פרק 14- תהיה מושך ליאם

1.3K 119 17
                                    


אני עכשיו מרגישה הרבה יותר טוב. ממש תודה לבנות שתמכו והתעניינו במה שקרה! 

זה באמת היה יום ממש קשה בשבילי.

מזל שהוא נגמר בטוב.

שבת שלום בנות(:

פרק 14

ביום שלמחרת הייתי לחוץ לגמרי. לנה לא הפסיקה לדבר על הארי כל הבוקר.. בחיים לא ראיתי אותה כזאת נלהבת. אני ממש רוצה שהקשר שלי ושל הארי ייעבוד. אני לא כל כך בטוח מה יש בנינו בדיוק אבל אני רוצה שזה יעבוד.

ומצד שני, אני לא רוצה להיות הגורם לשבירת הלב של אחותי התאומה. היא מאוהבת בו.. ואני ידעתי את זה ועדיין התאהבתי בו כמו אח מגעיל.

אני ונייל הגענו לבית הספר. הלכנו מאחורי בית הספר, לאיזור,שבו יש ספסלים ובדרכ מאוד מבודד.

"היי ליאם!" נייל אמר בחיוך והתקרב לבחור שהתיישב על אחד הספסלים.

"ליאם, זה לואי.. לואי, זה ליאם." נייל עשה היכרות בנינו.

"אז אתה אח של לנה?" ליאם שאל והנהנתי.

"היא נראית ממש נחמדה.. אני אשמח לצאת איתה. לפחות להציע לה לצאת.. אם היא תסכים."

"הבעיה היא שהיא ממש מאוהבת בבן אדם הזה.. אני לא יודע אם היא תסכים בכזאת קלות."

"נקווה שכן.. אנחנו לא רוצים שיישבר לה הלב." נייל הוסיף לדבריי.

"תהיה מושך ליאם." נייל אמר לו בחיוך, וליאם קרץ לו כתגובה. אני ונייל נכנסנו לבית הספר בזמן שליאם נשאר שם.

ראיתי את הארי עובר במסדרון. עברנו אחד ליד השני וחייכנו חיוך ביישן אבל לא יותר מזה.. אולי קרה משהו.

"א-אני צריך ללכת.. נדבר אחר כך נייל " אמרתי לו והלכתי במהירות לכיוון אליו הארי הלך.

כשראיתי את הארי מזווית עיניי, התקדמתי אליו וצעקתי את שמו. הוא הסתובב וחייך כשראה אותי.

"ה-היי לואי.." הארי אמר, לא מביט בעיניי.

"קרה משהו?" שאלתי את הארי.

"לא.." הוא ענה במהירות.

"ל-לא יודע.. חשבתי שתתקשר אליי." הארי תיקן את עצמו.

"היו לי מלא דברים על הראש.. סיפור ארוך." אני והארי התחלנו ללכת, לא יודעים לאן, פשוט הולכים ומדברים.

"אז מה בקשר.. אלינו?" הארי שאל את השאלה שלא הצלחתי להוציא מהראש שלי כל הבוקר.

"ללא יודע.. מה אנחנו?" חייכתי חיוך ביישן והבטתי ברצפה.

"לפני שנדבר על זה.. אני רוצה שתבוא איתי לאנשהו." הארי אמר לי, ומשך אותי לכיוון המדרגות בבית הספר. עלינו עד לקומה השלישית, שעד לפני חצי שנה הייתה מלאה בתלמידים. היום היא די נטושה, וחוץ מכמה ילדים משועממים או פריקים אף אחד לא מסתובב פה.

כרגע אף אחד לא היה בקומה. רק אני והארי.

אני והארי נכנסנו לכיתה שבדרך כלל נעולה, אך היום הייתה פתוחה. הווילונות היו סגורים וכך גם החלונות, ריח רע שרר בכיתה והכיתה הייתה מבולגנת לגמרי. לא היה לי אכפת מהבלגן. הדבר היחידי שהצלחתי לחשוב עליו זה על שאני פה.. עם הארי.. לבד..

"מאוד רומנטי, הארי." צחקקתי, והוא הצטרף לצחוקי.

"סתם רציתי שנהיה לבד.. רחוקים מכולם." הוא סגר את הדלת אחריו.

לפני שבכלל שמתי לב,  מצאתי את עצמי צמוד לקיר, נהנה לנשק את הארי בהתלהבות. לא הפסקנו אפילו לשניה כדי לנשום אוויר.

העברתי את ידי בתלתליו והוא הניח את ידו על הירך שלי. הוא הזיז את ידו למעלה ומטה, לפעמים סוטה מעט לכיוון הישבן שלי. בכל פעם כזאתי הרגשתי את לחיי בוערות ואת שפתיי רעבות לעוד.

"אני רוצה אותך.. שוב." אמרתי בין נשיקה לנשיקה.

"תאמין לי שגם אני אותך.. לא בבית הספר." הוא ניתק את הנשיקה ועבר לנשק את צווארי.

"אם לא עכשיו אז מתי..?" שאלתי אותו, משחרר אנחות שקטות מפי.

"אתה פנוי היום?" הוא שאל אותי.

"בשבילך? תמיד." עניתי בחיוך. הוא חזר לנשק את שפתיי, לא לפני שיצר היקי על הצוואר שלי. נשמע צלצול ברקע, אך נשארנו שם, מתמזמזים צמודים לקיר.

"יש צלצול הארי." אמרתי, מתנשף קלות ומצמיד את מצחי לשלו.

"לא אכפת לי. בוא נבריז." הוא אמר, מעביר את ידו בלחי שלי, ואז מנשק את פי קלות.

She loved you first- LarryWhere stories live. Discover now