פרק 16

729 68 23
                                    

דמטר חזרה משיעור טבע עם רעיון חדש. היא השתעשעה עם הרעיון עוד מהשבוע שעבר אך סוף סוף היא הגיעה לגימורים האחרונים. היא מיהרה לחדרה, שלמרבה המזל היה ריק, השליכה את התיק על המיטה הצהובה והוציאה מהמגירה את הקלף ששמרה. הכל כבר היה כתוב, בכתב צפוף ומסודר ורק נותר היה לשרטט את התרשים- היא לקחה כלי כתיבה ציירה את הגוף הקטן והשמנמן והתוותה את הקווים אך שום דבר לא יצא כמו שרצתה. היא נאנחה, נשענה אחורה והחליטה שהגיע הזמן לבקש עזרה.

דמטר פסעה לאיטה במסדרונות הססגוניים, שהיו מלאים בפסלי שיש ובפסיפסים מרהיבים. היא דפקה על דלתם של בני קבוצה אלפא והמתינה מתנדנת על כפות רגליה. הדלת נפתחה כעבור כמה שניות, וגילתה אל גבוה בעל שיער בהיר, שהיה כרגיל, מסודר, ועיניים מחשמלות. הוא נשען על משקוף הדלת וחייך

"מה נשמע?"
"מעולה" דמטר חייכה אליו "תהיתי אם אתה יכול לעשות לי טובה"
זאוס הרים גבה בהירה ואלת התבואה המשיכה "יש לי רעיון בשביל הסממן המיוחד שלי אבל אני אצטרך בשבילו תרשים, ציור"
"אז טעית באל, אני לא יכול לצייר אפילו איש קו" הוא צחק
"אני יודעת" דמטר חייכה אליו "אבל הרה יודעת לצייר. ובגלל שאני יודעת שאתם קרובים, אם תוכל לבקש ממנה..."
"אני אשאל. אבל חוץ מזה אני לא מבטיח כלום" הוא אמר "אבל איך היא תדע מה לצייר?"
"פשוט תפנה אותה אליי ברגע שהיא מסכימה"
"תודה זאוס" היא חייכה אליו והוא הנהן וסגר את הדלת.

"נו, אז מה את אומרת?" שאל בציפייה
"אני לא יודעת..." הרה אמרה לאיטה "מאיפה אתה מכיר אותה בכלל?"
"נפגשנו לפני שהאוטולימפוס הגיעה, היא הגיעה עם האל התישי ההוא"
הרה עיקמה את פנייה "טוב. אני מסכימה. אבל רק כי אתה ביקשת"
זאוס חייך אלייה ונשק ללחייה "תודה הרה אין כמוך. אז תפגשי אותה בעוד שעה בחדר המלאכה" הוא יצא מהחדר והרה חייכה, נוגעת בלחייה במקום שנשק לה 'מה שנכון נכון' חשבה 'באמת אין כמוני'

חדר המלאכה היה גדול למדי: היו בו שולחנו אבן ארוכים ורצפה דהויה. המדפים בשולי החדר היו מלאים בכלי בנייה וסיתות, חלקי פסלים וגושי חרס.
דמטר נכנסה ופינתה מהשולחן הקרוב אליה את כל כלי המלאכה שנערמו עליו.
היא בדיוק סיימה כשנשמעו צעדים ולחדר נכנסה אלה בעלת פנים יפות ותמירות ושיער שחור וגולש. "שמעתי שאת צריכה עזרה" הרה פתחה "ממני"
"כן. תודה שהסכמת לעזור לי" דמטר אמרה "הבאתי קלף ובטוח יש פה כמה צבעי-"
"לא צריך. הבאתי ציוד" הרה קטעה אותה והתיישבה. דמטר החלה להסביר לה בדיוק מה היא רוצה שתצייר- פנים שמנמנות וקטנות המתחברות לגוף גוצי.
"איך את רוצה שהפנים יראו?" שאלה הרה בעודה מצלילה את צווארו של היצור
"עיניים ירוקות קטנות ואף כפתורי. הפה צריך להיות קטן וקצת מאיים, עם שיניים חדות"
הרה הנהנה והמשיכה בשרטוט. כשסיימה הרימה את הציור כדי שהאור יפול עליו וחייכה. היא הושיטה את הקלף לדמטר, שהביטה בו בהבעה מרוצה. "מעולה! זה בדיוק מה שדמיינתי"
"בבקשה" הרה אמרה וקמה מהכיסא, יוצאת מהכיתה בצעדים מלכותיים.
דמטר קיפלה את הדף בעדינות והכניסה אותו לתיקה, מחייכת למראה רעיונה שקם לחיים.
"אף אחד לא יתעלה על זה!" חשבה ויצאה מהחדר.

מוזמנים לכתבו מה חשבתם בתגובות!
פרק 17 יעלה היום בערב!

אולימפוסכול - בית ספר לאליםWhere stories live. Discover now