נ.מ של ליאו -
״נו ליאו, מה דעתך על השמלה הפרחונית הזאת? היא לא חושפת את החזה שלי יותר מדי?״ אדי אומרת ובנוסף לכך קורצת לי ומכוונת את ידייה על החזה השופע שלה.
״אוי אדי, עזבי אותי, עדיף שתבואי עירומה, את גם ככה ז*נה.״ אני נאנח ואומר לה עם חיוך מרושע.
אדי נהיית דרמטית ומשחקת אותה כאילו היא נעלבת ממני אבל אני יודע שהיא יודעת שבחיים לא אשפוט אותה ככה ושזה היה בצחוק.
ואני בתגובה מצחקק עוד יותר כי אני בתוכי, יודע שזה היה משפט די מצחיק וחזק, אתם לא חושבים?
״סתם צחקתי סתומה, היא מושלמת עליך בול.״ אני אומר לה ובתגובה לאמירתי היא מניפה בשיערה
״אני יודעת, נכון?״ ומסתובבת אל המראה עם חיוך מרוצה על פנייה.
כשאני מסיים להתקלח אני שם על עצמי מכנס עור שחור צמוד שדי הבליט לי את התחת, וחולצת רשת שחורה צמודה ושקופה שדי מראה את הכל, יוצא מהחדר לבחון את עצמי במראה ומרוצה ממה שאני רואה.
״דאמ איזה תחת, הלוואי עליי.״ אדי אומרת תוך כדי שהיא בוחנת אותי.
״כאילו שאין לך.״ אני מחזיר לה בגלגול עיניים עם חיוך קטן ותוך כדי היא קופצת עליי ומדגדגת אותי ואומרת שהגיע הזמן לצאת למסיבה.
ברגע שחנינו מול הבית המפואר של קמרון, אני ואדי עוצרים לרגע ובודקים אחד את השנייה כדי לראות אם הכל בסדר עם המראה שלנו.
כשהבנו שאנחנו נראים אקסטרה מושלם מבלי לעוף על עצמנו חברים, אנחנו מחליטים להכנס לבית בלי לחץ.
איך שנכנסנו, קמרון מיד ניגש אלינו, מברך אותנו ומאחל לנו להנות במסיבה הנהדרת שלו ואני בחזרה.
אני יודע שאדי די דלוקה עליו ויש להם איזה קטע אז אני נותן לה להמשיך לדבר איתו לבד.
״ילדה שובבה.״ אני אומר לעצמי בראש ברגע שאני רואה מרחוק את אדי לוחצת על החזה שלה בתמימות ברגע שקמרון לוחש לה משהו באוזן.
נשמעת מוזיקה חזקה ברקע, יש המון מתבגרים שנמרחים זה על זה כאילו לא היה מחר.
אני לוקח שלוק מהכוס פונץ׳ שכנראה מעורבב באלכוהול שלקחתי מהשולחן הענקי ולפתע עיניי פגשו בו.
הוא יושב על הספה מצחקק עם חברים שלו-
לבוש מאוד יפה, מכופתרת ורודה עם גינס שחור.
הוא מיד שם לב אליי, מחייך לי חיוך מאוזן לאוזן, קם ממנו ומחליט לגשת אליי.
״פאק מה? זה רק אני או שהוא הולך לגשת אליי?!״ אני צועק לעצמי בראש מרוב הלחץ ומתחיל לרעוד כי נזכרתי בזה שנתקלתי בו היום וכנראה שהוא הולך להרביץ לי בגלל זה.
ברגע שהוא מתקרב אליי, הוא עוצר, בוחן אותי מלמעלה עד למטה ונראה שהוא היה עצבני מאיך שאני נראה, וזה רק גרם לי להרגיש עוד יותר רע ולחשוש ממה שיקרה.
הוא מחליט לעמוד לצידי, מתקרב אליי עוד יותר ולוחש לי באוזן ״ליאו, עם כמה שאתה נראה טוב בלבוש הזה למה אתה לבוש ככה? אתה לא חושב שזה יותר מדי חשוף?״ אני מתפלא מקולו הנורא גברי, מאיך שהוא הגה את שמי אך מהכל ממה שהוא אמר על הלבוש שלי.
ובנוסף לוקח מידי את הכוס שלי, ״יש בזה אלכוהול אל תשתה את זה.״ הוא אומר לי בעצבנות.
אני לוקח שניה אחת לנשום ולחשוב- אנחנו בקושי מכירים ולא כלכך קרובים למה שהוא יטיף לי על הלבוש שלי ויגיד לי מה לשתות ומה לא?!
״למה שיהיה לך אכפת מאיך שאני מתלבש?! ועד כמה שזכור לי אני יכול לשתות מה שבא לי, אתה לא הבן זוג שלי שיחליט עליי.״ אני אומר ודופק לו פרצוף, למה שזה יהיה העניין שלו מה אני עושה, מי הוא בכלל?
הוא מתפלא מתגובתי ונראה שהוא לא יודע מה לומר לי.
״אכפת לי בסהכ, בוא לעלות למעלה לחדר של קמרון.״ הוא אומר לי בעצבנות ובקור וזה גרם לי להרגיש לא בנוח ולוקח בידיו את ידי ומושך אותי אחריו למעלה.
אני באמת ובתמים לא מבין מה הולך כאן.
ברגע שהגענו לחדר של קמרון הוא אומר ״הנה החולצה שלי.״ ונותן לי חולצה סגולה עם ציור של מטאל עליה, ״למרות שהיא בטוח תהיה ענקית עליך אבל זה עדיף שתלבש אותה מאשר את הדבר הדוחה הזה.״ הוא מצביע על החולצה השקופה שלי.
ואתם יודעים מה עשיתי? הקשבתי לו והלכתי להחליף בשירותים שהיו צמודים לחדר.
ברגע שסיימתי להחליף אני תוהה לעצמי מה יש לי?? ממתי אני מקשיב לאנשים ועוד לו? אחרי שהוא מטיף לי?
אני בוחן את עצמי במראה, החולצה נראית כמו שמלה עליי אבל איכשהו הוא השתלב יפה עליי, יכלתי להריח את הריח של אית׳ן על החולצה.
ברגע שאני יוצא מהשירותים אני רואה את אית׳ן עם חיוך קטן ומבט מרוצה.
״אוקיי מרוצה?״ אני אומר לו בעצבנות.
ואני בתגובה דופק לו מבט עצבני כי אני לא מבין מה אני עושה, והוא שוב בוחן אותי מלמעלה עד למטה ואומר ״אתה נראה הרבה יותר טוב ככה מאשר מקודם.״
בתגובה יצאתי מהחדר בלי לומר כלום ולחפש את אדי כי עבר
מלא זמן מאז שהשארתי אותה לבד עם קמרון.
***********
תקשיבו עשיתי שינויים קלים אז קחו רגע וקראו מחדש את הסיפור אם אתם יכולים בבקשה.
הסיפור עצמו היה רק מנקודת המבט של ליאו אבל הרגשתי שמשהו חסר ולכן החלטתי להוסיף גם את נקודת המבט של אית׳ן.
בבקשה מכם הביעו דעתכם על הסיפור עד כה 💘
YOU ARE READING
THE RIVER
ספרות נוערליאו מתעורר באיזה כלשהו חדר לא מוכר וברגע שהוא יורד למטה הכל משתנה. *לא להומופובים* © _mythoughts 10.8.17 💗
