אולימפוסכול - בית ספר לאלים

פרק 11

היא הרימה את ראשה וראתה מולה -

ראש בלונדיני מטושטש, היא שפשפה את עיניה.
"אני מצטערת על קודם" אפרודיטה אמרה "לא התכוונתי לחטט ואת לא חייבת לספר לי שום דבר" היא התיישבה ליד אתנה
אלת החוכמה הנהנה בשקט והניחה את ראשה על כתפה של חברתה "סליחה"
"את בטוחה שאת בסדר?" אפרודיטה חייכה אליה
"לא. אבל אני לא רוצה לדבר על זה"
"אוקיי" אפרודיטה הסתובבה אל מול אתנה וחיבקה אותה. אתנה עצמה עיניים והניחה לדמעות לזלוג. הן ישבו כך כמה דקות כשלפתע הרגישה אתנה חבטה קלה. היא פקחה את עינייה וראתה את ארטמיס מחבקת אותה מצד אחד ואת הסטיה מהצד השני. וכך ישבו ארבעת האלות, אלת החוכמה, אלת הציד, אלת האהבה ואלת האח המבוערת, ונתנו לכל חששותיהן להיסחף יחד עם החיבוק.

ביום למחרת אתנה התעלמה מפוסידון לגמרי. היא הניחה את ספריה בחבטה על השולחן והפנתה את ראשה לצד השני. פוסידון הביט בה בתמיהה, הרי רק אתמול הם דיברו! הוא הפסיק לנסות לפנות אליה וחזר להעמיד פנים שהוא מקשיב למורה.
בתום השיעור, אחרי שאתנה הסתלקה במהירות, הוא הלך לארטמיס.
"ארטמיס?" הוא פנה אלייה
"כן?" היא הרימה את ראשה והביטה בו בכעס
"משהו קרה לאתנה?" הוא שאל בדאגה
היא הנהנה בחוסר רצון
"זה בגללי?"
"אתה באמת לא יודע?!" היא אמרה בזעף והכניסה את דבריה לתיק באגרסיביות
"יודע? יודע מה?" אל הים התבלבל
ארטמיס פתחה את פיה אך התחרטה וסגרה אותו, היא הניפה את התיק על כתפה ויצאה בזעם מהכיתה
"ארטמיס!" הוא קרא אחריה אבל היא כבר נעלמה
...

"ברוכים הבאים לשיעור!" קרא המורה בשמחה "לכל אחד מכם יש כבר שם, תפקיד וסמל. ועכשיו הגיע הזמן לבחור דבר נוסף. אתם תצטרכו לפתח דבר שיאפיין אתכם, כל דבר שהוא: עיר, חפץ, מקום. כל דבר שעולה על רוחכם. במהלך החודשיים הקרובים אתם תיפגשו באופן פרטני עם המנהל ואיתי ויחד נמצא לכם סממן!" הוא חייך אל התלמידים הנרגשים

איריס הביטה סביבה וחייכה. היה לה רעיון מדהים!
"על מה את חושבת?" נמסיס הפנתה את מבטה אליה
"אני עומדת להמציא רשת תקשורת" עיניה ברקו בכל צבעי הקשת "אנשים יוכלו לתקשר דרך קשתות, מכל מקום שהוא בעולם. תמורת תשלום סמלי"
"וואו" נמסיס החליקה איתה כיף "אני אבנה מערכת של צדק ויושרה. מאין מוסדות שבהם ישפטו אנשים על חטאיהם. בשוויון וצדק מוחלטים!" היא הניפה אגרוף באוויר
"בהצלחה" איריס חייכה והיטיבה את הקשת שברקה בשערה הג'ינג'י.