עשור של וואטפד - תחרות (הסתיימה)

פרס - stories_by_sky

כותבת: stories_by_sky

*

קטע ראשון - "ורד"

.

לזאת שהייתה בחברה הכי טובה,
הפרח היפייפיה בגן שאהב את כולם.
זאת שהייתה גם בירידות וגם בעליה.
זאת שנשארה מאחור, כשהיא עזבה.
וזאת, אלוהים רק יודע, היא הייתה עצובה יותר מהוריה.
הם כבר איבדו כל תקווה בה, אבל היא? היא אחזה לה בשורשים גם בלילות סוערים, והכל, בשביל תקוות שווא.
הסיכוי הקטנטן שהיא תהסס, ותחליט בשניה האחרונה "דיי! שווה לי להילחם".
והיא, שאהבה אותה יותר מכל, מקדישה לה חיוך ועלה כותרת.
ולמרות שהסוף היה צפוי מראש, ופרחה נולד נבול. התקוות הם אלו שהחזיקו אותו, עד לאותן השניות האחרונות.

.

קטע שני - "באנג"

.

ענדתי את עיתורי הגבורה,בפעם האחרונה.
עיתורי המלחמות, עיתורי הגאווה, בפעם האחרונה.
כומתת לוחמים חבשתי,בפעם האחרונה.
המדים לעגו לי,"סייר", אות כבוד שלא מגיע לי.
ככה חייל לא נוהג.
"חייל קם על הרגליים, מרים את הנשק הכי קרוב עושה להם בְאֻנג שלא ישכחו." אתה אמרת.
ובמראה, נראיתי כמעט כמו הבן אדם שהייתי, לפני המלחמה.
אבל הילד הזה מת, כבר שש שנים.
הצדעתי לדגל המוכתם בדם, בפעם האחרונה.
האקדח שליווה אותך למלחמה, זה שהענקת לי במתנה, מונח על הרקה.
"תעשה איתו הרבה בְאֻנגִים."
ולפני שהיד על ההדק לחצה לחשתי כמעט בשקיקה, "באנג" אחד אחרון, בשבילך.

.

קטע שלישי - "גאה בעצמי"

.

אתה בטח תהיה גאה,
תהיה שמח לשמוע,
כי סוף סוף טוב לי.

אתה מכולם יודע כמה נלחמתי,
כמה נפלתי ואז קמתי,
כמה בכיתי, כמה שנאתי.

מצאתי את חלקת האלוהים שלי,
אני יודעת שאתה גאה בי,
כי אני גאה בי.