"הנה המנות שלכם, תהנו" הוא אמר והניח את הצלחות מולנו. במקום ללכת הוא פשוט עמד שם ובהה בנו, כאילו מחכה למישהו

"אתה רוצה תמונה, לא הבנתי?" אמרתי והרגשתי את העצבים עולים שוב בגופי

"אז... חבר חדש סטיילס?" הוא אמר וכל כך התאפקתי לא להעיף לו אגרוף עכשיו

"א..אנחנו לא ביחד" לואי אמר בקול שקט ושיחרר את ידו מידי שאחזה בה

"לא שזה עניינך אבל אנחנו לא ביחד, עכשיו עוף מפה" אמרתי והוא שוב חייך את החיוך המעצבן שלו, הסתובב והלך משם.
התחלנו לאכול בשקט וראיתי שלואי מנסה להתחמק מלדבר איתי, זה כל כך חמוד שהוא מקנא ככה אבל מנסה להסתיר את זה

"לו...הכל טוב?" שאלתי עם רבע חיוך

"כן" הוא אמר ולא הרים את מבטו מהצלחת

"אנחנו יכולים ללכת אם אתה רוצה"

"הארי הכל טוב" היא אמר וסוף סוף הרים את מבטו אליי, עיניי נפגשו עם עיניו הכחולות ויכולתי לראות שהוא מאוכזב, אני לא מבין...

"למה אתה עצוב?" שאלתי אותו

"אני לא עצוב פשוט לא סיפרת לי שיצאת עם מישהו בזמן הזה שלא... אתה יודע" הוא אמר והוריד חזרה את מבטו לצלחת, הוא חשב שלא יצאתי עם אף אחד?

"סליחה שלא סיפרתי לך, לא חשבתי שזה חשוב לך, בכל מקרה חוץ ממנו לא יצאתי עם אף אחד" אמרתי

"סיימתי, אפשר ללכת?" לואי אמר אחרי כמה רגעים של שתיקה מביכה והצביע על הצלחת שלו, הבנתי שהוא מתכוון לאוכל וישר הנהנתי, הסתובבתי עם ראשי מחפש את מייקל בשביל שיביא לנו חשבון וברגע שראיתי אותו סימנתי לו עם ידי שיביא לנו את החשבון

"הנה החשבון שלכם, מקווה שנהניתם" מייקל אמר כאשר הגיע עם החשבון "אם לא נהנת אתה תמיד יודע לאן להתקשר" הוא קרץ לי עם חיוך ערמומי על פניו, על החשבון היה המספר שלו וכל כך התעצבנתי, יכולתי לראות את לואי משפיל את מבטו וזה גרם ללב שלי להתכווץ מלאות אותו ככה

"מייקל בוא רגע" אמרתי לאחר שהוא הספיק ללכת כמה צעדים

"כן?" הוא הסתובב אליי והחיוך חזר לפניו, ראיתי שלואי היה מבולבל

"אתה יכול לקחת את המספר הזה ולדחוף אותו אתה יודע טוב מאוד לאיפה" קרעתי את הפתק ושמתי את הכסף שהיה צריך לשלם ליד החשבון, הפרצוף של מייקל היה שווה כל רגע "בוא לואי" אמרתי לו והושטתי לו את ידי, הוא נעמד ולקח את ידי בידו.

~~~~~

חזרנו הביתה לפני בערך שעה וחצי ואנחנו יושבים עכשיו בסלון ורואים סרט, ראשו של לואי על היריכיים שלי ואני מלטף את שיערו הנעים, אלוהים הילד הזה מחרפן אותי, שמעתי משיכה קטנה באף וישר הסתכלתי על לואי, ראיתי שהוא מנגב את עיניו וראיתי את הדמעות שיוצאות מהן

"היי היי....מה קרה?" אמרתי וליטפתי את הלחי שלו

"אתה תצחק עליי" הוא אמר וסובב את ראשו אליי, ככה שהוא עדיין שוכב עליי

"לו אני בחיים לא אצחק אלייך" אמרתי וניגבתי את הדמעה הנוספת שירדה לו

"תבטיח" הוא אמר

"מבטיח" אמרתי ושמתי את היד שלי על הלב

"זה בגלל שהוא מת" הוא אמר וגרם ללב שלי לקפוץ

"מי מת?" אמרתי וקימטתי את גבותיי

"תגיד איפה היית בשעה האחרונה? בסרט, חבר שלה מת" הוא אמר וישר התחלתי לצחוק, הוא בוכה בגלל שמישהו בסרט מת? "אתה הבטחת שלא תצחק עליי" הוא אמר והתיישב, משלב את ידיו על חזו כאילו הוא כועס עליי

"א..אני מ...מצטער אבל זה מ...מצחיק" אמרתי תוך כדי שאני צוחק, לואי רק הידק את שילוב ידיו ופניו נעלבות "היי...אני מצטער לא התכוונתי לפגוע בך" אמרתי שראיתי שזה באמת פגע בו, התקרבתי אליו וחיבקתי אותו, מרכין נשיקה לראשו "אתה סולח?" שאלתי

"לא" הוא אמר בקול המתוק שלו

"אתה כל כך חמוד שאתה כועס" אמרתי בגיחוך וחיבקתי אותו טיפה חזק יותר, להרגיש אותו קרוב יותר אליי

"זה לא מצחיק" הוא אמר שוב בקול המתוק

"זה קצת מצחיק" אמרתי "אבל סליחה, לא התכוונתי לפגוע בך לו. בבקשה תסלח לי" אמרתי

"אם אתה כל כך מתעקש" הוא אמר והניח את ראשו שוב על יריכיי, כאשר נשכב שוב ראשו בטעות פגע בפשעה שלי ונשימה חלושה נפלטה מפי ללא שליטתי "מ..מצטער" הוא אמר בקול מובך והרים מעט את ראשו

"זה בסדר" אמרתי וחזרתי ללטף את שיערו.

~~~~~

אוקיי אז אחרי הרבה זמן הנה הפרק... סליחה על השעה אגב
מקווה שאהבתן♥️
לא לשכוח להצביע🤗
(הרגע שכולכם מצפים לו עוד מעט מגיע)

SHIT, maybe I missed youHikayelerin yaşadığı yer. Şimdi keşfedin