"איך היה אדוני?" בזוית מבטי ראיתי שהוא בהה בי
"בסדר" הוא ממלמל
"פייסלי" אני מסתובבת
"אני צריך עזרה עם כמה דברים , ברגע שתוכלי תעלי למשרד שלי " הוא אומר בקול מחוספס ולוקח את המזוודה שלו עימו..
אני מסדרת את דברי בחדרי, מדברת עם אימי..מעדכנת אותה בחופשה..מספרת לה חלק ...אולי גם מעט שקרים..
אני משמיטה את העובדה שכמעט התנשקתי עם הבוס שלי וששנינו היינו בבגדי ים...או כל דבר כזה..
ולאחר שאני מסיימת את האירגונים שלי אני הולכת לכיוון משרדו.
"אדוני?" החדר די חשוך , וברגע שאני לגמרי בחדר הדלת נסגרת מאחורי ואני קופצת בבהלה למראה עיני הקרח שזוהרות גם בחשכה..עכשיו בנחישות..בתשוקה.
"אה..מה אתה עושה?" הוא מתחיל להתקרב אלי אבל אני מתרחקת.
"פייסלי..." הוא מתקדם שוב, חיוך ערמומי על פניו.
אני מתרחקת, שמה לב איך ידיו כולאות אותי כשהן מונחות קרוב למותני על בקיר מאחורי, ואני מבינה שהייתי צריכה להריח שמשהו לא טוב פה..
"מעולם לא הייתי שחקן טוב לידך..משום מה, את היחידה שקשה לי לשקר לה.
אבל אם את רוצה שנעמיד פנים שלא קיים ביננו כלום..שזה
כלום...אין בעיה.
אבל ראי הוזהרת..כשאני אשבר זה לא יגמר טוב " הוא לוחש בקול עמוק, אפו מתחכך בצווארי ואני נעשת מתוחה, מתאבנת...
אני מתכופפת, עוברת מתחת לידיו במהירות
"על מה אתה מדבר?" אני שואלת בתמימות והוא נאנח בשעשוע, ידיו מצטרפות לצידי גופו לאט..ואז הוא מסתובב , מחזיק ביריכיי ומטיח אותי בשולחן שם.
אני נשארת בהלם כשהוא מניח נשיקה על קו הלסת שלי.
"עד כמה תמימה את חושבת שאת נראת מתוקה?" הוא מניח את כפות ידיו על התחת שלי ומושך אותי אליו בעודי ישובה על השולחן בפיסוק רגליים, כשהוא נעמד בינהן.
"את אומנם תמימה פייסלי, אבל את חכמה.
וגם אני
אז אל תעשי ממני מטומטם, אוקי?" הוא לוחש
"מהרגע שנכנסת לפה היה את הדבר הזה בינינו..ואת מכחישה את זה בצורה כל כך מתוקה.." הוא מחכך את אפו בשלי ואני נשארת בהלם לאור מעשיו..גופי רפוי ואינני מסוגלת להגיב.
"אבל נמאס לי להתאפק פייסלי.. זה היה עינוי מתוק..עכשיו זה סתם מיותר" הוא מתלונן
"אני רוצה אותך רק לעצמי" חרא, הוא עומד לנשק אותי.
אבל פתאום, אני מצליחה שוב לנוע ודוחפת אותו בכוח..הרחק ממני..מנסה לסדר את ראשי מחדש.
"אני לא יכולה , מצטערת אדוני" אני עונה בקמצוץ האדישות שנשארה בי.
"אני אגרום לך לסבול בייב..בדיוק אותו סבל שאת מעבירה בו אותי.
תזהרי פייסלי" הוא אוחז בשורש כף ידי וטון קולו מפתה .
הוא מגחך בשקט "תסתכלי איך את מגיבה אלי..יש לך עור ברווז.."גם בחושך הזה היה אפשר להבחין בכך..אבל זה נאמר בעיקר כי הוא נגע בי..
"לואי, מספיק" אני מתחננת והוא מכווץ את מצחו
"מה ?" הוא מבולבל, מחזק את אחיזתו בי מחשש שאברח.
"אתה הבוס שלי ו.."הוא נראה כועס
"זה לא פאקינג תרוץ פייסלי, יש בינינו משהו ואת יודעת את זה. תפסיקי לדחות אותי " הטון שלו רציני ועצבני
"אני מצטערת אני רק..."אני מתכווצת והוא עוצם עיניים..סופר לעצמו בלב ונושף...
לבסוף מפתיע אותי בחיבוק.
"אני לא כועס עליך..רק מתוסכל כי אני לא מצליח להבין בייב..." הוא מנשק את מצחי
"אסור לנו ..אני באמת מצטערת" אני דוחפת אותו במהירות ומשאירה אותו בהלם..יוצאת מהחדר במבוכה במהירות ומרגישה כמה אני סמוקה ומובכת ממעשיו.
YOU ARE READING
Chubby Lover ( Louis Tomlinson fanfic) ~hebrew~
Fanfictionי "לא רציתי להתאהב בו. ממש לא. אבל כנראה שזה קרה בכל מקרה " מבית היוצרים של: TAKEN, 21Rules ,Trust... ~לא לילדות תמימ...
