Vampire game || הושלם

הפתרון היחיד הוא מוות

״רוז, האם תסכימי לרקוד איתי?״ שאל ושלח את ידו אליי, הוא חיכה שאני אסכים לרקוד איתו.

״אני... מסכימה לרקוד איתך״ אמרתי ואפילו לא שמתי לב שאמרתי את זה, שתפי זזו לבד, הקול דיבר לבד.

״יופי, אז בואי״ אמר ואני החזקתי את ידו, הוא לקח אותי לאמצע של הסלון, חייבת להגיד שהוא נורא גדול, כמו בארמון! הבית שלו מאוד גדול, בגודל של ארמון שלם.

המוסיקה התחילה להתנגן והתחלנו לרקוד, כל הזמן הזה הסתלכתי עליו, לא יכולתי להוריד את העיניים שלי ממנו.

״אני כזה חתיך שאת לא מספיקה להסתכל עליי?״ שאל בחיוך בזמן הריקוד.

״ל-לא!״ אמרתי והשפלתי את מבטי, הסמקתי נורא.

״הפה שלך אומר לא, אבל הראש חושב אחרת״ אמר.

״למה אתה עושה את זה?״ שאלתי והרמתי את ראשי.

״אמרתי לך כבר... אני מתחיל להרגיש רגשות, וכשאני מסתכל עלייך אני רואה שאת עדיין עצבנית, חוץ מזה אני תמיד יודע מה את רוצה״ אמר בחיוך.

״כן ממש, מה אני רוצה עכשיו?״ אמרתי בצחקוק כי זה לא נשמע אמין, הוא יודע מה אני רוצה? כן ממש...

״את רוצה לנשק את השפתיים שלי״ אמר ואני התנתקתי ממנו.

״מ-ממש לא! מי אני?! לא! למה שאני ירצה!?״ אמרתי מופתעת, או יותר נכון שיקרתי, נו באמת הוא כזה חמוד שקשה שלא לרצות!.

נ.מ קאי

״שחכתי להגיד לך שאנחנו לא הפכים כמו שאת חשובת... אנחנו להפך, קשורים אחד לשני, אני יודע מה את רוצה, איפה את, מה את מרגישה, אם את עצובה או לא... לא יודע מה זה אבל זה נכון, הרי צדקתי״ אמרתי לה בחיוך כשהיא מסתכלת עליי ומסמיקה.

״אמרתי לך שהשמלה הזאת נורא יפה עלייך? רוז?״ הוספתי כשבחנתי בגופה שוב.

״תפסיק!״ אמרה וראשה היה מושפל.

״להפסיק מה? אני חושב שהחמאתי לך״ שאלתי אותה כי לא הבנתי מה היא אמרה.

״אמרתי מספיק, מספיק להתנהג ככה, אתה עכשיו סתם משמח אותי וגורם לי להרגיש ככה!״ אמרה.

״למה לא טוב לך ככה? אני מנסה להיות כמה שיותר נחמד אלייך, זה לא כזה פשוט!״ אמרתי באנחה מעצבים.

״אם אתה מרגיש את מה שאני מרגישה אז אתה יודע שככל שתתנהג אליי ככה, אני אתחיל להרגיש אלייך יותר רגשות! ואז אתאהב בך! למרות שאני לא בטוחה אם כבר התאהבתי!״ אמרה והרימה את ראשה עצבנית.