אהבה מעבר לדלת

הודעה♥️

בבקשה תקראו עד הסוף!🙏🏻

מאז הפרק האחרון קיבלתי המון שאלות על מתי יהיה ההמשך. כל התקופה הזאת ניסיתי לחשוב על הפרק הבא, אבל משהו עצר אותי. מליון רעיונות, הרבה ניסוחים אבל, בכל זאת לא יכולתי להתעלם מהעובדה שמשהו חסר.

את הסיפור התחלתי לכתוב לפני יותר משנה. בתור קוראות/קוראים שלי אני רוצה להאמין שהרגשתם/ן איזה שינוי היה בין הפרקים הראשונים לבין האחרונים שפורסמו. מפרק קצרצר של 1000 מילים לפרקים שבקלות עוברים את ה- 12000, בכתיבה ברורה יותר, תיאורית יותר, ולפחות בעיניי שואבת הרבה יותר.
הנקודה היא, שמבחינת הכתיבה אני מרגישה שהתפתחתי המון בשנה הזאת, ואני חושבת שמה שמפריע לי להתקדם זאת העובדה שבמבט לאחור יש כמה דברים שהייתי רוצה לשנות ולהוסיף. אני מרגישה שהסיפור יכול להיות יותר בוגר ושבמקומות מסויימים הייתי רוצה לחדד אפילו עוד יותר את אופי הדמויות.
הסיפור הזה הוא הסיפור הראשון שלי, אף פעם לא התנסיתי לפני בכתיבה אז היה לי ברור שאני באה לכאן כדי ללמוד.
אז הנה השיעור הראשון שלי: אי אפשר להתחיל לפרסם ספר כשהוא לא גמור משתי סיבות. הראשונה היא שנוצר זמן מאוד ארוך בין פרק לפרק והשנייה היא, כשאתה כותב אתה מקבל עוד ועוד רעיונות לראש, ולפעמים גם כאלה שצריכים להיות תלויים בדברים שקרו כבר קודם. אם כבר פרסמת את הפרקים הקודמים, אין לך דרך להוסיף אותם.

בהתחלה זה היה קצת מתסכל, הרגשתי שאני תקועה ושאני מאכזבת אותי ואתכם. היו רגעים שחשבתי שאולי פשוט אני לא אצליח לכתוב את ההמשך, אבל כאן אתם נכנסתם לתמונה.

אני לא יודעת אם אמרתי את זה מספיק, אבל חשוב לי להגיד, תודה!!❤️
כמות התמיכה והתגובות שאני מקבלת ממכם מעצימה אותי כל פעם מחדש.
בהתחלה קצת חששתי מלפרסם ספר, לא חשבתי שאני בכלל יודעת לכתוב ושאצליח להמציא סיפור שיעניין אנשים.
גם ככל שהמשכתי, לפני כל פרק תמיד היה את החשש הזה שאולי הוא לא מוצלח. מה אם אאכזב? ואולי הכתיבה לא מספיק טובה?
אחרי כל חשש כזה פשוט בכל פעם קיבלתי מכם כל כך הרבה פרגון ותמיכה, זו המתנה הכי טובה שיכולה להיות. 
כמובן שכל עוד זה בצורה מכבדת אני פתוחה לכל ביקורת, גם שלילית, בכל זאת זה סיפור ראשון שלי ואני פה בשביל ללמוד🙃
אז רציתי להגיד שוב תודה, גם אתם חלק ענק בסיפור הזה, כי בתקופות עמוסות כמו שהיו לי הרבה השנה, כשאני בקושי מצאתי זמן בחיים הפרטיים, התמיכה והציפייה ממכם זה בדיוק מה שגורם לי להתאמץ יותר, לעבוד כפול ולא לוותר.
בקיצור, חשוב לי להבהיר עד כמה הפעולה הקטנה הזאת שאתם בוחרים לעשות כמו להצביע או להשאיר תגובה, משמעותית בשבילי. כשהחלטתי לפרסם ספר לא דמיינתי שיאהבו אותו כמו שאתם כותבים לי ושאלו התגובות שאני אקבל.
בקיצור סליחה על החפירה, פשוט באמת חשוב לי להגיד המון תודה. זה כל כך לא מובן מאליו מבחינתי ובאמת שאין לי דרך לתאר את הכוחות שאתם נותנים לי😄😊

אז אחרי כל החפירה הזאת, אני מניחה שאתם רוצים לדעת מה יהיה עם ההמשך.

משהו בי מרגיש שהספר הזה יכול לקבל עוד הרבה גוונים שלפני זה לא חשבתי עליהם, ובשביל שאצליח להוסיף אותם, אצטרך קודם כל להשריש אותם בהתחלה.
אני מרגישה שאני צריכה לשפר את התחלת הסיפור ורק אז אהיה מוכנה להמשיך.

אז למי שדאג למה הפרקים הקודמים לא מופיעים, זה לא כי אני פורשת, הם פשוט בשלבי עריכה😊
הם יחזרו להופיע לכם כשאסיים אותם.

פשוט היה לי חשוב לרשום לכם הודעה ולהסביר לכם את המצב ולא סתם להיעלם.
ואני חוזרת שוב, אני לא פורשת!!😄

אתם יותר ממוזמנים להשאיר את הסיפור בספרייה שלכם וברשימות הקריאה כדי לקבל התראה ברגע שיעלה פרק.
אני לא יודעת כמה זמן ייקח לי לחזור, זה יכול להיות שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים..אבל אני יודעת שהסיפור הזה עוד לא נגמר.
אז אני מקווה שעוד ניפגש כאן, ואולי, אולי אם יהיה לי את האומץ לנסות אחרי שאסיים את הסיפור, ניפגש גם בתוך כריכה ודפים מוחשיים.

אז לסיכום, מקווה שתוכלו להבין ופשוט תודה על הכל!❤️

אוהבת, NTamor.