בלעה זבוב עסיסי במיוחד.. זה היה יכול להיות אפילו משעשע, אם זה לא היה מפחיד.. כאילו יש לה פרצוף של קרפדה, והחיוך הזה די מלחיץ אותי. יש מצב שהיא באמת בלעה זבוב.

עכשיו לא שאני מתלונן, אני שמח שהיא בלעה זבוב ולא אותי, וגם שסוף סוף נפטרנו מעוד זבוב בעולם. כאילו הזבובים האלה הם פשוט מגעילים, הם סתם חקיינים ומתחזים. הם בדיוק כמונו היתושים, רק  שהם לא עוקצים, אפילו הרעש המעצבן שיש לנו, הם חיקו. אז מה? יש להם יותר בשר? הם יותר שמנים?  שיהנו להם. אבל למה להתחזות ולנסות לגנוב לנו את התואר של החיה הכי מעצבנת בטבע? זה פשוט מרושע!

בכל אופן, אני מתחיל לפתוח סעיפים כמו אפולו, אז אני אתרכז יותר בסיפור. (אתם יודעים כמה זמן לקח לי לשכנע שיתנו לי לכתוב? אני אל תנאי, אז פליז תזרמו איתי ונסו להישאר עם ראש פתוח.)

"הו, לא,לא, לא." (היא ממש סנטה קלאוס מרושע, במקום הו, הו, היא אומרת: לא.) "זה העונש שלך על כך שאתה מפיץ סיפורים מתוך רוע לב, רשעות ורדיפת פירסום, מר פוטר, ואין שום הצדקה לשנות עונשים לפי נוחיותו של הנענש. לא, אתה תבוא לכאן בשעה חמש מחר, ולמחרת, וגם ביום שישי, ותבצע את העונשים שלך כמתוכנן. אני דווקא חושבת שטוב שתפסיד משהו שרצית לעשות.מזה יחזק את המוסר ההשכל שאני מנסה להעביר לך."

לא הייתי צריך לקרוא מחשבות כדי לדעת שהארי כועס. אבל בכל זאת קראתי, ונכנסתי לו ממש לתוך הראש כדי לדעת איך הוא מרגיש. (ה.כ נכון טריק נחמד? יניב (היתוש) למד את זה מוולדי) הוא חש שהדם עולה לו לראש. הוא שמע פעימות באוזניו. זה היה קצת קריפי, אני מודה. אף פעם לא נכנסתי למישהו ככה לראש, אבל תראו מה  אני עושה למענכם, וגם כדדי להיות נ.מ קבוע, ולא בניסיון.. 

(ה.כ רק אני הולכת עכשיו להסתכל מוזר על כל יתוש שאני אראה?)

בכל מקרה קצת נלחצתי מלהיכנס להארי לראש, אז אני פשוט אקרא את המחשבות שלו:  אז ככה היא רואה את זה? אני מספר סיפורים מתוך רוע לב, רשעות ורדיפת פירסום?

 הקרפדה (זה באת תופס הכינוי הזה, מי ידע שאפולו יכול טוב במשהו?) צפתה בהארי בראש מוטה הצידה, והמשיכה לחייך כאילו יודעת בדיוק אלו מחשבות עוברות להארי בראש. אני יודע אלו מחשבות עוברות להארי בראש, ותאמיני לי, את לא רוצה לשמוע אותם.. יש מצב שהארי עבר קורס מזורז של קללות מאוריון, הסוס המהיר הזה, של החצויה הרומית..

היא רק חיכתה לראות אם יתחיל לצעוק שוב. במאמץ כביר הארי הסיט ממנה מבט והתיישב על הכיסא. 

היא באה להגיד משהו, אבל בדיוק הבן של האדס נכנס. הייתי יכול לבדוק מה היא באה להגיד, אבל זה אומר שהיה לי סיוטים רק מלהיכנס לראש שלה, במשך חודשים. אז בבקשה אל תורידו לי מהדירוג על זה, אני רק יתוש קטן ומסכן, כותב חובב, שמנסה את מזלו כאן.

"שב אדון די אנג'לו, למה איחרת?" היא הצביעה על הכיסא שליד הארי, ולא הסירה מהארי את מבטה. עדיין מחכה שיגיב (היא לא מוותרת זאתי.)

"אממ, הייתי עם החבר שלי, בכלל לא רציתי לבוא, אבל הוא שיכנע אותי, אז תגידי תודה.." הוא משך בכתפיו. שמעתי פעם מיתוש מת, שניקו יותר שנון, אבל זה לא כל כך משנה, כי אמבירדג' לא בדיוק הייתה עסוקה בתשובה שלו. 

היא הזעיפה פנים כשהוא אמר חבר, ואמרה בהיסח דעת: "טוב בסדר, שב ליד מר פוטר, שכבר משפר את השליטה בכעסים שלו, נכון?" היא פנתה להארי בלי לטרוח לתשובה. "אנחנו כרגע נחכה רק שמר אליוס יחליט לכבד אותנו בנוכחותו ונתחיל בעונש," היא אמרה בלעג.

התחלתי לקרוא להארי את המחשבות, ובטעות קראתי את אלו של בן האדס, לא ממש שמעתי משהו, כי נבהלתי, רק הצלחתי לקלוט משהו על מסיבה.. כנראה המסיבה המדוברת בשאול שתיהיה באחת בלילה.. (אני לא מחכה לזה, במסיבה הקודמת של האדס, גם היה נוכחות חובה לכל מי שקשור למיתולוגיה היוונית, לאלים ולכל מי שלא היה לו תירוץ..   בכל אופן, היתושה שהיה לי קראש עליה, בטעות טעמה רימון של השאול, ואני נשארתי לבד שבור לב.

בכל מקרה, בגלל שנבהלתי בטעות התחלתי גם לקרוא את המחשבות של הקרפדה, היו שם כל מיני מחשבות והערות הומופוביות, ומחשבה טראומטית על קנטאור. וכל זה קלטתי רק מחצי שנייה שם. היא באמת לא שפויה, נכון? הייתי בטוח שזה בדיחה שמריצים על חשבונה, אבל האישה לא שפויה.

לאחר המתנה די ארוכה לאפולו, ראיתי שהארי משתעמם, ניקו חולם בהקיץ (רגעעע, זה לא אמור להיות הפוך?)  הופיע פתאום באמצע השד, אור זרקורים, והדלת נפתחה.

אוקיי, אז היה לי די קשה לכתוב את הפרק, לפני שנכנסתי לזה, אז אני מקווה שאהבתם.

בכל מקרה, מה חשבתם על יניב?

האם להשאיר אותו בתקופת ניסיון? לפטר אותו? או להפוך לדמות קבועה?

אני חייבת להגיד שהתחלתי לחבב את היתוש, אומנם אני לנצח אתחיל לפחד מיתושים, שלא יהפכו לי לפסיכים קוראי מחשבות.. אבל עדיין.

יניב נהיה דמות סבבה, הוא לא סבטלנה, אבל הוא בסדר...

בכל מקרה, אנשי ים, מה קורה? איך היה לחזור היום ללימודים בתצורה נורמלית?

רק אני מתגעגעת לזום?

האמת חזרנו ישר למבחן בנביא שטחנתי עליו את המוח, ולכן גם לא הספקתי לעלות פרק..

כעיקרון עכשיו עבדתי על הפרק הזה, ואני מקווה שאספיק לכתוב למחר..

אז עד הפרק הבא, שיהיה לכם שבוע קסום🧚
ומדהים, ונתראה בפרק הבא, אוהבת אתכם, ואתכן, ❤️❤️❤️❤️