הלפ!

פרק 3

״פאקינג הצלחתם״ עשטר אמרה וחייכה חיוך רחב
אריאל בהה בשני הגברים מהעבר כלא־מאמין ומעיה, בכל 153 הסנטימטרים שלה אמרה ״אני מרגישה כל כך נמוכה״ 
עשטר גיחכה ״גמדה״ 
״אמא שלך גמדה״
״את אמא שלי״
״ששששששששש״
״אל תגידי לי ששששששששש״
״סתמי תפה, זונה״
״את סתמי תפה, אמא של זונה״ 
עשטר ומעיה המשיכו להתקוטט ביניהן בזמן ששלושת הגברים בחדר (אם אפשר לקרוא לנער בן 13 גבר) מסתכלים עליהן כאילו נפלו מהירח. 

ואולי זה נכון, בערך. שלושת הילדים אכן הגיעו משום־מקום 55 שנים לעבר. 

אותו האדם שענה במקום ג׳ורג׳ כחכח בגרונו ועצר את מה־שלא־הלך־שם. 
עשטר פתאום נזכרה איפה הם נמצאים והסתכלה על שני חברי להקת הביטלס בהערצה גלויה. 
״אעאעאעאע אנלא מאמינה שזה באמת קורההההה״ עשטר שוב קיפצה מעלה־מטה במקומה. 
״מה לעזאזל קורה פה, רינגו״ שאל עוד אחד מחברי הלהקה שהגיע ברגע ששמע את עשטר צווחת שוב 
רינגו מסתכל על ג׳ורג׳ בעזרת עיניו הכחולות ומרים גבה בשאלה. 

ג׳ורג׳, שבזמן שכל זה קרה המשיך לאכול את הפיצה־פפרוני שלו כאילו מכונה כפולה מגובהו, בצבע אפור, לא הופיעה מתוך החלל הריק ומתוכה יצאו שלושה ילדים, אחת מהם מתנהגת כאילו מינימום קיבלה פרס נובל ופגשה את הנשיא. 
״מה?״ הוא אמר בפה מלא בפיצה ״הם פשוט הופיעו פה. היא דווקא חמודה״ אמר והצביע על עשטר
עשטר שוב צווחה והוציאה את הטלפון שלה מהכיס האחורי של הג׳ינס שלבשה על מנת לבקש מהם להצטלם איתה 
״מה לעזאזל-״ אמר ג׳ון והסתכל על הטלפון של עשטר בפה פעור 
״תכניסי את זה, מפגרת״ סינן אריאל לעבר עשטר ״אנחנו בשנות השישים!״ אמר , כאילו זה מובן מאליו
עשטר הסמיקה והחזירה את הטלפון שלה לכיסה. 

ג׳ון עצם את עיניו השוקולדיות ולחץ את רקותיו כאילו שכואב לו הראש ״מישהו מוכן להגיד לי מי אלה?????״  
אריאל, שוב נוהג כהגיוני מבין השלושה, מושך את עשטר לאחור, ומעיה, ששוב לא מצליחה להתאפק, לוחשת ״שיפ״ 
עשטר פלטה נחרה ״מטומטמת״
״את מטומטמת״
״נכון״
״זונה״
״גם נכון״
מעיה, שהתעצבנה על חברתה הטובה אמרה ״זדייני״
״כמה פעמים אני צריכה להגיד לך?? זה. לא. דבר. רע.״ היא הדגישה כל מילה.

ג׳ורג׳ נראה משועשע מהסיטואציה ואילו ג׳ון נראה מבולבל,
רינגו סתם נראה לא קשור.

מעיה בחנה את כל הנוכחים בחדר ואמרה ״לא אמורים להיות ארבעה?״ 
אריאל אמר את שלוש המילים שלעולם לא חשב שיגיד ״כן, את צודקת״ הוא הסתכל על שלושת חברי הלהקה, ועשטר אמרה ״איפה פול?״ מעיה גיחכה ״מה?״ שאלה עשטר ״עזבי, יותר מידי חסר טאקט, אני אספר לך כשנחזור״ עשטר הרימה שתי גבות בלתי־נראות כמעט, אבל עזבה את הנושא.

פתאום נכנס לחדר ה׳ביטל החמוד׳ ״מי קרא לי?״ הוא העביר יד בשיערו החום והלך לעבר חבריו. עשטר צווחה באושר, שוב. 
״היא עוברת התקף?״ שאל פול
״כן, אני די בטוחה שכן״ מעיה אמרה ״אבל זה לא חדש״
אריאל גיחך ״אנחנו יכולים לחזור כבר?״ שאל את החברות שלו. 
״אתה יכול רק לחלום על זה״ מעיה אמרה לו ״היא מתנהגת כאילו היא מצאה את התרופה לסרטן או משהו״ עשטר רק הסתכלה עליהם והחזירה את מבטה לחברי הלהקה.

״מה נסגר?״ פול שואל ״למה את בוהה בי״ 
עשטר פתאום הבינה מה היא עושה והפסיקה עם הבהייה האינסופית שלה.
היא הסמיקה והתחבאה מאחורי אריאל. 
וכמובן שמעיה צעקה ״שיפ!!״ חברי הלהקה נראו כל כך מבולבלים כששמעו את המילה המשונה, שמעיה לא יכלה אלא לצחוק.

ג׳ורג׳ דחף את שארית הפיצה־פפרוני שלו לפה, כמעט נחנק כשעשה זאת, והתקדם לעבר שלושת הילדים. 
הוא עמד אל מול עשטר, מתנשא מעליה "הו. אני סוף סוף יודעת איך זה מרגיש להיות מעיה" אמרה
"מה קורה?" שאל
עשטר לא הצליחה לדבר, מעיה רק גיכחה ואריאל, שוב ההגיוני מביניהם, אמר "הכל, אמממ, טוב? אתי מתלהבת, מעיה אדישה, ואנחנו חייבים לזוז" 
"מה?! לא! רק הגענו!" עשטר התנגדה"
"ובכל זאת" והוא גרר את שתי חברותיו חזרה למכונת הזמן ולפני שיספיקו להגיד ולו מילה שיגר אותם חזרה ל2020.

⋆ ˚｡⋆୨୧˚ ☮︎ ˚୨୧⋆｡˚ ⋆

כע אחי
מקווה שנהניתם
אגב שמתי תמונה של ג'ורג' מהקליפ ל strawberry fields forever ופאק הוא ככ חתיך
אוקיי אני אלך לי עכשיו
בבי