הגורל שלנו

יום אחרון לחופש הגדול

נקודת מבט ליהי:
"ליהי קומי זה היום האחרון של החופש הגדול קדימה את צריכה לקוםםםם יש מלא דברים לעשות" אני שומעת את אמא שלי מעירה אותי אני לוקחת את הטלפון מהשידה ורואה שהשעה רק 8:15 בבוקר "אווףףף אמא רק שמונה בבוקר תני לי לישוןןן" אני מכסה את הראש מתחת לשמיכה "ליהי קומי למה אני צריכה להגיד יותר מפעם אחת קומייי!!!!!" אמא צועקת ואני כבר אין לי כוח לריב איתה שוב ואני קמה בלב ברירה מהמיטה הנוחה שלי "קמתי הינה קמתי" אני מתלבשת  בגינס כחול קרעים וחולצה קצרה וקושרת אותה ונעלי פילה לבנות אני נכנסת למקלחת לעשות את שאר אירגוני הבוקר שלי אני לא ילדה שאוהבת להתאפר אז לא שמתי בכלל איפור והשארתי את השיער פזור יש לי שיער גליל בצבע חום
אני שמה על עצמי את התכשיטים שלי כן אני ילדה שאוהבת מאוד זהב השעון שלי זהב הצמיד שלי זהב טבעות זהב ואפילו הפנדורה שלי
אני מקבלת צילצול טלפון מאופק
קקטוס: קמת?
אני: בלב ברירה
קקטוס: יופי, אנחנו עוד שעה נבוא לאסוף אותך נקנה כמה דברים בקניון ונצא קצת לפארק חייב לסוף החופש הגדול
אני: סבבה מתאים לי
קקטוס: יופי יאללה נדבר
אני: ביי
אופק התקשר עליי לרדת למטה שהם כבר למטה הבעיה שאני לא מוצאת את הארפוד שלי ואין סיכוי שאני הולכת בלי שירים אין מצב כזה אוףףף איפה זה יכול להיות "אופק מתקשר"
קקטוס: את מוכנה כבר לרדת
עמית: ליהי יאללה כפרה עלייך רדי סתם חבל על הדלק
מאי: לילו מה את נוטשת אותי ואת אור פה לבד איתם לא הבנתי אותך
עידו: שאני אבין יש לכן בעיה להיות איתנו אפשר להוריד אותכם בדיוק כאן
עמית: בדיוק
אני: דייי כבר אוף אני לא מוצאת את הארפוד אוףףףףף איזה עצביםםםם
אופק: לילו כולה אוזניות יום אחד תסתדרי בלי יאללה את יורדת
בלב ברירה אוףףף אני ממש אוהבת לשמוע שירים זה מרגיע אותי שאני צריכה את זה אוףףף אני לא מבינה איפה הן נעלמו
אני: כן אני יורדת
ירדתי למטה נכנסתי לגיפ של עמית יש לו גיפ לבן גדול ויפה עם שמונה מקומות טוב הוא תמיד אוהב מכוניות
ירדנו בקניון הסתובבנו יחסית הרבה כולנו קנינו דברים אחרונים שנשארו לקראת הבית ספר ואני מאי ואור קנינו בנוסף גם טייצים של אדידס כי בכל בית ספר אסור גינס קרעים ועם גינס ארוך נמות מחום
הבנים קנו כמה חולצות בשבילם ועוד דורדורנאט ובשמים חדשים
עמית: אני רעב מת בואו נשב לאכול
אור: כן כן בואו נלך ל- bbb
כולנו הסכמנו
אנחנו מתחילים להזמין את המנות ומתחילים לצחוק עך שטויות ולהזכר שוב במורים שלנו ובמה שהיינו עושים להם
חחחחחחח
אופק: היי קלטו מי נכנסו ויושבים בדיוק מולנו.
הסתכלתי לראות על מי הוא מדבר וכמובן איך החבורה של שירז ולא אחרת נכנסה
ואני ישר בטבעי מגלגלת עיינים
מאי: חחחח מתה נראלי הם עוקבים אחרינו
עידו: לגמרי חסרי חיים באמא שלי
עמית: מה יש לך עומר שם עלינו מעקב על הנעל לא שמת לב.
וכולנו התחלנו לצחוק
שירז: אוי עוד פעם אתם אי אפשר ללכת לאן שהוא בלי לראות אותכם, אתם פשוט אוהבים להידחף לכל מקום.
ממש חוצפנית חייה בסרט אימלה לא סובלת אותה מוכנה לשלם למשהו שיהרוג אותה
אני: חמודה אנחנו הגענו קודם ודבר שני מי שנדחף בנתיים זה אתם לנו כל מקום שאנחנו הולכים אתם שם איזה קטע כנראה אתם ממש אובססיבים אלינו.
איתי: ילדה תרגעי ומהר כי את קצת נסחפת.
אני: ממש מתה מפחד יאללה שמענו אליכם תנו לנו לאכול בשקט להתחפף בבקשה
עידו: אתה חושב שאתה מאיים פה על משהו חיי בסרט לך תחזור לחור שממנו יצאת
עומר: תזהר עם הפה שלך למה זה לא יגמר טוב.
ראיתי שעיניינים מתחילים להתחמם ואין לי עצבים לזה עכשיו
אני: יאללה חמודים אתם מפריעים לנו ואנחנו יושבים לאכול כמו שאתם רואים אז להתחפף וכל אחד להרגיע כן אנחנו לא חברים שלכם אז צאו מהסרט שאתם ככה מדברים ויאללה ביייי!!!!!
ממש התעצבנתי רציני כל מקום הם שם אוף למה הם לא נעלמים וזהו
שירז: בואו בואו נלך גם ככה לא שווה להשאר פה באותה מסעדה עם אפסים כמוהם
מאי: חמודה תרגיעי עם אנחנו אפסים אז מה אתם עלה שעף ברוח.
וכולנו התחלנו לצחוק איך מאי יודעת להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון
ויופי הם יצאו
אני: טוב צריך להכין את הדברים לישיבה בפארק אני מביאה פיצוחים
מאי: אני מביאה עוגה האמת באלי שוקלד זורם?
וכולנו אמרנו כן
עידו: אני אדאג להביא שתייה קלה
אור: אני אביא קריוקי למוזיקה
עמית: בואו נעשה את זה בים מה דעתכם נמאס מהפארק כל הזמן וגם ככה תמיד בסוף מגיעה ניידת בואו לים אני אדאג לתאורה ואדאג למדורה שתהיה לנו
סבבה אמרנו כולנו ביחד וזרמנו עם הרעיון שלו
******
כל אחד מאיתנו מסדר את הדברים הבאנו מחצלת שאמרנו שנשב ביחד עידו בנתיים מנסה להדליק מדורה אור על השירים מאי שומרת בנתיים על העוגה שלא תיפול ועמית ואופק מרכיבים את הפנסי תאורה
ואני מסדרת את המחצלת שהיה לנו נוח
התיישבתי על המחצלת קצת מבואסת מי זה שאני לא מוצאת את האוזניות בטח איבדתי אותם אתמול שהייתי אצל סבתא אוףףף אבא יהורג אותי זה כבר פעם שנייה שזה קורה
עידו סיים להדליק את המדורה והתיישב ליידי "לילוש מה יש למה את עצובה ככה מה קרה" עידו שאל אותי "סתם איבדתי את הארפוד וזה כבר פעם שנייה ואבא שלי יהרוג אותי וחוץ מי זה זה ממש מבאס ככה עוד פעם לאבד אותם" והתחילו לי לרדת דמעות "דיי לילו יהיה בסדר ומקסימום תמצאי אותם בבית קשה לי להאמין שאיבדת אותם הם בטח בבית" באמת רציתי להאמין לזה אבל "חיפשתי בכל מקום אני לא מבינה איפה זה יכול להיות" באמת שאני לא רוצה שוב לאבד אותם "דיי לילי אין מה לבכות איפה התיק שלך יש שם בטח איזה מגבון או נייר לאף" הבאתי לו את התיק ואז הוא הוציא את הארפוד "אני לא מאמינה מה איך זה הגיעה לשם דיי אני בשוק שזה היה איתי כל הזמן בטח שכחתי את זה פה" ממש שמחתי שמצאתי אותם ממש ממש כי אני אוהבת את השירים מרגיעים אותי ומחזקים אותי ברגעים קשים בכללי אין על שירים ובידיוק אור הצליחה לשים את השירים התחלנו לרקוד ולשיר חחחח כמה כייף לי איתם כמה הם עושים לי טוב בחיים המשוגעים האלה באמת לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם
"את גורמת לי לרקוד ולזוז ולרקוד ולזוז ולרקוד ולזוז אהאהאה ולרקוד ולזוז ולרקוד ולזוז ולרקוד ולזוז אהאהאה אז מה הלו"ז ? להזיז ת'עכוז לא לצאת מריכוז אהאהאה ולרקוד ולזוז ולרקוד ולזוז ולרקוד ולזוז אהאהאה" ככה אנחנו שרים ורוקדים וקופצים וכמה כייף לנו ככה איזה כייף ככה לסיים את החופש הגדול