מחשבותיו של הלב

שברונו של הלב.

אני מתעורר בבהלה משינה ארוכה.
שינה מסוייטת, שינה בודדה.
מלאכים מתים בכל מקום.
אני לא דופק, אני לא פועם.

אני מתעורר לעוד בוקר שנדמה לרגיל.
חדריי נראים קטנים יותר.
כלום לא כשורה, האוויר שחור.
אני לא מוכן, אני לא רוצה.

אני מתעורר לעוגה ללא נרות דולקים.
אני רואה מציאות זהה לסיוט.
חגיגות מפורקות בכל פינה.
אני לא זז, אני לא בוכה.

אני מתעורר שוב רק כדי לבדוק.
הדם מציף אותי ברגשות עזים.
התנהלות רגילה כביכול לחיים.
אני לא שלם, אני נשבר.