"א-אבל זה פעם ראשונה שהוא יראה אותי משחק" אמר הנכה ונגס בשפתו התחתונה בלחץ. "ובפעם הזאתי אתה תראה לו כמה אתה טוב" השיב הבוגר בחיוך.
"אני אנסה, תודה הוסוקי" אמר הנכה בחיוך וניתק את הטלפון. מתחיל להתארגן למשחק הגדול.

-

Jin🌸: נאמגון..?
Namjoon🤪:??
Jin🌸:יש עוד שעתיים משחק כדורסל לקוקי, חשבתי אולי תבןא איתי :)
Namjoon🤪:ברור, לאסוף אותך עוד שעה וחצי?

[גין צורח מהתרגשות]

Jin🌸: כן, מחכה לך ;)
Namjoon🤪: •¤•

-

נקודת מבט גונגקוק:

יש עוד 30 דקות עד למשחק, כל הנבחרת יושבת בחדר הלבשה ואני על הכיסא המיוחד שלי למשחקים; לאחר שהמאמן עזר לי לעלות עליו.
"חברים, תקשיבו לי רגע" אמא לפתע המאמן, עוצר את השיחות הרבות שהיו בחדר, גרמו לו להיות רעשני מאוד.

"זה המשחק הראשון שלכם מול אנשים שללא מגבלה, שעומדים על הרגליים. זה יהיה קשה, אבל זה הזמן שלכם להראות לכולם מי אתם, עם ובלי המיגבלה. שמעתם?!" אמר המאמן שכולם הסתכלו עליו בהקשבה מלאה והנהנו אליו בחיוך. המאמן הניח את היד לפנינו וכולנו הנחנו את ידינו על שלו, מרימים למעלה וצועקים בהתרגשות.

לאט לאט כולם התחילו לצאת מהחדר ואני אחריהם בשקט.
מלא זמן לא שיחקתי במשחק, במיוחד לא נגד אנשים שעומדים על הרגליים, ככה שזה הרבה יותר קשה כי צריך להיזהר לא ליסוע עליהם.
הידיים שלי רועדות, אני הקפטן של הקבוצה ואני צריך לעודד את כולם, אבל כל מה שאני חושב עליו זה על טאה שנמצא בקהל. זה פעם ראשונה שהוא יראה אותי משחק. אני כל כך רוצה להרשים אותו ולהראות לו שאני טוב במשהו אחד לפחות, שיתגאה בי.

-

עליתי ללמעלה, שומע את כל צעקות העידוד וכמובן את מי ששומעים הכי הרבה זה את הוסוק וגין שהתנהגו כמו מעודדות פסיכויות ועמדו על הרגליים ועשו את עצמם מתעלפים, גורמים לי לצחקק ולהנהן בראשי לשלילה מהטיפשות שלהם.

"יאללה גונגקוקק!!!" נשמעה צרחה חזקה והסתכלתי ללמעלה רואה את גימין מחייך בביישנות. בואנה הטונים של הקטן הזה!
פניי נצבעו באדום והסתכלתי עליו בחיוך, רואה את טאה לידו מסתכל עליי בחיוך ענקי ומריע בחוזקה.
ציחקקתי, זכיתי בחברים טובים.

"גונגקוק, תעלה למקום שלך" אמר המאמן, גורם לי להביט בו ולהנהן במהירות.
גילגלתי את גלגלתי הכיסא במהירות ועצרתי על מקומי במגרש, מחייך לחבריי לקבוצה ומאחל להם בהצלחה בשפתיי.

השריקה נשמעה והכדור במהירות התחיל לרוץ בידיים של חבריי הקבוצה, הצעקות מהקהל נשמעו ויכלתי לשמוע את חבריי בין כל הצעקות וחייכתי באושר. האנדרנלין עלה בגופי והתחלתי לגלגל את את הכיסא בצהירות, מסמן לחברי להעביר אליי את הכדור.

someone like me|| TaekookWhere stories live. Discover now