מבחנים באוניברסיטה ידועים בתור צרה אחת גדולה.
אסור להעתיק, שלא תחשוב על זה אפילו, אסור ללחוש, אסור להשתעל, ואם לא למדת, אתה נכשל. זה ברור. אין פה ניחושים או לזכור מהשיעור.
"ובשאלה שלוש?" יאן ידוע בתור אחד שלא לומד, אף פעם. אבל הוא איש עם מזל, המזל בהחלט משחק לצידו, למרות שהוא לא לומד, הוא מצליח - וזה לגמרי נוגד את כל חוקי הייאוש של האוניברסיטה.
"תשובה שתיים." אני עונה בחוסר חשק.
"אתה בטוח?" הוא שואל שוב ומקמט את עיניו המלוכסנות והארוכות.
"כן." אני עונה ושנינו מפנים מבט ברגע שדלת הכיתה נפתח.
"זין! זה מה שאתה! חתיכת שמוק מסריח!" ריי צעקה לבוחן כאשר יצאה מהדלת. היא הביטה בי וביאן בעייניה השחורות ובהרמת גבותייה הצבעות.
"לא הלך לך?" אני צוחק אך מוחק את החיוך כשעייניה מצליפות בי מבט כואב.
"לא." היא נאנחת, "לולא הבוחן השמוק הזה." היא צועקת לדלת האפורה כשסגורה. "הוא פשוט פסל לי את המבחן." היא זועפת.
אני מושך בכתפיי, "מה עשית עכשיו?"
"כלום! אני נשבעת!" היא מנידה את ראשה ושיערה הסגול והקצר זז מצד לצד ונראה מבולגן מתמיד.
ריי היא כנראה הבחורה הכי צבעונית ועצבנית שהכרתי. אני לא יודע איך אבל כבר ביום הראשון ישר התחברנו. משהו בי אמר לי שכדי לי להתחבר לבחורה המעט מלאה הזאת עם הנזם באף והשיער הירוק, שכבר הספיק להתחלף לכמה צבעים.
ריי היא מהבחורות שלעולם לא תספר כלום על עברה, וגם לא תשאל על העבר של אחרים, מה שמצויין בשבילי. היא די בעייתית, קעקועים בראש שלה הרבה יותר מלימודים. ויש לה פה גדול, לא פיזית- מילולית. היא לא יודעת לסנן בין מחשבות לבין לדבר, היא פולטת את כל מה שהיא חושבת. וזה מה שאולי מה שמקנה לה הרבה חברים. היא ביצ'ית, כל אחד צריך ידידה ביצ'ית.
ריי מתקדמת במהירות על עקבייה השחורים אל כיוון החצר, ואני ויאן, אחרייה כמובן.
"היום אתם באים?" ריי שואלת בזמן שהיא מגבירה את קצב ההליכה שלה.
"לאן?" יאן שואל.
"לחדר שלי. יהיה אלכוהול קצת, ג'יימס אמר שאולי הוא יביא מאבא שלו-"
"סמים?" יאן קוטע את ריי ומצחקק.
"לא." היא אומרת מבלי להביט בנו, "הוא מגוון הפעם עם השתייה. בשעה שתיים עשרה, ניקי מביא רמיקס חדש וזואי תבוא עם החברות שלה."
יאן מחייך. ברור שהוא יחייך, הוא שמע את השם זואי, והיא בהחלט הקראש הגדול שלו. זואי היא בסדר, כלומר זואי היא היזיזה שכל אחד יירצה. היא לובשת בגדים מינמלים, היא זורמת, היא שותה, היא שנונה, היא יודעת לרקוד, היא בלונדינית, יש לה חזה ענק.
"אתם באים?" ריי שואל ופונה את הפנייה לכיוון החצר, ומשם כשאנחנו מול גבה, אחרייה, מתקדמים למקום שלנו.
"בטח." יאן אומר.
ריי עוצרת ומסתובבת אליינו, "ואתה הארי?"
אני נאנח.
"סיימנו עם המבחנים לשבועיים האלה." יאן אומר.
"וגם לא היית במסיבה מאז אוקטובר." ריי מחייך חצי חיוך מנחם.
אני שוב נאנח.
"כן, ברור, בסדר." אני מחייך באי חשק.
"אייזיק חייב לשמוע את זה." יאן צוחק ונותן לי מכה חזקה בכתף.
ואנחנו ממשיכים ללכת בחצר הענקית שמלאה בכמה אנשים בודדים. ואנחנו מגיעים למקום שלנו.
שזה בעצם מן שלושה ספסלים בקצה החצר המוצבים תחת שלושה עצים עם ענפים גדולים אשר מהווים לנו גג.
ואנחנו מתמקמים.
"שמעתי שאחותה של ג'ני שסיימה שנה שעברה את הלימודים עברה לגור בארצות הברית, והשכנה שלה אמרה שהבת שלה עובדת בקוסמטיקה ואחת המטופלות שלה, אמרה שבת אחותה מכירה מישהי שחבר שלה בן דוד של קייטי פרי." יאן מדקלם בזמן שעיניו נעולות על העץ הרחוק וידיו זזות על חולצות המשובצת.
ריי זורקת לו מבט מבולבל והוא מחזיר לה משיכת כתפיים. ואני משער שברגע זה עברנו את של הרכילות.
"ריי?" אני מביט בה.
"מה?" היא שואלת וממשיכה לעסוק בקופסא שהוציאה.
"סיגריות?" אני שואל, מופתע. היא מהנהנת בחיות ושולפת סיגרייה אחת מן הקופסא, "ממתי בדיוק?"
היא מושכת בכתפה, "התחלתי לפני יומים." היא מחייכת.
אני קם לכיוונה.
"רוצה?" היא מושיטה לכיווני את הקופסא אך אני מעיף אותה כמה שיותר רחוק ממני.
"מה הבעיות של הארי?" היא מקמטת את גבותייה, "זה עולה כסף אתה יודע."
אני מניד בראשי, "לא ליידי."
יאן מביט בי מבולבל וריי מזעיפה לי מבט כפבזמן שאני חוזר למקומי על הספסל הריק.
YOU ARE READING
"one more night" - Season 2 H.S fanfic
Fanfiction'והכל מבולגן אצלי, יותר מתמיד. המחשבות רצות בראשי, כמו פסיכי, ככה אני מרגיש. אובססיבי לדבר שנעלם. יש בי רצון עז לדבר שכבר לא כאן. והכל בבלגן אצלי בראש, והמחברות והספרים והמחשב והפלאפון לא עוזרים לנקות מחשבות, ובטח לא התמונה שעל הקיר, היא מחמירה את...
