לפני שהקרב מתחיל

11. האמת

קפאתי
"מה?" פלטתי

"למה לא היית אצל הדודים שלך?" הוא שאל שוב "אני הסברתי לך בסוף שנה שעברה שחשוב מאוד שתהיה אצלם בקיץ"

סטיקס
מה אני עונה על זה?
"אדוני הייתי בסדר כל הקיץ, וולדמורט לא יודע איפה הייתי" אמרתי

"זה לא משנה שהוא לא יודע איפה היית" אמר לי דמבלדור "לא היית אצל הדודים שלך, וזה שובר את הקסם שמגן עליך"

"איזה קסם בדיוק?" שאלתי בכעס "מתי הוא הגן עלי? בטורניר הקוסמים המשולש? אולי שנה שעברה במשרד הקסמים? מתי בדיוק?!"

דמבלדור שתק לרגע ואמר: "הארי הסיבה היחידה שאתה לא מתת עד עכשיו, זה בגלל שהקסם הגן עליך"

"לא, הקסם לא הגן עלי, אני חי רק בזכות עצמי, ולא בגלל אף אחד" אמרתי

"למה שפשוט לא תספר לי איפה היית?" שאל דמבלדור
"כי אני לא יכול" אמרתי "הבטחתי לא לספר"

הוא שתק לרגע ואז אמר: "טוב זה לא הסיבה שבגללה אנו כאן"

ואז הוא התחיל להסביר לי על מה שנעשה בשיעורים האלה
ודבר אחד ידעתי
השנה הזאת תהיה ממש קשה

*****

ירדתי במהירות והלכתי למועדון גריפנדור
"הרמיוני?" קראתי
"אנחנו כאן" היא אמרה

"מה קרה?" שאלה הייזל
סיפרתי להם שאני הולך עם דמבלדור לחפש הורקורקס ושיכול להיות שיגיעו אוכלי מוות
"קחו את מה שנשאר לי" הושטתי להם את שיקוי המזל

"אתה בטוח?" שאל ליאו
"כן, אתם תצטרכו את זה יותר ממני, אני יהיה עם דמבלדור אז אני יהיה בסדר" אמרתי
באי חשק, ליאו לקח את הבקבוקון

"תזכרו לא לחשוף את עצמכם" אמרתי לג'ייסון ופרסי שהגיעו
"אנחנו לא בני 5" הרגיע אותי פרסי "נהיה בסדר, עכשיו לך"

*****

סנייפ הרג את דמבלדור
זה היה ברור שהוא אוכל מוות, למה דמבלדור סמך על סנייפ?

רצתי במהירות להוגוורטס כדי לבדוק מה עם החברים שלי
רצתי ישר למרפאה, לא אהבתי את מה שראיתי

פרסי שכב חסר הכרה על אחת המיטות ואנבת' ישבה לידו, בוכה
הרגל של פייפר הייתה חתוכה כמעט לגמרי

הייזל וליאו נראו בסדר, לפרנק היה כמה שריטות ביד ימין, לג'ייסון היה גבס ביד
והרמיוני נראתה בסדר בהתחלה, ואז ראיתי שיש לה כמה חתכים בפרצוף והשיער שלה כנראה עבר 'תספורת' נחמדה