"הוא השחקן הכי טוב שתפגוש"
"הוא עושה את זה בעיניים עצומות"
"אלוהים יודע איך הוא עושה את זה"
"הוא נמצא בנבחרת"
"הוא הקפטן"
"הוא אלוף"
אבל הוא נכה...
• יכיל אהבה חד מינית, תגובות הומופוביות לא פה
• סיפור שני.
• קללות.
•Vkook
•Hopemin
•Namjin
•Boy×Boy...
במהירות הוא לחץ על הגז בבהלה, מנסה לעצור את האוטו כמה שיותר מהר אך הוא נסע מהר מדי והאוטו לא הצליח לעצור.
הילד שלא קלט דבר המשיך לעבור במעבר חצייה הארוך ולפתע הגלידה עפה מידו ומכונית עלתה על כל רגליו, דמעות הלם וכאב ירדו במהירות מעיניו ושמעו את רעש רגליו נישבר לחתיכות, ראשו נידפק בכביש והוא שכב על הכביש בצרחות מלאות כאב שעד החצי השני של קוריאה יכלו לשמוע.
במהירות גיניונג קלט מה קורה ויצא מהאוטו במהירות, כל האנשין מסביב רצו אל הנער המסכן שצורח ובוכה בקולניות שצרבה לכולם באוזניים, חלקם התקשרן במהירות למשטרה ולאמבולנס וחלקם אפילו בכו מהפחד.
"אני לא מאמין ילד אני כל כך מצטער!!" צעק גיניונג בהלם ממעשיו, מנסה למצוא משהן בשביל שיוכל לעזור לו בנתיים, אך הילד בכלל לא הקשיב לו, רק בכה בקולניות שהכאיבה לאוזניהם של הסובבים.
"חתיכת אידיוט אתה לא רואה על כמה אתה נוסע?!!" לפתע צרח אחד האנשין שעמדו מסביב לילד המסכן והשבור[תרתי משמע]. "אני כל כך מצטער! באמת!" צעק גיניונג בחוסר אונים ואחריי כמה שניות האמבולנס הגיעו ובמהירות העלו את הילד המסכן על האלונקה וטסו איתו לבית חולים, בנתיים המשטרה הגיעה.
"אתה עצור. יש לך זכות לשמור על זכות השתיקה, כל דבר שתגיד יבוצע כנגדך" אמר אחד השוטרים ברישמיות, אזק את גיניונג במהירות ודחף אותו בחוסר אכפתיות לתוך הניידת.
-
"הכל בסדר בייבי?" שאל טאהיונג בדאגה את בן זוגו וליטף את כתפיו. "מ-מה? כן כן בטח" גמגמם הקטן במהירות שחזר למציאות, מעיף את המחשבות מראשו. "מה יש בייבי? דבר איתי" אמר השרירי ברכות והרים את הנכה בידיו, מושיב אותו עליו.
הקטן הניח את ידיו על כתפיו של השרירי והסתכל עליו, "ה-השם של הנער שהתחיל איתי באולם.. מוכר לי מדי.." מלמל הקטן בעצב. "מוכר? אתה זוכר אולי מאיפה?" שאל השרירי בבלבול וליטף את מותניו, והקטן הנהנן לשלילה.
"תחפש בגוגל את השם שלו, בטח ראית בחדשות או משהן עליו" הציע השרירי בחיוך רך ובמהירות הקטן חייך בהינהון ורשם בגוגל את שמו של הנער, פוער את עיניו מהכתבות שניםתחו לנגד עיניו והטלפון נפל על רגליהם, דמעות עמדו בעיניו.
"בייבי?? היי היי מה קרה??" שאל השרירי בדאגה ובהלה ומחה את דמעותיו של אהובו, אך דמעותיו התחדשו בכל רגע נוסף, "ה-הוא.." מלמל הקטן בהלם, "דבר בייבי" ביקש השרירי בדאגה, "ה-הוא מי שהפך אותי לנ-נכה" אמר הקטן וקולו נישבר, דמעות לא הפסיקו לזלוג מעיניו והוא יבב, קובר את פניו בחזהו של אהובו, מרטיב את חולצתו.
עיניו של טאהיונג ניפערו בהלם ובמהירות הוא ליטף את שיערו של בן זוגו וחיבק אותו חזק אליו. "הבן זונה הזה..!" מלמל השרירי בכעס וחיבק את אהובו חזק אליו. "אל תדאג בייבי, אני פה, תבכה כמה שאתה צריך" המשיך השרירי בקול רך יותר וליטף את בן זוגו, נותן לו להתפרק עליו.
נקודת מבט טאהיונג:
הבן זונה הזה. אני הולך להרוג אותו. הוא זה שפגע בבייבי שלי! הוא הרס לו את החיים, את הגוף, לקח ממנו את רגליו ואת היכולת ללכת.. את האושר.. אני מצטער על הרגע שלא רצחתי אותו ברגע בו ראיתי אותו באולם המזוין ההוא.
איך הוא העז לעמוד מולנו בחיוך!? מול בייבי?! לבקש את המספר שלו בלי שום בושה?! מחייך אלינו בתמימות כאילו לא רמס את חייו של גונגקוק בגלל הטיפשות שלו! אני נישבע שברגע שאראה אותו.. אני פשוט אפרק אותו!!
ליטפתי את בייבי בדאגה, מראה לו שאני כאן ונותן לו להתפרק כמה שרק צריך.
"ת-תודה" מלמל לפתע ובמהירות הסתכלתי עליו, מנגב את פניו מהדמעות, "אתה בסדר בייבי שלי?" שאלתי בדאגה רבה והחזקתי בלחייו בידיי, "ל-לא.." השיב בקול שבור והסתכלתי עליו בעצב ודאגה, "מה אתה מרגיש?" שאלתי שליטםתי את פניו הרטובות והנפוחות.
"פ-פחד.. כ-כעס.. שינאה.." ענה בקול מלא כאב ויבבות קטנות ניפלטו מפיו, הסתכלתי עליו בדאגה ונאנחתי, "אני פה, אתה לא צריך לפחד, אף אחד לא יגע או ישבור בך שום דבר יותר" הבטחתי לו וניגבתי את דמעותיו שוב, מנשק לראשו, "א-אני אוהב אותך" אמר ביבבה וחייכתי חיוך קטן, מחבק אותו אליי חזק, "גם אני בייבי שלי.. גם אני" עניתי בכנות וליטפתי את שיערו, הוא אחז בחולצתי בחוזקה; ניזקקות.
-
"זה היה הוא אני אומר לך!" אמר גיניונג לטלפון לחברו, אותו חבר איתו דיבר בזמן התאונה. "ואתה אשכרת חייכת אליו כאילו כלום?! הוא לא זיהה אותך?!" שאל חברו בהלם, קצת יותר מדי חזק וגיניונג הרחיק את הטלפון מאוזנו במהירות.
"לא זיהה בכלל, גם אמרתי את השם וכלום" השיב בפשטות והתיישב על הספה בביתו, "והוא ניראה לך בסדר?" שאל חברו בדאגה, "הןא נראה מאושר.. נראה שעשיתי לו רק טוב" ציחקק גינגיונג, לא מודע כלל שמה שגרם הוא ההפך הגמור מדבריו.
מצטערת שלא העלתי מלא זמן פרק, הייתי עסוקה וחסרת רעיונות, אבל עכשיו חזרתי והנה פרק חדש. מקווה שאהבתם ואיך בתחילת הלימודים? לאיזה כיתה עליתם? אשמח שתלכו לעמוד אינסטגרם החדש שפתחתי, קישור נימצא בפרופיל💕
Oups ! Cette image n'est pas conforme à nos directives de contenu. Afin de continuer la publication, veuillez la retirer ou télécharger une autre image.
