Chubby Lover ( Louis Tomlinson fanfic) ~hebrew~

פרק 5

"אתה לא אמור להיות בעבודה ?" מלמלתי בבילבול
"יום חופשי "הוא הבזיק לעברי חיוך לבן.
"מה את עושה ? "הסתובבתי , מנסה להתעסק בכלים שעלי לשטוף ולא להסתכל עליו כשהוא בלי חולצה.
אם לא הייתי מסתובבת בזמן הייתי מסמיקה ומביכה את עצמי.
"רק מנקה " אני ממלמלת בזמן שאני מהרהרת בדברים שונים.
" איך הגב שלך ? " לפעמים נראה כאילו הוא רוצה שארגיש טוב לידו..עוד לפני שאני חושבת על תשובה הגיונית בראש הוא נעמד לידי , מפנה את גבו את הכיר שליד הכיור , מושך את עצמו למעלה ואז פנימה , מתיישב על השיש.
"בסדר " אני משפילה את הראש שלי כדי לא להראות כמה אני מובכת.
"את צריכה עזרה ? " זה כל כך מוזר..
"אתה שואל את כל המשרתות שלך שאלות כאלה ? "אני מהרהרת בלחש
"לא " הוא עונה בכנות , בצורה ישירה , כהרגלו , בוחן כל תנועה שלי.
"אתה מוזר " אני כל כך סתומה.
" זה משהו שעדין לא שמעתי " הוא מדבר אלי בשעשוע .
אני שוטפת את הכלים , צלחת אחר צלחת , סכו"מים , מחבתות וסירים ..מנסה להתעלם ממנו וממבטו החוקר .
כשאני מסיימת אני נאנחת בהקלה , מנקה את ידי ממים ומורידה את השימלה בעזרת כמה משיכות..שלא תבינו לא נכון..לא הייתי עגלה..מישהי ממש שמנה או משהו..הייתי..עגלגלה..כזאת שנכנסת למידה 4 במכנסיים בגלל שיש לה יריכיים ותחת ומידה לארג כי יש לי ציצים.
לא היו לי ממש צמיגים..אבל הייתי נראת עגלגלה..קראתי לזה שמנה כי לא מצאתי מילה אחרת.."עגלגלה " גורם לי להרגיש כמו כדור בשר.
" המדים לא מוחים לך ? "למה הוא כל הזמן סביבי ? שיתפוס מרחק!הוא ממש מלחיץ.
"הם בסדר " אני ממלמלת , עולה לחדר שלי ..שומעת אותו אחרי .
לעזאזל.
אם לא הייתי נראת איך שאני נראת.
הייתי חושבת שהוא מנסה להתחיל איתי.
"עשיתי משהו לא בסדר ? " אני מסתובבת לפתע , אבל לא מצליחה להפתיע אותו.
הוא מסתכל עלי בחיוך קטן , עיניו בכחולות סורקות את פני ואצבעותיו עולות אל פני כדי למחות כמה שיערות בלתי נראות מפני.
"למה שתחשבי דבר כזה ? " החיוך הזה פלרטטני. אני יכולה להישבע!
"אתה עוקב אחרי כל תנועה שלי..כאילו אתה מפחד שאני אגנוב משהו או אעשה משהו.. " הקול שלי נחלש לאט לאט.
"אני רק מתעניין בך קצת פייסלי , אני סומך עליך יותר מידי בשביל לחשוב שתגנבי משהו " הוא שולח לי חיוך.
"למה אתה מתייחס אלי ככה ? " אני ממלמלת משפילה מבט
"כי את שונה .. אני אוהב דברים שונים " הוא מחייך
"אני לא צעצוע , אל תתייחס אל כמו אחד " אני רוצה להסתובב אל החדר שלי אבל הוא נאנח ומחזיק בידי
"את מתרגמת אותי לא נכון פייסלי " הוא נשען על הקיר , בוחן את תויי פני שוב ,מלחיץ אותי שוב..
"אני לא 'משתמש' באנשים ואת בהחלט לא צעצוע..את פשוט שונה..את תופסת מרחק ממני , לא מדברת הרבה..קשוחה איתי..זה מסקרן " נהפכתי לאתגר ? נהפכתי לאתגר.
אני מתה.
"זה לא מסקרן לו..אדוני " אני מהדקת את שפתי זו לזו
"את יכולה לקרוא לי בשמי פייסלי . תפסיקי לעצור את עצמך..אני מנסה להתידד איתך..אין לי שום כוונה להיות קשוח איתך " הוא מעביר את ידו על זרועי בצורה שנראת על פני השטח תמימה ומרגיעה.
אבל זה פלירטוט שמשדר צמרמורת לכל תא בגוף שלי , מבהיל אותי.
"אני אלך עכשיו "אני ממלמלת , נכנסת לחדר במהירות - סוגרת ונועלת אחרי.