My Love

פרק 35

״חתיכת מזדיין שהשמש לו מהתחת! ראיין תחזיר אותי אני אשבור לו כל איבר מזויין בגוף שלו חתיכת בן של זונה איך הוא מעז להגיד עלי משהו כזה!!! ראיין תחזיר אותי אני ארצח אותו!!! תחזיר אותי עכשיו אני נשבעת לך שהוא מת עוד ערב!!!!! סטוציונר!! ועוד היא?! חתיכת שרמוטה מזדיינת!! חתיכת זונה איך היא מעזה להיכנס לי הביתה אני ארצח אותה!!! שני מזדיינים מתאימים אחד לשני כל אחד בוגד בשני שלש פעמים ביום בני זונות ראיין תחזיר אותי אני אפרק אותם!!!!!!!!!!״ צרחתי והתפעלתי מנסה להשתחרר מאחיזתו של ראיין בכוח לאזעזל עם החוזק הערפדי המפגר הזה!!
הוא הכניס אותי פנימה וכולם היו בשוק מכמות הקללות שיצאה מהפה שלי כרגע. התנשפתי בכעס ״למה לקחת אותי משם?!״ צעקתי על ראיין וניסה להרגיע אותי והפעם אפילו הכוחות של ג׳ספר לא עבדו מרוב שהייתי עצבנית ״אני במחסן של אמט.״ סיננתי והלכתי לשם מתעללת בשק האיגרוף ואחר כך עוברת לעץ מסכן בחוץ..

״בן של זונה.. חתיכת שרמוטה מזדיינת..״ מלמלתי תוך כדי שהרבצתי לעץ ובעטתי בו ״ררראאאההה!!״ צעקתי ונתתי אגרוף המכיל את כל הכעס שלי והעץ הפיל כמות נכבדת של עלים ואז ולטשתי ענף גדול שלו וחבטתי איתו בעץ אחר..

-נקודת מבט ראיין-
אליסון הלכה למחסן וכולם היו בשוק. וואלה גם אני. ״מה זה היה כרגע??״ אסמה הייתה המומה ״ואז שמענו צעקה וקול שבירה של עץ ורצנו החוצה לראות מה קורה.
אליסון באורך פלא הצליחה לטלוש ענף פי שתיים ממנה בגודל והיא חובטת בו כמו מחבט בייסבול בעץ אחר ״חתיכת-בן-זונה-אני-אהרוג-אותך!!״ צעקה וחבטה בכל הכוח בעץ. אף פעם לא ראיתי אותה כועסת כל כך! זו לא אליסון שלי! ״ראיין היא תיפצע תרגיע אותה״ לידיה אמה בדאגה ורצתי לאליסון..

-נקודת מבט אליסון-
חבטתי בעץ הכי חזק שיכולתי ולפתע הרגשתי ידיים מרסנות אותי והענף נפל מידיי וראיין הצמיד אותי לחיבוק ולא נתן לי ללכת והתחלתי לבכות כמו מטורפת לחזהו ונחתנו על ברכינו ״אני לא מסוגלת יותר..״ התפרקתי והוא חיבק אותי ואימץ אותי קרוב ״דיי אני לא יכולה עם זה יותר אני רוצה למות וזהו..״ בכתה ומיד הרחקתי את שניה האדומות מחזי ״אליסון שלא תחשבי על זה אפילו.! אני מבין שאת מתגעגעת והבן של זונה החורג שלך לא עזר להתמודד עם זה אבל את צריכה להתעלם ממנו״ אמר והתעצבנתי ״הוא קרא לאמא שלי זונה! תן לי סיבה אחת לי לא לחזר עכשיו ולשבור לו את המפרקת?! ואת יודע שאני יכולה לעשות את זה בקלות!!״ צעקתי עליו והוא מחה את דמעותיי ״כי אני מכיר אותך ואת לא מסוגלת לקחת חיים של מישהו זה ירדוף אותך. אליסון עם כמה שזה מגיע לו, ברגע שלקחת חיים זה משנה אותך, ולא במובן הטוב. את המלאך שלי, את מדהימה וטהורה ואני לא אוכל לראות את המבט השבור בעיניים שאני כל כך אוהב.. אליסון זה קשה לאבד אנשים שקרובים אליך ואני מבין תאמיני לי שכולנו מבינים, אבל אני אוהב אותך יותר מידי בשביל שתיפגעי ואת לא תוכלי לחיות עם עצמך. את תרגישי אבודה וחסרת אונים בניסיון להתפלל להחזיר את הזמן לאחור. אני מסין שזה פצע שלא יעבור, אבל לאט לאט הפצע מגליד והופך לצלקת שמתאחה עם הזמן ואני כאן כדי לגרום לפצע להחלים מהר יותר. לא אוכל להעביר את הצלקת; לא אצלך, אצלי, אצל כל אחד במשפחה שלי ואצל החברים שלי. אם היית יודעת כמה היה קשה לשמוע את השם אליסון בפעם הראשונה אחרי כמעט שנה זה הרס אותנו. הייתה לנו חברה בשם אליסון שנרצה ע״י אוני וזה שבר אותנו. אבל אז הגעת ועזרת לפצע שלי להחלים. יש צלקת והיא לאם כולם לא תעבור אבל לומדים לחיות איתה עם הזמן. אני צריך שתביני שיש מי שאוהב אותך ודואג לך ויכאב לו הרבה יותר מאשר לך אם תלכי. אליסון אני נשבע לך, ברגע שתלכי ממני אני אמצע דרך להצטרף אלייך אני לא יכול בלעדייך! אז תביני שאת לא לבד.. את אף פעם לא לבד..״ אמר ונישק אותי ברוך וחיבקתי אותו הכי חזק שיכולתי ״תודה שאתה מדהים ראיין אני לא מתלילה לדמיין חיים בלעדיך..״ יבבתי לכתפו ופשוט ישבנו מחובקים במשך אולי שעה פחות או יותר ואז..