"ראיתם את מימיני??!" תפסתי לטאה את הכתפיים וניערתי אותו חזק. היום אנחנו חוזרים לבית ספר שלנו ואני לא מוצא את ג׳ימין!
"לא...אתה משחקים מאחבואים שוב?" הוא ציחקק.
"לא טאהיונג זה לא מצחיק אני לא מוצא אותו!!" אמרתי בלחץ וניערתי אותו חזק יותר "איפה הבייבי קיטן שלי?!?"
"תרגע יונגס... אנחנו לא נצא עד שנמצא אותו אני מבטיח... כולנו נעזור לך לחפש אותו."
"מישהו מחפש גור חתולים העונה לשם מימיני?" טאה יונג בדיוק יצא מהביניין עם ג׳ימין בידיים שלו.
"הבעיה נפטרה" טאהיונג ציחקק והמשיך להעמיס את התיקים שלו למכונית.
"מאסטר!!!!" ג׳ימין קפץ מהידיים של טאה יונג ורץ אלי, הוא חיבק אותי חזק ואני חיבקתי אותו בחזרה.
"בייבי? מה זה היה אמור להיות עכשיו למה התחבאת לי??" שאלתי אותו בלחץ.
"פפפפפ מימיני לא התחבא לך מאסטר יון יון!! מימיני רצה לעשות בו! לטאה יונג היונגי" הוא ציחקק נאנחתי ונישקתי אותו חזק.
"תודיע לי פעם הבאה אני אתן לך טיפים" 'או שאני פשוט אגיד לטאה יונג לעשות כאילו הוא נבהל... ואז ככה אני אדע איפה ג׳ימין וגם הוא יהיה שמח שהוא הצליח להבהיל את טאה יונג.' חשבתי לעצמי והכנסתי את ג׳ימין למכונית, סגרתי את הדלת של המכונית והלכתי להכנס מהצד השני.
ג׳ימין הצמיד את הידיים שלו לפה וציחקק לתוכם "מה בייבי מה מצחיק אותך?" לטפתי לו את הלחי.
"מימיני חשב על משהו מצחיק מאסטר יוני לא יבין" הוא נתן לי דחיפה קטנה.
חייכתי אליו ונתתי לח נשיקה קטנה. "יד" הוא דרש הבאתי לו את היד שלי והוא הכניס אותה לפה.
לא יודע מה הקטע שלו אבל הוא אוהב לנשוך לי את היד עם הניבים הקטנים שלו.
זה לא כואב זה מרגיש כמו מחטים קטנים... וחוץ מזה אני כבר רגיל לזה.
"מימיני... מאסטר הסכים לקיטן לנשוך לא את היד בתנאי שהוא לא מלקק למאסטר את הדם"
הזהרתי אותו, אין לי גם כל כך בעיה עם זה שהוא פוצע אותי זה בכל מקרה מתרפא אחרי כמה שניות.. והדם שלי לא בריא לו...
"אבל קיטן אוהב ללקק למאסטר את הדם" הוא נשך את השפה שלו ועשה פרצוף עצוב.
"בייבי אתה לא ערפד... ודם של ערפדים זה לא בריא ליצור מלאכי כמוך אני מצטער..." נאנחתי ונתתי לו נשיקה על האף.
"אוקיי.. מימיני לא ילקק למאסטר את הדם יותר.."
הוא המשיך לשחק עם היד שלי בתוך הפה שלו. "מימיני יכול לישון על הרגליים של מאסטר..?"
"כן בוא" חייכתי אליו, הוא הניח את הראש שלי על היריכיים שלי ועצם את העיניים שלו. "קיטן שלי" מילמלתי והנחתי את היד שלי על הראש שלו וליטפתי לו את השיער.
הוא חיבק לי את הרגל ונרדם.
חייכתי לעצמי ונתתי לו נשיקה קטנה על הלחי. נתתי לג׳ימין עוד כמה נשיקות, אני פשוט לא יכלתי להפסיק. אני מאוהב בו. אני אוהב אותו כל כך! הוא כל כך תמים ומתוק.
YOU ARE READING
school for special creatures 2. yoonmin
Romanceחלק 2 של בית ספר ליצורים מיוחדים למי שלא קרא את החלק הראשון זה חובה. ולמי שכן קרא את החלק הראשון קריאה מהנה.
