*השיר למעלה, בגלל שבזמן שכתבתי, לא הפסקתי לזמזם אותו. וגם בגלל שזה בין השירים האהובים עליי.*
תהנו מהפרק🤗
נ.מ פרד וויזלי👨🦰
אני וג'ורג' ישבנו ודיברנו עם אפולו במשך איזה חצי שעה, היה לו כל מיני רעיונות טובים לכל מיני מתיחות, ודברים לחנות הטריקים שלנו.
והיה לו כל מיני סיפורים מצחיקים.
סיפרנו לו על הבעיה של השוקולדימום, שאנחנו לא מצליחים לפתח סם נגד, והוא אמר שבתור אל הרפואה, יכול להיות שיש לו משהו בשבילנו.
הוא התחיל לספר לנו על ההרפתקאות שלו עם מג בשנה האחרונה, הוא בדיוק הגיע לנקודה שבה הוא ממש פגש את פיתון, והתחיל להילחם בו,כשלפתע הוא השתתק, על הפרצוף שלו היה מראה מודאג וקצת כועס.
שאלתי אותו: "מה קרה? הכל בסדר?"
הוא היה בשקט לרגע, ואז אמר: "לא בדיוק, אתם זוכרים שסיפרתי לכם על החצויים?" הוא לא חיכה לתשובה, הוא המשיך במהירות. "בכל מקרה וויל וניקו הם חצויים, ווויל הוא הבן שלי.."
"ממה?!" ג'ורג' אמר בתדהמה, ואני הנהנתי בהסכמה.
"זה לא משנה עכשיו.. בכל מקרה אני מרגיש שקרה משהו, אז שידרתי אליו, אם הכל בסדר, אז הוא אמר שלא ממש, אבל אסור לי להתערב. הוא אמר לי לשלוט בעצמי ולא להתעצבן, ולחשוף את עצמי.."
"אז זה לא משהו רציני, כמו תקיפה, יותר מישהו מעצבן, שזקוק לנקמה!" סיכמתי בקול עליז אבל אם רצינות בעיניים.
אפולו חשק שיניים וסינן: "חרוז נחמד."
הוא עצם עיניים לרגע, ואז אמר בקול שקול: "תעצמו עיניים, אני עומד להשתגר.."
"חכה!" אמר לפתע ג'ורג', אפולו לא הגיב, אבל הסתכל עליו בשאלה.
"אל תחשוף את עצמך! איפה הם נמצאים?"
"בדשא ליד האגם.."
"ג'ורג' הסתכל עליי במבט מלא משמעות ואני הנהנתי, אמרתי לאפולו: "עשר שניות?"
"מה עשר שניות?" הוא שאל בקוצר רוח. (יש מצב שהוא יכול להיות פקעת עצבים יותר גדולה מאמא?)
"עשר שניות ואנחנו שם! אנחנו מכירים דרך קיצור.."אמרתי ומשכתי אותו מאחורי ווילון קיסוס ירוק, וג'ורג' מאחורינו.
נ.מ וויל 🌞
אני וניקו ישבנו על הדשא, והתחלנו לכתוב את החיבור בשיקויים.
עד שבאיזשהו שלב זה היה משעמם מידי, אז התחלנו לדבר. הוא סיפר לי על השיחת נזיפה שהייתה לו ולהארי. ונהיתי קצת מודאג. הייתי בטוח שהצטרפנו לעולם הקסמים רק כדי לעזור עם הלורד המוזר ההוא. לא ידעתי למה נכנסנו, ועכשיו רוב הסיכויים שנכנסנו לכל הדרמות והפוליטיות של הקוסמים. ולאיזה ריב מטופש עם אנשים סמכותיים טיפשים.
דיברנו, ביחד כשלפתע איזה ילדה מוזרה ניגשה אלינו.
"הי, אני פנסי.." היא אמרה בקול מזוייף קצת כמו אמבירדג'.
"הי, אני וויל וזה ניקו.." אמרתי בנימוס.
"כן, אני יודעת, רוצה לצאת איתי? יש עוד שבוע יציאה להוגסמיד, ואם תרצה נוכל לצאת לדייט."
"לא תודה." אמרתי בנימוס (כמובן).
"למה? אני יפה מאוד, והרבה יותר טובה מכל הבוצדמים והבוגדי דם שאתה מסתובב איתם." היא אמרה בהיתנשאות.
"לא זה לא!" אמרתי בטון פחות נחמד (הרבה פחות) והוספתי. "וגם אני לא מוכן שתדברי לחברים שלי ככה! ואם את חושבת שהם פחותים ממך, זה שאת מדברת ככה, לא הופך אותך ליותר טובה מהם, להפך, זה הופך אותך לבן אדם הרבה פחות טוב מהם.."
"ממש הכנסת לה," מילמל ניקו בציניות. ואני גילגלתי עיניים.
פנסי לא וויתרה, (כאילו למה? בשם האדס, למה?) "אז תהפוך אותי לבן אדם יותר טוב."היא אמרה בפלרטטנות. "נצא לדייט בהוגסמיד ותלמד אותי איך להיות יותר טובה."
"הוא אמר לך לא!" אמר פתאום ניקו בקול מסוכן.
"אתה אל תתערב!" היא סיננה אליו באיום.
התחלתי להתעצבן, אף אחד לא ידבר ככה לילד מוות שלי.
הרמיוני שבמפתיע הייתה לצידי פתאום. (וכך גם כמעט רוב התלמידים שישבו בדשא, היו מסביבנו.) תפסה לי את היד באזהרה, לא לעשות כלום. הנהנתי הבהנה.
ניקס שניהיה עצבני מרגע לרגע אמר: "אני אתערב כמה שאני ארצה, במיוחד אם מישהי מתחילה עם חבר שלי, ובמיוחד אם את מעליבה את חברים שלי." הוא אמר ונישק אותי נשיקה ארוכה מול כולם.
לחשתי לו "תודה". ופנינו להביט בפנסי.
היא הייתה אדומה כולה, אבל היא לא התבלבלה ונסוגה אפילו לרגע "אה, אתם ביחד?" היא עשתה את עצמה מופתעת, בצורה מאוד לא משכנעת. "אני לא מאמינה!" היא אמרה פתאום עם חיוך מאוזן לאוזן.
"למה שלא תאמיני? הקשר שלנו מאוד אמיתי." אמרתי והצמדתי את ניקו אליי.
פנסי לא התבלבלה לרגע ואמרה: "נתחיל מזה שאתם בן ובן ביחד, וזה לא כל כך בסדר, זה אפילו קצת מגעיל." תפסתי את ניקו שהיה שנייה מלהתנפל עליה. "אבל גם אם אתה באמת נמשך לבנים, זה לא הגיוני שאתם שניכם ביחד!" היא אמרה בניצחון.
" למה לא?" שאלתי אותה "אני אוהב את ניקו והוא אוהב אותי!" אמרתי גם בניצחון.
"אוי, תעשה לי טובה, תסתכל על עצמך, אתה כזה חתיך ומושלם,"היא הצביעה עלי "זה לא הגיוני שאתה עם הגוש כיעור הזה שכאן." היא הסתכלה על ניקו בגועל.
עכשיו היא הגזימה. רצתי אליה בכוח והרמתי את היד כדי לתת לה סתירה חזקה. כשלפתע יד חזקה תפסה אותי.
הסתכלתי וראיתי את אבא, מונע ממני להתקרב אליה, פנסי קצת נסוגה לאחור, והיא הסתכלה על אבא/אפולו בשנאה.
נ.מ הרמיוני 🤔
וויל עמד לתת לפנסי הפרה הזו, סתירה (שלגמרי הגיעה לה.) אבל אפולו הגיע לפתע ברירה, ומנע ממנו לעשות משהו.
הוא הסתכל על וויל במבט חמור, עד כמה שהיה אפשר לשדר דרך המשקפים שמש שלו. ווויל טיפה נסוג.
הוא הסתכל על פנסי ושאל: "אפשר לדעת למה את מתעסקת עם הבן של(י) .. אההה, הבן דוד שלי וחבר שלו?" הוא שאל בכעס.
האמת הכעס שלו והטון דיבור דלו קצת הפחידו אותי.
"אפשר לדעת למה אתה מתערב?" היא שאלה בחוצפה.
לרגע היה נראה שאפולו מתכוון לתקוף אותה, ואם מבטים היו יכולים להרוג, היא בהחלט הייתה מתה בתור פרגיות (אם המבט המשפד של אפולו) (ה.כ המבט של אפולו בהחלט יכול לשפד הרמיוני. וחוץ מזה, סליחה (לקוראים) על משחק מילים הגרוע.)
אפולו ענה לה בקול רגוע יותר ממה שהוא נראה: "לא את לא יכולה לדעת. אבל אני אנסח את השאלה שלי יותר ברור: למה את מתעסקת עם וויל? אה, וניקו?" הוא אמר בקול חמור ביותר. וזה היה גם מאוד מוזר, הרי ניקו הוא הבן דוד שלו, אז למה זה נראה שהוא בעדיפות להגן על וויל?
"מה?" שאלה פנסי והעירה אותי מהמחשבות שלי.
"אני-אגיד-את-זה-לאט-כי-את-טיפשה!" אמר אפולו בלעג קל.
"מ ה א ת ר ו צ ה מ ו ו י ל ו נ י ק ו?" הוא אמר לאט ובקול גבוה.
פנסי התעלמה מהשאלה שלו, והתריסה נגד אפולו. "מי אתה חושב שאתה? למה אתה חושב שאני בכלל שמה על מה שאתה אומר? למה אתה בכלל חושב שאני צריכה, ואתן לך תשובות למה שאני עושה? תרד קצת מהעננים מותק, אתה לא אל או משהו ! ואני לא צריכה לעשות מה שאתה אומר."
(ה.כ אין לך מושג כמה שאת טועה.)
אפולו נראה ממש מעוצבן, ונראה היה שהוא גייס את השליטה העצמית שלו כדי לא להתפוצץ עליה. לבסוף הוא רק גיחך ואמר לה:
" אז תקשיבי לי טוב, מותק, אני בהחלט יכול להגיד לך מה לעשות. אני כרגע אמרתי לך מה לעשות. ובנתיים את אולי לא מקשיבה לי, אבל בסופו של דבר את תדעי, ותצטערי. אבל זה כרגע לא משנה."
הוא אמר במהירות, זה היה ממש מוזר. וכל הזמן יש לי הרגשה שזה לא כזה מוזר ושאני פשוט מפספסת ושוכחת משהו חשוב.
" מה שכן משנה עכשיו, זה שאת כרגע מתעסקת עם וויל וניקו, ולפי הבנתי גם עם החברים שלהם, שהם גם, אהה, סוג של.. ידידים, חברים שלי!" הוא הדגיש את המילה האחרונה.
"ואף אחד לא מתעסק עם אהה ידידים, חברים שלי, בלי לשלם על זה. ובמיוחד, אף אחד לא מתעסק עם וויל וניקו! הבנת אותי? אם אני אשמע שתתעסקי עם וויל וניקו, או מישהו מהם, יהיה לך עסק איתי! הבנת?" הוא אמר באיום. והאמת שגם אני נבהלתי, למרות שהוא גם הגן עלי.
פנסי הנהנה קצת בפחד. אפולו הנהן לעצמו בסיפוק, ואז הסתכל על וויל לראות אם הוא בסדר.
לפתע פנסי הפתיע אותו "וואו אני ממש רועדת מפחד" היא אמרה בלעג. "אתה ממש מפחיד אותי כאן, אתה בטוח שאתה בבית ספר לקוסמים, ולא בבית ספר למשחק? כי אתה ממש דרמטי, אולי תתאים לשם. ואם לא, תמיד תוכל ללכת ללמוד להיות ליצן, למה נראה שאין לך בעיה לעשות מעצמך צחוק." היא אמרה בזילזול, ועם על מילה התחילה לתפוס אומץ.
"אתה יודע, לרגע הפחדת אותי, ממש לרגע, אבל אתה יודע, אז נזכרתי שאתה לא יכול לעשות לי כלום, אתה סתם מישהו נפוח ובטוח בעצמו יותר מידי.. אבל אתה יודע מה מצחיק? כרגע נזכרתי שאני מדריכה. אז אני מטילה עליך עונש, תבוא אלי מחר אחרי ארוחת בוקר לקבל את העבודה שתצטרך להגיש לי!" היא אמרה בהתנשאות, אפולו משך בכתפיו ואמר: "אין בעיה, כל עוד את לא מתעסקת איתם, הכל בסדר.." הוא אמר בחיוך מזויף, וחשף שיניים מושלמות.
פנסי עוד לא נרגעה "כן, אתה צודק, הכל בסדר. אתה מבין, אתה לא יכול לעשות לי כלום. אני שלא כמוך, בסמכות הרבה יותר גבוהה. אז אני מציעה שתלך מפה לפני שתקבל עוד עונש."
אפולו אפילו לא מצמץ.
"מה אתה לא מבין?" היא צווחה "תלך מפה! אתה והאגו הגדול שלך. אתה אולי חושב שאתה מגניב, אבל אתה לא! תן לי לנחש, אתה שם את המשקפי שמש המטופשות שלך, רק כדי להסתיר את היופי ואת המדהימות שלך?"
אפולו לראשונה חייך חיוך אמיתי ואמר: "משהו כזה."
הוא הסיר את המשקפי שמש, וחשף עיניים מדהימות ויופי ופרצוף מושלם. פנסי התנשפה בהפתעה והייתה ללא מילים. "היא אמרה בשקט "וואו". ונראה היה שכולם מסכימים איתה. הבנות התחילו להסתכל על אפולו ההתעניינות, מוכנות לקרב. והבנים לא התיקו ממנו עיניים.
לאחר שאני טיפה התעשתתי (מה? אומנם אני לא מאוהבת בו, אבל יש לו יופי מהפנט) צעדתי קדימה ואמרתי לפנסי: "אל תשכחי שגם אני מדריכה, ואולי מותר לך להטיל עונשים, אבל גם לי מותר. ועכשיו, אם את לא תלכי מכאן, אני אדווח עלייך, שאת לא מנצלת כראוי את סיכת המדריך שלך." אמרתי בהחלטיות.
פנסי הסתכלה עלי במבטי שנאה, אבל היא הסתובבה והלכה לכיוון הטירה.
היייייי❤️
עקב איומים עקיפים על חיי (איום להפיל אותי לטרטרוס אם אין המשך..) ולא עקיפים, ואני מצטטת: "אם לא תעלי המשך אני ארצח אותך"
החלטתי לצאת מהבית הבטוח שבו שהיתי, ולהעלות פרק.. יאי מי!! אז אני מקווה שאהבתם אותו, ולא הסתכנתי לשווא....😅
ועכשיו יש לי שאלה דחופה!!
אוקיי, אז מרוב פאנפיקים שקראתי, אז אני בכלל לא זוכרת מי זאת? ומה קרה לאמא של וויל? (אם היא מתה? ואם כן, אז איך ומתי?) אז אני כמובן יכולה לבדוק בספרים, אבל הם מושאלים לחברה.. אז פליז תעזרו לי!!
בכל מקרה שיהיה לכולם יום טוב, וחג שמח❤️❤️